
מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
אחרי חודשים של פחד מאינפלציה, תשומת הלב בשווקים עוברת לחשש מהאטה; מלחמת הסחר כבר לא נתפסת כאיום על המחירים אלא על קצב הצמיחה, והפד צפוי להמשיך במדיניות זהירה
עד לאחרונה, כל התבטאות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין גררה חשש מהתפרצות אינפלציונית, אך זו התבררה כדאגת שווא כאשר מדדי המחירים האחרונים בארה"ב הפתיעו לחיוב. לכן, המשקיעים עברו להתמקד בעיקר בהשלכות על הצמיחה, כך על פי סקירת המאקרו השבועית של רפי גוזלן, כלכלן
ראשי ב-IBI, שציין שתגובת השווקים בשבוע האחרון שיקפה תפיסה חדשה - החשש הוא מהאטה כלכלית ולא מעליית מחירים.
הסיבה לכך נובעת, בין היתר, מהאינפלציה בארה"ב שנשארת מתונה מעט מתחת ל-3%, ובשינוי סדרי העדיפויות של הפד שמעניק לאחרונה משקל רב יותר למצב התעסוקה.
באותו נושא, בשל השבתת הממשל, מדד המחירים לצרכן בארה"ב לא פורסם ב-15 לאוקטובר והפרסום נדחה ל-24 לאוקטובר. נראה כי המשקיעים מבינים שהמשק האמריקאי פגיע יותר להידוק תנאים פיננסיים מאשר לעלייה במכסים והמסרים המרגיעים מצד ממשל טראמפ, כולל רמיזות להקלה אפשרית במכסים,
חיזקו את ההערכה שהממשל מנסה למנוע פגיעה חדה בשווקים.
מהצד הסיני, המגבלות על המינרליים הפתיעו את השווקים ושתי תובנות מרכזיות עולות מהמהלך הסיני. הראשונה, נראה שבבייג’ין מבינים כעת שהחולשה האמיתית של הכלכלה האמריקאית אינה בסחר עצמו, אלא בתנאים הפיננסיים. בארה"ב, שבה הצריכה הפרטית מהווה את עיקר הפעילות, רגישות השווקים לנפילה במחירי נכסים גדולה יותר מהשפעת המכסים על היבוא. ייתכן שדווקא המסרים המרככים של טראמפ, כולל האישור לפגישה עם שי וההצהרה כי שיעור המכסים לא יישאר גבוה לאורך זמן, חיזקו אצל הסינים את התחושה שהממשל מודאג יותר מהשווקים מאשר ממלחמת הסחר עצמה.
השנייה, תגובת השווקים האחרונה התמקדה בעיקר בחשש מהאטה בצמיחה, לא מהתפרצות אינפלציונית. ירידת התשואות באג"ח האמריקאיות והיציבות בציפיות האינפלציה משקפות את ההבנה שהפד מעניק בינתיים עדיפות לתעסוקה על פני
מחירים. מדד המחירים לצרכן שיתפרסם השבוע צפוי לעלות ב-0.4% (0.3% במדד הבסיסי), אך כדי לגרום לשינוי בגישת הפד תידרש הפתעה חריגה כלפי מעלה. בינתיים, הצמיחה ברבעון השלישי נראית טובה מהצפוי, כ-4% לפי הערכת מודל הפד באטלנטה, ולכן ב-IBI סבורים שהתחזיות להפחתת ריבית
חדה עד לרמות של 2.75%-3% בשנה הבאה נראות אופטימיות מדי, כל עוד שוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה
נראה שהשווקים למדו לחיות עם האינפלציה, אך לא עם האטה. כל עוד הצמיחה בארה"ב נשמרת חיובית ושוק העבודה יציב, הפד לא ימהר להפחית ריבית בקצב שהשוק מצפה לו. המשקיעים מבינים שכעת הסיכון המרכזי הוא לא עליית מחירים כתוצאה מהמכסים, אלא פגיעה בכלכלה.
בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר
תנשמו עמוק - שבוע סוער לפניכם: כשהמכסים שוב בכותרות והממשל מושבת - ה-CPI שיתפרסם בחמישי יקבל משנה תוקף; אחרי דוחות הבנקים נקבל מבול של דוחות מהענקיות של וול סטריט ובכללן: טסלה, נטפליקס, אינטל קוקה קולה וגם לוקהיד מרטין
וול סטריט צפויה לפתוח את השבוע השלישי של אוקטובר כשהאווירה מתוחה מאוד. אחרי חמישה ימי מסחר תנודתיים במיוחד שבהם המדדים המובילים נעו בין עליות לירידות חדות. בשישי, שלושת מדדי הדגל ה-S&P 500, הנאסד"ק והדאו - הצליחו לנעול בעליות קלות, אבל זה היה בקושי. ה-S&P 500 עלה בשבוע הקודם ב-1.7% ומתחילת השנה ב-14.5%, הנאסד"ק הוסיף 2.1% לשבוע ו-18% מתחילת השנה, והדאו טיפס ב-1.6% לשבוע ו-10% מאז תחילת 2025. המדדים ניסו לחתום שבוע רווי בדרמות על רקע ההחרפה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, עונת הדוחות שנכנסת להילוך גבוה, והצל הכבד של השבתת הממשל הפדרלי שנמשכת כבר שלושה שבועות.
המשקיעים מנסים לעכל את רצף האירועים של השבוע האחרון וזה לא קל. החל מהצעדים החדשים של בייג’ין שהגבילו יצוא של מתכות נדירות, דרך איומי המכסים של דונלד טראמפ שאחר כך סתר את עצמו ברשתות החברתיות, ועד לאמירה החדה שלו בסוף השבוע: “האיומים על סין - לא ברי-קיימא”. כמה שחשבנו שמלחמת הסחר מאחורינו - המאבק בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, שכבר גרם לתנודות חדות במניות, בסחורות ובאג"ח, עדיין ממשיך להכתיב את הסנטימנט.
גם הזהב ממשיך לככב. גם הוא משמשמ כמדד לפחד. הזהב סיים שבוע תשיעי ברציפות של עליות, והמחיר שלו כבר סביב 4,240 דולר לאונקיה. אנליסטים בג'יי.פי. מורגן העריכו כי אם רק חצי אחוז מהנכסים הזרים בארה"ב יוזרמו לזהב - המחיר יכול להגיע עד 6,000 דולר. גם שרודרס נתנו לנו בראיון מיוחד תסריט דומה: שרודרס לביזפורטל: “הזהב הוא פוליסת הביטוח של המשקיע; 5,000 דולר לאונקיה זה תרחיש אפשרי”
במקביל, הנפט עבר למצב של עודף היצע: מחיר הברנט ירד בכ-2.3% וה-WTI נחלש ב-2.8%, על רקע החלטות קרטל אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית כי עודפי הנפט ב-2026 יגיעו ל-4 מיליון חביות ביום.
- המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
- נעילה שלילית בוול-סטריט; ביונד-מיט נפלה ב-22%, ויזה איבדה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחזית הזאת הגיעה דווקא כשבבית הלבן חתמו על מכסים חדשים על רכבים מסחריים. 25% על משאיות כבדות ו-10% על אוטובוסים מיובאים - עוד צעד שמקצין את מדיניות הסחר האמריקאית. טראמפ אמנם דיבר על הגנה על יצרנים מקומיים, אבל גם פה האפקט יכול להיות כפול עלייה במחירים לצרכן ושינוי במפה של החברות הפועלות לאורך שרשרת האספקה. לרעת אמריקה.

רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
טורקיה מתכוננת לאחת מרפורמות המס המקיפות ביותר בעשור האחרון, עם ביטול פטורים, העלאת מסים וחיובים חדשים למגזרים רחבים במשק; ההצעה, שהוגשה בסוף השבוע לפרלמנט על ידי מפלגת השלטון AK Parti, צפויה לעלות לדיון מחר בוועדת התכנון והתקציב
בנסיון לחזק את היציבות הפיסקלית של המדינה ולהגדיל את הכנסותיה ממסים, טורקיה מתכוננת לאחת מרפורמות המס המקיפות ביותר בעשור האחרון, עם ביטול פטורים, העלאת מסים וחיובים חדשים למגזרים רחבים במשק; ההצעה, שהוגשה בסוף השבוע לפרלמנט על ידי מפלגת השלטון AK Parti, צפויה לעלות לדיון מחר בוועדת התכנון והתקציב. ההצעה צפויה לעורר דיון ציבורי סוער, היות והיא צפויה לפגוע בשורה רחבה של קבוצות: ממשקיעים מוסדיים דרך בעלי דירות ועד עסקים קטנים במגזר הבריאות, הרכב והנדל"ן.
אחד הסעיפים הדרמטיים ביותר בהצעה נוגע לקרנות השקעה:
הממשלה מבקשת לבטל את הפטור ממס על רווחי קרנות הון מקומיות המוחזקות למעלה משנה. עד כה, פטור זה אפשר למשקיעים פרטיים לבצע תכנוני מס יצירתיים, אך לטענת האוצר הטורקי הדבר חרג מהכוונה המקורית, שהיה עידוד השקעות ארוכות טווח. ככל הנראה, הצעד ישפיע על 84 קרנות המנהלות יחד כ-71 מיליארד לירות טורקיות (כ־2.1 מיליארד דולר). הקרנות שיאבדו את הפטור מיועדות למשקיעים מוסדיים בלבד, והן כאלה שאינן נסחרות בפלטפורמת המסחר האלקטרונית של קרנות השקעה ואינן
כפופות למגבלות הרכב תיק. קרנות אחרות, בעלות רכיב מנייתי כבד, ימשיכו ליהנות מההטבה.
וכך, המהלך עלול לפגוע בעיקר בקרנות פנסיה, בקרנות השקעה ארוכות טווח ובחוסכים שניצלו את הפטור להשגת תשואה נטו גבוהה יותר.
סעיף נוסף בחוק יעניק לנשיא
סמכות לקבוע את שיעור ההפרשה של המדינה לתוכנית הפנסיה הפרטית (BES). כיום שיעור ההפרשה עומד על 30%, אך לאחר החקיקה הנשיא יוכל להעלותו עד ל-50% או להורידו ל-0%. מדובר בהחלטה שעשויה להשפיע על מאגר של כ-132 מיליארד לירות
טורקיות (3.15 מיליארד דולר) שצפויים ב-2026. לפי ההערכות, כל שינוי של 1% בשיעור ישנה את היקף ההקצאות בכ-4.5 מיליארד לירות (110 מיליון דולר).
מחד, ניתן לומר שהמהלך יאפשר לממשלה גמישות גבוהה יותר בניהול מערכת הפנסיה הפרטית, אך המשמעות היא כוח פוליטי
ופיסקלי שרירותי ולא סביר לשלטונות.
- לאחר הפסגה: בואינג וטורקיש איירליינס בעסקת ענק
- ארדואן פותח דף חדש עם טראמפ ושם 50 מיליארד דולר על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גזירות נוספות ומגזרים נוספים
בנוסף, צפויות העלאות מסים נוספות שישפיעו על בעלי דירות, עסקים קטנים ומגזר הבריאות. אחד הסעיפים ברפורמה הוא ביטול פטור על הכנסות משכר דירה: כיום פטור זה עומד על 47,000 לירות טורקיות (כ-1,100 דולר) בשנה. עם ביטולו, כל בעלי הדירות (למעט גמלאים) יחויבו במס הכנסה על ההכנסות, ללא קשר לגובהן.