הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
מאקרו כלכלה

המטרה הסודית של האוניברסיטאות - שלא סיפרו לכם עליה

יש חוקרים שאומרים ש"באוניברסיטה לא באמת לומדים משהו" - ועדיין הם סבורים שהיא עוזרת לכם להיכנס לשוק העבודה. איך זה יכול להיות ומה 'התשואה' על השכלה גבוהה?
ד"ר אביחי שניר | (21)
נושאים בכתבה אוניברסיטאות אוניברסיטה השכלה גבוהה שוק העבודה שכר עבודה

בגדול, אפשר לחלק את ההשקעות לשני סוגים: השקעות בהון פיזי, והשקעות בהון אנושי. השקעות בהון פיזי, נעשות על ידי פירמות. אלו השקעות במבנים, בציוד ובמלאי. אנשים פרטיים אינם "משקיעים" בהון פיזי. לכל היותר, הם מעבירים כספי חיסכון לפירמות, באמצעות רכישה של אג"ח, מניות, וכדומה. הפירמות משתמשות בכסף כדי להשקיע. אם ההשקעה מוצלחת, האנשים שהעבירו את החסכונות שלהם לפירמות מרוויחים את הדיבידנדים.

 

אבל אנשים פרטיים כן משקיעים בהון אנושי. הון אנושי מוגדר כמכלול התכונות שיש לאדם ושהן שימושיות בתהליך הייצור. ההון האנושי כולל ידע, כישורים, בריאות, השכלה, וכן תכונות כמו יכולת לשתף פעולה, מנהיגות, וכדומה. גם ליופי יש פרמיה, והיא לא קטנה בכלל.

 

חלק מהתכונות האלו הוא במידה רבה קבוע. אבל את חלקן אפשר לשפר בעזרת השקעה מתאימה. רוב המחקר שנערך על ההשפעה של הון אנושי התמקד בהשפעה של שינויים בהשכלה על שני משתנים עיקריים. חלק גדול מהמחקר ניסה לבדוק כיצד משפיעה השכלה על ההכנסות של בן אדם. השאלה המרכזית במחקר מהסוג הזה היא האם כדאי לאדם להשקיע בצבירת השכלה. החלק האחר מהמחקר ניסה להבין האם להשכלה יש השפעות סביבתיות. כלומר האם העובדה שאנשים צוברים השכלה, משפיעה באופן כלשהו על ההכנסות של אנשים אחרים.

 

ממחקרים רבים שנערכו, ברור שיש מתאם חיובי וחזק בין השכלה לבין שכר. בשנות ה-1990 וה-2000, התשואה הממוצעת על השכלה על-תיכונית בארה"ב הייתה בערך 10% לשנת לימודים במוסד על-תיכוני. התשואה הזאת מחושבת אחרי שלוקחים בחשבון את ההוצאה (הגדולה) על לימודים במוסד אקדמי בארה"ב, פלוס את העובדה שבזמן הלימודים מוותרים על הכנסות מעבודה. כלומר, המסקנה היא שעבור הסטודנט הממוצע (וגם עבור הסטודנט החציוני), התשואה להשקעה בהשכלה גבוהה יותר מאשר התשואה להשקעה בשוק המניות (שהייתה בתקופה הזאת, בממוצע, כ-7%).

 

הממצאים האלו מעלים שתי שאלות מעניינות. השאלה הראשונה היא מה הסיבה שמביאה לכך שהשכלה אקדמית מתואמת עם עלייה בשכר. השערה אחת היא שזה נובע מכך שהסטודנטים לומדים חומר שהוא רלוונטי להמשך חייהם, או לחילופין, שהם לומדים כישורי למידה שהם חשובים להמשך החיים. השערה שנייה היא שהאוניברסיטה היא בעצם רק עוד מבחן אחד בדרך אל החיים. כלומר, הסיבה שיש אוניברסיטאות היא שמעסיקים רוצים לבחור את העובדים שהכי מתאימים להם. מכיוון שאין למעסיקים דרך לדעת לאילו עובדים יש את הכישורים הטובים ביותר, הם מסתכלים על תעודה מאוניברסיטה כמדד ליכולת של המועמד להתמודד עם קשיים. לפי ההשערה השנייה, באוניברסיטה לא באמת לומדים משהו; האוניברסיטה היא פשוט מבחן לכישורי הלמידה, החריצות, וההתמדה של סטודנטים.

