בעשור האחרון הולכת ורווחת תופעת "הדילוג הדורי" – תופעה בה סבים וסבתות מעבירים נכסים וכספים ישירות לנכדים ומדלגים על דור ההורים. על פי מגמות עדכניות, התופעה גדלה בקצב מואץ, בעיקר על רקע זינוק מחירי הדיור שהוכפל בעשור האחרון, קושי הולך וגובר של צעירים להיכנס לשוק הרכישה וההבנה שירושה מסורתית "ביום מן הימים" עלולה להגיע מאוחר מדי, אם בכלל.

עבור רבים זו דרך לתת לנכדים התחלה טובה לחיים ללא נטל כלכלי, אך במקביל, מדובר בצעד שיש לו השלכות רגשיות, משפטיות וכלכליות לא פשוטות. מה שהחל כמחווה נדיבה הופך במהירות לפופולרי מדי, עם סיפורים יומיומיים של משפחות שמתחילות את היום בשמחה ומסיימות בבתי משפט, בגלל סיכונים שלא צפו אותם.

הסיבות המפתיעות לדילוג על הילדים - ומה זה באמת משדר למשפחה

מהצד האחד, יש היגיון כלכלי וחברתי בעזרה ישירה לדור הצעיר. הנכדים צריכים את התמיכה עכשיו, ולא בעוד עשרים שנה. לעומת הנכדים, דור ההורים או הילדים לצורך הדיון, כבר מבוסס כלכלית, מחזיק בדירות שנרכשו לפני הזינוק במחירים, בפנסיות יציבות ובחסכונות, בלי  צורך בנכסים נוספים. לאור העלייה במחירי הדירות, כ-150% מאז 2015, העובדה כי הצעירים מתחתנים מאוחר יותר ומתקשים לצבור הון ראשוני, יש רצון לעזור לדור שצומח.

אבל מהצד השני, הדילוג על הילדים עלול להתפרש כעקיפה – רגשית ועניינית. חלק מהילדים עלולים להרגיש מנותקים מהחלטות מהותיות, כאשר רגשות משפחתיים הם עניין רגיש מלכתחילה – זה עלול להציף מתחים רדומים. למעשה, יועצי משפחה מדווחים על עלייה בפניות לייעוץ בגלל "פצעי דילוג" כאלה בשנה האחרונה, שבהם ילדים מרגישים כאילו ההורים שלהם, הסבים, מאבדים אמון בהם, מה שמוביל למשברים ארוכי טווח.

• טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
• 500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם המשפחה פתוחה, מגובשת ומתקשרת, ייתכן שהמהלך יתבצע בצורה חיובית. אך בנסיבות אחרות, הוא עלול להיתפס כהבעת אי-אמון בדור הביניים, וליצור שברים שקשה לרפא, במיוחד במשפחות שכבר סובלות ממתחים כלכליים או גירושים.

כשירושה מתפרשת כהעדפה

העברת נכס לנכדים יכולה להיתפס כמחווה של אמון והעדפה. הסבים רוצים לעזור לנכדים באופן ישיר, מתוך קשר חם או ראיית עתיד, כמו במקרה של סבתא שמעבירה דירה לנכדה כדי שתוכל להקים משפחה בלי חובות בנקאיים. אבל בדיוק אותה העדפה עלולה לעורר תחושות של קיפוח בקרב ילדים או נכדים אחרים, במיוחד אם החלוקה אינה שוויונית – למשל, נכד אחד מקבל דירה, בעוד אחיו מקבל רק סכום כספי קטן יותר. הנכדים המקופחים יכולים לתבוע את הנכד שמקבל לידיו את נכס מה שיכול להותיר משפחה מפורקת ומסוכסכת ועם הוצאות משפט על סך מאות אלפי שקלים.

כשסבים מעבירים נכסים לנכדים ספציפיים, הם לא תמיד מבינים שהם יוצרים היררכיה רגשית במשפחה. נכדים שלא קיבלו מרגישים פחות אהובים גם אם זו לא הייתה הכוונה, מה שעלול לפרק מערכות יחסים כשבני משפחה מקרבה ראשונה מפסיקים לדבר. מבחינה אישית, כל משפחה צריכה לבחון את הדינמיקה שלה לשקול את המהלך בהקשר של התמונה המשפחתית המלאה.

• ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים
• אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...

המלכודת המשפטית: כשטפסים פשוטים הופכים לסיוט בירוקרטי

מבחינה משפטית, העברה כזו, של נכס או הון גדול, מחייבת הסכם ברור ומסודר. מצד אחד, היא יכולה להיעשות בקלות יחסית עם ליווי מקצועי נכון ולחסוך סיבוכים עתידיים בצוואה, כמו במקרה של נאמנות המבטיחה שהנכס יישאר בידי הנכדים גם אם הילדים יתמודדו עם חובות. מצד שני, יש לה משמעויות מורכבות: ייתכן צורך בהסכם פורמלי ובדיווחים לרשויות. אם הסב או הסבתא מצויים במצב רפואי רגיש, עלולות להישמע טענות בדבר אי-כשירות משפטית, מה שמוביל לערעורים יקרים שמכרסמים בעיזבון.

