הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
מאקרו כלכלה

המטרה הסודית של האוניברסיטאות - שלא סיפרו לכם עליה

יש חוקרים שאומרים ש"באוניברסיטה לא באמת לומדים משהו" - ועדיין הם סבורים שהיא עוזרת לכם להיכנס לשוק העבודה. איך זה יכול להיות ומה 'התשואה' על השכלה גבוהה?
ד"ר אביחי שניר | (21)
נושאים בכתבה אוניברסיטאות אוניברסיטה השכלה גבוהה שוק העבודה שכר עבודה

בגדול, אפשר לחלק את ההשקעות לשני סוגים: השקעות בהון פיזי, והשקעות בהון אנושי. השקעות בהון פיזי, נעשות על ידי פירמות. אלו השקעות במבנים, בציוד ובמלאי. אנשים פרטיים אינם "משקיעים" בהון פיזי. לכל היותר, הם מעבירים כספי חיסכון לפירמות, באמצעות רכישה של אג"ח, מניות, וכדומה. הפירמות משתמשות בכסף כדי להשקיע. אם ההשקעה מוצלחת, האנשים שהעבירו את החסכונות שלהם לפירמות מרוויחים את הדיבידנדים.

 

אבל אנשים פרטיים כן משקיעים בהון אנושי. הון אנושי מוגדר כמכלול התכונות שיש לאדם ושהן שימושיות בתהליך הייצור. ההון האנושי כולל ידע, כישורים, בריאות, השכלה, וכן תכונות כמו יכולת לשתף פעולה, מנהיגות, וכדומה. גם ליופי יש פרמיה, והיא לא קטנה בכלל.

 

חלק מהתכונות האלו הוא במידה רבה קבוע. אבל את חלקן אפשר לשפר בעזרת השקעה מתאימה. רוב המחקר שנערך על ההשפעה של הון אנושי התמקד בהשפעה של שינויים בהשכלה על שני משתנים עיקריים. חלק גדול מהמחקר ניסה לבדוק כיצד משפיעה השכלה על ההכנסות של בן אדם. השאלה המרכזית במחקר מהסוג הזה היא האם כדאי לאדם להשקיע בצבירת השכלה. החלק האחר מהמחקר ניסה להבין האם להשכלה יש השפעות סביבתיות. כלומר האם העובדה שאנשים צוברים השכלה, משפיעה באופן כלשהו על ההכנסות של אנשים אחרים.

 

ממחקרים רבים שנערכו, ברור שיש מתאם חיובי וחזק בין השכלה לבין שכר. בשנות ה-1990 וה-2000, התשואה הממוצעת על השכלה על-תיכונית בארה"ב הייתה בערך 10% לשנת לימודים במוסד על-תיכוני. התשואה הזאת מחושבת אחרי שלוקחים בחשבון את ההוצאה (הגדולה) על לימודים במוסד אקדמי בארה"ב, פלוס את העובדה שבזמן הלימודים מוותרים על הכנסות מעבודה. כלומר, המסקנה היא שעבור הסטודנט הממוצע (וגם עבור הסטודנט החציוני), התשואה להשקעה בהשכלה גבוהה יותר מאשר התשואה להשקעה בשוק המניות (שהייתה בתקופה הזאת, בממוצע, כ-7%).

 

הממצאים האלו מעלים שתי שאלות מעניינות. השאלה הראשונה היא מה הסיבה שמביאה לכך שהשכלה אקדמית מתואמת עם עלייה בשכר. השערה אחת היא שזה נובע מכך שהסטודנטים לומדים חומר שהוא רלוונטי להמשך חייהם, או לחילופין, שהם לומדים כישורי למידה שהם חשובים להמשך החיים. השערה שנייה היא שהאוניברסיטה היא בעצם רק עוד מבחן אחד בדרך אל החיים. כלומר, הסיבה שיש אוניברסיטאות היא שמעסיקים רוצים לבחור את העובדים שהכי מתאימים להם. מכיוון שאין למעסיקים דרך לדעת לאילו עובדים יש את הכישורים הטובים ביותר, הם מסתכלים על תעודה מאוניברסיטה כמדד ליכולת של המועמד להתמודד עם קשיים. לפי ההשערה השנייה, באוניברסיטה לא באמת לומדים משהו; האוניברסיטה היא פשוט מבחן לכישורי הלמידה, החריצות, וההתמדה של סטודנטים.

