וול סטריט בדרך למסחר 24/7: NYSE מקימה פלטפורמה טוקנית למניות

דמיינו שאתם מתעוררים באמצע הלילה, קוראים כתבה על מהלך של אפל או טסלה ורוצים להכנס לפוזיציה, בקרוב תוכלו לבצע פעולת קנייה מיידית בלי להמתין לשעות הפתיחה של וול סטריט. החזון הזה קרוב לאישור יותר מתמיד: הבורסה בניו יורק (NYSE), באמצעות חברת האם אינטרקונטיננטל אקסצ'יינג' (ICE), הגישה בקשה רשמית לרגולטור האמריקאי לאשר פלטפורמת מסחר מבוססת בלוקצ'יין. כדי להרחיב את שעות המסחר (שפועלות כיום מ-16:00-09:30 שעון ישראל) ולעבור למודל של 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. קצב שמתאים לקצב החיים הדיגיטלי של העשור האחרון. החידוש יהיה לא רק בשעות המסחר אלא גם ביכולת ובגמישות לקנות שברי מניות, סליקות עסקאות במהירות וגם מסחר שייערך בשעות הלילה ובסופי שבוע.

כדי להשיג את זה הבורסה תעבור למודל של טוקניזציה. טוקניזצי,ה בפשטות, היא הדרך "לעטוף" מניה קיימת בייצוג דיגיטלי. המניה עצמה נשארת מניה רגילה, רשומה ומפוקחת, אבל במקביל אליה נוצר אסימון דיגיטלי שמייצג בעלות עליה ומאפשר להעביר אותה במהירות וביעילות. זה לא אומר שהמניה עוברת לבלוקצ’יין ציבורי כמו ביטקוין או אתריום, ולא שמדובר בשוק הקריפטו הפרוץ והציבורי. אלא תחשבו על זה כמו גשר טכנולוגי שיחבר בין שוק ההון המסורתי, עם כללי רגולציה ברורים, לבין מערכת העברות מתקדמת ומהירה יותר.

אחד המרכיבים המשמעותיים במהלך הזה הוא נושא הסליקה, כלומר הרגע שבו עסקה באמת "נסגרת" והבעלות על המניה עוברת מצד אחד לשני. היום זה תהליך איטי יחסית. גם אחרי שקניתם מניה, בפועל עוברים יום או יומיים עד שהכסף עובר והנייר נרשם על שמכם. בזמן הזה יש מה שנקרא סיכון צד נגדי, החשש שאחד הצדדים לא יעמוד בהתחייבות שלו, בגלל תקלה, טעות או לחץ בשוק.

במודל החדש מדברים על סליקה כמעט מיידית, מה שמכונה Atomic settlement. המשמעות היא שהכסף והנכס עוברים באותו רגע, בלי פערי זמן ובלי תקופת ביניים. זה מצמצם משמעותית את סיכון הצד הנגדי, מונע תקלות שרשרת, וגם משחרר הון שעד היום היה "תקוע" במערכת לצורך גיבוי וביטחונות. המהלך הזה גם יכול להגדיל את הסחירות בשוק, יש לסוחרים יותר כסף זמין, השוק יכול להיות הרבה יותר תנודתי אפילו בהשוואה לשנים האחרונות. אם עד היום יכולנו לראות מהלכים תוך יומיים של יותר מ-1,000 נק' בנאסד"ק אפשר לצפות למהלכים פי כמה יותר אגרסיביים.

• שבוע עמוס בוול סטריט: נטפליקס, יונייטד איירליינס ואינטל ידווחו
• בין וול סטריט לקריפטו: איפה מתחבאות ההזדמנויות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם הבנקים הגדולים לא נשארים מאחור. בנק ניו יורק מלון וסיטיגרופ כבר משתפים פעולה בפיתוח פיקדונות טוקניים. פיקדון טוקני הוא לא כסף חדש ולא קריפטו, אלא כסף בנקאי רגיל לכל דבר, רק עם שכבה דיגיטלית שמאפשרת להעביר אותו במהירות בין חשבונות, מערכות סליקה ושחקנים שונים בשוק. במקום להמתין לשעות פעילות בנקאיות, חגים או התאמות בין מערכות, הכסף יכול לנוע כמעט בזמן אמת. היתרון כאן כפול. מצד אחד, זה מפחית חיכוך בין בנקים, בורסות ומטבעות שונים, ומצד שני זה מאפשר מסחר רציף באמת, גם בלילה ובסופי שבוע.

