וול סטריט צפויה לפתוח את השבוע השלישי של אוקטובר כשהאווירה מתוחה מאוד. אחרי חמישה ימי מסחר תנודתיים במיוחד שבהם המדדים המובילים נעו בין עליות לירידות חדות. בשישי, שלושת מדדי הדגל ה-S&P 500, הנאסד"ק והדאו - הצליחו לנעול בעליות קלות, אבל זה היה בקושי. ה-S&P 500 עלה בשבוע הקודם ב-1.7% ומתחילת השנה ב-14.5%, הנאסד"ק הוסיף 2.1% לשבוע ו-18% מתחילת השנה, והדאו טיפס ב-1.6% לשבוע ו-10% מאז תחילת 2025. המדדים ניסו לחתום שבוע רווי בדרמות על רקע ההחרפה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, עונת הדוחות שנכנסת להילוך גבוה, והצל הכבד של השבתת הממשל הפדרלי שנמשכת כבר שלושה שבועות.

המשקיעים מנסים לעכל את רצף האירועים של השבוע האחרון וזה לא קל. החל מהצעדים החדשים של בייג’ין שהגבילו יצוא של מתכות נדירות, דרך איומי המכסים של דונלד טראמפ שאחר כך סתר את עצמו ברשתות החברתיות, ועד לאמירה החדה שלו בסוף השבוע: “האיומים על סין - לא ברי-קיימא”. כמה שחשבנו שמלחמת הסחר מאחורינו - המאבק בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, שכבר גרם לתנודות חדות במניות, בסחורות ובאג"ח, עדיין ממשיך להכתיב את הסנטימנט.

גם הזהב ממשיך לככב. גם הוא משמשמ כמדד לפחד. הזהב סיים שבוע תשיעי ברציפות של עליות, והמחיר שלו כבר סביב 4,240 דולר לאונקיה. אנליסטים בג'יי.פי. מורגן העריכו כי אם רק חצי אחוז מהנכסים הזרים בארה"ב יוזרמו לזהב - המחיר יכול להגיע עד 6,000 דולר. גם שרודרס נתנו לנו בראיון מיוחד תסריט דומה:  שרודרס לביזפורטל: “הזהב הוא פוליסת הביטוח של המשקיע; 5,000 דולר לאונקיה זה תרחיש אפשרי”

במקביל, הנפט עבר למצב של עודף היצע: מחיר הברנט ירד בכ-2.3% וה-WTI נחלש ב-2.8%, על רקע החלטות קרטל אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית כי עודפי הנפט ב-2026 יגיעו ל-4 מיליון חביות ביום.

• המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
• נעילה שלילית בוול-סטריט; ביונד-מיט נפלה ב-22%, ויזה איבדה 3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התחזית הזאת הגיעה דווקא כשבבית הלבן חתמו על מכסים חדשים על רכבים מסחריים. 25% על משאיות כבדות ו-10% על אוטובוסים מיובאים - עוד צעד שמקצין את מדיניות הסחר האמריקאית. טראמפ אמנם דיבר על הגנה על יצרנים מקומיים, אבל גם פה האפקט יכול להיות כפול עלייה במחירים לצרכן ושינוי במפה של החברות הפועלות לאורך שרשרת האספקה. לרעת אמריקה.

השבוע הקרוב: דוחות ענקיות הטכנולוגיה ומדד ה-CPI

השבוע שאנחנו נכנסים אליו צפוי להיות צפוף במיוחד. אחרי שבועיים של דוחות מהבנקים, עונת הדוחות נכנסת לעומק עם שמות כבדים במיוחד - ובהם טסלה (TSLA),  נטפליקס (NFLX), אינטל (INTC), קוקה קולה (KO), ויצרניות הנשק לוקהיד מרטין (LMT) ו-נורת'רופ גראמן (NOC).

בשלישי צפויה לדווח נטפליקס, אחרי רצף עליות במניה בשבועות האחרונים, היא תנסה לשכנע את המשקיעים שהמודל החדש של חבילות פרסום ממשיך להתרומם. באותו יום תפרסם גם טסלה את תוצאותיה לרבעון השלישי, ברקע ירידה בהיקף המסירות הגלובלי והמשך הלחץ מהשוק הסיני. בנוסף, GE, Philip Morris, Texas Instruments ו-Danaher - כולן  יקבלו פוקוס באותו יום.

