אחרי לילה לבן: הבוקר (רביעי) אושר תקציב המדינה לשנים 2023-2024. זה קרה ברוב של 64 תומכים מול 55 מתנגדים. מהומה פרצה באולם, חלק מחברי הכנסת הוצאו ממנו, אבל בשורה התחתונה - בקואליציה הצליחו להעביר את החוק, בזמן שבאופוזיציה ניסו להאריך את הדיון.

התקציב לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל וב-2024 על כ-514 מיליארד שקל. תקציב משרד החינוך יעמוד על כ-77 מיליארד שקל וכ-82 מיליארד שקל בהתאמה, תקציב הביטחון על כ-63 מיליארד שקל וכ-64 מיליארד שקל ותקציב משרד הבריאות על כ-44 מיליארד שקל בשנת 2023 ו50 מיליארד שקל בשנת 2024.

כמו כן, אושר חוק ההסדרים הכולל בתוכו צעדים להאצת הצמיחה והעלאת רמת החיים ומתמקד בחמישה יעדים מרכזיים: האצת תשתיות וטיפול בשוק הדיור, הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות, חיזוק ההון האנושי, הפחתת הרגולציה והבירוקרטיה למגזר העסקי ולאזרח וייעול המגזר הציבורי.

ההליך נפתח אתמול בנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפנה לאופוזיציה. "יש גביע המדינה הערב, אתם יודעים שזה גמור, בוא נספיק לראות את זה בזמן אמיתי. יש תקציב ואנחנו מעבירים תקציב אחראי, מצוין, שישרת נאמנה את כל אזרחי ישראל ויביא לשיפור באיכות חייהם. שמעתי מחברי האופוזיציה שלא נצליח להעביר תקציב – התחזיות שלכם התבדו".

• ההיסטוריה חוזרת: האם ישראל בסכנה לחזור למצב בתחילת שנות האלפיים?
• יירוט האיום האיראני – שישה הישגים אסטרטגיים שמעצימים את ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ראש הממשלה הסביר לאופוזיציה כי "התקציב מקדם מהפכות גדולות – בביטחון האישי, בחינוך, בתחבורה ובמאבק ביוקר המחיה". הוא נקטע על ידי חברי האופוזיציה, אך הוא המשיך בדבריו והדגיש: "אנחנו מעבירים תקציב מוטה צמיחה, שומרים על מסגרת התקציב כדי להיאבק באינפלציה וביוקר המחיה".

על החרדים הוא אמר: "ילד חרדי שווה לילד דתי או חילוני או ערבי", טען וספג מחיאות כפיים מהקואליציה. "אי אפשר לקבל את ההסתה נגד החרדים". יאיר לפיד לא אהב את דבריו והשיב: "אם אתה שואל למה בתקציב שלנו שמחו ובתקציב שלכם היה בכי ונהי זה כי התקציב שלנו היה טוב והתקציב שלכם הוא רע – וזה לא רק אני אומר את זה". יו"ר המחנה הממלכתי גנץ טען כי אין מספיק רפורמות שמקדמות את עצירת יוקר המחיה.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "תקציב המדינה לשנים 2023-2024 הוא תקציב מדינה מצוין. הוא מוטה צמיחה, תשתיות, עידוד השקעות הון בהייטק, בחקלאות, השקעה אדירה במערכת הבריאות שהוזנחה במשך שנים, השקעה אדירה במשילות ובמערכת הביטחון, השקעה אדירה בהשכלה גבוהה ובמערכת החינוך על כל רבדיה.

• "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
• בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

"המשק הישראלי הוא משק חזק. הכלכלה שלנו היא מהכלכלות הטובות והיציבות בעולם. כשהיו סערות כלכליות בעבר, היינו הראשונים לצאת מהן. זה גם מה שיקרה עכשיו והרבה בזכות התקציב וחוק ההסדרים אותם אישרנו כעת. כשגיבשנו את התקציב, שמנו מול עינינו מטרה מרכזית אחת - המשך הצמיחה. נתוני המאקרו של ישראל הם מהטובים ביותר שידענו ואני מתעקש להמשיך ולשמר את הנתונים הטובים הללו. 

