עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)
ראיון

אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"

אחרי יותר מארבע שנות פיתוח, מאות מיליוני שקלים שירדו לטמיון וירידה של 97% במניה, מנכ"ל אקוואריוס החדש עמית בירק מבקש צ'אנס נוסף; עם תוכנית התייעלות אגרסיבית גיוס של 10 מיליון דולר ומענק מממשלת גרמניה "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" - אקוואריוס 2.0? 

מנדי הניג | (1)

בשיא גל ההנפקות של 2020-2021, כשכסף זרם לשוק והבטחות טכנולוגיות נמכרו יותר מהר מעיצוב של מצגת, הגיחה לבורסה גם אקוואריוס. החברה הציגה אז חלום הנדסי: מנוע בעירה חדשני, קטן וקל, שאמור היה לשנות את הצורה שבו מופקת אנרגיה בעולם הרכב והגנרטורים. ההנפקה, שנעשתה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל, סימנה אותה כאחת התקוות הגדולות של תקופת ה"הייפ" אבל כמו לא מעט חברות מאותה עונה, גם כאן ההבטחות נשארו בעיקר על הנייר.

מאז היום בו נסחרה לראשונה בשווי של קרוב למיליארד שקל הספיקה המניה לאבד כ-97% מערכה. מאות מיליוני שקלים שהוזרמו לפיתוח "המנוע שיכתוב מחדש את חוקי המשחק" נעלמו עם השנים, והחברה, שבמשך שנים לא הציגה הכנסות משמעותיות, נשארה עם גירעון תזרימי, הערת עסק חי, ותחושה כבדה של פספוס. והשאלה שנשארה תלויה באוויר היא איך ייתכן שאחרי יותר מארבע שנים של פיתוח, החברה עדיין עוסקת בללטש את אותו מנוע שעל בסיסו היא הנפיקה מלכתחילה? מה בדיוק קרה שם בדרך ולמה, אחרי כל כך הרבה זמן, השוק עדיין לא רואה מוצר שרץ באמת?

אבל נראה שמשהו בכל זאת קורה בחברת המנועים הקטנה. שינוי משמעותי במבנה השליטה ובהנהלה.במאי האחרון מונה לתפקיד המנכ"ל עמית בירק, לשעבר סמנכ"ל מיזוגים ורכישות במג'יק ומנכ"ל חברת יוניק. אמנם הוא מגיע מעולם התוכנה אבל ברקורד שלו הוא יודע להבריא חברות. בירק החליף את גל פרידמן, אחד ממייסדי החברה. חילופי הגברי מתרחשים על רקע כניסה בעלי שליטה חדשים בראשם פיור קפיטל של כפיר זילברמן והמשקיע הרוסי אלכסנדר צ'רנילובסקי הם מביאים איתם גם דירקטוריון חדש ותפיסת ניהול אחרת.

בירק הוביל מהלך גיוס חירום של 10.2 מיליון דולר בהנפקה פרטית, אמנם במחיר שנתן למשקיעים החדשים דיסקאונט של כ-30% אבל הצליח לתת לחברה עוד אורך רוח. במקביל הוא מבצע תוכנית התייעלות אגרסיבית שכוללת קיצוץ משמעותי בכוח אדם, חיתוך בהוצאות תפעוליות ויציאה מהמשרדים. לדבריו, “כל חלקת אלוהים שאפשר להתייעל בה - קרתה”.

המטרה של בירק אולי פשוטה על הנייר אבל מורכבת מאוד במציאות. להגיע להכנסות ראשונות אחרי ארבע שנים של פיתוח בלתי נגמר. החברה מקדמת כעת פיילוט בארצות הברית למנוע החדש שלה, ה-AQ-150 שזה מנוע גנרטור שמספק 150 קילוואט-שעה ויכול להיות רלוונטי למגוון תעשיות ממרכזי נתונים ועד תחנות טעינה. אם הפיילוט יצליח, החברה מקווה לעבור לייצור סדרתי במהלך 2026.

ישבנו לשיחה עם המנכ"ל החדש עמית בירק כדי להבין לאן פני אקוואריוס מועדות. איך הוא מתכוון לגייס מחדש את האמון של המשקיעים, ובעיקר איך הוא ייבטיח שהפעם זה לא יהיה עוד סבב של הבטחות וחלומות שייגמר באכזבה. 

