shoppingIL
shoppingIL

3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?

ההנחות, המשתתפים, חבל התעשייה לאתרים קטנים והפרסומת לגוגל

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה שופינג IL

השבוע ייערך בישראל אחד מאירועי הצרכנות המקומיים הבולטים של השנה' שופינג IL של גוגל, שיתקיים ב-5 וב-6 בנובמבר. זו השנה ה-12 ברציפות, אך השנה האירוע מקבל משמעות שונה: מה שהחל כפרויקט לעידוד קניות מקוונות, הפך לכלי התאוששות כלכלית לאלפי עסקים קטנים שנאבקים להישרדות.

מאז השקתו ב-2014, שופינג IL נועד לא רק לקדם מסחר אלקטרוני, אלא גם לאפשר לעסקים קטנים להתחרות בענקיות בינלאומיות כמו אמזון ואלי אקספרס. בשנים הראשונות, ב-2014 ו-2015, השתתפו כמה מאות עסקים בלבד, כאשר רוב הציבור עדיין העדיף קניות פיזיות. עד 2019, מספר המשתתפים זינק ל-1,500.

בתקופת משבר הקורונה ב-2020, האירוע הפך למציל כלכלי כאשר קניות פיזיות הוגבלו, מה שהוביל לעלייה של 50% במכירות לעסקים קטנים. בשנים 2023-2024, על רקע המלחמה, האירוע התמקד בתמיכה בעסקי מילואימניקים ובפריפריה, עם כ-2,800 משתתפים ב-2023 וכ-3,000 ב-2024.

אלפי עסקים משתתפים, מאות מהם בקצה

כ-3,000 עסקים ישראליים ישתתפו השנה ביוזמה, כ-300 מהם מהצפון והדרום,  כולל כ-100 מיישובי קו העימות. עוד כ-100 עסקים מצהירים על סכנת סגירה מיידית בשל ירידה בפדיון. כ-10% מהעסקים שייכים למילואימניקים, ויותר מ-100 עברו לפעול באונליין בלבד בעקבות המשבר. מדובר במכשיר מכירתי חזק, מדובר גם בפרסומת לגוגל שעוזרת לבעלי העסקים המקומיים. 

ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל, מתאר את שופינג IL כלא רק חגיגת קניות, אלא כלי מהותי לשיקום הכלכלה המקומית. לדבריו בתקשורת, מדובר ביוזמה ישראלית ייחודית שנועדה להשאיר את הכסף במדינה ולחזק את העסקים הקטנים, בשונה מאירועי קניות גלובליים שמזרימים את כספי הצרכנים החוצה. רגב מציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה של 30% בחיפושים אחרי אתרי מסחר ישראליים בנובמבר, ובשנה שעברה אף נרשם גידול של 42% בהוצאות האשראי בשבוע האירוע – נתון שמצביע לדבריו על אימפקט כלכלי משמעותי.

עוד הוא מדגיש כי הרקע לאירוע השנה אינו שגרתי: אחרי שנתיים קשות לעסקים, חלקם על סף סגירה, מדובר מבחינתו ב"צו השעה". לדבריו, קהילת שופינג IL כוללת גם מאות עסקים בבעלות מילואימניקים ויזמים מהצפון והעוטף, שחווים אתגרים אמיתיים לצד גילויי חוסן ויזמות.

כ-350 עסקים המשתתפים השנה הוקמו אחרי ה-7 באוקטובר 2023, סימן לגמישות כלכלית דווקא מתוך המשבר. שליש מהעסקים מייצרים בישראל – שיעור גבוה שמאותת על חיזוק התוצרת המקומית.

בהשוואה ל-2023, מספר העסקים מהפריפריה גדל ב-50%, התאוששות איטית אך עקבית. עסקים אלה לא רק יוצרים מקומות עבודה מקומיים, אלא גם מחזקים את הכלכלה המקומית ומפחיתים תלות ביבוא.

קיראו עוד ב"בארץ"

הצרכן הישראלי מגיב: קונים יותר באתרים מקומיים

לפי נתוני גוגל, חלה עלייה של כ-30% בחיפושים אחר אתרי מסחר ישראליים בתחילת נובמבר 2024. לפי נתוני שב"א, נרשמה עלייה של 42% בהוצאות אשראי בשבוע של שופינג IL לעומת השבוע המקביל בחודש קודם.

המהלך ממשיך אל ה-11.11 (יום הרווקים הסיני), בלאק פריידיי (28.11) וסייבר מאנדיי (1.12) – אך נראה שהרוכשים הישראלים מקדימים השנה את הקניות. המוטיב של "קנייה מקומית" זוכה לאהדה רחבה, גם מסיבות כלכליות וגם ערכיות.

השנה, הציפיות הן לעלייה של 40% בחיפושים, עם דגש על קטגוריות כמו אופנה, אלקטרוניקה ובית. משפחות שקיצצו בהוצאות בשנה האחרונה רואות בשופינג IL הזדמנות לקנות בחכמה, תוך תחושת תרומה לחברה.

