ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל
ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל

במקום גיימינג או מזומן: "שברי מניות" הם מתנת יום ההולדת הפופולרית של 2026

שכחו מכרטיסי הגיפט-קארד לקניון או שטרות במעטפה: דור ה-Z מעניק לאחים הקטנים שלו שברי מניות של חברות ענק. כשההשקעה הופכת למשחק חברתי והבורסה עוברת לכיס של בני ה-10, שוק ההון הישראלי והעולמי משנה את פניו; האם גדל כאן דור של גאונים פיננסיים, או שהפכנו את החיסכון לקזינו חברתי?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה מניות

לפני שניים שלושה עשורים, כשאנחנו היינו ילדים, היינו אוספים קלפים ומרכיבים מהם אלבומים של שחקני הקבוצה שאהדנו או של הדמויות הטלוויזיוניות האהובות עלינו, אבל הילדים של שנת 2026 אוספים אחוזים מחברות ענק. לאחרונה הפכה לנפוצה התופעה של הענקת שברי מניות - שמשמעותה היכולת לרכוש חלק קטן ממניה יקרה (כמו מאית ממניית "אנבידיה" או "אפל"). המהפכה הזו היא לא רק טכנולוגית, היא תרבותית, היא משנה את הדרך שבה משפחות ישראליות תופסות עושר וחינוך והיא סוחפת בהתלהבות את הדור הצעיר.

המנוע מאחורי הטרנד: "אחוות האחים" של דור ה-Z

הדינמיקה המעניינת ביותר בשנת 2026 היא לא בין הורים לילדים, אלא בין אחים גדולים לקטנים. בני דור ה-Z, שחלקם כבר השתלבו בשוק העבודה או סיימו שירות צבאי, גדלו בעידן של חוסר יציבות כלכלית ואינפלציה. הם הבינו מוקדם מאוד שהחזקת כסף מזומן בבנק היא טעות כלכלית.

כעת, כשיש להם מקורות הכנסה עצמאיים, הם מעדיפים להעניק לאחיהם הקטנים (דור האלפא) "נכס" ולא "מוצר". עבור אח גדול בן 22, לתת לאחותו בת ה-10 שבר מניה של 'נטפליקס' זו הצהרה: "אני לא רק קונה לך מינוי לצפייה, אני נותן לך בעלות על התשתית". זוהי צורת חשיבה של "בעלים" שמונחלת מגיל צעיר מאוד, משהו שדורות קודמים נחשפו אליו רק בעשור השלישי או הרביעי לחייהם.

הפסיכולוגיה של דור האלפא: מ"רובלוקס" לתיק השקעות

למה דור האלפא מתחבר לזה כל כך בקלות? התשובה טמונה בעולמות הווירטואליים שבהם הם גדלו. ילד שרגיל לרכוש נכסים דיגיטליים בתוך משחקים כמו 'רובלוקס' או 'פורטנייט' באמצעות מטבעות וירטואליים, לא רואה הבדל גדול בין רכישת "חרב דיגיטלית" לרכישת "שבר מניה".

מבחינתם, הכול נמצא באפליקציה, הכול גרפי, והכול זז בזמן אמת. תיק ההשקעות של 2026 נראה ומרגיש כמו משחק אסטרטגיה. המניות הופכות לייצוג של הזהות שלהם - ילד שאוהב נעליים ישקיע ב'נייקי', וילד שאוהב גיימינג ישקיע ב'מיקרוסופט'.

כך הפינטק ניצח את הבנקים הישנים

המהפכה הזו לא הייתה קורית ללא שינוי עמוק בעמלות ובנגישות. בתקופה שבה אנו חיים פלטפורמות המסחר ביטלו כמעט לחלוטין את עמלות הקנייה על שברי מניות, מה שמאפשר להשקיע גם סכומים מצחיקים של 10 או 20 שקלים.

בנוסף, נכנסו לשוק מודלים של "חשבונות משמורת חכמים". אלו חשבונות שבהם הילד הוא הבעלים של המניה, אך להורה יש "מפתח מאסטר". ההורה יכול להגדיר שכל מתנה כספית שתתקבל מהדודה בביט או בפייבוקס תומר אוטומטית למדד מניות נבחר. כך, הכסף לא "מתבזבז" על ממתקים או צעצועים חולפים, אלא נכנס ישירות למנוע צמיחה ארוך טווח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הסכנu, האורבuת: טשטוש הגבול בין השקעה להימורים

למרות האופטימיות, הרגולטורים בשנת 2026 מודאגים מאוד מהפיכתה של הבורסה למעין משחק. האפליקציות משתמשות בטכניקות של פסיכולוגיה התנהגותית כדי להשאיר את הילדים באפליקציה:

הודעות Push מפתות: "המניה שלך עלתה ב-2%, בוא לראות כמה הרווחת!".

לחץ חברתי: האפשרות לראות ב"פיד" מה החברים לכיתה קנו, מה שיוצר תופעות של FOMO (פחד מהחמצה) ודוחף ילדים להשקיע בחברות מסוכנות רק כי הן "טרנדיות".

התמכרות לדופמין: הרווח המהיר מייצר תחושת התעלות בדומה להימורים. המומחים מזהירים: ילד שלומד ש"כסף עושים בלחיצת כפתור" עלול להתקשות להבין בעתיד את הערך של עבודה קשה וחיסכון שמרני.


המדריך להורה המעודכן: איך מנהלים את זה נכון?


מכיוון שהורים בימינו כבר לא יכולים להתעלם מהנושא. הנה כללי הברזל החדשים שחובה להכיר:

חינוך לפני השקעה: אל תתנו לילד לקנות מניה בלי שהוא יודע להסביר מה החברה עושה ואיך היא מרוויחה כסף.

גיוון מגיל צעיר: למדו אותם שגם אם הם אוהבים את 'טסלה', לא שמים את כל הביצים בסל אחד. הציגו להם את מושג ה-ETF (קרנות סל) כ"סל הפתעות" של מניות.

זמן מסך פיננסי: הגדירו זמן שבו עוברים יחד על התיק, לא כדי לראות "כמה הרווחנו", אלא כדי להבין למה השוק זז.

בראייה רחבה, שברי המניות הם הרבה יותר מטרנד חולף; הם משקפים את המעבר של החברה הישראלית לכלכלה דיגיטלית מלאה שבה בעלות היא שם המשחק. דור ה-Z אולי נתן את המתנה הראשונה, אבל דור האלפא הוא זה שיצטרך ללמוד איך לנהל את העושר החדש הזה, בלי לאבד את הערכים שבבסיסו. הלילה, במקום לקרוא סיפור לפני השינה, אולי כדאי שתפתחו יחד את הגרפים.

 

 

 

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה