אומת הסטארט-אפ בצומת דרכים: 57% מחברות ההזנק שנפתחו בעשור האחרון נסגרו או השהו פעילות
נתוני הלמ"ס חושפים תמונה מורכבת של מגזר ההייטק הישראלי: גיוסי הון עלו ב-18% ל-11.8 מיליארד דולר, אך מספר המשרות צנח ב-13% - והריכוזיות הגאוגרפית נותרה קיצונית וגם כמה סטארטאפים יש
בארץ?
נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים תמונת מצב מורכבת של מגזר הסטארט-אפים בישראל. הנתונים האלו מבטאים ניתוח של המצב עד 2024 ומלמדים שמדובר בתעשייה עם סיכונים עצומים - 57% מהסטארטאפים נסגרים. בשנים האחרונות המגמה של פתיחת סטארטאפים בארץ יורדת. בשנה האחרונה שיעור היזמים שמחליטים לפתוח סטארטאפ עולה ונראה שזו הבעיה הגדולה של התחום. ישראל פחות מושכת מבעבר.
בעיה קטנה יותר, אבל חשובה היא בעצם בעיית מדידה. אנחנו נוטים להגדיר סטארט אפ של ישראלים כישראלי, אבל רוב החדשים שנפתחים הם לא ישראלים - הם מוקמים בעיקר בארה"ב, כשיש להם פעילות בארץ. זה הבדל גדול כי ההצלחה שלהם אם וכאשר תהיה לא תגיע לישראל או מדויק יותר - תגיע באופן חלקי.
ועכשיו לממצאי הלמ"ס - גיוסי ההון מראים התאוששות ברורה עם עלייה של 18% ב-2024 לעומת השנה הקודמת. מצד שני, הנתונים חושפים מציאות קשה: מתוך 10,157 חברות הזנק שנפתחו בישראל בשנים 2024-2011, לא פחות מ-5,740 חברות - 57% מהן - נסגרו או השהו את פעילותן עד סוף 2024.
בסיס הנתונים של הלמ"ס, שנבנה במימון ובשיתוף המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד החדשנות, מספק תמונת מצב מקיפה של האקוסיסטם הישראלי. הממצאים מגלים כי למרות התדמית של "אומת הסטארט-אפ", המגזר מתמודד עם אתגרים משמעותיים בתחומי התעסוקה, השכר והפיזור הגאוגרפי.
- סטארטאפ הסייבר Novee מגייס 51.5 מיליון דולר בארבעה חודשים
- "אנחנו עוזרים לבעלי נכסים ליצור ערוץ הכנסה נוסף" - שיחה עם מייסד Localbird
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי האומדנים הראשונים, בשנת 2024 פעלו בישראל 4,493 חברות הזנק - גידול שנתי ממוצע צנוע של 2% בלבד לעומת 2011. מגמה זו משקפת האטה משמעותית ביחס לשנות הזוהר של המגזר. חשוב לציין כי הנתונים אינם כוללים חברות הזנק שטרם נרשמו באופן רשמי במע"מ ובמוסד לביטוח לאומי, מה שעשוי להצביע על הטיית חסר מסוימת, במיוחד בנתוני השנה האחרונה.
ירידה חדה בתעסוקה: 13% פחות משרות שכיר בשנה אחת
הנתון המדאיג ביותר בדוח נוגע לשוק העבודה. בשנת 2024 הועסקו בחברות ההזנק 32.4 אלף משרות שכיר בלבד - ירידה של 13% לעומת 37.3 אלף משרות בשנת 2023. נתון זה מהווה כ-8% בלבד מסך משרות השכיר בכלל מגזר ההייטק הישראלי.
הירידה בתעסוקה היא חלק ממגמה רחבה יותר שהחלה ב-2023, ומשקפת את גל הפיטורים שפקד את תעשיית ההייטק העולמית והמקומית. עם זאת, יש לציין כי התמונה הכוללת של מגזר ההייטק הישראלי אינה שלילית בהכרח. דוחות אחרים מצביעים על כך שבמהלך 2024 נוספו לשוק ההייטק הישראלי אלפי משרות חדשות, בעיקר בחברות בשלות יותר.
- רשות ני"ע מהדקת את הגילוי בנדל"ן היזמי ובתשקיפי IPO לקראת דוחות 2025
- בדרך לאישור סופי: יוגדלו התגמולים לאלמנות ויתומי צה"ל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האקדמאים מתקשים למצוא עבודה בעוד התעשייה מתקשה למצוא עובדים
השכר הממוצע בחברות ההזנק דווקא המשיך לעלות. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות הזנק בשנת 2024 עמד על 27.2 אלף שקלים - עלייה של 4% לעומת 26.2 אלף שקלים ב-2023. שכר זה גבוה פי 2.1 מהשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בכלל המשק (13.2 אלף שקלים), אך נמוך בכ-15% מהשכר החודשי הממוצע בהייטק הכללי (31.9 אלף שקלים).
