משרד הכלכלה אישר יבוא 1,500 עובדים זרים לתעשייה
המכסה הזו מצטרפת למכסה של 2,000 עובדים זרים שאושרה לענף המסעדנות, וחלוקתה הסתיימה בימים אלה. בעלי המסעדות קיבלו בשבוע האחרון הודעה ממשרד הכלכלה, המאשרת את זכאותם לקבלת עובדים זרים בענף. זו הפעם הראשונה שבה מוענקים היתרים להעסקת עובדים זרים בעבודות תפעוליות במטבחים. המחסור בעובדים הגיע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מכיוון שמי שהועסקו לפניה בתפקידים האלה היו פלסטינים
משבר כוח האדם בענפי המסעדנות והתעשייה בישראל מקבל מענה מסוים: משרד הכלכלה והתעשייה הודיע כי סיים את חלוקת המכסה של 2,000 עובדים זרים מסרי לנקה לענף המסעדנות, ובמקביל פתח מכסה נוספת של 1,500 עובדים זרים מקצועיים לתעשייה.
בעלי המסעדות ברחבי הארץ קיבלו בשבוע האחרון הודעה ממשרד הכלכלה, המאשרת את זכאותם לקבלת עובדים זרים בענף. מדובר בצעד היסטורי, שכן זו הפעם הראשונה שבה מוענקים היתרים להעסקת עובדים זרים בעבודות תפעוליות במטבחים. ההחלטה מגיעה על רקע המחסור החמור בכוח אדם במסעדות, שנוצר בעקבות היעדרותם של עובדים פלסטינים, הבעיה הנ"ל החמירה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. חוסר הוודאות בתעשיית המזון הוביל מסעדות רבות לסגור את שעריהן או לצמצם את פעילותן. כעת, עם קבלת ההחלטה החדשה, מקווים בענף שהמצב ישתפר.
העובדים יובאו לישראל במסגרת הסכם בילטרלי שנחתם עם סרי לנקה, בהובלת משרד החוץ ובפיקוח של משרד העבודה. את מימוש ההיתרים תנהל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, שתדאג להעסקת העובדים תחת התנאים שנקבעו.
בנוסף להסדרת העובדים למסעדות, משרד הכלכלה הודיע כי פתח מכסה נוספת עבור 1,500 עובדים זרים מקצועיים לתעשייה. העובדים האלה ישובצו במקצועות שונים ויגויסו באופן פרטי, בהתאם להנחיות רשות האוכלוסין וההגירה. עם זאת, המכסה מתייחסת אך ורק לעובדים מקצועיים מקבוצות א'-ג', ולא כוללת עובדים בלתי מקצועיים מקבוצה ד'. במשרד הכלכלה מציינים כי המטרה היא להקל על המחסור החמור בעובדים בתעשייה, שנגרם גם הוא עקב הפסקת ההעסקה של עובדים פלסטינים.
- מחקר: ערביי ישראל החליפו את הפלסטינאים בענף הבנייה
- למה משלמים על עבודה שלא בוצעה? הקבלנים דורשים להקפיא את שכר העובדים הזרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה של משרד הכלכלה מבוססת על המלצת ועדת המנכ"לים לענייני עובדים זרים, והיא נועדה להעניק למעסיקים גמישות רבה יותר בגיוס עובדים ולצמצם את התלות ארוכת השנים בעובדים פלסטינים. העסקת העובדים הזרים בענף המסעדנות תתבצע כבר בחודשים הקרובים. מפעלי התעשייה שמעוניינים לגייס עובדים מקצועיים, יוכלו להגיש בקשות עד 25 במרץ, ב-21:00, דרך אתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה.
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, התייחס להחלטה ואמר כי, "פתיחת מכסה להעסקת עובדים
זרים מיומנים תעניק למעסיקים כלים נוספים להתמודדות עם האתגרים הכלכליים ותסייע בשמירת הרציפות התפקודית".
סגנית מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, נעמי הימיין-רייש, אמרה כי, "חלוקת ההמלצות היא צעד משמעותי עבור המסעדנים, הזקוקים לידיים עובדות. אנו פועלים כדי להשיב את היציבות ולחזק את הפעילות העסקית של המסעדות".
- 2.שר הכלכלה קלקלה 25/03/2025 16:00הגב לתגובה זושר קלקלה ניר ברקת כושל שמביא עבדים מחול להתחרות בעובדים הישראלים בשכר מינימום !אבל אולי מגיע להם אלו מצביעיו
- 1.קשקש 19/03/2025 12:47הגב לתגובה זוהחקלאים הסינים יכולים לפתח את החקלאות בכמה דרגות להגדיל את התפוקה בשיטות מתקדמות כמו כן להוסיף גידולים של פירות אקזוטיים שלא קיימים בישראל שלא לדבר על תוצרת מהחי
- פצ 19/03/2025 14:41הגב לתגובה זומכיני הפיצות הטובים בעולם אני מציע להביא מאיטליה. וייננים מצרפת. הבעיה היא מי מנקה הכי טובhttpsyoutu.belSWRWXOrEb0siB2Mzn1JrlUXpRnhk
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