• אילו הזדמנויות השקעה הסכסוך הסיני-אמריקאי יוצר?
• מירוץ של מיליארדים: מי יפתור את איום הרחפנים?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%

ברביעי יהיה אפילו יותר עמוס, עם שורה ארוכה של שמות בולטים: IBM (IBM), SAP (SAP), AT&T (T), Boston Scientific (BSX), Moody’s (MCO) ו-Hilton (HLT). 

בחמישי צפויים דוחות של Intel, T-Mobile (TMUS), Ford (F) ו-Blackstone (BX), שיחשפו את תמונת המצב העדכנית בשוקי ההון, הטכנולוגיה והצריכה. את השבוע תסגור Procter & Gamble (PG) ביום שישי, לצד פרסום נתוני הליבה של מדד המחירים לצרכן (CPI) - הנתון המאקרו החשוב ביותר לשבוע, שידחה משבוע שעבר ויעמוד במוקד תשומת הלב של המשקיעים.

ההשבתה המתמשכת של משרדי הממשלה בארה"ב יוצרת אי-ודאות גוברת. מספר נתונים כלכליים צפויים להתעכב - בהם נתוני היבוא, המכירות הקמעונאיות ותביעות האבטלה - והמשקיעים מתקשים להעריך את מצב הכלכלה האמיתי. במקביל, הפדרל ריזרב נכנס לתקופת ה"שקט התקשורתי" שלו לקראת החלטת הריבית שתתקיים ב-28-29 באוקטובר, מה שמגביר עוד יותר את תחושת ההמתנה והזהירות בשווקים. לכן, הדו"ח שיתפרסם ביום שישי על מדד המחירים לצרכן הופך למרכזי: עלייה של 0.4% בחודש ספטמבר צפויה לשמר אינפלציה שנתית של 3.1%, רחוק מהיעד של 2% אך קרוב לרמות היציבות האחרונות. התוצאה תשפיע ישירות על הציפיות לריבית בנובמבר, וגם על תשואות האג"ח - שכבר החלו לזוז בעצבנות בשבוע החולף.

מה אומרים הכלכלנים: איך מרכיבים פאזל כלכלי כשהממשל מושבת?

בעוד המשקיעים ממתינים לפרסום מדד המחירים לצרכן ביום שישי, הכלכלנים מצביעים על תמונה מעורבת של הכלכלה האמריקאית - כזו שמצד אחד מגלה סימני חוזק מקומי, אך מצד שני מראה יותר ויותר סדקים בשוליים.

לדברי יוני פנינג, הכלכלן של מזרחי טפחות, השבתת הממשל הפדרלי משבשת את פרסום הנתונים הכלכליים השוטפים, אבל דווקא בגלל זה הפרסום הקרוב של ה-CPI צפוי להיות משמעותי במיוחד. לדבריו, "הנתונים האחרונים מהשטח מצביעים על מגמות מנוגדות - בעוד שסקר ה-Empire State בניו יורק הצביע על גידול בהזמנות ובתפוקה, עם עלייה חדה במחירי הרכש, הרי שבפילדלפיה נרשמה התמתנות מפתיעה וירידה ניכרת במדדי המחירים". פנינג מדגיש כי למרות ההשפעה האפשרית של המכסים החדשים, עדיין לא נראית תגובה חדה מצד התעשייה האמריקאית, אך יש להניח שהשפעתם תתבטא בהמשך, במיוחד דרך סעיפי המחירים.

עוד הוא מציין כי הירידה במחירי הנפט עשויה להפחית את האינפלציה בטווח הקרוב: "הבנזין מהווה כ-3% ממדד המחירים, ולכן ירידה של כ-8% במחיריו בין ספטמבר לאוקטובר עשויה להוריד את הלחצים האינפלציוניים, גם דרך סעיפי התחבורה והטיסות", הוא אומר. פנינג מסכם כי במונחי רוחב שוק, התמונה בארה"ב נותרת חיובית אך שברירית - כאשר סקטורים מסוימים ממשיכים להראות עוצמה, אך אחרים מתחילים לגלות סימני חולשה מתחת לפני השטח.

