
שוד במוזיאון הלובר: תכשיטי המלוכה נגנבו והמוזיאון המפורסם בעולם - נסגר
שרת התרבות הצרפתית: “שוד התרחש עם פתיחת המוזיאון - אין נפגעים”; המשטרה פתחה בחקירה, החשודים נמלטו על קטנועים; האירוע התרחש בגלריה דה-אפולון שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי - המוזיאון מנסה לאמוד את הנזק
מוזיאון הלובר בפריז, מהאתרים המתוירים בעולם, נסגר היום אחרי שוד שאירע עם פתיחת הדלתות לקהל. שרת התרבות הצרפתית, רשידה דתי, הודיעה כי “שוד התרחש הבוקר עם פתיחת המוזיאון”, והוסיפה כי אין נפגעים. על פי הדיווחים בתקשורת הצרפתית השוד התרחש באולם גלריה ד’אפולון, שבו מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי ופריטים היסטוריים מתקופת נפוליאון. לפחות שני חשודים נכנסו למקום בשעות הבוקר, פרצו לארונות תצוגה ונמלטו על קטנועים. המשטרה המקומית פתחה בחקירה ובודקת תיעוד ממצלמות האבטחה במוזיאון ובסביבתו.
בהודעה שפרסם הלובר נמסר כי הוא “סגור מסיבות יוצאות דופן”, מבלי לפרט מה נגנב או מתי ייפתח שוב. שרת התרבות הגיעה למקום יחד עם צוותי המשטרה ואמרה כי מדובר באירוע חמור הפוגע באחד הסמלים המרכזיים של התרבות הצרפתית.
גורם במשרד הפנים הצרפתי מסר לסוכנות רויטרס כי “הפריטים שנגנבו הם בעלי ערך לאומי ותרבותי יוצא דופן”, והוסיף כי נבדקת אפשרות של קשר בין השודדים לבין רשתות הברחה בינלאומיות. לפי ההערכות, מדובר בפריטים יקרי ערך, אבל שוויים המדויק טרם פורסם.
הלובר הוא המוזיאון המבוקר ביותר בעולם, עם למעלה מ-8 מיליון מבקרים בשנה. מעבר לערך התרבותי, מדובר גם בנכס כלכלי משמעותי לצרפת מקור הכנסות מרכזי מתיירות, ממכירת כרטיסים וממותגים הנושאים את שמו. סגירתו הפתאומית גורמת להפסדים כספיים ניכרים ולפגיעה תדמיתית.
האירוע מגיע חודשים ספורים אחרי שמנהל המוזיאון, לורנס דה קאר, התריע בפני משרד התרבות על ליקויים מבניים ותקלות חוזרות בתשתיות, כולל נזילות מים, רעש מוגבר ותנאי שימור בעייתיים. דה קאר הזהיר גם מפני עומסי מבקרים קיצוניים ומחסור באמצעי תחזוקה ואבטחה, וציין כי “ביקור בלובר הפך לאתגר פיזי עבור הציבור”.
בצרפת קוראים לבחון מחדש את מערך האבטחה במוזיאונים הלאומיים. שוד מסוג זה, שבוצע בבוקר יום ראשון באחד המקומות המאובטחים בעולם, מצביע על פרצה מערכתית חמורה. המשטרה החוקרת לא שללה את האפשרות שמדובר בשוד מתוכנן היטב שכלל סיוע מתוך המוזיאון. השוד מעורר גם שאלות בתחום הביטוח. פריטים היסטוריים מהסוג שנגנב מבוטחים לרוב בסכומים של עשרות מיליוני יורו, אבל לא תמיד קיים כיסוי מלא לנזק שנגרם לפריט ייחודי או בלתי ניתן לשחזור. גורמים בתעשיית הביטוח העריכו כי המקרה עלול להוביל להחמרת הדרישות הביטחוניות במוזיאונים ברחבי אירופה.
נכון לעכשיו הלובר נותר סגור והמשטרה טרם דיווחה על מעצרים. בכניסה למוזיאון נצפים מאות תיירים שממתינים מחוץ לשערים הסגורים, כשהם מצלמים את השלט “Closed for exceptional reasons”. הרשויות בצרפת הבהירו כי המוזיאון לא ייפתח מחדש לפני שתושלם הערכת הנזק ותושג ודאות מבחינה ביטחונית.

