בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

אחד מכל חמישה עסקים בישראל משלם על AI, כך על פי סקר חדש של הלמ"ס

כחלק מסקר מגמות העסקים מיוני 2025, מתוך 34 אלף העסקים שנכללו במדגם, 28% משתמשים ב-AI באופן שוטף ו-17% כבר משלמים על השירות 

רן קידר |

סקר ראשון מסוגו בישראל שערך הלמ"ס, מציג תמונת מצב ראשונית של היקף השימוש בבינה מלאכותית במגזר העסקי בישראל. על פי הסקר, שדגם כ-34 אלף עסקים, יותר מרבע (28%) מהעסקים משתמשים ב-AI כחלק מתהליכי העבודה השוטפים. עוד על פי הסקר, כמעט אחד (17%) מכל חמישה עסקים בישראל משלם על שירותי AI, מה שמעיד לרוב על שילוב עמוק של סוכני ה-AI. 

באופן לא מפתיע, ההובלה נרשמת בקרב חברות הייטק ושירותים פיננסיים: מעל 60% מהן עושות שימוש בבינה מלאכותית, ו-55% מהן עושות זאת דרך שירותים בתשלום. ככל שהעסק גדול יותר, כך גוברת ההסתברות שישלב כלים חישוביים מתקדמים. למשל, עסקים עם יותר מ-250 עובדים משתמשים בבינה מלאכותית בתשלום בשיעור כפול לעומת עסקים קטנים (29% מול 16%).

תחליף לעובדים או תוספת כוח?

הנתונים מסמנים מגמה מעניינת: ב-42% מהעסקים שמשתמשים בבינה מלאכותית, היא מחליפה משימות שגרתיות שבוצעו בעבר על ידי עובדים, בעיקר בתחום התמיכה, שירות לקוחות וניהול תהליכים. ב-14% מהעסקים, AI כבר מבצע גם משימות מורכבות שדורשות חשיבה, וכשמסתכלים על ענפי ההייטק והפיננסים, הנתון מטפס כבר ל-23%. 

עם זאת, 89% מהעסקים מדווחים כי השימוש בטכנולוגיה לא שינה את סך מצבת כוח האדם. רק כ-5% אמרו כי חסכו גיוס עובדים בזכות הכלים החדשים, ורק כ-4% העידו על צמצום בפועל, כאשר הצמצום נחלק שווה בין עובדים בעלי השכלה גבוהה לנמוכה. למעשה, יש גם דיווחים הפוכים: בענפי השירותים, 3% מהעסקים מציינים כי השימוש בבינה מלאכותית דווקא הגדיל את מספר המועסקים.

מה צופנת חצי השנה הקרובה? 

העתיד הקרוב עשוי להיות משמעותי: כ-28% מהעסקים צופים שיתחילו או ימשיכו להשתמש בבינה מלאכותית בחודשים הקרובים, ועוד כ-29% לא שוללים את האפשרות. כ-2,500 עסקים שלא משתמשים כיום בטכנולוגיה, כבר הצהירו שיעשו זאת עד סוף 2025. בנוסף, יש פער ברור בין סוגי השימושים: עסקים שמשתמשים בבינה מלאכותית בתשלום נוטים להישאר איתה לאורך זמן – 86% מהם צפויים להמשיך, לעומת כ-50% בלבד מהעסקים שמשתמשים בכלים חינמיים

החסם: רלבנטיות, לא רגולציה 

הסיבה המרכזית לכך שעסקים רבים עדיין לא משתמשים בבינה מלאכותית, ואולי גם לא מתכננים להשתמש, היא שכ-71% מהעסקים טוענים כי תחום הפעילות שלהם כלל לא רלבנטי לטכנולוגיה הזו. כלומר, החסם אינו רגולציה או תקציב, אלא בעיקר תפיסה עסקית של התאמה. ניתן להתייחס לנתון הזה בתור נתון דינמי במיוחד, היות והיכולות של ה-AI וההכרה של חלק מהקהילה העסקית ביכולות ה-AI רק החלה. 


איפה אנחנו לעומת שאר העולם? 

ישראל נמצאת ברמות אימוץ מתקדמות יחסית: הנתון שמראה על כך ש-28% מהעסקים עושים שימוש בבינה מלאכותית  הוא יותר מפי 2 מהממוצע באיחוד האירופי (13%). היא עומדת בשורה אחת עם מדינות נורדיות כמו דנמרק ושוודיה, שנמצאות בחזית השימוש בטכנולוגיה בתעשייה ובשירותים. הסקר הנוכחי מספק לא רק תמונת מצב אלא גם בסיס למעקב מתמשך אחרי אחד השינויים הדרמטיים ביותר בעשור האחרון. בינה מלאכותית כבר לא נחלתם של ענקיות טכנולוגיה בלבד, אלא כלי עבודה שכיח שנמצא כיום בליבת הפעולה של אלפי עסקים בישראל, וככל הנראה עוד אלפים בדרך.

קיראו עוד ב"בארץ"



קבוצת EMET תשתף פעולה עם Aisera ותשיק סוכני AI

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: