סמוטריץ' הציג את תקציב המדינה: "עמלנו להיאבק ביוקר המחיה"
על רקע הכאוס המתחולל במשק, עם השביתה ולקראת נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בו הוא צפוי להודיע על עצירת החקיקה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג הבוקר במליאת הכנסת את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2023-2024, להצבעה בקריאה ראשונה.
התקציב וחוק ההסדרים עולים להצבעה בקריאה ראשונה לאחר אישורם בממשלה ולקראת העברתם לוועדות הכנסת לדיונים. בעוד כחודשיים, יובאו התקציב וחוק ההסדרים לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל וב-2024 על כ-513 מיליארד שקל.
כמה מתיק ההשקעות צריך להיות בתחומי האנרגיה, איך זה מתחלק בין אנרגיה מתחדשת והשקעות בגז ונפט וגם מניות מומלצות - בואו לשמוע את המומחים ביום רביעי הקרוב
סמוטריץ' אמר: "הקמנו ממשלה לפני שלושה חודשים, ולכל אחד מהשותפים בממשלה יש תוכניות עבודה גדולות ורחבות. לפני כחודש, עם אישור התקציב בממשלה, עשינו את הצעד הראשון. היום, עם אישור התקציב וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה, אנחנו ממשיכים את הצעד הנכון הזה. צעד שיחזק את הכלכלה הישראלית, צעד שיחזק את הקואליציה ואת הכנסת, צעד שיתן לאזרחי ישראל יציבות".
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בתקציב המוצע אנחנו רואים לנגד עינינו את המעמסה הגדולה המונחת על כתפי אזרחי ישראל ועמלנו רבות כדי להיאבק ביוקר המחיה המקשה על כל אזרח ואזרחית בישראל. התקציב והתכנית הכלכלית שמונחים לפניכם היום לקריאה ראשונה הם בשורה למשק הישראלי. אנחנו מביאים רפורמות מבניות משמעותיות שיאיצו את הצמיחה במשק, ולצדן השקעה תקציבית משמעותית, מענה לצרכי הביטחון, לדרישות המשרדים ולדרישות השכר, תוך ריסון מידתי של ההוצאה.
"יש בפנינו אתגרים כלליים לא פשוטים. האופק הכלכלי אינו בהיר. עליות הריבית בעולם, שנחוצות לצורך המאבק באינפלציה, מטלטלות את השווקים הפיננסיים בעולם, מעיבות על הפעילות הכלכלית של עסקים רבים ועל משקי הבית. המשבר בסקטור הבנקאי בארה"ב ובאירופה מחריף את חוסר הוודאות בשווקים ועלול להוביל להאטה בצמיחה הגלובלית ולהרעה בתחזיות. אמרתי ואני אומר גם היום יש לנו כאן במדינת ישראל הזדמנות להיות אי של יציבות בים כלכלי עולמי סוער.
"לאור האתגרים הכלכליים, הבאנו היום תקציב אחראי. התקציב יאפשר לממשלה לממש את מדיניותה, תוך שמירה על אחריות פיסקלית שתסייע לייצב את המשק ולמנוע החרפה של האינפלציה. הנהגה כלכלית אחראית נחוצה כעת לצליחת האתגרים המצויים לפתחנו. בעת הזו חשוב מאוד לנהוג באחריות. אישור התקציב הוא צעד קריטי - הוא משדר לציבור, לחברות הדירוג ולמשקיעים שישראל פועלת באחריות ויסייע להבטיח יציבות".
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
"תקציב המדינה לשנים 2023-2024 כולל תוספות תקציב משמעותיות במספר רב של תחומים – בשירותים החברתיים, בקידום פרויקטי תשתית משמעותיים ובדגש תקציבי על חיזוק הביטחון. בתחום השירותים החברתיים התקציב כולל הרחבה של תקציב משרד הבריאות שנועד לשדרג את המערכת הציבורית, הגדלה בתקציב מערכת החינוך ותוספת ייעודית לעידוד וקליטת עלייה.
