
״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים
משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את סיכום המחצית הראשונה של 2025, ובו נתונים המעידים על השינויים בתהליכי היבוא לישראל. שיעור יישום הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה - טוב לישראל" חוצה את רף ה-90%, והנתונים מצביעים על עלייה משמעותית ביבוא מוצרים ועל ירידות מחירים של עד כ-10% במוצרים מסוימים. שר הכלכלה ניר ברקת אמר כי "הרפורמות שהשקנו כבר מוכיחות את עצמן בשטח - יותר תחרות, יותר יבואנים, ומחירים שיורדים לצרכן הישראלי. אנחנו עוקבים אחרי הנתונים בזמן אמת וממשיכים לעודד את היבואנים בהסברה והדרכה, כדי שכל משפחה בישראל תרגיש את ההקלה ביוקר המחיה".
שוק היבוא הישראלי נחשב במשך שנים לריכוזי ומסורבל, עם חסמים רגולטוריים ותקינה כפולה שהכבידו על יבואנים. גם מוצרים שאושרו באירופה נדרשו לעבור הליכים חוזרים בישראל - מה שיצר עיכובים בנמלים, בדיקות כפולות ועלויות נוספות שהגולגלו לצרכן. הרפורמות שמוביל משרד הכלכלה נועדו לצמצם את שכבות הפיקוח, להפחית עלויות ולפתוח את הדלת לשחקנים חדשים. מדובר במהלך שנועד לשפר את התחרות, לקצר תהליכים ולהתאים את שוק היבוא המקומי לסטנדרטים הנהוגים במדינות מפותחות.
שינוי בדפוסי היבוא
הרפורמה "לא עוצרים בנמל", שנכנסה לתוקף במהלך 2024, שינתה את מבנה העבודה מול המכס ומוסדות התקנים. במקום בדיקות חוזרות ואישורים מראש, היבואנים נדרשים להצהיר על עמידה בתקן ולשאת באחריות לאמינות ההצהרה. על פי נתוני המשרד, כ-91% מהיבואנים כבר משתמשים במסלול החדש, המהווה כ-80% מהיקף היבוא הכספי. השימוש במסלולים הישנים ירד ביותר מ-90%. בסקר שנערך בקרב היבואנים, כ-70% מהנשאלים דיווחו על ירידה בעלויות או על הרחבת מגוון המוצרים שהם מייבאים.
במקביל, רפורמת "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל", שנכנסה לתוקף בתחילת השנה, מאפשרת לייבא מוצרים שאושרו באירופה ללא צורך בבדיקות חוזרות במכון התקנים. לפי הנתונים, כ-9% מערך היבוא הרשמי - בהיקף שנתי של כ-20 מיליארד שקל - כבר נעשה לפי התקינה האירופית. בין הקטגוריות שנכנסו תחת ההכרה החדשה: מוצרי חשמל, מחשבים וציוד תקשורת, צעצועים, מוצרי תינוקות וכלי מטבח.
- לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
- משרד התעשיה דוחה את גביית הערובה על אלומיניום מסין - מה זה אומר על קליל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירידות רוחביות במוצרים
הנתונים שפרסם המשרד מצביעים על גידול ביבוא לצד ירידה מתונה במחירים. יבוא האופניים עלה ב-44%, מכונות הקפה ב-38%, והמקררים ב-27%. מחירי מכונות הכביסה ירדו בכ-24%, שואבי האבק בכ-12.6%, והאופניים בכ-12%. במקביל נרשמה עלייה במספר היבואנים - 65% בתחום האופניים ו-60% בתחום שואבי האבק - ובחלק מהקטגוריות נוספו שחקנים חדשים לרשימת עשרת המובילים.
במשרד הכלכלה מציינים כי מדובר בשלב ראשון בתהליך רחב יותר לפתיחת שוק היבוא. לצד המשך המעקב אחרי הנתונים, נבחנת האפשרות להחיל את הרפורמות גם על מוצרים מארצות הברית וממדינות נוספות. במשרד מדגישים כי הכוונה היא לייצר סביבה שבה מוצרים שאושרו במדינות מפותחות יוכלו להיכנס לישראל בקלות יחסית וללא עיכובים מיותרים.
- 7.סרגיו 21/10/2025 08:51הגב לתגובה זודולר ירד מעל 10% וגם אירו מחירים בסופר ללא שינוי או שאני הולך לסופר לא נכון
- 6.אנונימי 21/10/2025 08:36הגב לתגובה זורק טיסות לחול מעניינות אותו
- 5.ורפורמה זהה לייבוא מארהב קנדה ויפן למה עדיין אין (ל"ת)אנונימי 20/10/2025 22:32הגב לתגובה זו
- 4.כנראה אתם חושבים שמטומטמים קוראים פה (ל"ת)אנונימי 20/10/2025 18:25הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 20/10/2025 16:40הגב לתגובה זואין לך עמוד שדרה לראות איך דווקא אתה סוגד לביבי זה פשוט בחילה בגוףתתבגר כבר
- 2.אין אימון בממשלת החורבן והשקר 20/10/2025 15:47הגב לתגובה זוואתם העיתונאים תעשו את העבודה שלכם בבדיקת אמינות הנתונים ולא תדבררו אותם כאילו זו האמת אחרת אתם שופר של שלטון הרשע ולא עיתונאים.
- אתה קפלניסט או בוט איני (ל"ת)קל 20/10/2025 16:06הגב לתגובה זו
- 1.משאש 20/10/2025 15:41הגב לתגובה זוהנושא החמור ביותר הוא יצוא המזון ובהתאם לכך הפחתת המחירים של מוצרים אלה וכאן שום דבר לא נעשה אומר יותר כאן העלייה המתמדת במחיר

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