 

ייתכן כמובן שהאמת נמצאת אי שם באמצע בין שתי התיאוריות האלו. אבל כנראה שהתשובה יותר קרובה להשערה השנייה מאשר לראשונה.

 

השאלה השנייה היא איך זה יכול להיות שהתשואה להשכלה נשארת כל-כך גבוהה לאורך כל-כך הרבה זמן. אם מסתכלים על ההיסטוריה, רואים שאחרי מלחמת העולם השנייה התשואה להשכלה לא הייתה כל-כך גדולה. בהתאם, גם שיעור ההרשמה למוסדות להשכלה גבוהה היה די נמוך. במהלך שנות ה-1970, ועוד יותר מכך, במהלך שנות ה-1980 חלה עלייה גדולה בתשואה להשכלה. במקביל, חל גם גידול גדול בביקוש להשכלה גבוהה. הגידול בתשואה להשכלה גבוהה נמשך גם בשנות ה-1990, ונשאר באותה רמה (אולי גם המשיך קצת לגדול) במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000.

 

קשה להסביר איך התשואה להשכלה יכולה להישאר כל-כך גבוהה למרות הגידול הגדול במספר האנשים המשכילים. הרי אם ההיצע של בעלי ההשכלה גדל, לכאורה, השכר שהם מקבלים אמור להתחיל לרדת. הטענה היא שזה קורה בגלל ההשפעות החיצוניות של השכלה גבוהה. ככל שיש יותר בעלי השכלה גבוהה, יש להם יותר עם מי לעבוד. בנוסף, מבין בעלי ההשכלה הגבוהה יש אחוז מסוים שמצליח לייצר טכנולוגיות חדשות. הטכנולוגיות החדשות זמינות רק למי שיש לו את הידע המתאים כדי להשתמש בהם. כך נוצר "מנוע שמניע את עצמו" ויוצר עוד ביקוש ועוד תשואה להשכלה גבוהה. מהסיבה הזאת, התשואה להשכלה גבוהה הוא גבוה בסביבה שבה יש עוד הרבה בעלי השכלה גבוהה, והרבה יותר נמוך בסביבה שענייה בהשכלה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

ההסבר הזה נשמע טוב. אבל אני תמיד חושב שההשראה אליו היא הסיפור על ארתור ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה שמוצא את עצמו בכוכב שמאוכלס על ידי אנשים שחיים בעידן האבן. כל ההשכלה שלו היא חסרת שימוש שם, אבל הוא הופך לאדם חשוב, כי הוא יודע ללמד אותם להכין כריכים. גם אם הטענה הזאת נכונה, צריך לזכור שלא ברור האם המעגל הזה של השכלה-גידול בהשכלה-גידול בתשואה יכול להמשיך לנצח. בנוסף, ברור גם שאפילו אם בממוצע (ובחציון) השכלה גבוהה היא רווחית, יש גם לא מעט אנשים שמרוויחים פחות מהחציון והרבה יותר אנשים שמרוויחים פחות מהממוצע.