"לצורך שיפור התשתיות הציבוריות מקודמת השקעה מאסיבית בתחום התחבורה עם תכנית חומש של 26 מיליארד ש"ח, וביצוע השקעות בקידום המעבר האנרגטי במאות מיליוני ש"ח בין היתר לפריסת רשת חלוקת הגז ועמדות טעינה לרכבים חשמליים. בתחום הביטחון - תכנית רב שנתית חדשה לצה"ל בתוספת של מיליארדי שקלים להתעצמות, וכן מחויבות גדולה למערך הביטחון הלאומי לרבות תוספת של 3,000 שוטרים.
"בנוסף, לראשונה כוללת הצעת התקציב הקצאה מרווחי הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר), לטובת שדרוג תשתיות ציבוריות בתחום החינוך ובריאות הנפש מתוך תפיסה כי יש להפנות את הרווחים מהמשאבים הלאומיים לחיזוק התשתית עליה נשענת החברה הישראלית כולה.
"יחד עם התקציב אנחנו מביאים תכנית כלכלית רחבה ומקיפה שנוגעת בכל חלקי המשק. כלולים בה צעדים משמעותיים שיקדמו את המשק הישראלי: חוק תשתיות לאומיות שיאפשר לנו להאיץ את הביצוע של פרויקטי התשתית ולקצר בחצי את זמן ההקמה שלהם; תכנית דיור רחבה ובראשה הגדלת היצע הדיור בין היתר באמצעות הקמת קרן להגדלת ההשקעה בתושב ולתמרוץ דיור; צעדים משמעותיים לקידום התחרות והפחתת הריכוזיות – בשוק המזון והחקלאות, בבנקאות, בביטוח, בשוק הרכב; רשימה ארוכה של צעדים לצמצום בירוקרטיה ורגולציה למגזר העסקי ולציבור – נסיר רגולציה עודפת על יבואני מזון ונתאים אותה לסטנדרט האירופי, נחתוך את הבירוקרטיה למאות אלפי עסקים זעירים בתשלום המס, נקל את מנגנון הרישוי של מפעלים בתעשיה ועוד".
בנוסף, שר האוצר הציג צעדים לייעול המגזר הציבורי – הפחתת העומסים במערכת הבריאות באמצעות ייעול תהליך הוצאת ימי מחלה וקבלת מרשמים לתרופות, נביא צעדים משמעותיים לייעול כוח האדם והתקציב במערכת הביטחון.
לגבי מלחמה בהון השחור – התכנית הכלכלית כוללת צעדים רבים למלחמה בפשיעה הכלכלית – נצמצם את האפשרות להחזיק מזומן שהוא הגורם המרכזי המזין את ארגוני הפשיעה, ניאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות ובהונאות בתחום הדלק.
"בתקציב פנינו לכל שכבות האוכלוסיה - מהאוכלוסיות החלשות הדורשות סעד ותמיכה דרך מעמד הביניים החשוב כל כך לכלכלה הישראלית ועד לקטרי המשק הישראלי. בתקציב יש בשורות חשובות לאזרחים הנאנקים תחת הנטל, ועם זאת הצבנו חזון שיחזק את האיתנות הפיננסית של מדינת ישראל", סיכם. "אני מאמין בכלכלה הישראלית, אני מאמין באזרחי ישראל ואני גאה בתוצאה שהבאנו. אני מודה לאנשי משרד האוצר שעבדו על התקציב - אגף התקציבים, הלשכה המשפטית, הכלכלנית הראשית, החשב הכללי, הממונה על השכר, רשות המסים וכמובן למנכ"ל המשרד. תודה גם לאנשי משרד המשפטים שעבדו לילות כימים להביא את החוק ולייעוץ המשפטי של הכנסת על העבודה המשותפת.
- 3.חיים 27/03/2023 16:41הגב לתגובה זוזה עובדה כל הסחרור הכלכלי אם קיים הוא רק תוצאה ישירה של המחאה, כלומר ניסיון הפיכה באמצעות אלימות כלכלית ימי האצילים טרום המהפכה הצרפתית כבר כאן
- 2.בועז קלו 27/03/2023 16:08הגב לתגובה זובחודשיים יצרתם נזק של 20 שנה !!!
- 1.אתם נאבקים ברשות השופטת ולא בשום דבר אחרובינתיים הרסתם (ל"ת)נכון 27/03/2023 15:23הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