הבעיה המרכזית היא כאשר סבים רבים עושים את המהלך בלי ייעוץ משפטי ראוי, בלי לתעד את כשירותם המשפטית, ובלי להסביר בכתב את הרציונל, מה שפותח פתח לערעורים שמרסקים משפחות.

מלחמת הרגשות: כשאהבה סבתאית הופכת לשדה קרב משפחתי

כשסבתא מעבירה דירה לנכדה, זה לרוב לא רק בגלל שיקול קר. יש רגש ורצון להיטיב. ודווקא בגלל זה חשוב לתכנן בזהירות. אחרת, תוצאה טובה עלולה להיראות כהעדפה, לעורר קנאה, ולגרום לאי-נעימויות. כסף ונכסים הם אף פעם לא רק כסף ונכסים, הם סמלים של אהבה, הערכה ומעמד במשפחה. כשסבים מעבירים נכס לנכד אחד, הם למעשה אומרים 'אתה האהוב שלי', גם אם זו לא הכוונה.

תקשורת פתוחה בין הדורות, ושקיפות לגבי הכוונות, יכולים למנוע חלק גדול מהבעיות. אך בפועל, בשנים האחרונות, עם הפופולריות הגוברת, יותר ויותר סיפורים מדווחים על "פצצות מתקתקות" רגשיות: ילדים שמרגישים "מושלכים הצידה", נכדים שחשים אשמה, וסבים שמתחרטים כשהמשפחה מתפרקת סביבם. הבעיה אינה בהכרח בעצם ההעברה, אלא כיצד הסבים מסבירים אותה. חוסר שקיפות, תיאום לקוי של ציפיות ותחושות קיפוח אצל הילדים וחלק מהנכדים אינם מחויבי מציאות, אך עלולים להתרחש בתדירות גבוהה מהצפוי. משפחות שבהן מהלך כזה עובר בצורה חלקה, יכול להפוך להזדמנות להידוק קשרים בין הדורות. בדיוק בגלל זה חשוב לתכנן, לתאם, ולהביא בחשבון את ההשלכות הלא צפויות.

מלכודת המס: כשהמתנה הנדיבה הופכת לחוב ענק לרשויות

בהעברות בין קרובי משפחה, יש הטבות מס, אך גם לא מעט מוקשים מסוכנים. האם ההעברה תיחשב למתנה חייבת במס שבח? האם יש חובת תשלום מס רכישה מצד הנכד? האם השימוש בדירה על ידי הסבים ישפיע על אופן סיווג העסקה? למשל, אם מעבירים דירה לנכד ואז הסבים ממשיכים לגור בה, רשות המיסים עלולה לראות בזה עסקה מלאכותית ולבטל את ההטבות. זה יכול להוביל לחיוב במס של מאות אלפי שקלים. משפחה גם יכולה להעביר נכס מניב לנכדים אך לא לדווח נכון לרשות המיסים. במקרה כזה הנכדים עלולים לקבל דרישת תשלום של מאות אלפי שקלים שייקח להם שנים לכסות. ייעוץ מס נכון יכול להפוך את ההעברה לחכמה ולחסוך אלפי שקלים. אבל חוסר מודעות עלול לגרור תשלומים מיותרים, ובמקרים קיצוניים – קנסות מרשות המיסים.

הסיכון כאן כפול: ראשית, שינויים תכופים בחוקי המס (כמו העלאת מס רכישה לדירות להשקעה ב-2023) עלולים להפוך העברה "חכמה" היום לטעות של מחר; שנית, אם ההעברה נתפסת כ"העלמת מס", זה עלול להוביל לביקורת פלילית, עם דוגמאות עדכניות של משפחות ששילמו עשרות אלפי שקלים נוספים בגלל טעויות בדיווח.

ההפתעה הגדולה: איך הנכדים מגיבים

אין ספק שיש ערך בלהעביר דירה לנכד בשנות ה-20 או ה-30 לחייו,  זו קפיצת מדרגה משמעותית, שמאפשרת עצמאות כלכלית בגיל צעיר. אבל צריך לקחת בחשבון סיכונים משמעותיים שיכולים להתממש.

שאלות כמו מה יקרה אם הנכד יימצא בקשיים כלכליים, כמו אובדן עבודה או חובות צרכניים, והנכס יהפוך למטרה למכירה מהירה, האם הוא יידע לנהל את הנכס, לשמור עליו או לנצל אותו לטובתו. סיכון נוסף הוא במקרה של גירושים כאשר בן או בת זוג של הנכד עלול לדרוש חלק מהנכס. צעירים גם עלולים למכור נכסים כדי לממן חתונות מפוארות, רכבי יוקרה או טיולים, ואז מתחרטים כשהם מבינים שלעולם לא יוכלו לקנות דירה דומה".