עד כמה שאקוואריוס היא חלום, בירק ריאלי מאוד. הוא יודע בדיוק לאן הוא צעד. חברה ששרפה מאות מיליוני שקלים, איבדה כמעט את כל ערכה, ונמצאת במצב תזרימי שברירי עם הערת עסק חי. הוא שם על השולחן את הרקורד שלו "תבחנו אותי" הוא אומר, זו אולי הטענה החזקה ביותר שיש לו בשלב הזה. שנאמין?

קיראו עוד ב"שוק ההון"


אקוואריוס עברה כבר כמה גלגולים מאז ההנפקה, ובכל פעם נמכר סיפור חדש על "המנוע שישנה את העולם". למה שהפעם זה יהיה אחרת?

"קודם כל, אקוואריוס של היום היא חברה שונה לגמרי מזו שהייתה כאן בעבר. יש בעל שליטה חדש, יש דירקטוריון חדש, וגם הנהלה חדשה לחלוטין - כולל מנכ"ל ו-CFO. רק לפני כחודש גייסנו 10.2 מיליון דולר בהנפקה פרטית, והצטרפו אלינו משקיעים חדשים שחתמו על הסכמים שכבר דווחו לבורסה. במקביל, יישמנו תוכנית התייעלות משמעותית מאוד - אני לא יכול לחשוף מספרים אבל קיצצנו הוצאות בעשרות אחוזים, צמצמנו כוח אדם ואפילו יצאנו מהמשרדים. כל חלקת אלוהים שאפשר להתייעל בה - קרתה. המטרה שלי היא להתאים את החברה למצב החדש ולהוביל אותה לשלב הבא".

אבל אחרי יותר מארבע שנים של פיתוח, המשקיעים שואלים - מה באמת יש כאן בידיים?

"אנחנו עובדים על מנוע חדש לחלוטין וכל החברה מפוקסת על זה. המוצר הזה נקרא AQ-150, מנוע גנרטור שמפיק 150 קילוואט-שעה. בשלב זה הוא מבוסס על גז טבעי, ובשלב הבא יוכל לפעול גם על מימן. מדובר במוצר חדש יחסית, שונה לגמרי מהמנועים שפיתחה החברה בעבר. את הפיתוח אנחנו משלימים בסוף השנה, וברבעון ראשון של השנה הבאה אנחנו מתחילים פיילוט בארצות הברית. הפיילוט הזה אגב הוא בתשלום כך שגם במובן תזרימי זה טוב"

למה בכלל לעבוד עם מימן, כשנצילות האנרגיה שלו נמוכה משמעותית מדלקים אחרים?

"זה נכון שמימן עוד לא שם מבחינת זמינות ונצילות, אבל הוא ירוק יותר, ויש היום לא מעט גופים שמציבים כתנאי סף עבודה עם טכנולוגיות מבוססות מימן. אנחנו נערכים לשם  המנוע שלנו יוכל לפעול גם על גז וגם על מימן. כרגע הגרסה הראשונה מבוססת גז טבעי, אבל המימן הוא חלק מהשלב הבא."

אבל בוא נודה, זה קצת מרגיש לא בזמן הנכון. העולם הולך לחשמל, יש טסלות בכל פינה, ואתם מדברים על מנוע בעירה זה לא נשמע לא מסונכרן?

"חשמל תמיד נצטרך - רק השאלה מאיפה הוא יגיע. המנוע החדש לא מיועד לרכב פרטי, אלא בשביל גנרטור שמספק חשמל לגופים גדולים. זה יכול להיות רלוונטי לכל מיני תעשיות מדאטה סנטרים, עמדות טעינה או אזורי תעשייה. הוא נועד לגבות את רשת החשמל, לא להחליף אותה. אנחנו עובדים על מקורות אנרגיה אלטרנטיביים, לא על תחליף לסוללה או הנעה של רכבים."

אז מה בעצם היתרון של המנוע שלכם מול פתרונות אחרים בשוק?