 

ייתכן כמובן שהאמת נמצאת אי שם באמצע בין שתי התיאוריות האלו. אבל כנראה שהתשובה יותר קרובה להשערה השנייה מאשר לראשונה.

 

השאלה השנייה היא איך זה יכול להיות שהתשואה להשכלה נשארת כל-כך גבוהה לאורך כל-כך הרבה זמן. אם מסתכלים על ההיסטוריה, רואים שאחרי מלחמת העולם השנייה התשואה להשכלה לא הייתה כל-כך גדולה. בהתאם, גם שיעור ההרשמה למוסדות להשכלה גבוהה היה די נמוך. במהלך שנות ה-1970, ועוד יותר מכך, במהלך שנות ה-1980 חלה עלייה גדולה בתשואה להשכלה. במקביל, חל גם גידול גדול בביקוש להשכלה גבוהה. הגידול בתשואה להשכלה גבוהה נמשך גם בשנות ה-1990, ונשאר באותה רמה (אולי גם המשיך קצת לגדול) במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000.

 

קשה להסביר איך התשואה להשכלה יכולה להישאר כל-כך גבוהה למרות הגידול הגדול במספר האנשים המשכילים. הרי אם ההיצע של בעלי ההשכלה גדל, לכאורה, השכר שהם מקבלים אמור להתחיל לרדת. הטענה היא שזה קורה בגלל ההשפעות החיצוניות של השכלה גבוהה. ככל שיש יותר בעלי השכלה גבוהה, יש להם יותר עם מי לעבוד. בנוסף, מבין בעלי ההשכלה הגבוהה יש אחוז מסוים שמצליח לייצר טכנולוגיות חדשות. הטכנולוגיות החדשות זמינות רק למי שיש לו את הידע המתאים כדי להשתמש בהם. כך נוצר "מנוע שמניע את עצמו" ויוצר עוד ביקוש ועוד תשואה להשכלה גבוהה. מהסיבה הזאת, התשואה להשכלה גבוהה הוא גבוה בסביבה שבה יש עוד הרבה בעלי השכלה גבוהה, והרבה יותר נמוך בסביבה שענייה בהשכלה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

ההסבר הזה נשמע טוב. אבל אני תמיד חושב שההשראה אליו היא הסיפור על ארתור ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה שמוצא את עצמו בכוכב שמאוכלס על ידי אנשים שחיים בעידן האבן. כל ההשכלה שלו היא חסרת שימוש שם, אבל הוא הופך לאדם חשוב, כי הוא יודע ללמד אותם להכין כריכים. גם אם הטענה הזאת נכונה, צריך לזכור שלא ברור האם המעגל הזה של השכלה-גידול בהשכלה-גידול בתשואה יכול להמשיך לנצח. בנוסף, ברור גם שאפילו אם בממוצע (ובחציון) השכלה גבוהה היא רווחית, יש גם לא מעט אנשים שמרוויחים פחות מהחציון והרבה יותר אנשים שמרוויחים פחות מהממוצע.