אחרי הנאסד"ק גם NYSE רוצה

המהלך של הבורסה בניו יורק לא מתרחש בוואקום. גם שחקנים מרכזיים אחרים בשוק בוחנים כבר זמן מה כיוונים דומים, כל אחד בקצב ובזהירות שלו. נאסד"ק, למשל, דנה בשנים האחרונות באפשרות לשלב טוקניזציה במערכות המסחר והסליקה שלה. לא מדובר עדיין במסחר רציף מלא במניות טוקניות, אבל כן בניסויים, פיילוטים ועבודת מטה שמטרתה לבדוק איך אפשר לייצג מניות ונכסים פיננסיים בצורה דיגיטלית, בלי לפגוע ביציבות השוק ובלי לוותר על הפיקוח הרגולטורי.

במקביל, פלטפורמות מסחר קמעונאיות כמו רובינהוד כבר פרצו חלק מהמחסום הפסיכולוגי מהכיוון של המשקיע הקטן. הן מאפשרות רכישת שברי מניות, כך שגם מניות יקרות אפשר לקנות בסכומים נמוכים. זה לא טוקניזציה מלאה, אבל זה מהלך שמאותת על אותו כיוון: פירוק המניה ליחידות קטנות יותר, הגדלת נגישות והפחתת חסמי כניסה.

• אנבידיה תקועה בסין: 30 מיליארד דולר בסכנה ממכס ומפסיקת ייצור
• אחרי אוסטרליה - האם בריטניה וצרפת יחסמו רשתות חברתיות?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדברת ועושה - תרמה 26.3 מיליארד דולר בשנים האחרונות

מעבר לבורסות ולברוקרים המסורתיים, גם שחקני קריפטו מעודדים את המעבר הזה מהצד שלהם. קוינבייס Coinbase 0.78%   ואחרים מקדמים מסחר בנכסים טוקניים, כולל זהב ואג"ח, ומנסים למשוך את עולם הפיננסים לכיוון 'בלוקצ’ייני'. כאן עובר קו ההבדל המרכזי. בעוד שפלטפורמות הקריפטו פועלות בסביבה רגולטורית יותר גמישה וההסדרה בתחום עודנה בחיתוליה, הבורסות הגדולות לא מוכנות לוותר על הפיקוח והרגולציה הקיימים: זיהוי לקוחות, מניעת הלבנת הון, ניהול סיכונים ופיקוח צמוד של הרשויות. במובן הזה, הטוקניזציה שמקדמות נאסד"ק ו-NYSE שונה מהותית מהחזון של עולם הקריפטו. היא לא נועדה לעקוף רגולציה, אלא להכניס טכנולוגיה חדשה לתוך מסגרת מוכרת.

לצד היתרונות עולים גם סיכונים לא מבוטלים. מסחר שפועל 24 שעות ביממה עלול לפצל את הנזילות, כך שבשעות הלילה הפעילות תהיה דלילה יותר. במצבים כאלה גם עסקה לא גדולה במיוחד יכולה להזיז את המחיר בצורה חזקה ולהגביר את התנודתיות. וזו באמת הסוגיות המרכזיות שרגולטורים בוחנים: האם מנגנון גילוי המחיר (Price Discovery) נשאר הוגן, האם עומק השוק כלומר האם תהיה מספיק נזילות, ואיך אפשר למנוע מניפולציות בשעות שבהן פחות שחקנים פעילים. על הרקע הזה, מהלכים כמו קרן הטוקניזציה הראשונה של בלקרוק מראים שהעניין עובר גם דרך המוסדות השמרניים ביותר, אבל לא בלי בדיקות מקיפות.

