חברת הלוואות הקריפטו מגישה בקשה לפשיטת רגל ואתר שיתוף הקבצים הגדול נסגר לשימוש

19 בינואר 2023 - חברת הלוואות הקריפטו ג'נסיס מגישה בקשה לפשיטת רגל

ב-19 בינואר 2023 פתחה חברת ההלוואות הקריפטוגרפיות Genesis Global Capital בהליך פשיטת רגל רשמי בארה"ב (צ'פטר 11). ג'נסיס, שנחשבה בעבר לשחקנית מרכזית במתן אשראי בשוק המטבעות הדיגיטליים, התמודדה עם חוסר נזילות עמוק לאחר ירידות מחירים חריפות בביטקוין ואת’ריום. על פי הערכות, סך התחייבויותיה של החברה לנושים הגיע לכ‑3.5 מיליארד דולר, מול אלפי לקוחות וגורמים מוסדיים בארה"ב, אירופה ואסיה.

במהלך חודשי המשבר שלפני הגשת הבקשה, ג'נסיס הודיעה על השעיית משיכות של לקוחות מחשבונותיהם, מה שיצר אי‑נוחות בקרב מחזיקי נכסים. זה גרר הפניות של לקוחות לערכאות ולמנגנונים משפטיים במטרה להשיב נכסים. במסגרת הליך פשיטת הרגל, מונו נאמנים פיננסיים לניהול נכסי החברה, כולל תוכניות לפירעון חלקי של חובות באמצעות מכירת נכסים דיגיטליים, לעתים בשווי נמוך משמעותית משוויים טרם המשבר.

השלכת האירוע חרגה מעבר לחברה עצמה: שוק המטבעות הדיגיטליים רשם תנודתיות מחודשת במחירי הביטקוין, והמשקיעים במוצרים פיננסיים מבוססי קריפטו החלו לחדד פרוטוקולי ניתוח סיכונים ורמות ביטחון. מספר קרנות השקעה וקריפטו‑בנקים הגדילו חובות בטוחות ובדיקות רקע פיננסיות מול לקוחות לפני מתן אשראי. זאת לצד עלייה בדרישות רגולטוריות בקרב גופים פיננסיים לאומיים להתייחס לשוק הקריפטו באופן דומה לשווקים מסורתיים מבחינת נזילות, דיווח ושקיפות.

עוד נקודה חשובה בהתמודדות עם המשבר הייתה השפעתו על שווקים משלימים: חברות שירותי נאמנות, פלטפורמות מסחר ובורסות קריפטו עדכנו נהלים והוסיף דרישות לבדיקות חמורות יותר. הדיון הציבורי סביב ג'נסיס סייע להבליט את הצורך בהבחנה בין ספקי שירותי קריפטו מוסדרים לבין ישויות שפועלות בשולי המסגרת הרגולטורית המסורתית.

• המניה שזינקה 436% ואיך זה קשור לפולימרקט?
• הקריפטו מול ה-S&P500: ניתוח מגמות לשנה הקרובה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

19 בינואר 2012 - ה-FBI מודיע על סגירת אתר Megaupload 

ב-19 בינואר 2012 עצרו הרשויות הפדרליות בארה"ב בשיתוף עם ה‑FBI את פעילות אתר Megaupload, אחד מאתרי שיתוף הקבצים הגדולים בעולם. במסגרת מבצע אכיפה רחב הושבתו שרתים, בכירי החברה נעצרו, ונטען כי האתר שימש להפרות זכויות יוצרים בהיקף עצום, כאשר אלפי יצירות מוסיקליות, סרטים ותכנים דיגיטליים הועלו וחולקו ללא רישיון מתאים.

למעלה מ‑50 מיליון משתמשים ברחבי העולם השתמשו בשירות מדי יום, והשרתים פעלו במספר מדינות בו‑זמנית. בעקבות הסגירה, מיליוני תכנים שהיו זמינים לגישה ציבורית נמחקו או נעשו בלתי נגישים, דבר שגרם להפסקה פתאומית של גישה לקבצים אישיים ועסקיים. רבים מהמשתמשים טענו כי איבדו קבצים חשובים ללא אפשרות גיבוי.

מעבר להשפעה המיידית על המשתמשים, האירוע העלה לדיון ציבורי וכלכלי את האיזון בין הגנה על זכויות יוצרים לבין חופש המידע. חברות טכנולוגיה שעסקו בשירותי ענן ואחסון קבצים ראו עלייה בביקוש לפתרונות שבהם לקוחות יכולים לשמור גיבויים פרטיים או מוצפנים, לצד דרישה למערכות סינון חכמות שיזהו תוכן המפר זכויות.