לפי משרד הכלכלה, בשנת 2024 נפתחו כ-61 אלף עסקים חדשים, אך גם נסגרו 49 אלף – ירידה של כ-10% בקצב הפתיחות בהשוואה ל-2022, בעיקר בגלל עלויות אנרגיה גבוהות ולחץ אינפלציוני. מעל 20 אלף עסקים פנו בבקשת סיוע לסוכנות מעוף.

57% מהעסקים בישראל מופעלים על ידי עצמאים בודדים, 30% מעסיקים עד 4 עובדים, ורק 3% מעסיקים מעל 20 עובדים – מבנה המדגיש את הפגיעות של הכלכלה הקטנה. על רקע זה, שופינג IL אינו רק הזדמנות שיווקית, אלא תמריץ כלכלי שיכול להיות גשר בין משבר להתאוששות.

קנייה מקומית יוצרת מקומות עבודה, מחזקת את הפריפריה ומפחיתה פערים אזוריים. ב-2023, האירוע תרם ליצירת אלפי מקומות עבודה זמניים, והשנה הציפיות הן להכפלת התרומה, בהנחה ש-30% מהמכירות יהיו במוצרים מיוצרים בישראל.

מבצעים כמו הנחות של עשרות אחוזים, משלוחים חינם ומחירים נמוכים מושכים קהל רחב. מנגד, לא מעט עסקים מתקשים לעמוד בלחץ – במיוחד בלוגיסטיקה ושירות לקוחות, מה שיכול להוביל לעיכובים. עבור רוכשים, חשוב לבדוק את תנאי ההחזרה, זמני אספקה ואמינות המוצר.

השנה גובר הדגש על ייצור מקומי, עם עסקי בוטיק קטנים שממקדים את ההנחות ליומיים כדי ליצור תחושת דחיפות. לעומתם, רשתות גדולות פורשות את המבצעים לאורך כל החודש. אתגרים כמו מחסור במלאי – שפגעו ב-20% מהעסקים ב-2024 – עלולים להתרחש שוב אם הביקוש יעלה על הציפיות.

היקף הסחר המקוון בישראל נאמד בכ-35 מיליארד ש"ח בשנה, עם שיעור צמיחה שנתי של 5%-10%, מגמה שהתחזקה מאז הקורונה והמלחמה. המעבר של עסקים קטנים לפלטפורמות דיגיטליות – כולל שימוש בבינה מלאכותית, אוטומציה ועדכוני מלאי בזמן אמת – הפך להיות חלק מההישרדות הכלכלית.

ב-2022, עסקים דיווחו על גידול של פי 4 במכירות דיגיטליות, והשנה הציפיות הן לשילוב מתקדם יותר של כלים דיגיטליים, כמו צ'אטבוטים שמסייעים בהמלצות אישיות. 40% מהעסקים מהפריפריה צפויים להגדיל את נוכחותם המקוונת בעקבות האירוע.

שופינג IL - האם יצליח?

מדובר באירוע קניות וגם בנקודת מבחן למידת האמון שהצרכן הישראלי רוכש לתוצרת מקומית. התמונה שעולה היא מורכבת: מצד אחד, הזדמנות להתאוששות כלכלית. מצד שני, שוק רווי ותנודתי, עם איומים כמו עליית מחירי דלק.

השאלה היא האם המומנטום יישמר גם מעבר ל-6 בנובמבר: אם העסקים ישכילו למנף את הלקוחות החדשים ולשפר מערכות דיגיטליות – ייתכן שזהו תהליך שיכול לשנות מגמה ארוכת טווח. אם לא – זו עלולה להיות רק נקודת אור קצרה בשרשרת אתגרים מתארכת.

הציפיות הגבוהות לשנה זו נובעות מהשילוב בין אמפתיה ציבורית לתמיכה ממשלתית, אך ההנחה היא שהאירוע יתרום ליציבות כלכלית ארוכת טווח – עם גידול מתמשך של 15%-20% במכירות שנתיות לעסקים משתתפים.

אתרי הקניות הגדולים המשתתפים בשופינג IL 2025:


  • LastPrice.co.il - מוצרי חשמל ובית, הנחות עד 50%
  • Payngo.co.il (מחסני חשמל) - אלקטרוניקה רחבה
  • Proshop.co.il - מחשבים וגאדג'טים
  • Zap.co.il - אופנה ונעליים, אלפי מוצרים
  • KSP.co.il - אלקטרוניקה וטכנולוגיה מתקדמת
  • Super-Pharm.co.il - קוסמטיקה ותרופות
  • Bug.co.il - אופנה וספורט
  • Gade.co.il - אופנת נשים
  • Harim.co.il - בגדים ואקססוריז
  • Aldo.co.il - נעליים ותיקים, הנחות עד 70%

    1. LastPri

    תגובות לכתבה(1):

    הגב לכתבה

    השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
    • 1.
      אנונימי 03/11/2025 15:24
      הגב לתגובה זו
      פעם עודדו קנייה של מוצרים שיוצרו בישראל. עכשיו סתם מעודדים סוחרים.
    חדוה בר
    צילום: גלית סברו
    ניתוח

    תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

    בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

    מנדי הניג |

    לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

     "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

    וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

    פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

    אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

    פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

    התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

    העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

    רן קידר |
    נושאים בכתבה פטריק דרהי

    קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

    זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

    הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

    אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

    איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.