אביחי שניר, 

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    גדעון 29/08/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
    וזה דבר חשוב הדוחף אותך קדימה בכל תחומי החיים. נוסיף את הביטחון העצמי שתואר מספק, ונבין את גודל המקפצה.
  • 18.
    אזרח 24/08/2023 08:33
    הגב לתגובה זו
    המוח. בישראל אין אין אין חושב חשעבה אקדמאי כל סטודנט יודע שאם הוא לא מדיע דעות לצד הנכון הוא ינודה יוחרם ויפגעו לו הציונים בדיוק כמו שסטודנט בסוריה או צפון קוריאה לא יביע התנגדות למשטר
  • 17.
    בב 23/08/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
    ישנן חברות מובילות, שמעדיפות הכשרה מקצועית פנימית על פני תואר. מעבר לזה, יד היום מגוון אפשרויות להכשרה מקצועית ממוקדת שעדיפה על לימודים לא מעשיים לתואר.
  • 16.
    נחמד. אהבתי. (ל"ת)
    אני 22/08/2023 22:29
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אורי 22/08/2023 20:50
    הגב לתגובה זו
    אין מתאם בין השכלה להכנסה. המתאם הוא בין תואר להכנסה. יש מחקר שהוכיח את זה.
  • 14.
    תואר וכשרון 22/08/2023 13:52
    הגב לתגובה זו
    הרבה אוניברסיטאות הן מקור להעסקת מקורבים.נפוטיזם גלוי תל אביב כמשל
  • 13.
    זליג 22/08/2023 13:52
    הגב לתגובה זו
    הבטלנים (לא כולל טייסים וצוללים) מגרבצים 27 שנים, מקבלים רנטה/דיבידנדים 40 שנה.
  • 12.
    שלומי 22/08/2023 12:48
    הגב לתגובה זו
    חבל על האמירות השגויות שעלולות לטעת רושם מוטעה. חבל שזאת הרגשתך לגבי האקדמיה. כנראה בחרת נתיב רדוד וביזבזת שנים טובות בלי להתקדם ולהבין יותר. חבל שאת הלקח האישי שאינו מייצג דעתם של רבים וטובים אתה מנסה לשרבט לכתבה.
  • 11.
    יוני 22/08/2023 12:22
    הגב לתגובה זו
    נושא לא מעניין
  • 10.
    לרון 22/08/2023 11:42
    הגב לתגובה זו
    אתה כותב יפה וגבוה אך לאנשים הנמצאים בנמוך,לא חבל על הזמן??!!
  • 9.
    קוקו 22/08/2023 10:55
    הגב לתגובה זו
    האנשים מסביבך יהיו תוך כמה שנים אנשי מפתח בארגונים ויכניסו אותך. המרצים שלך הם כנראה אוטוריטה בתחומם, והתעשיה עולה אליהם לרגל, ומילה טובה שלהם תפתח דלתות. ואם אתה יזם - היכרות באקדמיה היא דרך טובה לבחור שותפים.
  • 8.
    דרומי 22/08/2023 10:27
    הגב לתגובה זו
    השכלה מקדמת את הלומד , התשואה היא שאתה לא תעבוד בשכר מינימום , נכון יש הפסד ראשוני על אי השתכרות , לדוגמא מהנדס , 5500*4*12=264000 ₪, הפסד , אחרי עשור את מרוויח יותר לפחות פי 3 ,
  • 7.
    sylvester stallone 22/08/2023 10:17
    הגב לתגובה זו
    The whole point of a college degree is to show a potential employer that you showed up someplace four years in a row, completed a series of tasks reasonably well, and on time.
  • 6.
    אחד המקרים שהעבר לא מעיד על ההווה (ל"ת)
    היום זה לא ככה 22/08/2023 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אזרח 22/08/2023 10:03
    הגב לתגובה זו
    כל בעל עסק עצמאי יודע שנפוטיזם זה הדרך לשמור על הכסף גם אם אין כישורים מתאימים
  • 4.
    משה ראשל"צ 22/08/2023 10:02
    הגב לתגובה זו
    להבדיל מאובף קורסים אקראיים
  • 3.
    ליאור 22/08/2023 09:59
    הגב לתגובה זו
    על מנת לקבל תשואה מההשכלה הגבוהה צריך לעבוד וקשה…. בשוק המניות רק שמים את הכסף. לכאורה אם כן ההשקעה בשוק המניות עדיפה כי הפער בינה לבין ההשכלה הגבוהה לא גדול יחסית, ובמקרה של שוק המניות לא עובדים בכלל, כמובן שזה עניין של העדפה אבל לדעתי הקונצנזוס יעדיף את שוק המניות בהנחה שזו המשמעות היחידה להשכלה הגבוהה
  • 2.
    חחח 22/08/2023 09:56
    הגב לתגובה זו
    מלמדים עובדלוגיה))) לא מלמדים להיות יזמים מלמדים להיות שכירים במקרה הטוב טובים עם תעודה))) ישנם סרטים טובים מאוד שמדברים על זה!
  • אוניברסיטה זה לימוד כלים מעבר לכך יש את היכולת האישית (ל"ת)
    משה ראשל"צ 22/08/2023 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנשים עם תואר מרוויחים,7000/6000 מדינה אוכלת יושביה... (ל"ת)
    Zubi 22/08/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
  • כלכלן 22/08/2023 11:19
    הגב לתגובה זו
    וסתם עושים בשביל ה"נשמה". שזה נהדר - אבל זה מותרות.
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מטוס אמריקן איירליינס
צילום: יח"צ, באדיבות החברה

אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחזרות תעלה, המחירים ירדו?

מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים 

רן קידר |
נושאים בכתבה אמריקן איירליינס

אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.

ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים. 


החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה


לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה

לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב


מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.