ההחלטה כזו צריכה להיעשות גם בשיח עם הנכדים עצמם – להבין האם הם רוצים, האם הם מבינים את המשמעות של קבלת נכס, מהי האחריות הנלווית לאחזקתו ומה התחושות שלהם כלפי המהלך. עם הדגש על עצמאות אישית וקריירה גלובלית, נכדים עשויים לדחות ירושות שכאלו, מה שמסבך את התכנון ומגביר את הסיכון למריבות אם הציפיות לא מתואמות

דרך המלך

ישנם פתרונות יצירתיים שכל בני המשפחה יוכלו להרוויח מהם בלי שמערכות יחסים ייפגעו או נכסים ייאבדו.

העברה הדרגתית: למשל, חכירה לזמן מוגבל עם אופציית העברה. משפחה יכולה להשכיר לנכד דירה שבעלותם במחיר סמלי למשך תקופה קצובה ולקבוע אפשרות להעברת בעלות בתנאים מסוימים, כמו סיום תואר או יציבות תעסוקתית.

נאמנות בנקאית עם שליטה חלקית של הסבים: משפחות יכולות להקים נאמנות שבה הנכדים מקבלים הכנסות מנכסים אך לא יכולים למכור אותם עד שהם מגיעים לגיל בוגר, מה שיכול לתת להם ביטחון כלכלי בלי לתת להם יותר מדי כוח בגיל צעיר. צריך לקחת בחשבון כי נאמנות עלולה להיות יקרה בניהול (עד 1% מהנכס בשנה), ותנאים מגבילים עלולים להיתקל בערעורים משפטיים אם נתפסים כ"שליטה מוגזמת".

תנאים בהסכם: אפשר להעביר בעלות על נכס ולקבוע בהסכם על איסור מכירה למשך תקופה, או להטיל מגבלת שימוש כלשהי. כך ניתן קבעה שהדירה תשמש רק למגורים ולא להשכרה, כדי להבטיח שהנכד ישתמש בה ולא יהפוך אותה להשקעה פסיבית.

העברה בירושה צוואה בלבד: כאשר ישנם הסברים ברורים להעברה עבור יתר היורשים. זו גישה שמרנית יותר, אך היא מונעת מריבות בחיי הסבים ומאפשרת להם לשנות דעתם אם המצב משתנה.

המלצות מעשיות: איך לעשות את זה נכון

על סמך עשרות מקרים שנבחנו, הנה המלצות קונקרטיות:

1.  שקיפות מלאה:  כנסו את כל המשפחה והסבירו את ההחלטה. אל תתנו למידע לזלוג בטפטופים, זה יוצר חשדות ושמועות.

2.  תיעוד משפטי ורפואי מקיף:  השקיעו בייעוץ משפטי איכותי שיביא להסכם מפורט עם תיעוד הרציונל מאחורי ההחלטות שקיבלתם, יכול לחסוך לכם וליורשיכם מאות אלפי שקלים בעתיד. בנוסף, חוות דעת רפואית על כשירותכם תייתר עיסוק יקר גם בנושא זה.

3.  גמישות מובנית: שקלו מנגנונים שמאפשרים שינויים אם המצב משתנה. החיים דינמיים, והחלטות נוקשות עלולות להתגלות כבעייתיות.

4. ליווי מקצועי רב-תחומי: לא רק עורך דין, אלא גם יועץ מס, יועץ פיננסי, ואפילו גישור משפחתי על ידי איש מקצוע אם מתחים עולים בין בני המשפחה.

5.  בחינת חלופות:  במקרים רבים יכולים להיפתר במתן הלוואה בתנאים נוחים, הקמת קרן משפחתית, או אולי לחכות עוד כמה שנים. אין צורך למהר בקבלת ההחלטה.

החוכמה שבין דורות – ללמוד מהטעויות של אחרים

העברה לנכדים היא לא מהלך שראוי לפסול על הסף ומצד שני לא כזה שצריך למהר אליו. מדובר בהחלטה אישית, רגישה, תלוית הקשר משפחתי, משפטי וכלכלי.

בתי המשפט מלאים בתיקים של משפחות שהתפרקו, יועצי המשפחה עמוסים בפניות של משפחות במשבר, ורשויות המס מחמירות את הביקורת על העברות כאלה. מי שיתכנן העברת נכסים באופן מחושב, יערב את בני המשפחה ויפנה לייעוץ מקצועי, ישמור על הנכסים ועל הקשרים המשפחתיים.

העברת נכסים היא לא רק החלטה כלכלית, אלא גם אמירה על ערכים, קשרים, ואחריות בין-דורית כאשר הסיכונים גדולים בהתאם, והם עלולים להפוך מתנה ברוכה למורכבות ארוכת שנים. המסר החשוב ביותר הוא לתכנן בקפידה ולזכור כי מערכות יחסים משפחתיות שוות הרבה יותר מכל נכס.