יו״ר רשות ני״ע, ספי זינגר. קרדיט: עומר לוייו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר, הזהיר יו״ר רשות ניירות ערך ספי זינגר מפני הרעיון להקים “10 ג׳יאנטס” - קונגלומרטים פיננסיים שיאחדו בנקים, גופי השקעות וחברות ביטוח. לדבריו, מהלך כזה יחזיר את השוק עשרות שנים אחורה, יעמיק את ניגודי העניינים ויפגע בתחרות ובצרכן
בחלוף שני עשורים מרפורמת בכר, שביקשה לפרק את כוחם של הבנקים וליצור שוק הון תחרותי ומבוזר יותר, יו״ר רשות ניירות ערך, עו״ד ספי זינגר, בהתייחס לסוגיה שמטרידה כעת את הרגולטורים - מה יקרה עם המפלצת החדשה שנוצרה. כמובן שמדובר על חברות הביטוח: ברפורמה שנחקקה לפני 20 שנה הטילו מגבלות על הבנקים שבעצם מצד אחד עבדו כבנק בנוסף גם מכרו קרנות נאמנות מוצרי חיסכון והשקעה לצרכנים ולציבור הישראלי. כך, הגענו למצב היום שהכוח הגדול עבר לידיים של חברות הביטוח - שביחד (5 חברות הביטוח הגדולות במשק) מנהלות כ-3.6 טריליון שקל. כעת, בכנס לציון 20 שנה לרפורמה,מזהיר זינגר מפני מגמה מתפתחת בשיח הכלכלי והרגולטורי, שלפיה יש לאפשר הקמת “קונגלומרטים פיננסיים” - תאגידי-ענק שירכזו פעילות בנקאית, ביטוחית והשקעתית תחת קורת גג אחת: “יש מי שחושבים שכך תיווצר תחרות - אבל מדובר בכיוון שגוי לחלוטין״, אמר. “מהלך כזה יחזיר אותנו עשרות שנים אחורה ויהפוך את כל ההישגים של רפורמת בכר ללא רלוונטיים״.
לדבריו, המודל המכונה “10 ג׳יאנטס” (עשרת הענקיים) מבוסס על הרעיון שהמערכת הפיננסית בישראל תורכב ממספר מצומצם של גופים ענקיים שישלטו בכל תחומי העיסוק הפיננסיים, מבנקאות ועד השקעות וביטוח: “זה עלול להיות ארון הקבורה של ועדת בכר”, הזהיר זינגר, והוסיף כי “הניסיון מלמד שריכוזיות כזו תיצור בליל בלתי אפשרי של ניגודי עניינים - כאלה שנוכל לזהות, וכאלה שפשוט לא ייווצרו כי השוק לא יאפשר להם להתפתח מלכתחילה״.זינגר הדגיש כי ההפרדה המבנית בין בנקים לגופים מוסדיים, בין נותני אשראי למנהלי השקעות. היא היסוד החשוב ביותר ברגולציה הפיננסית של העשורים האחרונים: “אסור לוותר על הכלי הזה״, אמר.
כמו כן, זינגר התייחס לעומק העניין ואמר כי “זה לא רק אמצעי רגולטורי, מדובר על תנאי בסיסי לשוק מתפקד שבו יש שקיפות, תחרות והגנה על הצרכן״. לדבריו, הניסיון הישראלי הוכיח שלא ניתן להסתפק רק בפיקוח ואכיפה, אלא יש צורך בהפרדות ברורות כדי למנוע ריכוזיות יתר וניגודי עניינים מובנים.
אז מה הפתרון?
במקום לאחד כוחות, קרא יו״ר הרשות להשקיע בקידום טכנולוגיות פיננסיות ופינטק כדרך ליצירת תחרות אמיתית: “חברות שירותי המידע והתשלומים הן העתיד של הצרכנות הפיננסית. הן מאפשרות שקיפות, הבנה והשוואת עלויות אמיתית - וזה מה שיביא תחרות, לא ריכוזיות”. לדברי זינגר, אחד הסיכונים המרכזיים במודל הקונגלומרטים הפיננסיים הוא ריבוי ניגודי העניינים שייווצרו בתוך קבוצות ענק המחזיקות גם בבנקים, גם בגופי השקעות וגם בחברות ביטוח. “המערכת תתקשה לעקוב אחר כל הקשרים הצולבים״, הזהיר. “כשבנק מעניק אשראי לתאגיד שגם מחזיק במניות או באג״ח שבניהול גוף מוסדי מאותה קבוצה - קשה מאוד לדעת היכן מסתיים האינטרס הציבורי ומתחיל האינטרס העסקי”.