"הוא קטן מאוד - תופס רק 1.4 מטר רבוע, שוקל בערך 250 ק"ג בלבד, שקט מאוד, כמעט לא רועד, והנצילות שלו גבוהה. מנועים שמספקים אותו הספק שוקלים פי שישה, רועשים יותר, ובעלי בלאי גבוה. זו הצעה טכנולוגית שונה לגמרי. אנחנו יודעים שאין מוצר דומה בשוק - וזה חלק מהייחוד שלנו."

אבל אולי העובדה שאין מוצר כזה בשוק יכולה גם להעיד שאין ביקוש, או שהטכנולוגיה פשוט לא עובדת - 

"העובדה שאין מוצר זהה מצביעה על כך שאנחנו מציעים משהו חדש באמת. הפיילוט הקרוב בארצות הברית הוא בדיוק המקום שבו נבחן את זה - לא במעבדה, אלא בתנאי שטח. אם נעמוד בו, זה יפתח דלת להזמנות מסחריות משמעותיות."

בוא נדבר רגע על המספרים - החברה עדיין עם הערת עסק חי ושריפת מזומנים גבוהה. איך אתם מתכוונים לשרוד עד שיהיו הכנסות אמיתיות?

"הורדנו את קצב שריפת המזומנים בעשרות אחוזים. יש לנו גיוס של 10.2 מיליון דולר שכבר דווח, ומענק משמעותי מממשלת גרמניה בגובה של כ-2.2 מיליון אירו בערך 8.5 מיליון שקל שמתקבל במזומן על הוצאות שכבר בוצעו. זה לא הבטחה עתידית, זה כסף אמיתי שמחזק את התזרים (אקוואריוס קיבלה את המענק במסגרת תוכנית הטבות המס למחקר ופיתוח של ממשלת גרמניה, ה-R&D Tax Incentive Program, בגין פרויקט ה-MonoSide Multifuel Generator) זה מענק רטרואקטיבי שמעיד על הכרה רשמית בטכנולוגיה ובפוטנציאל של המוצר שלנו."

אז אתה מדבר על פיילוט בינואר. מה לוחות הזמנים? מתי נדע אם זה באמת עובד?

"הפיילוט צפוי להתחיל בינואר, ואנחנו מעריכים שבתוך שלושה חודשים נדע אם הוא מצליח. מדובר בפיילוט בתשלום, בהיקף של עשרות אלפי דולרים. אם נעמוד ביעדים, נצא לייצור סדרתי ולמכירות מסחריות במהלך 2026. סוף הרבעון הראשון של השנה הבאה יהיה מבחינתנו אבן דרך קריטית."

יש מי שטוענים שהמשקיעים החדשים - כפיר זילברמן ואלכסנדר צ’רנילובסקי - מזוהים עם תחום השלדים הבורסאיים - זה לא מרמז על כיוון של מיזוג עתידי או שינוי פעילות ככה שהמנוע הוא בכלל לא הסיפור כאן?

"לא. אין שום כוונה להפוך את אקוואריוס לשלד או למזג פעילות אחרת לתוכה. כל הפוקוס של החברה הוא במוצר אחד בלבד - ה-AQ-150. אנחנו ממוקדים לחלוטין בזה."

ועכשיו לנושא השכר שלך. זה עורר לא מעט הרמות גבה. 1.3 מיליון שקל בשנה ואתה נכנס לנהל חברה בלי הכנסות. אתה חושב שזה הולם את המצב?

"אני בא מרקע של ניהול חברות ציבוריות, ויש לזה בנצ'מרק. חלק מהתפקיד שלי היה להביא את הגיוס, ואם זה לא היה קורה - לא הייתה היום חברה. מדובר בעלות כוללת, לא בשכר נטו, והיא תואמת את המקובל ואף פחות מכך. מה שחשוב הוא התוצאות, לא המספר."

היו דיבורים על רישום לנאסד"ק, זה עדיין בתוכניות?

"כרגע לא. אנחנו לא שם עדיין. קודם צריך להראות שהמוצר עובד ושיש מכירות. אחר כך נחשוב הלאה".

ואם הפיילוט ייכשל?