"בחוק ההסדרים ישנם רפורמות משמעותיות ומהותיות שקריטיות למאבק ביוקר המחיה ולייעול ושדרוג רמת החיים בישראל. קרן הארנונה שתביא סוף סוף לתיקון עיוות ארוך שנים ותתמרץ ראשי רשויות לתעדף בניית יחידות דיור למגורים - מהלך שיביא בוודאות להורדת יוקר הדיור. חוק תשתיות לאומיות שנמצא אף הוא בחוק ההסדרים, יביא לקיצור תהליכים וישפר דרמטית את בניית התשתיות והפרוייקטים הלאומיים. רפורמת הפטם שתביא להוזלה משמעותית במחירי העופות. רפורמת הייבוא שתביא להוזלה משמעותית במחירי הבשר. חוק הגנת הצומח שיביא להוזלה משמעותית של פירות וירקות ויסייע לחקלאים להמשיך ולהתפתח. חוק האשראי, חוק הבנקאות, פקודת הרוקחים, חוק פינוי פינוי המלחמה בהון השחור ועוד חוקים ורפורמות משמעותיות שבמשך שנים נמנעו מלחוקק אותם ובחוק ההסדרים שאושר היום - הם נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל למען כולנו".

להלן הצעדים העיקריים שאושרו בכנסת:

• חוק תשתיות לאומיות: הסרת חסמי בירוקרטיה ורגולציה שמקשים על הקמת פרויקטי תשתית במטרה לקצר את לוחות הזמנים ובכך להביא להפחתת הגודש בכבישים, הבטחה לאספקת חשמל, קידום פרויקטי אנרגיה מתחדשת ועוד. 

• הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור ("קרן הדיור"): תוקם קרן להתמודדות עם משבר הדיור ולהגדלת ההשקעה בתושב, בראשות השלטון המקומי, שתקצה לרשויות מענקים שנתיים קבועים עבור כל היתר בנייה שיוציאו, באופן שיאפשר להן לשפר את השירותים העירוניים לתושבים. הכנסות הקרן יגיעו מגידול בארנונה העסקית ברשויות המקומיות בשיעור מדורג בהתאם לאיתנותן הכלכלית ומתקציב מדינה משלים בשנים הראשונות. הצעד יגביר באופן משמעותי את התמריצים של הרשויות המקומיות להגדיל את היצע הדיור בתחומן וכן יסייע בצמצום פערים כלכליים בין רשויות מקומיות עתירות ארנונה עסקית לבין רשויות מקומיות בעלות הכנסה נמוכה יותר.

• צמצום תופעת כפל ביטוחי בריאות: החלת חובה על חברות הביטוח לשלם במקרים בהם מבוטח שלהן נזקק לניתוח, וזאת אף אם הוא מבצע את הניתוח באמצעות שירותי השב"ן של קופות החולים. במקביל, תופחת העלות של הפרמיות בשב״ן, במטרה לוודא שהכסף 'יחזור לאזרחים'.

• עוסק זעיר: הקלה על הדרישות הבירוקרטיות: הרפורמה קובעת שורה של הקלות רגולטוריות לעוסקים שמחזורם העסקי לא עולה על התקרה של עוסק פטור (120 אלף ש"ח בשנה). במקום הרגולציה הקיימת, עסקים אלו ידרשו רק לפתיחת תיק, תיאום מס ותשלום מס בסוף השנה והכל באופן דיגיטלי. בנוסף, כתחליף להכרה בהוצאות בהתאם לכללים הקיימים, יותרו הוצאות בשיעור נורמטיבי של 30%. ההצעה צפויה לחסוך לעסקים באופן ישיר כ-1.3 מיליארד ש"ח שנה ומעל מיליון ימי עבודה של התעסקות בבירוקרטיה ומילוי דוחות.

• השקיפות בעמלות הבנקים (הפחתת יוקר המחייה בבנקאות): הבנקים יחויבו למסור ללקוחות בכל חודש מידע אגרגטיבי על סך העמלות והריביות שנגבו מהם באמצעות אמצעי התקשורת הנוח ללקוח (SMS, מייל וכו'). כך תגבר המודעות הצרכנית של הלקוחות, שתניע אותם לפעול להפחתת העלות של השירותים הבנקאיים שהם צורכים. 

• צמצום הנטל הרגולטורי במוצרי מזון במטרה להפחית את יוקר המחייה: תכנית רוחבית שכוללת הקלות רגולטוריות ובירוקרטיות במטרה להוריד את יוקר המחייה. התכנית כוללת: הארכה של ימי התוקף של בשר, עוף ודגים, מסלול מהיר לאישור יבוא ממדינות האיחוד האירופי וארה"ב, ביטול כפל הרגולציה בין משרדי החקלאות והבריאות בייבוא בשר וצמצום הבירוקרטיה והבדיקות בהליך הייבוא. לצד זאת נאשר עריכת הסדרים אשר פוגעים בתחרות בענף הפטם. 

