מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?

מחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ואחרי עלייה של 0.7% באוגוסט הוא צפוי להיות...שלילי. 

הכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%. הריבית על פני זמן עולה על המדד בסדר גודל של 1% פחות או יותר. 

ומכאן שיש ציפייה גדולה להפחתת ריבית. הציפייה הזו היתה גם בעבר, אבל בנק ישראל כל פעם מחדש מצא "תירוץ" להשארת הריבית. בפעם האחרונה הוא הדגיש כי התגובה של העולם למלחמה בעזה והחשש שזה יתבטא בעסקים ובכלכלה הם נקודת סיכון למשק. מה שנכון - נכון, אבל אחרי סיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, נראה שבפגישה הבאה, הנגיד כבר לא יוכל להשאיר את הריבית     על 4.5%.

ההחלטה הבאה תהיה ב-24 בנובמבר, יש עוד זמן, וגם יש עוד מדד (מדד אוקטובר) כשהמדדים האלו חשובים מאחר שהסיבה העיקרית לריבית גבוהה היא המלחמה באינפלציה. ככל שהריבית גבוה יותר כך הביקושים אמורים להיות נמוכים יותר וכך האינפלציה שמונעת על ידי ביקושים אמורה להתרסן.

אלא שתהיה שאלה גדולה על הביקושים בסיום המלחמה. הציבור עשוי על רקע השיפור בסנטימנט להגביר ביקושים מה שעלול להעלות את האינפלציה. בבנק ישראל לא ירצו להוריד ריבית בזמן שיש עלייה בביקושים - זה להוסיף שמן למדורה, אלא שהפעם באמת לא נראה שלבנק יש ברירה כי אפילו שוקי האג"ח מלמדים על הורדת ריבית. מחירי האג"ח מבטאים ירידה לאזור 3.5% תוך שנה. כלומר, ירידה של 1% שלם בשנה.

• שיפוץ המיליארדים והריבית: המתח בוושינגטון משפיע על המדיניות המוניטרית
• מדד המחירים בדצמבר - צפי לירידה של 0.1%; איך זה ישפיע על השווקים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה שעוד יכול לקלקל את המגמה של שליטה באינפלציה אלו מחירי הדירות. אלו יורדים כבר חודשים ארוכים כשמתחילת השנה, על פי בדיקת ביזפורטל הירידות מגיעות באזורים השונים ל-5% עד 10%. אבל, ההערכה שחלק מאלו שישבו על הגדר עשו זאת בשל המלחמה ועכשיו הם יחזרו לשוק. חזרה של קונים לשוק, היא "פרץ של ביקושים", וזה יוצר עליות מחירים. מספיק שיהיה עודף ביקוש נקודתי כדי להעלות את המחירים וזה אחרי שהיינו במסלול של ירידות. יש עוד חשש גדול בשל אוזלת ידם של שר האוצר ושר השיכון והבינוי - ראו כאן: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?.

מחירי הדירות לא משפיעים על מדד המחירים לצרכן, אבל הם משפיעים בעקיפין על שכר הדירה. שכר הדירה מבטא את התשואה על הנכס וככל שערך הנכס עולה אזי כדי "להדביק" את התשואה יש להעלות את שכר הדירה. זה תהליך, אבל הוא מונע גם מציפיות וזה כשלעצמו יכול להשפיע על המדדים הבאים. 

גורם נוסף שמשפיע על המדד הוא שוק התעסוקה. שוק תעסוקה חזק מלמד על מצב עסקי טוב של הפירמות, ביקושים לעובדים ומכאן גם תיאורטית עליית שכר. המצב בפועל, הוא שוק עבודה טוב, אבל עליות השכר הן צנועות, גם על רקע "התחרות" מה-AI. זה מצב טוב שלא מעיד על עליית שכר שממנה חוששים בבנק ישראל כי היא מלמדת על המשך ביקושים וחשש אינפלציוני. אגב, יש שאלה על שוק העבודה ביום שאחרי המלחמה. מדובר על רבבות כוח אדם שחוזרים לעבודה. זה אמור להעלות את הפריון ולשפר את הרווחיות של העסקים, אם כי, כנראה שזה בשוליים - העסקים למדו לעבוד עם מודל של "מילואים היברידים" ומצאו תחליפים והשלמות. 

• Pai-Pay הגישה בקשה להנפקת כרטיס אשראי רביעי בישראל
• 100 מיליון שקל: התביעה החדשה בפרשת סלייס נגד מארגני "הקרנות האדומות"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "שלום, אנחנו ממוקד האבטחה של הבנק, זיהינו עסקה חשודה" - אם...