פריצת דרך ישראלית: פעילות במוח יכולה לחזק את המערכת החיסונית
במחקר החדש נמצא כי קיים קשר בין פעילות מוחית במערכת התגמול ומצב מנטלי של ציפיה חיובית, לתגובה של הגוף לחיסון, כאשר החוקרים אומרים כי לא מדובר ב"חשיבה חיובית" במובן הפופולרי או בסיסמאות ניו־אייג', אלא במנגנון מוחי־ביולוגי מדיד
פעילות מוחית הקשורה לתחושת ציפייה לתגמול משפיעה על תגובת הגוף לחיסון, כך לפי מחקר של אוניברסיטת תל-אביב והמרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב). המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Medicine, מספק עדות ראשונה בבני אדם לכך שפעילות מוחית הקשורה לתחושת ציפייה לתגמול משפיעה באופן מדיד על תגובת הגוף לחיסון ספציפי.
המחקר הובל בשיתוף פעולה בין מעבדתה של פרופ' תלמה הנדלר יחד עם ד״ר ניצן לוביאניקר מבית הספר לפסיכולוגיה והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, יחד עם מכון סגול לתפקודי המוח במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), מעבדתה של פרופ' אסיה רולס מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, ד"ר תמר קורן הטכניון והמחלקה לפתולוגיה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). כמו כן השתתפו במחקר חוקרים נוספים ממוסדות מובילים בארץ ובעולם.
"המחקר שלנו מראה שהמוח אינו רק גורם שמגיב למצב הבריאותי של הגוף, אלא גם שחקן פעיל שמשפיע עליו", אומרים פרופ' תלמה הנדלר, פרופ' אסיה רולס, ד״ר ניצן לוביאניקר וד"ר תמר קורן. "היכולת להפעיל באופן מודע מנגנונים מוחיים הקשורים לציפייה חיובית פותחת כיוון חדש למחקר ולטיפולים עתידיים – כתוספת לרפואה הקיימת, ולא כתחליף לה."
- המוח מתבגר עד גיל 32: למה זה חשוב? וגם מה זה "המוח הגמיש"?
- AI מקבל החלטות טובות יותר מבני אדם - אז למה אנחנו עדיין לא סומכים עליו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הניסוי השתתפו 85 מתנדבים בריאים כאשר חלקם עברו אימון מוחי מיוחד בטכנולוגיית fMRI-נוירופידבק – שיטה המאפשרת לאדם ללמוד לשלוט בפעילות אזורים מסוימים במוח בזמן אמת בעזרת חיווי מתגמל להצלחה. מטרת האימון המוחי הייתה להגביר פעילות באזור מרכזי במערכת התגמול, המכונה VTA האחראי להפרשת דופמין בהקשר של פעילות מנטלית, של ציפייה לתוצאות חיוביות ומוטיבציה להשגת תגמול. הנבדקים הונחו לשנות פעילות מוחית בעזרת פעולות מנטליות שונות על יד מעקב אחר החיווי החיובי. מיד לאחר סיום האימון המוחי קיבלו כל המשתתפים חיסון נגד הפטיטיס- B, כאשר החוקרים עקבו אחר תגובת מערכת החיסון באמצעות בדיקות דם חוזרות שבדקו את רמות הנוגדנים הספציפים שנוצרו בעקבות החיסון.
התוצאות הראו כי משתתפים שהצליחו להגביר בצורה משמעותית יותר את פעילות אזור התגמול במוח, הראו גם עלייה גדולה יותר ברמות הנוגדנים לאחר החיסון. הקשר נמצא ספציפי לאזור ה- VTA ולא הופיע באזורים מוחיים אחרים ששימשו לצורכי ביקורת (כמו היפוקמפוס) ואו אזורי מערכת התגמול שקשורים לאפקטים אחרים של תגמול כמו הנאה ושביעות רצון. כלומר האפקט היה ספציפי אטומית וגם מנטלית.
- מה הופך מיליארדרים לנדבנים או לקמצנים
- שני מתמטיקאים שברו שיא בן 84 שנים בדרך לפתרון הבעיה הגדולה ביותר במתמטיקה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הקשר בין גוף לנפש אינו רק רעיון תיאורטי – אלא תהליך ביולוגי ממשי
ניתוח מעמיק של האסטרטגיות המנטליות שבהן השתמשו המשתתפים במהלך האימון של ה-VTA (ולא אזורים אחרים) גילה כי המשתתפים שהתמקדו בציפייה חיובית- תחושת התרגשות, אמונה בתוצאה טובה או ציפייה למשהו חיובי שעומד לקרות, כמו למשל אוכל שאוהבים או מפגש מרגש, הם שהצליחו לשמר פעילות מוחית גבוהה יותר ב- VTA לאורך זמן, מה שנקשר גם לתגובה חיסונית טובה יותר. כלומר נמצא קשר בין פעילות מוחית במערכת התגמול, מצב מנטלי של ציפיה חיובית ותגובה גופנית לאתגר חיסוני.
לדברי צוות החוקרים, אין מדובר ב"חשיבה חיובית" במובן הפופולרי או בסיסמאות ניו־אייג', אלא במנגנון מוחי־ביולוגי מדיד בין השאר גם לאפקט הפלסבו המוכר ברפואה (תגובה טיפולית מעבר להתערבות רפואית ספציפית). "אנחנו מראים שלמצבים מנטליים יש חתימה מוחית ברורה, ושחתימה זו יכולה להשפיע על מערכות פיזיולוגיות כמו מערכת החיסון", מסבירות החוקרות.
למרות שהמחקר אינו מציע תחליף לחיסונים או טיפול רפואי, הוא פותח פתח לגישות חדשות ולא פולשניות שעשויות בעתיד לחזק תגובות חיסוניות, לשפר יעילות טיפולים רפואיים ואף לתרום לתחומים כמו אימונותרפיה והתמודדות עם פתולוגיות חיסוניות כרוניות. החוקרות מציינות כי המחקר מדגיש מסר רחב יותר: הקשר בין גוף לנפש אינו רק רעיון תיאורטי – אלא תהליך ביולוגי ממשי, שניתן למדוד, לאמן ואולי גם לרתום לטובת הבריאות.
צוות החוקרים מוסיף כי "בעתיד, ייתכן שנוכל לפתח כלים פשוטים ולא פולשניים שיסייעו לחיזוק תגובות חיסוניות ולשיפור יעילות טיפולים רפואיים, תוך הישענות על היכולת הטבעית של המוח להשפיע על הגוף. עם זאת, חשוב להדגיש כי הפעלת מערכת התגמול והשפעתה על התגובה החיסונית משתנות בין אנשים, ולכן אינן יכולות להחליף טיפולים רפואיים קיימים, אלא לכל היותר לשמש מרכיב משלים."
