הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

• בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
• הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.

בסקירה של הביצועים הרבעוניים נתעלם מתתי הקבוצות הללו ונתמקד רק ב"קרנות כספיות שקליות עם קונצרני" – הקרנות הכספיות הקלאסיות שמהוות את חלק הארי של הקרנות הכספיות. מדובר בקטגוריה שהולכת וגדלה בהתמדה, הן מבחינת היקף נכסים מנוהלים והן מבחינת הקרנות הפעילות, שמספרן הולך וגדל בהתמדה, ונראה שהיא תמשיך לגדול בעתיד הנראה לעין כל עוד הריבית במשק לא תחזור לרמות האפסיות בהן היא הייתה לפני כמה שנים. יחד עם זאת המשקיעים צריכים לקחת בחשבון שאם הריבית במשק תרד, כפי שנראה שיקרה בעתיד הקרוב, התשואות ירדו בהתאם. כעת מתקבלת ריבית שנתית של מעט יותר מ-4%, והורדת ריבית של עידי הנגיד תביא לתשואות נמוכות יותר בעתיד. 

נבדוק מה עשו הקרנות הללו ברבעון השלישי, ומה עשו מתחילת השנה ועד כתיבת שורות אלו. נציג בשתי טבלאות את עשר הקרנות הטובות ביותר ואת עשר הקרנות הגרועות ביותר ברבעון, במה שיכסה כמעט את כל הקרנות בקטגוריה (ישנן 27 כאלה). תחילה עם הטובות:

• קרנות נאמנות בנדל"ן: האם כדאי להשקיע בקרנות אקטיביות, ואילו קרנות הן הטובות ביותר?
• כמה מנהלת תעשיית קרנות הגידור והאם היא מספקת ערך?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות נאמנות בנדל"ן: האם כדאי להשקיע בקרנות אקטיביות, ואילו...

כפי שניתן לראות ילין לפידות מציגה את התשואות הטובות ביותר גם ברבעון וגם מתחילת השנה, ושתי קרנות בניהולה הן הראשונות בשני טווחי הזמן. 

שני שמות נוספים שבולטים הם של מיטב ואי.בי.אי., כל אחת עם 3 קרנות בין עשר המובילות. אחת מהקרנות של מיטב היא עם דמי הניהול הגבוהים ביותר בקטגוריה, ובכל זאת היא בין המובילות. ננצל זאת כדי לכתוב כמה מילים על דמי ניהול. במהלך הרבעון השלישי התשואות נעות בין 1.21% בשתי הקרנות הטובות ביותר ל-1.09% ב-4 הקרנות הגרועות ביותר. ההבדל נראה מזערי, אך יכול להיות משמעותי לאורך זמן ובסכומים גבוהים. ההבדל בתשואות נובעים משני גורמים עיקריים. הראשון הוא איכות הניהול בעיקר, בבחירת האג"ח הקונצרני קצר הטווח לפי כללי ההשקעה המגבילים של הקרנות הכספיות והשני הוא הפערים בדמי הניהול. דמי הניהול נעים בין 0.25% לקרן היקרה ביותר של מיטב, לבין 0.07% לקרן הזולה ביותר של ילין לפידות. הפרש התשואות בין שתי הקרנות מתחילת השנה עומד על כעשירית האחוז. כלומר הביצועים של מיטב היו טובים יותר בניהול ההשקעות, אך ההבדל בדמי הניהול גרם לכך שהקרן של ילין לפידות הניבה לחוסכים תשואה טובה יותר.

נציין עם זאת שלקחנו דוגמה קיצונית – הקרן היקרה ביותר מול הזולה ביותר. כשמסתכלים על הטבלאות עצמם קשה למצוא מתאם ברור בין דמי ניהול לבין התשואה הסופית. ניתן לומר שבטבלת עשר הקרנות הטובות יש נטיה מסוימת לדמי ניהול נמוכים יותר, ובעשר הקרנות הגרועות לדמי ניהול גבוהים יותר, אבל זה לא מובהק.

לסיום נציין שהקרנות הטובות מציגות עקביות יחסית, ורובן נמצאות ברשימת עשר הטובות ביותר גם ברבעון וגם מתחילת השנה.

רשימת עשר הקרנות הגרועות ברבעון:

השמות שחוזרים על עצמם הם הראל עם 4 קרנות בין עשר הגרועות, ומור וקסם עם שתיים כל אחת. אך בעיקר הראל שתורמת 4 שמות ל-6 הקרנות הגרועות ביותר ברבעון, ביניהן גם הקרן עם היקף הנכסים הגדול ביותר – הראל כספית מגמת ריבית. גם הקרן השניה בגודלה, קסם אקטיב כספית שקלית, היא בין הגרועות מתחילת השנה, והכי גרועה ברבעון. 

היקף נכסים גבוה מאפשר מצד אחד כוח מיקוח גבוה יותר מול הבנקים על גובה התשואה על הפקדונות (אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים של הקרנות הכספיות), אך מצד שני מצריך יותר בחירות טובות באג"ח הקונצרני שמעניק לעיתים קרובות את התשואה העודפת. נראה שבשורה התחתונה, הגודל של שתי הקרנות הללו, כמעט פי שתיים מכל האחרות, מכביד על מנהליהן והן בין הגרועות גם ברבעון וגם מתחילת שנה. 

ההבדלים באמת נראים מזעריים, אך חשוב לזכור שבסופו של דבר הם כן מצטברים לסכומים משמעותיים. ההבדל בין הקרן הטובה ביותר לגרועה ביותר בתשואה מתחילת השנה עומד על רבע אחוז.