• מיקרוסופט חותמת על העסקה הגדולה בתולדותיה והרשת החברתית נחסמת בארה"ב
• הגמר הספורטיבי שהפך לאירוע כלכלי בולט והמדד ששבר עוד שיא לפני פיצוץ הבועה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

התגובות מצד שוק הטכנולוגיה כללו השקעה מוגברת בכלים לאכיפת זכויות יוצרים בתוך פלטפורמות ענן ויישום טכנולוגיות זיהוי תוכן המבוססות על למידה עצמאית. במקביל, הציבור והמשקיעים דרשו הבהרות לגבי סמכויות רשויות אכיפה כאשר מדובר בפלטפורמות שמשרתות מיליוני משתמשים בינלאומיים. הדבר הוביל לדיונים חשובים בתחום החקיקה הדיגיטלית, לרבות הצעות לתקנות חדשות להגנה על משתמשים עצמאים ושירותים מבוזרים.

19 בינואר 1999 - מיזוג בין חברות הוליד את BAE Systems 

ב-19 בינואר 1999 הושלמה עסקת מיזוג בין חברת בריטיש אירוספייס (British Aerospace), אחת מחברות התעופה וההגנה המובילות בבריטניה, לבין חטיבת מערכות ההגנה Marconi Electronic Systems שנרכשה מידי חברת GEC הבריטית. העסקה, בהיקף של כ‑7.7 מיליארד לירות שטרלינג, הביאה ליצירת BAE Systems, אחת מחברות הביטחון הרב‑תחומיות המשמעותיות באירופה ובעולם.

BAE Systems החלה לפעול כישות מאוחדת הכוללת יכולות מתקדמות של תכנון וייצור טילים, מטוסים, לוויינים, מערכות אלקטרוניות ולוחמה רשתית. החברה החלה לנהל חוזים אסטרטגיים מול ממשלות וגופים צבאיים לא רק בבריטניה אלא גם בארה"ב, באירופה ובמזרח הרחוק. חלק מהחוזים כללו אספקת טנקים, מטוסי קרב, מערכות הגנה נגד טילים ושירותי תמיכה ללקוחות צבאיים לאורך זמן.

השלכות המיזוג הורגשו בשוקי ההון: ההכנסות הצפויות של BAE Systems ושווי השוק שלה בבורסת לונדון לאחר המיזוג השפיעו על השקעות של גופים מוסדיים, קרנות פנסיה ובתי השקעות שחיפשו חשיפה לתחום הביטחוני. ניתוחי אנליסטים כללו הערכות לגבי רווחיות עתידית, יכולות מבצעיות ותמחור חוזים מול גופים ממשלתיים לאורך שנים, דבר שהוביל לתמחור מחודש של ניירות ערך בתחום הביטחוני בהשוואה לחברות מתחרות.

מעבר לעוצמה הכלכלית, המיזוג תרם גם לצמצום תחרות במגזר הביטחוני באירופה, והיווה חלק ממגמת קונסולידציה רחבה בענף בשנות ה‑90. חברות אחרות ברחבי העולם החלו לבצע מהלכי מיזוג ורכישה משלימים על מנת לשמור על יכולת תחרות מול ישות גדולה כמו BAE Systems. ההשפעות ניכרו בעשורים הבאים גם בהיקף הוצאות ממשלתיות על ביטחון ולחץ על תקציבי מדינות בתחום זה.

כיום BAE נסחרת במדד פוטסי 100 בבורסת לונדון לפי שווי של כ-82 מיליארד דולר, ונחשבת לחברות הביטחון הגדולות באירופה ובעולם מבחינת שווי שוק, היקף חוזים ורמת הכנסות. הפעילות העסקית שלה משלבת ייצור מתקדם של כלי לחימה, מערכות אלקטרוניות, פתרונות סייבר ושירותי תחזוקה ללקוחות צבאיים ורגולטוריים. 

19 בינואר 1993 - IBM מדווחת על אחד ההפסדים הגדולים של חברה ציבורית

ב-19 בינואר 1993 פרסמה חברת IBM את הדוחות הכספיים השנתיים לשנת 1992, בהם הודיעה על הפסד נקי של 4.97 מיליארד דולר, ההפסד הגדול ביותר בהיסטוריה של חברה ציבורית בארה"ב עד אותה תקופה. החברה, שתפסה מקום מרכזי בשוק המחשוב העולמי במשך עשרות שנים, חוותה ירידה חדה בביקוש למערכות ה‑mainframe המסורתיות שלה והפסידה נתח שוק משמעותי מול שחקנים שהתמקדו במחשבים פתוחים ובתשתיות רשת.

ההפסד החליש את אמון המשקיעים, והוביל לירידה חדה בשווי מניית החברה בבורסה. ההשפעה ניכרה גם במדדים רחבים כמו דאו ג’ונס ואחרים, שבהם IBM נחשבה למניה בעלת משקל משמעותי. המשקיעים החלו לערוך הערכות מחודשות לגבי יציבות החברה לטווח הארוך, מה שגרם ללחץ גדול על הנהלת IBM לבצע שינויים אסטרטגיים מהותיים.

בתגובה למצב, הנהלת החברה, בראשות ג'ון אייקרס, החלה בתהליך התייעלות נרחב, שכלל פיטורים המוניים, סגירת חטיבות פעילות לא רווחיות וצמצום בהוצאות מחקר ופיתוח לא חיוניות. במקביל, IBM החלה להפנות משאבים גם לתחומי שירותים עסקיים, פתרונות תוכנה לניהול מערכות מידע ופיתוח שירותי ייעוץ למערכות ארגוניות. אסטרטגיה זו סימנה מעבר מדגש על מכירת חומרה גולמית לדגש על פתרונות מקיפים במשק העסקי.