אביחי שניר, 

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    גדעון 29/08/2023 17:14
    הגב לתגובה זו
    וזה דבר חשוב הדוחף אותך קדימה בכל תחומי החיים. נוסיף את הביטחון העצמי שתואר מספק, ונבין את גודל המקפצה.
  • 18.
    אזרח 24/08/2023 08:33
    הגב לתגובה זו
    המוח. בישראל אין אין אין חושב חשעבה אקדמאי כל סטודנט יודע שאם הוא לא מדיע דעות לצד הנכון הוא ינודה יוחרם ויפגעו לו הציונים בדיוק כמו שסטודנט בסוריה או צפון קוריאה לא יביע התנגדות למשטר
  • 17.
    בב 23/08/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
    ישנן חברות מובילות, שמעדיפות הכשרה מקצועית פנימית על פני תואר. מעבר לזה, יד היום מגוון אפשרויות להכשרה מקצועית ממוקדת שעדיפה על לימודים לא מעשיים לתואר.
  • 16.
    נחמד. אהבתי. (ל"ת)
    אני 22/08/2023 22:29
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אורי 22/08/2023 20:50
    הגב לתגובה זו
    אין מתאם בין השכלה להכנסה. המתאם הוא בין תואר להכנסה. יש מחקר שהוכיח את זה.
  • 14.
    תואר וכשרון 22/08/2023 13:52
    הגב לתגובה זו
    הרבה אוניברסיטאות הן מקור להעסקת מקורבים.נפוטיזם גלוי תל אביב כמשל
  • 13.
    זליג 22/08/2023 13:52
    הגב לתגובה זו
    הבטלנים (לא כולל טייסים וצוללים) מגרבצים 27 שנים, מקבלים רנטה/דיבידנדים 40 שנה.
  • 12.
    שלומי 22/08/2023 12:48
    הגב לתגובה זו
    חבל על האמירות השגויות שעלולות לטעת רושם מוטעה. חבל שזאת הרגשתך לגבי האקדמיה. כנראה בחרת נתיב רדוד וביזבזת שנים טובות בלי להתקדם ולהבין יותר. חבל שאת הלקח האישי שאינו מייצג דעתם של רבים וטובים אתה מנסה לשרבט לכתבה.
  • 11.
    יוני 22/08/2023 12:22
    הגב לתגובה זו
    נושא לא מעניין
  • 10.
    לרון 22/08/2023 11:42
    הגב לתגובה זו
    אתה כותב יפה וגבוה אך לאנשים הנמצאים בנמוך,לא חבל על הזמן??!!
  • 9.
    קוקו 22/08/2023 10:55
    הגב לתגובה זו
    האנשים מסביבך יהיו תוך כמה שנים אנשי מפתח בארגונים ויכניסו אותך. המרצים שלך הם כנראה אוטוריטה בתחומם, והתעשיה עולה אליהם לרגל, ומילה טובה שלהם תפתח דלתות. ואם אתה יזם - היכרות באקדמיה היא דרך טובה לבחור שותפים.
  • 8.
    דרומי 22/08/2023 10:27
    הגב לתגובה זו
    השכלה מקדמת את הלומד , התשואה היא שאתה לא תעבוד בשכר מינימום , נכון יש הפסד ראשוני על אי השתכרות , לדוגמא מהנדס , 5500*4*12=264000 ₪, הפסד , אחרי עשור את מרוויח יותר לפחות פי 3 ,
  • 7.
    sylvester stallone 22/08/2023 10:17
    הגב לתגובה זו
    The whole point of a college degree is to show a potential employer that you showed up someplace four years in a row, completed a series of tasks reasonably well, and on time.
  • 6.
    אחד המקרים שהעבר לא מעיד על ההווה (ל"ת)
    היום זה לא ככה 22/08/2023 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אזרח 22/08/2023 10:03
    הגב לתגובה זו
    כל בעל עסק עצמאי יודע שנפוטיזם זה הדרך לשמור על הכסף גם אם אין כישורים מתאימים
  • 4.
    משה ראשל"צ 22/08/2023 10:02
    הגב לתגובה זו
    להבדיל מאובף קורסים אקראיים
  • 3.
    ליאור 22/08/2023 09:59
    הגב לתגובה זו
    על מנת לקבל תשואה מההשכלה הגבוהה צריך לעבוד וקשה…. בשוק המניות רק שמים את הכסף. לכאורה אם כן ההשקעה בשוק המניות עדיפה כי הפער בינה לבין ההשכלה הגבוהה לא גדול יחסית, ובמקרה של שוק המניות לא עובדים בכלל, כמובן שזה עניין של העדפה אבל לדעתי הקונצנזוס יעדיף את שוק המניות בהנחה שזו המשמעות היחידה להשכלה הגבוהה
  • 2.
    חחח 22/08/2023 09:56
    הגב לתגובה זו
    מלמדים עובדלוגיה))) לא מלמדים להיות יזמים מלמדים להיות שכירים במקרה הטוב טובים עם תעודה))) ישנם סרטים טובים מאוד שמדברים על זה!
  • אוניברסיטה זה לימוד כלים מעבר לכך יש את היכולת האישית (ל"ת)
    משה ראשל"צ 22/08/2023 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנשים עם תואר מרוויחים,7000/6000 מדינה אוכלת יושביה... (ל"ת)
    Zubi 22/08/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
  • כלכלן 22/08/2023 11:19
    הגב לתגובה זו
    וסתם עושים בשביל ה"נשמה". שזה נהדר - אבל זה מותרות.
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין גירעון

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

להמשך הכתבה לחץ כאן