מאסר וכסף: בתי המשפט מחמירים עם גנבי רכוש מנובה

בית המשפט השלום בבאר שבע גזר 38 חודשי מאסר בפועל על מאיר חג'ג' וגולן ג'רבי, לצד מאסר על תנאי וקנס של 45 אלף שקלים. השניים הורשעו בגניבה בנסיבות מחמירות במסגרת הסדר טיעון. האירוע התרחש יום אחד אחרי 7 באוקטובר, כשהגיעו לאזור מתחם מסיבת הנובה יחד עם אדם נוסף.

התשתית העובדתית מציינת כי בזמן שהשניים המתינו ברכב, האדם השלישי סרק את המקום ואסף פריטים כמו תכשיטים, כלי עבודה וסט בוקסות. מדובר בגניבה ממקום אסון, שבו בעלי הרכוש לא יכלו להגן עליו מאחר והם קורבנות לתקיפת החמאס. הפרקליטות דרשה עד שלוש שנות מאסר וקנס של 80 אלף שקל, אך בית המשפט קבע 38 חודשים וקנס נמוך יותר, כאשר מסר כלכלי ברור.

הפסיקה הזו מתחברת למגמה בנושא גנבים שבזזו רכוש של קורבנות ושורדי מתקפת ה-7 באוקטובר. שבוע בטרם גזר הדין הזה, שלושה תושבי באר שבע נוספים קיבלו בין 36 ל-40 חודשי מאסר על גניבות דומות ממתחם מסיבת הנובה, בתוספת קנסות בסך 18 אלף שקלים. ניתן לראות כי בתי המשפט יוצרים אחידות: כשלוש שנות מאסר ומעלה לעבירות בזיזה משטח אסון, עם הבדלים קלים בקנסות. אמנם לא מדובר בתקדים מחייב, אבל נוצר כאן סטנדרט שישפיע על תיקים עתידיים.

קנסות כאלה אינם סמליים. מטרתם היא לפגוע בכדאיות הכלכלית של העבירה. אם מישהו גונב כדי למכור ולרוויח, הקנס הופך את זה להפסד. גם אם הקנס אינו בהכרח משקף את שווי הפריטים, הוא מספק את רמת ההרתעה הנדרשת. במקביל למאסר, קנסות אלו מעקרות את התמריץ הכלכלי בהינתן והוא המניע לפשע.

• מה מסתתר מאחורי ההודעה שקיבלו מילואימניקים רבים?
• כשהריבית הפכה לנטל בלתי אפשרי: החלטה חריגה בהוצל"פ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בגזר הדין, בית המשפט נתן משקל להקשר ולא התייחס למקרה כמו אל מקרה שוד רגיל, אלא התייחס לכך כשהמעשים בוצעו יממה לאחר יום קשה, בשטח אסון ובו מאות הרוגים. בית המשפט ראה בכך כשל מוסרי שפוגע בסולידריות. לכן הענישה כוללת מאסר משמעותי ולא עבודות שירות, כפי שקורה לעיתים בגניבות רגילות. המערכת שולחת שני מסרים: מאסר להרתעה פלילית, וקנס להרתעה כלכלית.

מגמה זו מתרחבת. פסיקות דומות מראות שבתי משפט רואים בגניבה מזירות אסון עבירה חמורה יותר. זה כולל התייחסות לניצול כאוס, כשכוחות ההצלה עסוקים בחיים ולא ברכוש. בשנים האחרונות, בעקבות אירועים לאומיים, נוצר קו ענישה קשיח יותר בעבירות רכוש. לדוגמה, בתיקים קודמים נגזרו עונשים דומים עם דגש על החזרת רכוש אם אפשר.

השפעה רחבה יותר נראית בתיקים פתוחים. פרקליטות הדרום מטפלת במקרים נוספים בהם קיים חשד לגניבות משטח מסיבת הנובה, כולל מכירה של פריטים בשוק השחור. חקירות אלו מראות כי חלק מהגנבים ניסו להרוויח אלפים משעונים, תכשיטים וציוד. בתי המשפט מגיבים באחידות כדי למנוע מעשים דומים בעתיד. כאשר עבריינים יודעים שגניבה מזירה כזו מביאה לגזר דין של שלוש שנים בכלא ובתוספת קנס גבוה, הסיכון עולה. כמו כן, פסיקות מסוג  זה, יכולות לתרום ולחזק את אמון הציבור במערכת, שמתייחסת ברצינות רבה לפגיעה בקורבנות.

• סוכן ביטוח שפוטר ימשיך לקבל עמלות אחרי סיום העבודה
• ענקיות התיירות הבינלאומיות לא יתחמקו מהדין הישראלי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הפיצוי הענק בוטל: השופטים המליצו - והצדדים הסכימו

בתי המשפט בונים מתחם ענישה סביב 36-40 חודשים מאסר יחד עם קנסות משמעותיים, ענישה שמאזנת בין עונש אישי להרתעה כללית, ומתאימה לנסיבות הייחודיות של אסון לאומי.

שאלות ותשובות

מה העונש הממוצע בגניבות מנובה?

בתי משפט באזור הדרום גוזרים כ-36 עד 40 חודשי מאסר בפועל, בתוספת קנסות של עשרות אלפי שקלים. זה יוצר אחידות, עם התאמה קלה לנסיבות הספציפיות כמו שווי הפריטים והמניע.

למה דווקא קנס גבוה כל כך?

עונש מסוג קנס מיועד לפגוע בכדאיות הכלכלית של ביצוע המעשה. הוא הופך רווח פוטנציאלי מהפריטים להפסד ומשמש הרתעה ישירה נגד מי שרואה בעבירה הזדמנות כספית.

האם זה תקדים מחייב?

לא מדובר בתקדים הלכתי מחייב, כי מדובר בפסקי דין של בית משפט השלום. אבל זה יוצר סטנדרט מעשי שיכול להשפיע על תיקים דומים.

מה ההשלכות על תיקים עתידיים?

עונשים אלה, מטרתם להרתיע גנבים פוטנציאליים מלהגיע ולבצע את מעשיהם בזירות אסון. הם מחזקים את המסר שהמערכת לא סולחת לניצול כאוס, ומגבירים אמון ציבורי במערכת המשפט ואכיפת החוק.