מנגד, אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ברוקראז’, מתאר מצב מורכב בהרבה - כלכלה שממשיכה לנוע קדימה "באפלה", כלשונו, עם נתונים חלקיים בלבד ועם פערים חריפים בין מגזרים שונים. לדבריו, לפי “ספר הבז’” של הפד, הצמיחה בארה"ב כמעט ועצרה. “הצרכנים בעלי ההכנסה הנמוכה מצמצמים הוצאות, שוק העבודה תקוע, והאינפלציה נמשכת - גם אם בקצב מתון יותר,” הוא אומר.

זבז’ינסקי מתריע כי קשיי אשראי מתחילים לצוף מעל פני השטח: יותר חברות צרכניות קטנות מדווחות על פשיטות רגל, הפיגורים באשראי רכב עולים, והבנקים מגדילים הפרשות. גם סקר העסקים הקטנים מצביע על ירידה באמון, חרף סביבת מדיניות שמוגדרת ידידותית לעסקים. להערכתו, ההשבתה הממשלתית לבדה כבר גבתה מחיר של כ-0.2% מהתוצר ברבעון הרביעי - ואם תימשך, ההשפעה עלולה להתרחב.

אבל עיקר המסר של זבז’ינסקי נוגע למבנה החדש של הכלכלה האמריקאית - מה שהוא מכנה "K-Shaped Economy": כלכלה שבה מגזר אחד מזנק קדימה, ומגזר אחר שוקע. בצד העולה של ה-“K” נמצאים חברות הטכנולוגיה והבנייה סביב הבינה המלאכותית (AI), לצד משקי הבית העשירים שנהנים מעליות בשווקים הפיננסיים. בצד היורד נמצאים רוב הענפים המסורתיים, ובעיקר מעמד הביניים שנפגע מהמכסים ומהקשיים בשוק האשראי.

הפערים, לדבריו, עצומים: במחצית הראשונה של השנה הצמיחה הכוללת עמדה על 1.1% בלבד, אך התחומים הקשורים ל-AI צמחו בכ-23%. “אם מנקים את תחומי ה-AI, הכלכלה האמריקאית כמעט לא צומחת - 0.1% בלבד,” הוא מדגיש. זבז’ינסקי רואה בכך מצב חסר תקדים, “שונה אפילו מימי בועת הדוט-קום, שבה גם יתר המשק היה במגמת התרחבות.”

מכאן נגזרות, לדבריו, גם השלכות שוק ההון: שוק המניות מגלם בעיקר את החלק העליון של ה-K - חברות הטכנולוגיה הגדולות - בעוד שסקטורים כמו תעשייה, אנרגיה, חומרים וצריכה בסיסית רושמים תשואות שליליות. שוק האג"ח הממשלתיות, לעומת זאת, משקף את הצד החלש של הכלכלה, עם ירידה בתשואות וציפיות גוברות להורדת ריבית נוספת.

בנוסף, זבז’ינסקי מזהיר מתופעה חריגה: ירידה חדה בהחזקות הבנקים המרכזיים בעולם באג"ח ממשלת ארה"ב. “מאז יולי נרשמה ירידה של כ-170 מיליארד דולר - בעיקר באג"ח ממשלתיות - והיתרה ירדה לרמתה הנמוכה ביותר מאז 2012,” הוא מציין. לדבריו, אין מדובר הפעם בצורך להגן על המטבעות המקומיים, אלא בנטייה להפחית חשיפה לסיכון האמריקאי. “כשבנקים מרכזיים, שהינם הידיים היציבות ביותר בשוק, מתחילים למכור - זה סימן שהשוק הופך פגיע יותר,” הוא מסכם.

בשורה התחתונה: שבוע סוער לפניכם - הצטיידו בכוס מים 

אחרי שבוע תנודתי במיוחד, השוק האמריקאי נכנס לעומק עונת הדוחות כשהמשקיעים מחפשים יציבות - או לפחות כיוון ברור. התחושה בוול סטריט היא של הליכה על חבל דק בין תיקון בריא לבין סיכון להתפרקות רחבה יותר. מי שיכריע פה זה מהדוחות של טסלה ונטפליקס ועד פרסום ה-CPI - הם יעצבו את הטון להמשך אוקטובר, ולמעשה גם את המומנטום לקראת סיומה של השנה.