"נלמד מזה ונמשיך הלאה, זה חלק מהתהליך. אבל אני מאמין שהוא יצליח. אני שחקן של טווח ארוך, לא של מהלך חד-פעמי. החברה הזאת עוברת שינוי אמיתי, שלוקח זמן, אבל יש לו כיוון ברור".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע ערך 19/10/2025 14:19
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה רבה לחברה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ההתחממות בעזה הרעידה את הבורסה: חברות הביטוח איבדו 2%, ת"א 90 נפל 1.8%

כ-20 מטרות הותקפו ברצועה ותמיכה בתגובה נחרצת מגיעה מימין ומשמאל - חילופי האש מסכנים את ההסכם והבורסה נלחצה ללמטה; חברות הביטוח נפלו וחששות מבלימת הורדת ריבית הקריסו גם את ת"א בניה 

מערכת ביזפורטל |

המימוש הטבעי צפוי להימשך היום בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. באותה כתבה דיברנו על הסיכון הכפול, מצד אחד השוק מתמחר הפסקת אש ארוכה ומצד שני יש אפשרות לחזרה למלחמה אם הפסקת האש לא תחזיק מעמד, ובשני המקרים יש סיכון לירידות.

והנה, כשבוע לאחר הפסקת האש ונסיגת צה"ל מחלקים נרחבים ברצועה, הלחימה מתחדשת בדרום עזה: חיל האוויר תקף ברפיח בעקבות ירי לעבר כוח צה"ל, ובמקביל דווח בעזה על אש מסירות חיל הים לעבר החוף. מדובר בהפרה נוספת של הפסקת האש, לאחר שבימים האחרונים מחבלים חמושים יצאו ממנהרות בחאן יונס וברפיח ותקפו כוחות צה"ל, חלקם חוסלו מהאוויר. לפי ההנחיות החדשות, כוחות צה"ל במרחבי החיץ מוגבלים מאוד בפתיחה באש, גם מול חמושי חמאס, שעל פי הערכות פרסו מחדש כ-7,000 לוחמים ברחבי הרצועה. ברקע אמור להתקיים המו"מ לשלב השני בתוכנית טראמפ הכולל נסיגות נוספות ופריסת כוח בינלאומי, בעוד בעזה נותרו 16 חטופים חללים שגופותיהם מוחזקות בידי חמאס. גורם ישראלי הוסיף כי בתום הערכת מצב, צה״ל מכין כעת ״סט תקיפות״ בעזה. הערת אגב, הבוקר החליטו על שינוי השם של המלחמה, מחרבות ברזל למלחמת התקומה, והדיווחים מהיום מעלים שאלות על התזמון.

ברקע הדיווח הירידות מעמיקות. בעוד הירידות במדדים מעמיקות, הדולר גם מתחזק מול השקל דרך המסחר באופציות, אם כי התנועה האחרונה בדולר כבר גילמה ככל הנראה חלק מהסיכון. הדולר הגלום נסחר לפי 3.31 שקל לדולר - למעבר לעמוד דולר-גלום לחצו על התמונה -

מה שעוד הדיווח על התקיפה אומר שהריבית בישראל עשויה להישאר ללא שינוי, למרות שהשוק תמחר עד הבוקר שהריבית תרד בוודאות בהחלטה הקרובה של בנק ישראל. כרגע אין וודאות כזו, וייתכן שבנק ישראל יחכה למועד מאוחר יותר.


אקוואריוס - מאז היום בו נסחרה לראשונה בשווי שיא של קרוב למיליארד שקל הספיקה המניה של אקוואריוס מנוע 12.49%  הצליחה לאבד כ-97% מערכה. מאות מיליוני שקלים שהוזרמו לפיתוח "המנוע שיכתוב מחדש את חוקי המשחק" נעלמו עם השנים, והחברה, שבמשך שנים לא הציגה הכנסות משמעותיות, נשארה עם גירעון תזרימי, הערת עסק חי, ותחושה כבדה של פספוס. השאלה שנשארה תלויה באוויר היא איך ייתכן שאחרי יותר מארבע שנים של פיתוח, החברה עדיין עוסקת בללטש את אותו מנוע שעל בסיסו היא הנפיקה מלכתחילה? מה בדיוק קרה שם בדרך ולמה, אחרי כל כך הרבה זמן, השוק עדיין לא רואה מוצר שרץ באמת?