קיים קשר ישיר בין גודל החברה לרמת השכר. בחברות הזנק המעסיקות לפחות 50 משרות שכיר, השכר החודשי הממוצע מגיע ל-31.9 אלף שקלים - זהה לממוצע בהייטק. לעומת זאת, בחברות קטנות יותר השכר נמוך משמעותית, מה שמשקף את המתח בין הרצון של יזמים צעירים להצטרף לסטארט-אפים לבין השכר הנמוך יחסית שהם יכולים לצפות לו בשלבים המוקדמים.
ריכוזיות קיצונית: תל אביב והמרכז שולטים ב-74% מהחברות
הפיזור הגאוגרפי של חברות ההזנק בישראל חושף ריכוזיות קיצונית. לא פחות מ-74% מחברות ההזנק ו-80% ממשרות השכיר מרוכזים במחוזות תל אביב והמרכז בלבד. נתון זה מעלה שאלות לגבי יכולתה של תעשיית ההייטק לתרום לפיתוח הפריפריה בישראל.
בשנת 2024 פעלו במחוז תל אביב כ-2,000 חברות הזנק, והשכר החודשי הממוצע בהן היה 29.8 אלף שקלים. לעומת זאת, במחוז הדרום השכר החודשי הממוצע עמד על 21.2 אלף שקלים בלבד - פער של כ-40% לטובת תל אביב. פער זה ממשיך להרחיב את אי-השוויון הגאוגרפי במשק הישראלי.
בתחום הפעילות השונים, התחום "יישומים לתעשיות ולעסקים" הוביל ב-2024 עם 7,000 משרות שכיר - 22% מסך המשרות בחברות הזנק. זהו גם התחום שבו נפתחו הכי הרבה חברות חדשות (106 חברות ב-2024). מבחינת רמת השכר, תחום המוליכים למחצה מוביל עם שכר חודשי ממוצע של 34.2 אלף שקלים, ואחריו תחום הסייבר עם 33 אלף שקלים.
גיוסי ההון התאוששו: 11.8 מיליארד דולר ב-2024
אחרי שנתיים קשות, שוק גיוסי ההון הישראלי מראה סימני התאוששות ברורים. בשנת 2024 גייסו חברות הזנק וחברות בשלות כ-11.8 מיליארד דולר - עלייה של 18% לעומת 9.9 מיליארד דולר ב-2023. עדיין מדובר בירידה משמעותית מול שיא 2022, שבו גויסו 20.4 מיליארד דולר, אך המגמה חיובית.
נתון מעניין במיוחד נוגע להתפלגות סוגי הגיוס. בסבבי Pre-Seed ו-Seed חלה דווקא ירידה של 25% בסכומי הגיוס, מה שמצביע על קשיים של חברות צעירות לגייס הון ראשוני. לעומת זאת, בסבבי A ו-B חלה עלייה דרמטית של 70% לעומת 2023, לאחר ירידה של 66% בשנה הקודמת. מגמה זו משקפת את התמקדות המשקיעים בחברות בשלות יותר עם מודל עסקי מוכח.
לפי הנתונים, 51% מכלל הגיוסים בשנים 2024-2022 היו בשלב Pre-Seed ו-Seed, אך רק 14% מסך הכסף שגויס הגיע מגיוסים אלה. לעומת זאת, סבבים מתקדמים (Late Rounds) מהווים רק 18% מכלל הגיוסים, אך תורמים 49% מסך ההון שגויס.
ההתאוששות בגיוסי ההון משקפת מגמה גלובלית רחבה יותר. חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו 10.6 מיליארד דולר בגיוסים מדווחים - עלייה של 28% לעומת 8.3 מיליארד דולר ב-2023. תחום הסייבר קיבל חלק משמעותי מהמימון הגלובלי, עם 3.8 מיליארד דולר שמהווים 36% מסך הגיוסים ועלייה של 90% משנה לשנה.
תמיכה ממשלתית: 697 מיליון שקלים מרשות החדשנות
הממשלה ממשיכה לשחק תפקיד מרכזי בתמיכה במגזר. בשנים 2024-2022, כ-21% מחברות ההזנק קיבלו מענק לביצוע מו"פ מרשות החדשנות בסך כולל של 2.1 מיליארד שקלים - שהם 50% מסך המענק שחילקה הרשות. בשנת 2024 לבדה הסתכם המענק בכ-697 מיליון שקלים, ירידה קלה של 0.7% לעומת 701 מיליון שקלים ב-2023.
