בדרך לאישור סופי: יוגדלו התגמולים לאלמנות ויתומי צה"ל

אתמול  נערך בכנסת הדיון התשיעי והאחרון בוועדת העבודה והרווחה, בראשות ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית). זה היה הסיכום של סדרת דיונים שנמשכה תקופה ארוכה, סביב הצעת תיקון לחוק הוותיק שמסדיר את זכויות משפחות הנופלים: חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950. במרכז הדיון האחרון עמדה הצעת החוק שמכונה "תיקון מס' 47", שנועדה להרחיב ולחדד את הזכאות לתגמולים ושיקום, ולהתאים את המערכת למציאות שבה יתומים ואלמנות נושאים השלכות כלכליות ונפשיות גם הרבה אחרי תקופת האובדן הראשונית. מדובר בתיקון שמבקש להרחיב הכרה וסיוע ליתומי ואלמנות צה"ל ומערכת הביטחון, ולכלול שורה של התאמות במעמד היתום ובסיוע שניתן לאורך השנים.

אחד הדברים הבולטים שעלו סביב החקיקה הוא השאלה מיהו יתום לפי החוק. במשך שנים, ההכרה היתה קשיחה ומצומצמת יחסית, ובמקרים לא מעטים מי שהתייתם בגיל מאוחר יותר, או מי שהתבגר מעבר לסף מסוים, מצא את עצמו במצב שבו הכאב נשאר, אבל התמיכה המעשית מצטמצמת או נעלמת. סביב הנקודה הזו בדיוק התנהל חלק משמעותי מהמאבק הציבורי במטרה לקדם את התיקון. בהודעה של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, נמסר כי בדיונים בוועדה הארגון הדגיש את הצורך לתקן "עיוותים מתמשכים" בחוק, שלדבריו מנעו לאורך השנים תמיכה מספקת ביתומי צה"ל וכוחות הביטחון. לפי הארגון, חלק מהדרישות שהוא קידם נכנסו להצעה, ובהן העלאת גיל ההכרה ביתום עד גיל 30, ומתן תגמול לאלמנות צה"ל בגין פגיעה בהשתכרות, "לרבות תחולה רטרואקטיבית". במסמכים שמציגים את ההיגיון של התיקון, עלתה גם הכוונה להרחיב את ההכרה במעמד יתום גם לאחר גיל 21, ולהכניס כלים נוספים של תגמולים וסיוע בהתאם לגיל ולמצב התעסוקתי. 

בסיום הדיון הוחלט בוועדה להעביר את הצעת החוק לשלב הבא - העלאה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. המשמעות היא שהדיונים העקרוניים וההתאמות כבר מאחור, והכנסת אמורה להכריע האם להפוך את ההצעה לחוק מחייב. לצד ההתקדמות הזו, הארגון גם מנסה להבהיר לציבור שלא מדובר במענה מלא לכל הבעיות. בהודעה נכתב כי למרות הצעד קדימה, "רבים מיתומי צה"ל ממשיכים להיוותר ללא תמיכה ראויה בבגרותם", וכי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית "אינה נותנת מענה מספק לצרכיהם של יתומי צה"ל הבוגרים". התחושה שמבקשים שם להעביר היא כפולה: מצד אחד תיקון שמביא שיפור אמיתי בשטח, ומצד שני פער שעדיין לא נסגר.

מנכ"ל הארגון, שלומי נחומסון, ניסח זאת באופן ישיר במסגרת הדברים שאמר בדיון: "זוהי בשורה אדירה לאלפי יתומי ואלמנות צה״ל וכוחות הביטחון, ואמירה חשובה של מדינת ישראל שהיא ערבה לחוסנם האישי ולצמיחתם". ומיד לאחר מכן הוא הוסיף כי, "עם זאת, נמשיך להיאבק עבור זכויותיהם של היתומים הבוגרים לדורותיהם, כאבם נוכח, ולא ננוח עד שהמדינה תאמץ התייחסות נאותה גם כלפיהם". יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, עו"ד זהבה גרוס מידן, הוסיפה כי, "זהו צעד חשוב עבור אלפי משפחות שכולות. עם זאת, רבים מיתומי צה"ל הבוגרים עדיין אינם מקבלים את התמיכה הראויה, ואנחנו מחויבים להמשיך לפעול עד להשלמת ההכרה ולגיבוש מענים הולמים".

• נולדה 11 שנה אחרי שאביה נפל בקרב - ותזכה להכרה ממשרד הביטחון
• העליון: זוג יתומי צה"ל שנישאו לא יוכלו ליהנות מכפל הפטור החלקי ממס רכישה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחד הנתונים שמדגישים עד כמה הסוגיה הזו בוערת בתקופה הנוכחית הוא ההתרחבות של מעגל השכול מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. לפי נתוני הארגון, מאז פרוץ המלחמה נוספו 354 אלמנות ואלמנים, מתוכן 45 אלמנות בהיריון, וכן 895 יתומות ויתומים חדשים. אלה מספרים שממחישים, בין השאר, את עומק הצורך של המדינה לבנות מערך תמיכה שמסתכל קדימה לשנים ארוכות, לא רק לחודשים הראשונים. במובן הזה, הדיון על החוק הוא לא טכני בלבד, אלא נוגע בשאלה רחבה יותר: עד כמה המדינה רואה את המחויבות למשפחות השכולות כמשהו שמסתיים עם מענק חד-פעמי או קצבה מוגבלת בזמן, ועד כמה זו אחריות שנמשכת גם כשהיתומים נהפכים לבוגרים ומתמודדים עם לימודים, עבודה, הקמת משפחה או משבר כלכלי.