מפגש משקיעים (X)מפגש משקיעים (X)

שוק ה-IR המקומי - כמה עולה השירות ומי השחקנים המרכזיים?

מנכ"ל גלברט כהנא, ערן  אזרן עוזב, המשרד איבד לקוחות בשנים האחרונות; מי המתחרים, ומה הם בעצם מספקים לחברות?

תמיר חכמוף |

תחום קשרי המשקיעים ה-IR (Investor Relations) אומנם אינו מוכר עבור רוב המשקיעים הקטנים, אך הוא חלק בלתי נפרד משוקי ההון, גם השוק המקומי. רוני גבריאלוב היה הראשון להקים חברת IR שמספקת שירותים לחברות מול אנליסטים, מנהלי השקעות וגופים מוסדיים, זה בעצם לדברר את החברה מול אנשי מקצוע שרוכשים-מחזיקים את ניירות הערך של החברה. התחום די צמוד לתחום ה-PR (Relations Public)  אם כי יש גופים שמתמחים רק ב-IR. 

עם השנים נוספו שחקנים נוספים וחזקים לתחום כשבשנים האחרונות, יוצאי משרדי IR ו-PR לצד עיתונאים בתחום הקימו משרדים. כיום השחקנים החזקים הם המשרד של אייזנברג ואליאש וגלברט כהנא שמספקים גם שירותי PR, המשרד של גבריאלוב כשאחריהם מבחינת היקף לקוחות - ליאור גוטליב, צבי רבין, יונתן אילת, חן ליבנה, משרד חדש של יוצאי גלברט כהנא - ערן גבאי ורון שטיינבלט, לצד מנכ"ל פסגות לשעבר ראובן קפלן, ונוספים

לשלושת גדולים יש סדר גודל של 50-60 לקוחות, האחרים מתחזקים בשנתיים האחרונות כשהם מפעילים פעילות עם תשתית נמוכה ומחזיקים בין 10 ל-20 לקוחות. 

השוק נמצא בתחרות גדולה ורואים את זה במכרזים ובתעריפים. עלות של שירותי ריטיינר IR חודשי עומדים על 7-10 אלף שקל לחברה גדולה. חברה קטנה תשלם 5-6 אלף שקל. חברה שהיא חלק מקבוצה תשלם פחות. 

התחרות בשוק ה-IR היא במקביל לתחרות מחירים גם בשוק ה-PR, במקביל לשינויים פרסונליים רבים - הקבוצות הגדולות בתחום איבדו עובדים שהקימו פעילות עצמאית והניעו את התחרות. המגמה הזו בולטת במיוחד בשנה האחרונה בגלברט כהנא שאחרי שלפני כחצי שנה איבד את המנכ"ל ערן גבאי, נודע לביזפורטל כי הוא נפרד מערן אזרן, המנכל המחליף, שלא מן הנמנע שיצטרף בהמשך לגוף מתחרה או שיקים פעילות בעצמו. 

 

מה זה בעצם IR?

 קשרי משקיעים הם ניהול הקשרים בין המשקיעים של החברה - בעיקר גופים מוסדיים, אנליסטים, מנהלי השקעות אבל גם משקיעים גדולים, לבין החברה. זה בעצם צינור של מידע שלרוב מגיע מסמנכ"ל הכספים והנהלת החברה למשקיעים. משרדי קשרי המשקיעים מסדרים פגישות לגופים מוסדיים עם הנהלה של חברות, מסבירים ומדבררים הודעה מסוימת, עסקה, רכישה ועוד. יש בתפקיד הזה גם פעילות PR ברורה, אחרי הכל, מדובר בעובדים שתפקידם לשכנע את המשקיעים שהכל טוב, ובעיקר לעשות יחסי ציבור למניה. אלא שה-IR משתדל לא לאבד אמון מהצד השני, אחרת זה יהיה בעוכריו. חברה ש"מסובבת-מערבבת" את המשקיעים יכולה להצליח חלק מהזמן, אבל לא בכל הזמן. 

שניהם - גם ה-PR וגם ה-IR מתחרים על תשומת לב של השוק - ציבור, משקיעים פרטיים,משקיעים מוסדיים וקרנות. ניהול תקשורת יעילה עם המשקיעים מובן הרחב הפך לכלי אסטרטגי שיכול לעשות את ההבדל בין בסיס החזקות מוסדי יציב לבין חברה עם החזקה מוסדית זניחה. החברות האלו מלוות את החברות הציבוריות לאורך כל השנה, החל מבניית סיפור ההשקעה וניהול אסטרטגיה כולל הכנת מצגות, קביעת מפגשים, כתיבת דיווחים לבורסה, ארגון שיחות עם משקיעים (כולל שיחות ועידה), בניית הנרטיב לעסקאות, לדוחות ועוד

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בפיננסים: הבנקים עולים 2.7%, חברות הביטוח 2%

המדדים מתקנים את הירידות מאתמול, כאשר לפחות כרגע התגובה להפרת הפסקת האש נשארה מתונה; בולטים לחיוב מניות הבנקים והביטוח שעולים אחרי ירידות חדות בימים האחרונים, אם כי העליות התמתנו 

מערכת ביזפורטל |

המדדים מתקנים את הירידות של אתמול, כאשר מדד ת"א 35 עולה 0.9% ומדד ת"א 90 עולה 0.7%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מזנק 2.7%, מדד הביטוח אחריו עם עליה של 1.9%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז עולה 0.1%.


זינוקים בסקטור הפיננסי. הריבית הולכת לרדת ויש את מי שמיהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך ה-4 שנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?


למרות התקריות הקשות בשטח והתקפות של חמאס על כוחות ישראלים, ההפסקת האש הפורמלית ברצועת עזה נותרה בעינה בזכות תיווך ארה״ב ומעורבות של משלחות מדיניות. בישראל ציינו כי חוזרים לאכיפת ההפסקה, תוך הדגשה שההסכם יישמר ככל האפשר, זאת לאחר פעולה תגובה מידתית. עם זאת, אי הודאות גבוהה, והאמריקאיים הזהירו מתגובה קשה כלפי חמאס אם ההסכם יקרוס.


מניות הבנקים בולטות היום לחיוב, ולא רק היום למעשה. הן היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי, דיסקונט, בינלאומי וירושלים) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, כאשר מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.

בניגוד למניות הבנקים ובתמונת ראי של אתמול, מניית אל על יורדת היום כאשר הפסקת האש אומרת חזרת החברות הזרות לנתב"ג. גם מרבית המניות הביטחוניות באדום ברקע ההנבה כי תקופת החימוש המהותית עשויה להיות מאחורי החברות. אחת הבולטות היא אקסונז' ויז'ן שממשיכה את מסע הירידות שלה, לאחר הייפ קצר בתחילת דרכה. להרחבה - אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים