יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר, הזהיר יו״ר רשות ניירות ערך ספי זינגר מפני הרעיון להקים “10 ג׳יאנטס” - קונגלומרטים פיננסיים שיאחדו בנקים, גופי השקעות וחברות ביטוח. לדבריו, מהלך כזה יחזיר את השוק עשרות שנים אחורה, יעמיק את ניגודי העניינים ויפגע בתחרות ובצרכן
בחלוף שני עשורים מרפורמת בכר, שביקשה לפרק את כוחם של הבנקים וליצור שוק הון תחרותי ומבוזר יותר, יו״ר רשות ניירות ערך, עו״ד ספי זינגר, בהתייחס לסוגיה שמטרידה כעת את הרגולטורים - מה יקרה עם המפלצת החדשה שנוצרה. כמובן שמדובר על חברות הביטוח: ברפורמה שנחקקה לפני 20 שנה הטילו מגבלות על הבנקים שבעצם מצד אחד עבדו כבנק בנוסף גם מכרו קרנות נאמנות מוצרי חיסכון והשקעה לצרכנים ולציבור הישראלי. כך, הגענו למצב היום שהכוח הגדול עבר לידיים של חברות הביטוח - שביחד (5 חברות הביטוח הגדולות במשק) מנהלות כ-3.6 טריליון שקל. כעת, בכנס לציון 20 שנה לרפורמה,מזהיר זינגר מפני מגמה מתפתחת בשיח הכלכלי והרגולטורי, שלפיה יש לאפשר הקמת “קונגלומרטים פיננסיים” - תאגידי-ענק שירכזו פעילות בנקאית, ביטוחית והשקעתית תחת קורת גג אחת: “יש מי שחושבים שכך תיווצר תחרות - אבל מדובר בכיוון שגוי לחלוטין״, אמר. “מהלך כזה יחזיר אותנו עשרות שנים אחורה ויהפוך את כל ההישגים של רפורמת בכר ללא רלוונטיים״.
לדבריו, המודל המכונה “10 ג׳יאנטס” (עשרת הענקיים) מבוסס על הרעיון שהמערכת הפיננסית בישראל תורכב ממספר מצומצם של גופים ענקיים שישלטו בכל תחומי העיסוק הפיננסיים, מבנקאות ועד השקעות וביטוח: “זה עלול להיות ארון הקבורה של ועדת בכר”, הזהיר זינגר, והוסיף כי “הניסיון מלמד שריכוזיות כזו תיצור בליל בלתי אפשרי של ניגודי עניינים - כאלה שנוכל לזהות, וכאלה שפשוט לא ייווצרו כי השוק לא יאפשר להם להתפתח מלכתחילה״.זינגר הדגיש כי ההפרדה המבנית בין בנקים לגופים מוסדיים, בין נותני אשראי למנהלי השקעות. היא היסוד החשוב ביותר ברגולציה הפיננסית של העשורים האחרונים: “אסור לוותר על הכלי הזה״, אמר.
כמו כן, זינגר התייחס לעומק העניין ואמר כי “זה לא רק אמצעי רגולטורי, מדובר על תנאי בסיסי לשוק מתפקד שבו יש שקיפות, תחרות והגנה על הצרכן״. לדבריו, הניסיון הישראלי הוכיח שלא ניתן להסתפק רק בפיקוח ואכיפה, אלא יש צורך בהפרדות ברורות כדי למנוע ריכוזיות יתר וניגודי עניינים מובנים.
אז מה הפתרון?
במקום לאחד כוחות, קרא יו״ר הרשות להשקיע בקידום טכנולוגיות פיננסיות ופינטק כדרך ליצירת תחרות אמיתית: “חברות שירותי המידע והתשלומים הן העתיד של הצרכנות הפיננסית. הן מאפשרות שקיפות, הבנה והשוואת עלויות אמיתית - וזה מה שיביא תחרות, לא ריכוזיות”. לדברי זינגר, אחד הסיכונים המרכזיים במודל הקונגלומרטים הפיננסיים הוא ריבוי ניגודי העניינים שייווצרו בתוך קבוצות ענק המחזיקות גם בבנקים, גם בגופי השקעות וגם בחברות ביטוח. “המערכת תתקשה לעקוב אחר כל הקשרים הצולבים״, הזהיר. “כשבנק מעניק אשראי לתאגיד שגם מחזיק במניות או באג״ח שבניהול גוף מוסדי מאותה קבוצה - קשה מאוד לדעת היכן מסתיים האינטרס הציבורי ומתחיל האינטרס העסקי”.
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- יאיר המבורגר הופך להיות מפלצת - ועדת בכר נלחמה בבנקים והפכה את חברות הביטוח לגופים החזקים במשק; אסור לתת להראל לרכוש את ישראכרט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי להמחיש את הדברים, הביא יו״ר הרשות דוגמה מהשנים האחרונות: הקרנות הכספיות, אחד ממוקדי התחרות היחידים מול המערכת הבנקאית: “אם אותן קרנות היו מוחזקות בידי קונגלומרטים (תאגידי ענק) שיש להם גם בנק, הן כנראה לא היו מתפתחות”, אמר. “הבנקים עשו כל שביכולתם כדי לצמצם את החשיפה לקרנות הכספיות באתרים שלהם. זה מלמד מה היה קורה בשוק שבו הגופים המתחרים שייכים לאותו בית”. זינגר הזהיר גם מפני פגיעה ישירה בצרכן, שעלולה לנבוע מ”באנדלינג“ - כריכת מוצרים פיננסיים שונים תחת חבילה אחת: “בעולם עם פערי ידע אדירים בין הצרכן למתווך הפיננסי, זה לא בהכרח יתרון. הצרכן יקבל מוצר מסובך יותר, עם פחות שקיפות, ופחות יכולת להבין מה הוא משלם ולמה. דווקא במקום לדבר על חדשנות טכנולוגית שתסייע לצרכן להבין את המחיר האמיתי של השירות, אנחנו חוזרים לאחור - לריכוזיות שמחלישה אותו״. בהמשך התייחס זינגר גם לטענות מצד תומכי המהלך, שלפיהן שילוב בין בנקים לגופים מוסדיים עשוי לחזק את התחרות במערכת הבנקאית: “ספק רב אם זו תהיה התוצאה״.
לגבי עניין ההחזקה בבנקים ובניגוד העניינים המובנה מסר: “הגופים המוסדיים מחזיקים כיום במניות הבנקים הגדולים, ויש להם אינטרס לשמור על ערך ההשקעות שלהם, לא בהכרח לפתח תחרות שתפגע בהן. בסוף, אנחנו עלולים להישאר עם חמישה עד שבעה גופים ענקיים בלבד, שישלטו בכל תחומי התיווך הפיננסי בישראל. וזה לא שוק תחרותי, זו ריכוזיות בקנה מידה שלא ראינו מעולם״.
"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91% ומג'יק מג'יק 1.76% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח
רמי לוי עולה, שופרסל יורדת - במכירות וגם בבורסה; הנה הסיבה
חודשיים וחצי עברו מאז השיחה הקודמת שלנו עם רמי לוי. היא נסחרה אז ב-300 שקלים למניה, ונראה היה שהיא במחיר אטרקטיבי וציינו זאת. היום היא ב-339 שקל - תשואה של 13%. זה היה ראיון על האיש ועל החברה, לקראת חגיגות ה-70 של רמי לוי המייסד שהתחיל בקמעונאות, אבל מסתבר שיש לו הון גדול יותר דרך ההחזקה ברמי לוי נדל"ן שאוטוטו תונפק בבורסה (רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל).
נזכרנו בראיון הזה בהמשך לדוחות הכספיים שפרסם רמי לוי לחברת הקמעונאות. זה אמור להיות יום חג נוסף לרמי לוי - הוא פרסם דוחות שהיו טובים והמניה עלתה ב-3.5%. היום גם שופרסל של האחים אמיר פרסמה תוצאות - הדוחות חלשים והמניה איבדה 7.5%. אצל שופרסל מאבדים נתח שוק, אצל רמי לוי גדלים בנתח השוק.
לראיון הקודם (הקליקו וכנסו):
המכירות הקמעונאיות של רשת רמי לוי עלו מ‑1.73 מיליארד שקל ל‑1.81 מיליארד שקל, ובחישוב כולל עם פעילות גודפארם מ‑1.85 מיליארד שקל ל‑1.95 מיליארד שקל. לעומת זאת, שופרסל דיווחה על ירידה במכירות: מ‑4.07 מיליארד שקל ל‑3.69 מיליארד שקל. ירידה כ‑9.3%, בעוד רמי לוי צומחת ב‑5.4%. זה אומר שהסיבה היא לא רק ירידות במכירות בשוק כולו, אלא בעיקר צרכנים שחוזרים להשוות מחירים (אחרי שבמלחמה לא היה להם את הקשב לבדוק ולהשוות וכנראה לגלות ששופרסל יקרה לעומת רמי לוי. אלו חדשות רעות לשופרסל וכמובן טובות לרמי לוי.
- רמי לוי: הכנסות מעל 2 מיליארד שקל, הרווח הנקי נשחק עקב גידור הדולר
- רמי לוי רגע לפני 70 מדבר על רשת רמי לוי; הלקוחות, המשקיעים, המשפחה; וגם - האם המניה מעניינת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק הבין שרמי לוי מנצח את שופרסל והמניה עלתה ב-3.5% בשעה ששופרסל ירדה ב-7.5%. זה חריג מאוד ששתי חברות באותו השוק, המקום הראשון והשני בשוק מתנהגות שונה, זה מעיד על DNA שונה מאוד בעסקים, אלו לא חברות דומות, למרות שהן פועלות באותו השוק. השוני נובע מהאסטרטגיה. רמי לוי - דיסקאונט-דיסקאונט-דיסקאונט. שופרסל פחות מתייחסת למחיר ויותר לכוח, פריסה, עומק של מוצרים. כנראה שיוקר המחייה שהולך ועולה גורם לצרכני שופרסל לעזוב לרמי לוי.
