תאונה אתר בנייה נדלן
צילום: תיעוד מבצעי, מד"א

המדינה מקשיחה עמדות לגבי הפועלים הפלסטינים; היזמים הקטנים חוששים

בעקבות רצח גדעון פרי ז"ל, שבוצע על ידי בעל היתר עבודה, גורמים במשרד השיכון טוענים כי "יכול מאוד להיות שלא נראה פועלים פלסטינים בטווח הנראה לעין". היזמים הקטנים מבינים את המדינה, אך חוששים מקריסה. גם כניסת הפועלים לאיו"ש עלולה להיעצר 
איציק יצחקי | (2)

האם המדינה תשלול אפשרות להגעת פועלים פלסטינים לאתרי הבנייה גם אחרי שהמלחמה תסתיים? על פי מקורות במשרד הבינוי והשיכון, נראה כי הסיכוי שהפלסטינים ישובו לעבודות באתרי הבנייה ב"טווח הנראה לעין", הוא אפסי.

מה שמאיץ את הכוונה לבטל את הגעת הפועלים הפלסטינים בהדרגה (גם תחת מגבלות חמורות) הוא רצח גדעון פרי ז"ל, שבוצע על ידי בעל היתר עבודה שעבד באזור התעשייה (בשומרון, סמוך לקדומים), בו היה פרי מנהל עבודה. "כעת, לא רק שהמדינה תבחן את מחדש את היתרי ההעסקה שמקבלים פלסטינים ביהודה ושומרון, יכול מאוד להיות שלא נראה פועלים פלסטינים בכלל בעתיד, לפחות בטווח הנראה לעין", לביזפורטל אמר גורם במשרד הבינוי והשיכון אתמול. יו"ר יהדות התורה, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, צייץ ברשת ה-X כי "קיבלנו תזכורת מדוע עלינו להתנתק לחלוטין מהתלות בעובדים פלסטיניים ולמנוע את העסקתם וכניסתם לישראל".

כזכור, לאחר הטבח אסר הקבינט המדיני-ביטחוני כניסת פועלים פלסטינים לשטח המדינה - כשחלק ניכר היו פועלי בניין, מה שהוביל לחוסר של כ-80 אלף פועלים זרים ולהקפאה של ענף הבנייה, ששב לעבוד במתכונת מעט שונה, תוך ניסיון (שכשל באופן כמעט מוחלט, ולאחרונה אפשר לראות ניצנים של הצלחה עם כניסת אלפים לארץ) לייבא פועלים זרים מהודו, סרי לנקה ומדינות נוספות בהיקפים גדולים. בממשלה יש מי שטוען כי ערביי יהודה ושומרון מביעים הזדהות עם חמאס ועל כן אין לאשר הגעת פועלים פלסטינים לשטח יו"ש.

המשמעות היא פשוטה - הממשלה עשויה לבטל את ההקלה בכניסת פלסטינים לעבודה ביו"ש, שעד היום עשו זאת באין מפריע (המגבלה היחידה: גיל 18) למרות שלא יכלו להיכנס ולעבוד בתוך מדינת ישראל. חבר הכנסת צבי סוכות (עוצמה יהודית) ביקש מראש הממשלה להשוות את ההנחיות בנוגע לכניסת פועלים פלסטיניים ליו"ש להנחיות בשאר הארץ.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אין אמונה בהם גם 30 שנה בקבר. (ל"ת)
    שי.ע 19/08/2024 21:37
    הגב לתגובה זו
  • ביבי זה אסון 20/08/2024 06:01
    הגב לתגובה זו
    גם בעבריין ביבי אין אמונה 50 שנה בקבר
צחי אבו. קרדיט: יובל אליאסצחי אבו. קרדיט: יובל אליאס

אבו פמילי ריט רוכשת 35 דירות באשדוד תמורת 46 מיליון שקל

קרן הריט בשליטתו של צחי אבו מתרחבת: הדירות יושכרו ל-5 שנים בתשואה של כ-5.2% צמוד למדד לשנה; העסקה צפויה לתרום לשיפור תזרים המזומנים ולחזק את ה-NOI של החברה

צלי אהרון |

קרן אבו פמילי ריט , שבשליטת היזם צחי אבו, ממשיכה להתרחב ומדווחת על רכישה משמעותית נוספת בתחום המגורים להשכרה. דירקטוריון הקרן אישר את רכישתן של 35 דירות במתחם מגורים באשדוד, בתמורה כוללת של 46 מיליון שקל (כולל מע"מ). נראה כי מדובר במהלך נוסף במסגרת האסטרטגיה של הקרן להגדיל את פורטפוליו הנכסים המניבים שלה ולבסס את פעילותה בשוק השכירות לטווח ארוך.

התמורה תשולם בשני שלבים: 15 מיליון שקל במועד החתימה ו-31 מיליון שקל נוספים בתוך 90 יום ממועד כניסת ההסכם לתוקף, בכפוף להשלמת התנאים המתלים, מסירת החזקה והמצאת האישורים הנדרשים. 

את העסקה מתכננת הקרן לממן באמצעות הנפקת אג"ח או מימון בנקאי, בהתאם לתנאי השוק ולמדיניות המימון שלה.במסגרת התנאים שסוכמו, כל 35 הדירות יושכרו לתקופה של חמש שנים, בהסכמי שכירות שיניבו תשואה שנתית של כ-5.2% צמודה למדד, נתון הנחשב לגבוה יחסית בשוק השכירות המקומי. בקרן מציינים כי השלמת העסקה צפויה לתרום לשיפור תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, ולחזק את ה-NOI (רווח תפעולי נקי מנכסיה של החברה) כבר בטווח הקרוב.

נכון להיום כולל הפורטפוליו של הקרן כ-1,074 דירות בפריסה ארצית, מתוכן 368 דירות מניבות ב-5 פרויקטים פעילים, 324 דירות בשלבי בנייה שונים ו־381 דירות בשלבי תכנון. הנכסים פרוסים בערים חיפה, רחובות, בית שמש, אילת ואשדוד. מה שככל הנראה מעניק לקרן פיזור גיאוגרפי רחב ויציבות תזרימית.

בנוסף, הקרן נמצאת בימים אלו בהליך מיזוג מתקדם עם החברה הציבורית "הודיית הארץ". לפי מתווה העסקה, בעלי המניות של אבו פמילי ריט יקבלו כ-88% ממניות החברה הממוזגת, לצד תמורה כספית נוספת. המיזוג צפוי להעניק לקרן יתרון משמעותי בנגישות לשוק ההון ולמקורות מימון עתידיים, ולחזק את מעמדה כאחת מהשחקניות המרכזיות בתחום הנדל"ן להשכרה לטווח ארוך בישראל.

דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.