בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

אחד מכל חמישה עסקים בישראל משלם על AI, כך על פי סקר חדש של הלמ"ס

כחלק מסקר מגמות העסקים מיוני 2025, מתוך 34 אלף העסקים שנכללו במדגם, 28% משתמשים ב-AI באופן שוטף ו-17% כבר משלמים על השירות 

רן קידר |

סקר ראשון מסוגו בישראל שערך הלמ"ס, מציג תמונת מצב ראשונית של היקף השימוש בבינה מלאכותית במגזר העסקי בישראל. על פי הסקר, שדגם כ-34 אלף עסקים, יותר מרבע (28%) מהעסקים משתמשים ב-AI כחלק מתהליכי העבודה השוטפים. עוד על פי הסקר, כמעט אחד (17%) מכל חמישה עסקים בישראל משלם על שירותי AI, מה שמעיד לרוב על שילוב עמוק של סוכני ה-AI. 

באופן לא מפתיע, ההובלה נרשמת בקרב חברות הייטק ושירותים פיננסיים: מעל 60% מהן עושות שימוש בבינה מלאכותית, ו-55% מהן עושות זאת דרך שירותים בתשלום. ככל שהעסק גדול יותר, כך גוברת ההסתברות שישלב כלים חישוביים מתקדמים. למשל, עסקים עם יותר מ-250 עובדים משתמשים בבינה מלאכותית בתשלום בשיעור כפול לעומת עסקים קטנים (29% מול 16%).

תחליף לעובדים או תוספת כוח?

הנתונים מסמנים מגמה מעניינת: ב-42% מהעסקים שמשתמשים בבינה מלאכותית, היא מחליפה משימות שגרתיות שבוצעו בעבר על ידי עובדים, בעיקר בתחום התמיכה, שירות לקוחות וניהול תהליכים. ב-14% מהעסקים, AI כבר מבצע גם משימות מורכבות שדורשות חשיבה, וכשמסתכלים על ענפי ההייטק והפיננסים, הנתון מטפס כבר ל-23%. 

עם זאת, 89% מהעסקים מדווחים כי השימוש בטכנולוגיה לא שינה את סך מצבת כוח האדם. רק כ-5% אמרו כי חסכו גיוס עובדים בזכות הכלים החדשים, ורק כ-4% העידו על צמצום בפועל, כאשר הצמצום נחלק שווה בין עובדים בעלי השכלה גבוהה לנמוכה. למעשה, יש גם דיווחים הפוכים: בענפי השירותים, 3% מהעסקים מציינים כי השימוש בבינה מלאכותית דווקא הגדיל את מספר המועסקים.

מה צופנת חצי השנה הקרובה? 

העתיד הקרוב עשוי להיות משמעותי: כ-28% מהעסקים צופים שיתחילו או ימשיכו להשתמש בבינה מלאכותית בחודשים הקרובים, ועוד כ-29% לא שוללים את האפשרות. כ-2,500 עסקים שלא משתמשים כיום בטכנולוגיה, כבר הצהירו שיעשו זאת עד סוף 2025. בנוסף, יש פער ברור בין סוגי השימושים: עסקים שמשתמשים בבינה מלאכותית בתשלום נוטים להישאר איתה לאורך זמן – 86% מהם צפויים להמשיך, לעומת כ-50% בלבד מהעסקים שמשתמשים בכלים חינמיים

החסם: רלבנטיות, לא רגולציה 

הסיבה המרכזית לכך שעסקים רבים עדיין לא משתמשים בבינה מלאכותית, ואולי גם לא מתכננים להשתמש, היא שכ-71% מהעסקים טוענים כי תחום הפעילות שלהם כלל לא רלבנטי לטכנולוגיה הזו. כלומר, החסם אינו רגולציה או תקציב, אלא בעיקר תפיסה עסקית של התאמה. ניתן להתייחס לנתון הזה בתור נתון דינמי במיוחד, היות והיכולות של ה-AI וההכרה של חלק מהקהילה העסקית ביכולות ה-AI רק החלה. 


איפה אנחנו לעומת שאר העולם? 

ישראל נמצאת ברמות אימוץ מתקדמות יחסית: הנתון שמראה על כך ש-28% מהעסקים עושים שימוש בבינה מלאכותית  הוא יותר מפי 2 מהממוצע באיחוד האירופי (13%). היא עומדת בשורה אחת עם מדינות נורדיות כמו דנמרק ושוודיה, שנמצאות בחזית השימוש בטכנולוגיה בתעשייה ובשירותים. הסקר הנוכחי מספק לא רק תמונת מצב אלא גם בסיס למעקב מתמשך אחרי אחד השינויים הדרמטיים ביותר בעשור האחרון. בינה מלאכותית כבר לא נחלתם של ענקיות טכנולוגיה בלבד, אלא כלי עבודה שכיח שנמצא כיום בליבת הפעולה של אלפי עסקים בישראל, וככל הנראה עוד אלפים בדרך.

קיראו עוד ב"בארץ"



קבוצת EMET תשתף פעולה עם Aisera ותשיק סוכני AI

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.