המתקפה שפתחה את המלחמה בדרום הפכה לנקודת ציון מכוננת גם במישור הכלכלי בישראל. בטווח המיידי ננעלו ענפים שלמים, גויסו מאות אלפי מילואימניקים, נסגרו עסקים באזורי הספר ונרשמה צניחה חדה בפעילות התיירות והבנייה, בין היתר בשל היעדרם של פועלים
פלסטינים מאתרי העבודה. בהמשך התרחב הגירעון התקציבי, חברות דירוג הורידו את דירוג האשראי של המדינה, והממשלה נדרשה לתוכניות פיצוי רחבות לעסקים ולעובדים דרך מסלולי מס ורשות המסים. במקביל זרמו משאבים גדולים לתעשיות
ביטחוניות ולרכש חירום. ההשלכות נמשכות בשוק העבודה, בשוק הדיור, בענף התעופה ובשורה של הליכים משפטיים וצרכניים שנוגעים לאיחורים ולביטולי עסקאות.
לקוח שקיבל את מכונת הכביסה שלו באיחור של ארבע שעות בגלל הפגנה כלל-ארצית למען שחרור החטופים מה-7 באוקטובר, תבע פיצוי. אבל השופט קבע כלל ברור: כשלא ידוע מראש על ההפגנה, לא ניתן לבוא בטענות