התפלגות המענקים לפי תחומי פעילות מגלה דפוס מעניין. תחום מדעי החיים קיבל את הנתח הגדול ביותר - 270 מיליון שקלים ב-2024, כאשר 312 חברות (33% מהחברות בתחום) קיבלו מענק. תחום המוליכים למחצה בולט בשיעור גבוה במיוחד של חברות שקיבלו תמיכה: 47% מהחברות בתחום (18 חברות) קיבלו מענק, עם ממוצע של 1.4 מיליון שקלים לחברה.
הנתונים חושפים קשר מעניין בין מימון ממשלתי לפרטי. בתחום הסייבר, יחס המינוף גבוה מאוד - כלומר, המימון הפרטי דומיננטי ביחס להשקעה הממשלתית. לעומת זאת, בתחום המוליכים למחצה קיימת התערבות ממשלתית גבוהה יחסית, מה שמשקף את החשיבות האסטרטגית של התחום ואת הצורך בהשקעות הון עצומות בשלבים מוקדמים. תחום הטכנולוגיה הפיננסית מתאפיין ביעילות מינוף גבוהה - החברות בתחום מצליחות למשוך מימון פרטי משמעותי לצד השקעה ממשלתית נמוכה יחסית.
החברות הבשלות: 80% מהמשרות, 40% מהחברות
אחד הממצאים המשמעותיים בדוח נוגע לחברות בשלות - חברות הזנק לשעבר שסיימו את שלב הפיתוח והחלו בתהליך ייצור ומכירות. בשנת 2024 היו 3,027 חברות בשלות פעילות, שמהוות כ-40% מסך החברות הפעילות באקוסיסטם. אולם, חברות אלה מעסיקות 126,900 משרות שכיר - כ-80% מסך משרות השכיר בחברות הזנק ובחברות בשלות יחד.
נתון זה מדגיש את חשיבותן הכלכלית של החברות שהצליחו לעבור את שלב הסטארט-אפ ולהפוך לחברות בוגרות. בתחום הביטחון, 35% מהחברות שנפתחו הפכו לבשלות, ו-4% מהן מעסיקות 100 משרות שכיר ומעלה. בתחום המוליכים למחצה, 33% הפכו לבשלות, כאשר 7% מעסיקות יותר מ-100 עובדים. תחום הסייבר מציג גם הוא נתונים חזקים: 27% מהחברות הפכו לבשלות, ו-6% מעסיקות מעל 100 עובדים.
ריכוזיות התעסוקה בחברות גדולות בולטת במיוחד. בשנת 2024, 33% מהחברות הבשלות (אלה עם יותר מ-25 משרות שכיר) מעסיקות כ-90% מסך משרות השכיר בחברות הבשלות. מגמה זו הולכת ומעמיקה לאורך השנים ומשקפת את המעבר של האקוסיסטם הישראלי ממודל של "אומת סטארט-אפ" למודל של "אומת Scale-up".
מבט קדימה: בין חוסן לאתגרים
הנתונים מציירים תמונה מעורבת של מגזר ההייטק הישראלי. מצד אחד, האקוסיסטם הישראלי הוכיח חוסן והסתגלות למרות אי-ודאות מקומית ומתחים גאופוליטיים. גיוסי ההון התאוששו, והחברות הבשלות ממשיכות לצמוח ולהעסיק עשרות אלפי עובדים.
מצד שני, האתגרים ברורים: ירידה בתעסוקה בחברות ההזנק, ריכוזיות גאוגרפית קיצונית, ושיעור כישלון גבוה של חברות חדשות. רק 14% מחברות ההזנק ומהחברות הבשלות הוגדרו כ"מהירות צמיחה" ב-2024 (חברות עם גידול שנתי ממוצע של מעל 20% במשרות), ומתוכן רק 11% הוגדרו כ"איילות" - חברות צעירות שצומחות במהירות.
השכר הגבוה במגזר (ממוצע של 32.5 אלף שקלים בחברות מהירות צמיחה) ממשיך למשוך כישרונות, אך הפער בין השכר בתל אביב לפריפריה ממשיך להעמיק את אי-השוויון הגאוגרפי.
מבחינת מגמות תחומיות, תחומי הסייבר והביטחון נמצאים בצמיחה, בעוד מרבית תחומי הפעילות האחרים מראים סימני דעיכה דמוגרפית (יותר סגירות מפתיחות). בתחום הביטחון חלה עלייה הן באחוז הפתיחות והן באחוז הסגירות, אך התחום עדיין בצמיחה נטו. בסייבר, למרות שהתחום עדיין בצמיחה, כיוון המגמה מצביע על האטה.
השנים הקרובות יקבעו האם האקוסיסטם הישראלי יצליח להתגבר על האתגרים ולחזור לצמיחה משמעותית, או שמא המעבר ל"אומת Scale-up" יבוא על חשבון היכולת ליצור חברות חדשניות חדשות בקצב גבוה.
