סמוטריץ' הציג את תקציב המדינה: "עמלנו להיאבק ביוקר המחיה"
על רקע הכאוס המתחולל במשק, עם השביתה ולקראת נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בו הוא צפוי להודיע על עצירת החקיקה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג הבוקר במליאת הכנסת את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2023-2024, להצבעה בקריאה ראשונה.
התקציב וחוק ההסדרים עולים להצבעה בקריאה ראשונה לאחר אישורם בממשלה ולקראת העברתם לוועדות הכנסת לדיונים. בעוד כחודשיים, יובאו התקציב וחוק ההסדרים לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל וב-2024 על כ-513 מיליארד שקל.
כמה מתיק ההשקעות צריך להיות בתחומי האנרגיה, איך זה מתחלק בין אנרגיה מתחדשת והשקעות בגז ונפט וגם מניות מומלצות - בואו לשמוע את המומחים ביום רביעי הקרוב
סמוטריץ' אמר: "הקמנו ממשלה לפני שלושה חודשים, ולכל אחד מהשותפים בממשלה יש תוכניות עבודה גדולות ורחבות. לפני כחודש, עם אישור התקציב בממשלה, עשינו את הצעד הראשון. היום, עם אישור התקציב וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה, אנחנו ממשיכים את הצעד הנכון הזה. צעד שיחזק את הכלכלה הישראלית, צעד שיחזק את הקואליציה ואת הכנסת, צעד שיתן לאזרחי ישראל יציבות".
- "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בתקציב המוצע אנחנו רואים לנגד עינינו את המעמסה הגדולה המונחת על כתפי אזרחי ישראל ועמלנו רבות כדי להיאבק ביוקר המחיה המקשה על כל אזרח ואזרחית בישראל. התקציב והתכנית הכלכלית שמונחים לפניכם היום לקריאה ראשונה הם בשורה למשק הישראלי. אנחנו מביאים רפורמות מבניות משמעותיות שיאיצו את הצמיחה במשק, ולצדן השקעה תקציבית משמעותית, מענה לצרכי הביטחון, לדרישות המשרדים ולדרישות השכר, תוך ריסון מידתי של ההוצאה.
"יש בפנינו אתגרים כלליים לא פשוטים. האופק הכלכלי אינו בהיר. עליות הריבית בעולם, שנחוצות לצורך המאבק באינפלציה, מטלטלות את השווקים הפיננסיים בעולם, מעיבות על הפעילות הכלכלית של עסקים רבים ועל משקי הבית. המשבר בסקטור הבנקאי בארה"ב ובאירופה מחריף את חוסר הוודאות בשווקים ועלול להוביל להאטה בצמיחה הגלובלית ולהרעה בתחזיות. אמרתי ואני אומר גם היום יש לנו כאן במדינת ישראל הזדמנות להיות אי של יציבות בים כלכלי עולמי סוער.
"לאור האתגרים הכלכליים, הבאנו היום תקציב אחראי. התקציב יאפשר לממשלה לממש את מדיניותה, תוך שמירה על אחריות פיסקלית שתסייע לייצב את המשק ולמנוע החרפה של האינפלציה. הנהגה כלכלית אחראית נחוצה כעת לצליחת האתגרים המצויים לפתחנו. בעת הזו חשוב מאוד לנהוג באחריות. אישור התקציב הוא צעד קריטי - הוא משדר לציבור, לחברות הדירוג ולמשקיעים שישראל פועלת באחריות ויסייע להבטיח יציבות".
- "מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
- הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
"תקציב המדינה לשנים 2023-2024 כולל תוספות תקציב משמעותיות במספר רב של תחומים – בשירותים החברתיים, בקידום פרויקטי תשתית משמעותיים ובדגש תקציבי על חיזוק הביטחון. בתחום השירותים החברתיים התקציב כולל הרחבה של תקציב משרד הבריאות שנועד לשדרג את המערכת הציבורית, הגדלה בתקציב מערכת החינוך ותוספת ייעודית לעידוד וקליטת עלייה.