ההחלטה הזו שינתה את מבנה פעילותה של IBM בשנים הבאות, כאשר החברה החלה להתמקד בפתרונות שירות מבוססי ענן ואינטגרציה של מערכות מידע, וכן בשיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אחרות. כיוונים אלה ייצרו הכנסות חדשות וצמצמו את התלות המסורתית במכירת חומרה בלבד, מה שהשפיע גם על שווקים עולמיים סביב פיתוחי תוכנה ושירותי IT.

אייקרס, אגב, שילם בעצמו את המחיר, כאשר פינה את מקומות כשנה לאחר מכן ללו גרסטנר, אחד המנהלים הבולטים ביותר של החברה. 

19 בינואר 1983 - אפל משיקה את מחשב Lisa

ב-19 בינואר 1983 הציגה אפל את ה‑Apple Lisa, מחשב שנחשב לאחד הראשונים בשוק המסחרי שהציע ממשק משתמש גרפי מלא (GUI) ועכבר, הנדסה טכנולוגית שלא הייתה נפוצה באותה תקופה בה שורת הפקודה הגנרית הייתה הנורמה. מחירו של ה‑Lisa עמד על כ‑9,995 דולר, מחיר גבוה מאוד ביחס לשוק המחשבים האישיים של תחילת שנות ה‑80.

המחשב הופעל באמצעות מעבד מוטורולה 68000 במהירות שעון של 5 מגה‑הרץ, ושילב זיכרון עבודה של 1 מגה‑בייט RAM עם שתי יחידות דיסקט 5.25 אינץ’ וכונן קשיח בנפח של 5 מגה‑בייט. מערכת ההפעלה הגרפית שלו הציגה סמלים, חלונות ועוד אלמנטים חזותיים, תוך שימוש בעכבר כאמצעי קלט מרכזי.

למרות החדשנות, ה‑Lisa התמודד עם אתגרים בשוק. העלות הגבוהה הגבילה את זמינותו למשקיעים עסקיים וארגוניים, והמכירות הראשוניות היו מצומצמות לעשרות אלפי יחידות בלבד. התחרות מצד דגמי מחשבים אישיים אחרים, שגם הם החלו להוסיף תכונות גרפיות ויכולות עבודה משופרות, הגבילה את התפוצה הרחבה של ה‑Lisa.

האירוע תרם לשינוי תפיסתי בענף: ממשק משתמש גרפי נתפס כהתקדמות טכנולוגית משמעותית, ויצר תמריץ לחברות אחרות להשקיע במחקרים ופיתוח בתחום זה. הרעיונות שנבדקו בפיתוח ה‑Lisa שימשו בסיס לפיתוח מחשבי מקינטוש של אפל בשנים הבאות, תוך הדגשה על חוויית משתמש וגישה גרפית קלה לא רק למשתמשים מקצועיים אלא גם לקהלים רחבים יותר.

19 בינואר 1978 - החיפושית האחרונה יוצאת ממפעל פולקסווגן בגרמניה

ב-19 בינואר 1978 יצא רכב החיפושית האחרון מקו הייצור במפעל הראשי של פולקסווגן בגרמניה, לאחר ארבעה עשורים של ייצור סדרתי רציף. דגם החיפושית הפך לאחד הרכבים המצליחים ביותר בתולדות תעשיית הרכב, עם תפוצה של מילוני יחידות ברחבי העולם.

הפסקת הייצור במפעל הגרמני הגיעה על רקע שינויים מבניים בתעשיית הרכב: דרישות בטיחות מחמירות יותר, תקני זיהום אוויר שנקבעו על‑ידי גופים ממשלתיים ותחרות גוברת מצד יצרני רכב יפניים ואירופאים שהציעו מוצרים מתקדמים יותר בצריכת דלק, בטיחות ועיצוב. בתוך כך, החברה המשיכה לייצר את החיפושית במפעלי VW באמריקה הלטינית, בפרט במקסיקו, עד שנת 2003, תקופה ששיקפה ניסיונות לשמר ביקוש באמצעות התאמות לדרישות שוק מקומי.

הייצור הארוך של הדגם תרם למבנה תעשייתי מקומי בסביבת המפעלים, שכלל שרשרות אספקה, מוסכים מורשים, ייצור חלקי חילוף ולוגיסטיקה גלובלית. הפסקת הפעילות במפעל הגרמני איפשרה לפולקסווגן להשקיע משאבים בפיתוח דגמים חדשים, בטכנולוגיות מנוע חסכוניות יותר, מערכות בטיחות משופרות ומערכות ניהול רכב דיגיטליות.

החיפושית נותרה סמל תרבותי וכלכלי רחב, והשפעתה על תעשיית הרכב המודרנית, בדגש על ייצור המוני, חיסכון בעלויות ותהליכי שיווק גלובליים, ניכרה גם בעשורים שלאחר הפסקת הייצור.