למה הנגיד הבא של הפד׳ חייב לאפשר לאינפלציה לעלות כדי שהריבית תצנח
הזמנים משתנים והיעד חייב להשתנות איתם: כך גמישות מול יוקר המחיה תסלול את הדרך להורדות ריבית מהירות וצמיחה אגרסיבית
הבנק הפדרלי במשך עשורים, המספר "2%" היה מקודש במסדרונות הבנק הפדרלי בוושינגטון. הוא היה המצפן, האידיאולוגיה והעוגן של היציבות המוניטרית בארה"ב. אך בעודנו ניצבים בפתח שנת 2026, עם סיום כהונתו המתקרב של ג'רום פאואל, נדמה שהקונסנזוס הזה מתחיל להיסדק. הדיון על זהותו של הנגיד הבא – בין אם זהו קווין וורש המנוסה או קווין האסט המקורב לממשל - אינו רק שאלה של פרסונליזציה, אלא שאלה של תפיסת עולם כלכלית חדשה.
הטיעון המרכזי שמתגבש כעת בקרב כלכלני הממשל הוא שהעולם של 2026 שונה מהותית מהעולם שבו אומץ יעד ה-2%. השינוי הדרמטי ביותר הוא כניסתה של הבינה המלאכותית (AI) ככוח יצרני משמעותי. מהפכת ה-AI אינה רק טרנד; היא גורם דיס-אינפלציוני עוצמתי שמוריד את העלויות השוליות של ייצור ושירותים.
חשוב להבין את הדינמיקה הכלכלית שמתרחשת כאן: אנחנו נמצאים בשלב ההשקעה המסיבי. בניית תשתיות ה-AI, רכישת השבבים והקמת חוות השרתים דורשות הון עתק ומייצרות לחצי ביקוש שמתבטאים באינפלציה זמנית. אך זוהי אינפלציה "זמנית" מטבעה – כזו שמהווה גשר אל עבר העלייה הדרמטית בפריון העבודה. ברגע שהטכנולוגיה תבשיל ותוטמע בכל רוחב המשק, הפריון המוגבר יוביל לירידת מחירים טבעית ולחזרה לשיווי משקל כלכלי יציב ומתקדם יותר. במציאות כזו, הכלכלה יכולה "להרשות לעצמה" אינפלציה נומינלית מעט גבוהה יותר בטווח הקצר, מבלי לשחוק את כוח הקנייה בצורה הרסנית.
השינוי הדרמטי ביותר יבוא לידי ביטוי במדיניות הריבית. כיום, הפד שבוי ביעד ה-2%; כל עוד האינפלציה "תקועה" על 3%, הנגיד הנוכחי נאלץ לשמור על ריבית גבוהה ומכבידה. אך אימוץ יעד גמיש של 2%-4% ישנה את התמונה מהקצה אל הקצה. אם יעד האינפלציה הרשמי יהפוך ל-3.5%, הרי שאינפלציה של 3% תיחשב פתאום כ"הצלחה כבירה" ואפילו כסימן להאטה חריפה מדי.
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- הסיכוי שהפד יוריד ריבית בדצמבר ירד מתחת ל-50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהלך כזה יספק לפד את הצידוק האינטלקטואלי והחוקי לבצע "חיתוך גרזן" בריבית. במקום הורדות זהירות של רבע אחוז פעם ברבעון, נגיד סבלני וגמיש יוכל להוביל סדרה של הורדות ריבית חדות ומהירות – מחצית האחוז ואף יותר בכל פגישה, במטרה להביא את הריבית הריאלית לרמה שתתמוך בצמיחה אגרסיבית. זהו המפתח שיאפשר להזריק נזילות אדירה לשוק כבר במחצית השנייה של השנה, מבלי להצטייר כמי ש"נכנע" לאינפלציה.
מבקרי המהלך יטענו כי מדובר במדרון חלקלק שיפגע באמינות הפד. אולם, ההיסטוריה מלמדת שמוסדות שקופאים על שמריהם מול שינויים טכנולוגיים כבירים סופם להיכשל. הנגיד הבא יצטרך לבצע הליכה על חבל דק: לשמור על אמון השווקים, אך להבין שהכללים הישנים כבר לא תקפים.
יעד אינפלציה חדש הוא לא כניעה, הוא התאמה הכרחית למציאות שבה ה-AI מוביל את הקטר הכלכלי. מהלך כזה יאפשר הורדות ריבית חדות יותר בהמשך.
הכותב הינו אמיר מוריץ, פאונדר של Twelve ובוגר אגף תקציבים באוצר