• צמצום הנטל הרגולטורי בפירות וירקות במטרה להפחית את יוקר המחייה: אושרה תכנית לצמצום רגולציה לייבוא פירות וירקות באמצעות אימוץ מודל רגולציה חדש בתחום הגנת הצומח, שצפוי להגדיל באופן משמעותי את מגוון המוצרים, כך שיהיה ניתן לצרוך פירות וירקות בכל השנה במחירים שווים לכל כיס. 

• הגברת התחרות בשוק התשלומים: אסדרת שירותי תשלום (PSD) וייזום תשלומים: אושרה חקיקה להסדרה רחבה ואחידה בשוק התשלומים, באופן שיתאים להתפתחות הטכנולוגית בתחום בהתאמה לרגולציה האירופאית, שתגביר את התחרות בשוק התשלומים בפרט ובשוק הבנקאות ככלל. כך יוכלו שחקנים טכנולוגיים חדשניים לפעול בישראל תוך מתן הקלות לחברות זרות,  יחוללו תחרות בשוק הבנקאות.

• קישוריות P2P: חיוב להעברת כספים בין אפליקציות P2P - יקבעו חובות על אפליקציות ה-P2P להעביר כספים ללקוחותיהם של אפליקציות מתחרות, ולקבל כספים מאפליקציות אלו, כל זאת באופן פשוט ונוח. כך יקטן "אפקט הרשת" ותתאפשר תחרות משוכללת שתטיב עם הצרכנים. בנוסף, הבנקים יחויבו לקבל העברות באמצעות מספר טלפון, כך שיתאפשר ללקוחות שאינם רשומים לאפליקציות ה-P2P לקבל כספים באופן פשוט ונוח.

• קידום התחדשות עירונית: יורחבו ההטבות והתמריצים לביצוע פרויקטי התחדשות בניינית, בדומה לתנאים המיטיבים הקיימים בפרויקטי פינוי-בינוי וקביעת התשתית התכנונית לקידום תהליכי התחדשות עירונית במתחמים של צמודי קרקע עירוניים. כמו כן, ייושמו צעדים לייעול השימוש בשטחים חומים המשמשים למוסדות ציבור במרחבים מוטי התחדשות עירונית, בדגש על מוסדות חינוך, תוך הגברה של עירוב השימושים והעירוניות.

• רפורמה בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה: ביזור סמכות התכנון לתכניות בהיקף מצומצם של יח"ד ללא התניות לוועדות המקומיות, תוך חיזוק הפיקוח והבקרה. זאת על מנת למקד את פעילות הוועדות המחוזיות כך שיעסקו רק בתכניות משמעותיות ולאפשר לוועדות המקומיות לעסוק בתכנון יח"ד. 

• הפחתת הריכוזיות במקרקעין: תקנות למניעת ריכוזיות במקרקעי ישראל, על מנת לעודד תחרותיות בענף הבנייה ולצורך הפחתת הריכוזיות בשוק המקרקעין. התקנות יגבירו את התחרות בענף ויביאו לכניסת מתחרים חדשים וקטנים לשוק לצד שמירה על היציבות והאיזון הנדרשים בו.• ייעול הליך הוצאת היתר בניה: הרחבת מסלול רישוי עצמי במסגרתו אדריכל מוסמך לתת היתר בניה, כך שיחול בכל הרשויות המקומיות; והקמת רשות רישוי ארצית שתטפל בהיתרי בניה גדולים שמתעכבים

• תכנית לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית בישראל: התכנית תחזק את התמריצים להגדלת מספר לומדי ההנדסאות והמקצועות הטכניים במקביל לקידום צעדים לטיוב איכות הלימודים והתאמתם לשוק העבודה. התכנית תקדם מספר צעדים להגדלת היקף הגברים החרדים הלומדים במקצועות אלה וזאת בשל ההתאמה של לימודים אלה, שאינם אקדמיים, לצרכי האוכלוסייה החרדית.

• הון אנושי בעל מיומנויות דיגיטליות: תכנית לשיפור המיומנויות של העובדים העתידיים במשק, הילדים ובני הנוער, באמצעות התאמתן למיומנויות הדרושות בעידן הדיגיטלי. זאת, במטרה לקדם את ההון האנושי ולהאיץ את שוק העבודה תוך דגש על אוכלוסיות בייצוג חסר, נשים וערבים. 

• חיזוק המובילות הטכנולוגית של ישראל: התוכנית תחזק את מובילותיה של ישראל בזירת החדשנות העולמית בתחומים טכנולוגיים כדוגמת בינה מלאכותית (AI) ו-Bio-Convergence. זאת, באמצעות השקעה בתשתיות מו"פ לשימוש האקדמיה והתעשייה, קידום מחקר יישומי וטיפוח הון אנושי מדעי.