יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”

בחלוף שני עשורים מרפורמת בכר, שביקשה לפרק את כוחם של הבנקים וליצור שוק הון תחרותי ומבוזר יותר, יו״ר רשות ניירות ערך, עו״ד ספי זינגר, בהתייחס לסוגיה שמטרידה כעת את הרגולטורים - מה יקרה עם המפלצת החדשה שנוצרה. כמובן שמדובר על חברות הביטוח: ברפורמה שנחקקה לפני 20 שנה הטילו מגבלות על הבנקים שבעצם מצד אחד עבדו כבנק בנוסף גם מכרו קרנות נאמנות מוצרי חיסכון והשקעה לצרכנים ולציבור הישראלי. כך, הגענו למצב היום שהכוח הגדול עבר לידיים של חברות הביטוח - שביחד (5 חברות הביטוח הגדולות במשק) מנהלות כ-3.6 טריליון שקל. כעת, בכנס לציון 20 שנה לרפורמה,מזהיר זינגר מפני מגמה מתפתחת בשיח הכלכלי והרגולטורי, שלפיה יש לאפשר הקמת “קונגלומרטים פיננסיים” - תאגידי-ענק שירכזו פעילות בנקאית, ביטוחית והשקעתית תחת קורת גג אחת: “יש מי שחושבים שכך תיווצר תחרות - אבל מדובר בכיוון שגוי לחלוטין״, אמר. “מהלך כזה יחזיר אותנו עשרות שנים אחורה ויהפוך את כל ההישגים של רפורמת בכר ללא רלוונטיים״.

לדבריו, המודל המכונה “10 ג׳יאנטס” (עשרת הענקיים) מבוסס על הרעיון שהמערכת הפיננסית בישראל תורכב ממספר מצומצם של גופים ענקיים שישלטו בכל תחומי העיסוק הפיננסיים, מבנקאות ועד השקעות וביטוח: “זה עלול להיות ארון הקבורה של ועדת בכר”, הזהיר זינגר, והוסיף כי “הניסיון מלמד שריכוזיות כזו תיצור בליל בלתי אפשרי של ניגודי עניינים - כאלה שנוכל לזהות, וכאלה שפשוט לא ייווצרו כי השוק לא יאפשר להם להתפתח מלכתחילה״.זינגר הדגיש כי ההפרדה המבנית בין בנקים לגופים מוסדיים, בין נותני אשראי למנהלי השקעות. היא היסוד החשוב ביותר ברגולציה הפיננסית של העשורים האחרונים: “אסור לוותר על הכלי הזה״, אמר. 

כמו כן, זינגר התייחס לעומק העניין ואמר כי “זה לא רק אמצעי רגולטורי, מדובר על תנאי בסיסי לשוק מתפקד שבו יש שקיפות, תחרות והגנה על הצרכן״. לדבריו, הניסיון הישראלי הוכיח שלא ניתן להסתפק רק בפיקוח ואכיפה, אלא יש צורך בהפרדות ברורות כדי למנוע ריכוזיות יתר וניגודי עניינים מובנים.

אז מה הפתרון?

במקום לאחד כוחות, קרא יו״ר הרשות להשקיע בקידום טכנולוגיות פיננסיות ופינטק כדרך ליצירת תחרות אמיתית: “חברות שירותי המידע והתשלומים הן העתיד של הצרכנות הפיננסית. הן מאפשרות שקיפות, הבנה והשוואת עלויות אמיתית - וזה מה שיביא תחרות, לא ריכוזיות”. לדברי זינגר, אחד הסיכונים המרכזיים במודל הקונגלומרטים הפיננסיים הוא ריבוי ניגודי העניינים שייווצרו בתוך קבוצות ענק המחזיקות גם בבנקים, גם בגופי השקעות וגם בחברות ביטוח. “המערכת תתקשה לעקוב אחר כל הקשרים הצולבים״, הזהיר. “כשבנק מעניק אשראי לתאגיד שגם מחזיק במניות או באג״ח שבניהול גוף מוסדי מאותה קבוצה - קשה מאוד לדעת היכן מסתיים האינטרס הציבורי ומתחיל האינטרס העסקי”.

• הצעירים לא יודעים: כשיועץ ההשקעות בבנק היה הגורו
• חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כדי להמחיש את הדברים, הביא יו״ר הרשות דוגמה מהשנים האחרונות: הקרנות הכספיות, אחד ממוקדי התחרות היחידים מול המערכת הבנקאית: “אם אותן קרנות היו מוחזקות בידי קונגלומרטים (תאגידי ענק) שיש להם גם בנק, הן כנראה לא היו מתפתחות”, אמר. “הבנקים עשו כל שביכולתם כדי לצמצם את החשיפה לקרנות הכספיות באתרים שלהם. זה מלמד מה היה קורה בשוק שבו הגופים המתחרים שייכים לאותו בית”. זינגר הזהיר גם מפני פגיעה ישירה בצרכן, שעלולה לנבוע מ”באנדלינג“ - כריכת מוצרים פיננסיים שונים תחת חבילה אחת: “בעולם עם פערי ידע אדירים בין הצרכן למתווך הפיננסי, זה לא בהכרח יתרון. הצרכן יקבל מוצר מסובך יותר, עם פחות שקיפות, ופחות יכולת להבין מה הוא משלם ולמה. דווקא במקום לדבר על חדשנות טכנולוגית שתסייע לצרכן להבין את המחיר האמיתי של השירות, אנחנו חוזרים לאחור - לריכוזיות שמחלישה אותו״. בהמשך התייחס זינגר גם לטענות מצד תומכי המהלך, שלפיהן שילוב בין בנקים לגופים מוסדיים עשוי לחזק את התחרות במערכת הבנקאית: “ספק רב אם זו תהיה התוצאה״.

לגבי עניין ההחזקה בבנקים ובניגוד העניינים המובנה מסר: “הגופים המוסדיים מחזיקים כיום במניות הבנקים הגדולים, ויש להם אינטרס לשמור על ערך ההשקעות שלהם, לא בהכרח לפתח תחרות שתפגע בהן. בסוף, אנחנו עלולים להישאר עם חמישה עד שבעה גופים ענקיים בלבד, שישלטו בכל תחומי התיווך הפיננסי בישראל. וזה לא שוק תחרותי, זו ריכוזיות בקנה מידה שלא ראינו מעולם״.