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- יאיר המבורגר הופך להיות מפלצת - ועדת בכר נלחמה בבנקים והפכה את חברות הביטוח לגופים החזקים במשק; אסור לתת להראל לרכוש את ישראכרט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי להמחיש את הדברים, הביא יו״ר הרשות דוגמה מהשנים האחרונות: הקרנות הכספיות, אחד ממוקדי התחרות היחידים מול המערכת הבנקאית: “אם אותן קרנות היו מוחזקות בידי קונגלומרטים (תאגידי ענק) שיש להם גם בנק, הן כנראה לא היו מתפתחות”, אמר. “הבנקים עשו כל שביכולתם כדי לצמצם את החשיפה לקרנות הכספיות באתרים שלהם. זה מלמד מה היה קורה בשוק שבו הגופים המתחרים שייכים לאותו בית”. זינגר הזהיר גם מפני פגיעה ישירה בצרכן, שעלולה לנבוע מ”באנדלינג“ - כריכת מוצרים פיננסיים שונים תחת חבילה אחת: “בעולם עם פערי ידע אדירים בין הצרכן למתווך הפיננסי, זה לא בהכרח יתרון. הצרכן יקבל מוצר מסובך יותר, עם פחות שקיפות, ופחות יכולת להבין מה הוא משלם ולמה. דווקא במקום לדבר על חדשנות טכנולוגית שתסייע לצרכן להבין את המחיר האמיתי של השירות, אנחנו חוזרים לאחור - לריכוזיות שמחלישה אותו״. בהמשך התייחס זינגר גם לטענות מצד תומכי המהלך, שלפיהן שילוב בין בנקים לגופים מוסדיים עשוי לחזק את התחרות במערכת הבנקאית: “ספק רב אם זו תהיה התוצאה״.
לגבי עניין ההחזקה בבנקים ובניגוד העניינים המובנה מסר: “הגופים המוסדיים מחזיקים כיום במניות הבנקים הגדולים, ויש להם אינטרס לשמור על ערך ההשקעות שלהם, לא בהכרח לפתח תחרות שתפגע בהן. בסוף, אנחנו עלולים להישאר עם חמישה עד שבעה גופים ענקיים בלבד, שישלטו בכל תחומי התיווך הפיננסי בישראל. וזה לא שוק תחרותי, זו ריכוזיות בקנה מידה שלא ראינו מעולם״.
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגחלל תקשורת נופלת 12%, אורבניקה עולה 5% - העליות במדדים מתמתנות
מגזר הפיננסים ממשיך להוביל את טבלת התשואות היום אם כי העליות החדות נחלשות מעט
העליות מתמתנות, המדדים במגמה חיובית אך מתונה כשת״א 35 מוסיף 0.6% נאוויטס פטר יהש -2.72% פועלת עליו כמשקולת, מולו ת״א 90 נחלש אף יותר ונסחר בעליה של 0.2% בו בולטת לשלילה אלקטרה -4.1% .
בהסתכלות על הענפים, מגזר הפיננסים ממשיך להוביל כשמדד מניות הבנקים מוסיף 2%, היחלשות מסוימת מול הזינוק שאף הגיע ל-2.7%, ת״א ביטוח חיובי גם הוא עם עליה של 1.3%. מדד הנדל"ן עולה 0.5% ומדד הנפט והגז בעליה של 0.2%.
זינוקים בסקטור הפיננסי. הריבית הולכת לרדת ויש את מי שמיהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך ה-4 שנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
למרות התקריות הקשות בשטח והתקפות של חמאס על כוחות ישראלים, ההפסקת האש הפורמלית ברצועת עזה נותרה בעינה בזכות תיווך ארה״ב ומעורבות של משלחות מדיניות. בישראל ציינו כי חוזרים לאכיפת ההפסקה, תוך הדגשה שההסכם יישמר ככל האפשר, זאת לאחר פעולה תגובה מידתית. עם זאת, אי הודאות גבוהה, והאמריקאיים הזהירו מתגובה קשה כלפי חמאס אם ההסכם יקרוס.
- ההתחממות בעזה הרעידה את הבורסה: חברות הביטוח איבדו 2%, ת"א 90 נפל 1.8%
- ת"א 35 איבד 1.2%, מדד הבנקים נפל 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות הבנקים בולטות היום לחיוב, ולא רק היום למעשה. הן היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי, דיסקונט, בינלאומי וירושלים) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, כאשר מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.