"לצורך שיפור התשתיות הציבוריות מקודמת השקעה מאסיבית בתחום התחבורה עם תכנית חומש של 26 מיליארד ש"ח, וביצוע השקעות בקידום המעבר האנרגטי במאות מיליוני ש"ח בין היתר לפריסת רשת חלוקת הגז ועמדות טעינה לרכבים חשמליים. בתחום הביטחון - תכנית רב שנתית חדשה לצה"ל בתוספת של מיליארדי שקלים להתעצמות, וכן מחויבות גדולה למערך הביטחון הלאומי לרבות תוספת של 3,000 שוטרים.
"בנוסף, לראשונה כוללת הצעת התקציב הקצאה מרווחי הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר), לטובת שדרוג תשתיות ציבוריות בתחום החינוך ובריאות הנפש מתוך תפיסה כי יש להפנות את הרווחים מהמשאבים הלאומיים לחיזוק התשתית עליה נשענת החברה הישראלית כולה.
"יחד עם התקציב אנחנו מביאים תכנית כלכלית רחבה ומקיפה שנוגעת בכל חלקי המשק. כלולים בה צעדים משמעותיים שיקדמו את המשק הישראלי: חוק תשתיות לאומיות שיאפשר לנו להאיץ את הביצוע של פרויקטי התשתית ולקצר בחצי את זמן ההקמה שלהם; תכנית דיור רחבה ובראשה הגדלת היצע הדיור בין היתר באמצעות הקמת קרן להגדלת ההשקעה בתושב ולתמרוץ דיור; צעדים משמעותיים לקידום התחרות והפחתת הריכוזיות – בשוק המזון והחקלאות, בבנקאות, בביטוח, בשוק הרכב; רשימה ארוכה של צעדים לצמצום בירוקרטיה ורגולציה למגזר העסקי ולציבור – נסיר רגולציה עודפת על יבואני מזון ונתאים אותה לסטנדרט האירופי, נחתוך את הבירוקרטיה למאות אלפי עסקים זעירים בתשלום המס, נקל את מנגנון הרישוי של מפעלים בתעשיה ועוד".
בנוסף, שר האוצר הציג צעדים לייעול המגזר הציבורי – הפחתת העומסים במערכת הבריאות באמצעות ייעול תהליך הוצאת ימי מחלה וקבלת מרשמים לתרופות, נביא צעדים משמעותיים לייעול כוח האדם והתקציב במערכת הביטחון.
לגבי מלחמה בהון השחור – התכנית הכלכלית כוללת צעדים רבים למלחמה בפשיעה הכלכלית – נצמצם את האפשרות להחזיק מזומן שהוא הגורם המרכזי המזין את ארגוני הפשיעה, ניאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות ובהונאות בתחום הדלק.
"בתקציב פנינו לכל שכבות האוכלוסיה - מהאוכלוסיות החלשות הדורשות סעד ותמיכה דרך מעמד הביניים החשוב כל כך לכלכלה הישראלית ועד לקטרי המשק הישראלי. בתקציב יש בשורות חשובות לאזרחים הנאנקים תחת הנטל, ועם זאת הצבנו חזון שיחזק את האיתנות הפיננסית של מדינת ישראל", סיכם. "אני מאמין בכלכלה הישראלית, אני מאמין באזרחי ישראל ואני גאה בתוצאה שהבאנו. אני מודה לאנשי משרד האוצר שעבדו על התקציב - אגף התקציבים, הלשכה המשפטית, הכלכלנית הראשית, החשב הכללי, הממונה על השכר, רשות המסים וכמובן למנכ"ל המשרד. תודה גם לאנשי משרד המשפטים שעבדו לילות כימים להביא את החוק ולייעוץ המשפטי של הכנסת על העבודה המשותפת.
- 3.חיים 27/03/2023 16:41הגב לתגובה זוזה עובדה כל הסחרור הכלכלי אם קיים הוא רק תוצאה ישירה של המחאה, כלומר ניסיון הפיכה באמצעות אלימות כלכלית ימי האצילים טרום המהפכה הצרפתית כבר כאן
- 2.בועז קלו 27/03/2023 16:08הגב לתגובה זובחודשיים יצרתם נזק של 20 שנה !!!
- 1.אתם נאבקים ברשות השופטת ולא בשום דבר אחרובינתיים הרסתם (ל"ת)נכון 27/03/2023 15:23הגב לתגובה זו
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי.
אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.
דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.
שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך, זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.- "רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?
- שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”