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

האם הפניקה מוצדקת או שה-AI בעצם מייצר משרות חדשות?
למרות כותרות שמייצרות חששות מפני אבטלה רחבת היקף וטלטלה בשוקי העבודה, ישנם מחקרים שמראים שהשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה תהיה הדרגתית, מורכבת, ואולי אף תוביל ליצירת עשרות מיליוני משרות חדשות במקום אלו שייעלמו
למרות שהתרגלנו לראות לאחרונה כותרות שמציגות תרחישים דרמטיים על פיטורים המוניים שיגיעו בעקבות השתלטות ה-AI על שוק העבודה, ולעתים אף ממש הודעות של חברות ענק על פיטורין ועל קמפיין של התייעלות שכולל פיטורין של אלפי עובדים, הנתונים בשטח מציגים תמונה אחרת.
מבט על המתרחש בפועל מראה תמונה מורכבת יותר, ואפילו הפוכה. מחקרים מעמיקים של גופים כלכליים כמו גולדמן זאקס, מכון ראנד, הפדרל ריזרב בניו יורק ו-Yale Budget Lab מראים כי לא רק שקצב חדירת ה-AI לעסקים איטי מהתחזיות, אלא שבמקרים רבים הוא מוביל להרחבת התעסוקה במקום
לצמצומה.
לפי סקרים עדכניים בארצות הברית, רק 9.3% מהעסקים דיווחו כי עשו שימוש מעשי בכלי GenAI בשבועיים האחרונים. בתחום ההובלה והשילוח, למשל, שיעור השימוש עומד על כ-2% בלבד; בפיננסים וביטוח, כ-10%; ובתחום ההייטק, רק רבע מהחברות מדווחות על שילוב
בפועל. מגמות אלה תואמות גם את ממצאי מכון ראנד, שמצא כי אמנם יש פוטנציאל לשינויי עומק בשוק העבודה, אך בפועל השפעתם איטית ומתונה.
בגולדמן זאקס מעריכים כי אימוץ רחב היקף של טכנולוגיות AI עשוי לגרום בטווח הקצר לעלייה זמנית של כ-0.5% בשיעור האבטלה. עם זאת, מדובר בעלייה זמנית בלבד, הנמשכת לרוב עד שנתיים, כשלאחר מכן נוצרת תמונה הפוכה: התייעלות, פתיחת מקצועות חדשים, וגידול בביקוש לעובדים בתחומים החדשים. כלכלני הבנק ציינו כי 60% מהמועסקים בארצות הברית כיום עובדים במקצועות שלא היו קיימים בשנת 1940, תוצאה ישירה של חדשנות טכנולוגית.
האשם תמיד הוא ה-AI
לצד המחקרים, ישנה עלייה בפרקטיקה שנויה במחלוקת: שימוש בבינה מלאכותית כתירוץ נוח למהלכים עסקיים קשים. מקרים כמו סיילספורס, קלארנה, Accenture ודואולינגו שייכים לשורה של חברות שדיווחו על פיטורים בקנה
מידה נרחב והצמידו לכך הסבר טכנולוגי. אך מבט ביקורתי מגלה שמדובר לעיתים ב-"מסך עשן" שנועד להצדיק מהלכים שנובעים דווקא מהיערכות פיננסית, תיקוני שכר או גיוסי יתר שנעשו בתקופת הקורונה.
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- "מסלול לימודים בלי בינה מלאכותית זה פשע נגד הסטודנטים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרופ' פביאן סטפני מהמכון לאינטרנט באוניברסיטת אוקספורד טוען כי חברות רבות הופכות את הבינה המלאכותית ל-"שעיר לעזאזל" ומייחסות לה את אשמת הפיטורים: "אני מתקשה להאמין שהפיטורים שאנו רואים באמת קשורים בהתייעלות. זה נוח לתרץ פיטורין ולומר 'עשינו את זה בגלל AI', כשבפועל מדובר בהשלמה עם החלטות עסקיות קודמות או טעויות גיוס." הוא מצביע על חברות כמו קלרנה ודואולינגו שצמחו במהירות בקורונה, וכעת מתאימות את כוח האדם לרמות הנדרשות להן כיום.