פועלים פלסטינים היוו במשך שנים נתח מרכזי מכוח האדם בענף הבנייה הישראלי, בעיקר בעבודות שלד, טיח וריצוף שדורשות ניסיון מקצועי רב. הכניסה שלהם לעבודה בישראל מוסדרת במכסות ובהיתרים, וכל שינוי במדיניות הביטחונית מתורגם מיידית לשיבוש בלוחות הזמנים של אתרי
בנייה. סגירת המעברים הובילה למחסור חמור בכוח אדם, להארכת משך הביצוע ולעלייה בעלויות, ובתגובה הורחבו מכסות של עובדים זרים ממדינות אסיה ואירופה. ההחלפה אינה מלאה, משום שהיא מחייבת הכשרה, מגורים ותיווך,
ומייקרת את עלות שעת העבודה. עבור מי שעוקב אחרי מחירי הדירות, זמינות כוח האדם בענף היא אחד המשתנים המרכזיים שמכתיבים את קצב ההיצע ואת יכולת העמידה בלוחות זמנים.
המכסה הזו מצטרפת למכסה של 2,000 עובדים זרים שאושרה לענף המסעדנות, וחלוקתה הסתיימה בימים אלה. בעלי המסעדות קיבלו בשבוע האחרון הודעה ממשרד הכלכלה, המאשרת את זכאותם לקבלת עובדים זרים בענף. זו הפעם הראשונה שבה מוענקים היתרים להעסקת עובדים זרים בעבודות תפעוליות
במטבחים. המחסור בעובדים הגיע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מכיוון שמי שהועסקו לפניה בתפקידים האלה היו פלסטינים