נכון לעכשיו, רשות ניירות ערך האמריקאית, ה-SEC, עדיין לא הגיבה רשמית לבקשה, אבל הכיוון הכללי נראה פתוח יותר מבעבר. האישורים שניתנו לקרנות ETF על נכסי קריפטו מאותתים על נכונות לאמץ טכנולוגיות חדשות, כל עוד הן נכנסות למסגרת מפוקחת וברורה.

איך זה ישפיע על תל אביב? 

המעבר של וול סטריט למסחר רציף הוא בשורה דרמטית שתונגש בעיקר דרך הברוקרים הבינלאומיים. בזמן שהבורסה בתל אביב עשתה לאחרונה צעד היסטורי ויישרה קו עם העולם כשעברה למסחר בימים שני עד שישי, היא עדיין פועלת בפורמט של שעות פתיחה וסגירה קשיחות, כמו שאר הבורסות בעולם. אבל אם וול סטריט תהפוך לזירה שפעילה 24/7, הבורסה המקומית עלולה להתמודד עם אתגר תחרותי מורכב: זליגת נזילות של משקיעים מקומיים שיעדיפו לסחור במניות ענק אמריקאיות "מסביב לשעון" ובסליקה מיידית, במקום להמתין לפתיחת המסחר באחוזת בית.

כמובן שבמידה ובוול סטריט יתקדמו למתכונת מסחר כזאת זה יגרום גם לבורסה המקומית לאמץ טוקניזציה במידה כזו או אחרת. הלחץ לשדרוג טכנולוגי בישראל עשוי להגיע דווקא מהמניות הדואליות. ענקיות כמו טבע, נייס ואלביט, שנסחרות במקביל בתל אביב ובניו יורק. כיום, פערי המחירים בין שתי הבורסות נסגרים בדרך כלל עם פתיחת המסחר בארה"ב, אך מעבר של וול סטריט למסחר רציף בטוקנים ישנה את חוקי המשחק. אם המניה האמריקאית תמשיך להיסחר ולשנות את מחירה ב-3 לפנות בוקר בזמן שהבורסה המקומית "ישנה", עלולים להיווצר פערי ארביטראז' קיצוניים שיחכו למשקיע הישראלי עם פתיחת המסחר באחוזת בית. זה יכול להוביל להרבה "פתיחות אנגליות" ולשבש את המסחר בתל אביב. כדי למנוע עיוותים בשוק ותנודתיות בפתיחת יום המסחר, הבורסה בתל אביב תיאלץ ליישר קו עם הסטנדרט החדש ולפתח תשתיות דומות, שיאפשרו למניות הדואלית ובהמשך גם למניות האחרות להגיב לאירועים בזמן אמת, 24/7, גם בזירה המקומית.

שאלות ותשובות על הנושא

מהי טוקניזציה של מניות?
טוקניזציה הופכת זכות בעלות במניה לאסימון דיגיטלי על בלוקצ'יין. זה מאפשר העברה מהירה, מסחר בשברים וסליקה מיידית, תוך שמירה על פיקוח רגולטורי. השוק נשאר מפוקח, אבל התהליכים מתייעלים כמו בעולם הדיגיטלי.

האם מסחר 24/7 יגדיל תנודתיות?
כן, כי נזילות עלולה להתפצל בין שעות. בלילה או בסופ"ש יהיו פחות משתתפים, מה שמגדיל תנועות מחירים על עסקאות קטנות. רגולטורים יבדקו עומק שוק ומנגנוני הגנה כדי למנוע מניפולציות.

מי משתתף ביוזמה של NYSE?
הבעלים ICE בונה את הפלטפורמה עם בנקים כמו BNY מלון וסיטיגרופ לפיקדונות טוקניים. זה משלב מסחר וסליקה, כדי שהכסף יזוז מהר כמו המניות. שיתופי פעולה כאלה חיוניים להטמעה מלאה.

מתי זה יתחיל לפעול?
תלוי באישור SEC, שיבחן סיכונים ותפעול. התהליך עשוי לקחת חודשים עד שנה, עם השקה בשלבים – קודם סליקה, אחר כך מסחר מורחב. מגמה גלובלית תאיץ את זה.