דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

• פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
• מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

צעירים במרכז בעלי מיומנויות רבות יותר

כצפוי, מהדוח עולה כי רמת המיומנויות הגבוהה ביותר נרשמה בגילאים 16-29 וככל הגיל עולה, כך יורדת רמת המיומנויות. בנוסף, נמצאו פערים ברורים בין סביבה כפרית לעירונית, עם פערי מיומנויות משמעותיים בין מי שגדל בעיר למי שגדל בסביבה כפרית, בדוח ששירות התעסוקה הוציא לפני מספר חודשים, ניתן לראות את הפער הפריפריה לבין המרכז. פערי המיומנויות אינם מקריים והם תולדה של תנאי רקע סוציו-אקונומיים והם, לרוב, מעמיקים לאורך החיים. למרות התחזיות מדגישים בדוח, כי פערים סוציו-אקונומיים אינם גזרת גורל ודווקא קצב השינויים המהיר, פותח פתח למוביליות וצמצום פערים, גם עבור האדם הפרטי וגם עבור מדינות. 

• קבוצת בזלת הגישה בקשה להסדר חוב של 150 מיליון שקל - לאומי פרטנרס מתעניינת
• מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%

אמנם הרקע הסוציו-אקונומי של ההורים הוא המנבא המשמעותי ביותר לרמת המיומנויות, אך רמת המיומנויות עצמה משפיעה הרבה יותר מהרקע המשפחתי על איכות התעסוקה בפועל. כלומר, איכות התעסוקה אינה גזרת גורל, ושיפור מיומנויות פותח פתח למוביליות מעמדית גם למי שצמח ברקע סוציו-אקונומי נמוך. עם זאת, הדוח מגלה כי הפערים המגדריים בתעסוקה כמעט ואינם מצטמצמים גם כאשר נשים משפרות את מיומנויותיהן, דבר המלמד שמדובר בפערים עמוקים במיוחד שחיזוק מיומנויות לבדו אינו מצליח לגשר עליהם. לגבי ישראל, הדוח מצביע על כך שהקשר בין השכלה פורמלית לשיפור במיומנויות כמותיות חלש יחסית, והשפעתה של רמת ההשכלה על עליית השכר מועטה בהשוואה למדינות אחרות.

בשירות התעסוקה מבהירים כי פערי המיומנויות הם רב שכבתיים, מצטברים ונוכחים כבר בגילאי בית הספר. כאשר לדבר השלכה הפערים מעצבים את העתיד התעסוקתי, כאשר אי שוויון במיומנויות מוביל לאי שוויון עתידי בתעסוקה. על כן, מדגישים בשירות ובדוח, כי מדיניות מיומנויות תעסוקה אפקטיבית צריכה להתחיל כבר מגילאי בתי ספר ועליה להימשך לכל אורך החיים. זאת, בהינתן ששוק העבודה משתנה כל הזמן ולפיכך מתחייבת מדיניות של למידה מתמדת.

ה-AI משנה את הדרישות בשוק העבודה

דוח ה-OECD  ממליץ על מעבר מהותי מהכשרות מקצועיות קשיחות לגישת "Skills First" המתמקדת בחיזוק מיומנויות יסוד כגון אוריינות, נומרציה, דיגיטל ולמידה מתמדת לאורך החיים, תוך הדגשת חשיבות השליטה באנגלית. הדוח קורא ליצירת שיתוף פעולה רב-מערכתי בין גופי החינוך, ההכשרה, שירותי התעסוקה והמעסיקים, ומדגיש את תפקידם המרכזי של שירותי התעסוקה הציבוריים כגורם מקשר בין צורכי השוק המשתנים לדורשי העבודה. בנוסף, הדוח ממליץ על מיפוי דורשי עבודה לפי מיומנויות באמצעות כלים דיגיטליים מתקדמים, לצד זיהוי מגמות שוק בשיתוף עם מעסיקים, כדי לאבחן צרכים משתנים ועתידיים ולהתאים את ההכשרות ומאמצי ההשמה בהתאם.

מהדוח עולה בבירור כי השינויים העולמיים, כניסת ה-AI, התרחבות תהליכי האוטומציה, שינויים גיאופוליטיים והזדקנות האוכלוסייה משנים במהירות את דרישות שוק העבודה. בדוחו, ה-OECD קובע כי לנוכח השינויים המהירים, וכדי לעמוד בדרישות המשתנות, מומלץ להעביר את המשקל מהשקעה בהכשרות בלבד להשקעה בהעלאת רמת המיומנויות.  מהדוח עולה כי מי שלא ישכיל לחזק את מיומנויות העבודה שלו באופן תדיר עלול להישאר מאחור.

מזה מספר שנים שהאיחוד האירופאי מוביל מהלך עולמי של חיזוק מיומנויות עבודה, מהלך לו שותפה ישראל בהובלת שירות התעסוקה. במסגרת זו, ומתוך הבנה שהתמורות העולמיות משנות את שוק העבודה על מקצועותיו המוכרים. מהם המשתנים לבלי הכר ומהם שהולכים ונעלמים.

בשנה האחרונה הפך שירות התעסוקה הישראלי לחוד החנית במהפכת המיומנויות בישראל. אבחון תעסוקתי מבוסס מיומנויות ובינה מלאכותית המעמיד פרופיל תעסוקתי של מיומנויות לכל דורש עבודה; גיבוש תכניות תעסוקה לחיזוק מיומנויות והתאמות נדרשות; שורה נרחבת מאוד של קורסים, הכשרות וסדנאות להקניית וחיזוק מיומנויות נדרשות, בדגש משמעותי מאוד על הכשרות בינה מלאכותית. יתר על כן, בימים אלו מגבש שירות התעסוקה "חמ"ל AI", מרכז מחקר שינטר בזמן אמת את השינויים התעסוקתיים בשוק העבודה, את הדרישות החדשות והמשתנות וכתוצאה, המלצות לגיבוש מדיניות תעסוקה, הכשרה והשמה מותאמת לצרכי השוק המשתנים

מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש: "ממצאי הדוח מאששים את תמונת המצב העולה ממחקרי שירות התעסוקה: שוק העבודה עובר תמורות מבניות מואצות עם חדירתה של הבינה המלאכותית למשק. במציאות זו, הסתגלות מהירה לשינויים היא תנאי סף להשתלבות תעסוקתית בת-קיימא ומפתח להרחבת ההשתתפות בשוק העבודה ולצמצום פערים. כדי להבטיח חוסן תעסוקתי כולל, הובלנו בשנה החולפת שינוי אסטרטגי: מעבר ממודל מבוסס הכשרות קשיח למודל מוכוון מיומנויות גמיש. השינוי משתקף במגוון רחב של תכניות הכשרה וסדנאות, בדגש על בינה מלאכותית. בשוק שבו השינוי הוא הקבוע, אנו מקימים חמ”ל תעסוקתי לניטור ולמעקב בזמן אמת אחר התמורות בשוק העבודה. כך נבטיח ניידות תעסוקתית, צמצום פערים, וחיזוק מעמדה של ישראל בחזית הכלכלה העולמית"