shoppingILshoppingIL

3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?

ההנחות, המשתתפים, חבל התעשייה לאתרים קטנים והפרסומת לגוגל

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה שופינג IL

השבוע ייערך בישראל אחד מאירועי הצרכנות המקומיים הבולטים של השנה' שופינג IL של גוגל, שיתקיים ב-5 וב-6 בנובמבר. זו השנה ה-12 ברציפות, אך השנה האירוע מקבל משמעות שונה: מה שהחל כפרויקט לעידוד קניות מקוונות, הפך לכלי התאוששות כלכלית לאלפי עסקים קטנים שנאבקים להישרדות.

מאז השקתו ב-2014, שופינג IL נועד לא רק לקדם מסחר אלקטרוני, אלא גם לאפשר לעסקים קטנים להתחרות בענקיות בינלאומיות כמו אמזון ואלי אקספרס. בשנים הראשונות, ב-2014 ו-2015, השתתפו כמה מאות עסקים בלבד, כאשר רוב הציבור עדיין העדיף קניות פיזיות. עד 2019, מספר המשתתפים זינק ל-1,500.

בתקופת משבר הקורונה ב-2020, האירוע הפך למציל כלכלי כאשר קניות פיזיות הוגבלו, מה שהוביל לעלייה של 50% במכירות לעסקים קטנים. בשנים 2023-2024, על רקע המלחמה, האירוע התמקד בתמיכה בעסקי מילואימניקים ובפריפריה, עם כ-2,800 משתתפים ב-2023 וכ-3,000 ב-2024.

אלפי עסקים משתתפים, מאות מהם בקצה

כ-3,000 עסקים ישראליים ישתתפו השנה ביוזמה, כ-300 מהם מהצפון והדרום,  כולל כ-100 מיישובי קו העימות. עוד כ-100 עסקים מצהירים על סכנת סגירה מיידית בשל ירידה בפדיון. כ-10% מהעסקים שייכים למילואימניקים, ויותר מ-100 עברו לפעול באונליין בלבד בעקבות המשבר. מדובר במכשיר מכירתי חזק, מדובר גם בפרסומת לגוגל שעוזרת לבעלי העסקים המקומיים. 

ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל, מתאר את שופינג IL כלא רק חגיגת קניות, אלא כלי מהותי לשיקום הכלכלה המקומית. לדבריו בתקשורת, מדובר ביוזמה ישראלית ייחודית שנועדה להשאיר את הכסף במדינה ולחזק את העסקים הקטנים, בשונה מאירועי קניות גלובליים שמזרימים את כספי הצרכנים החוצה. רגב מציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה של 30% בחיפושים אחרי אתרי מסחר ישראליים בנובמבר, ובשנה שעברה אף נרשם גידול של 42% בהוצאות האשראי בשבוע האירוע – נתון שמצביע לדבריו על אימפקט כלכלי משמעותי.

עוד הוא מדגיש כי הרקע לאירוע השנה אינו שגרתי: אחרי שנתיים קשות לעסקים, חלקם על סף סגירה, מדובר מבחינתו ב"צו השעה". לדבריו, קהילת שופינג IL כוללת גם מאות עסקים בבעלות מילואימניקים ויזמים מהצפון והעוטף, שחווים אתגרים אמיתיים לצד גילויי חוסן ויזמות.

כ-350 עסקים המשתתפים השנה הוקמו אחרי ה-7 באוקטובר 2023, סימן לגמישות כלכלית דווקא מתוך המשבר. שליש מהעסקים מייצרים בישראל – שיעור גבוה שמאותת על חיזוק התוצרת המקומית.

בהשוואה ל-2023, מספר העסקים מהפריפריה גדל ב-50%, התאוששות איטית אך עקבית. עסקים אלה לא רק יוצרים מקומות עבודה מקומיים, אלא גם מחזקים את הכלכלה המקומית ומפחיתים תלות ביבוא.

קיראו עוד ב"בארץ"

הצרכן הישראלי מגיב: קונים יותר באתרים מקומיים

לפי נתוני גוגל, חלה עלייה של כ-30% בחיפושים אחר אתרי מסחר ישראליים בתחילת נובמבר 2024. לפי נתוני שב"א, נרשמה עלייה של 42% בהוצאות אשראי בשבוע של שופינג IL לעומת השבוע המקביל בחודש קודם.

המהלך ממשיך אל ה-11.11 (יום הרווקים הסיני), בלאק פריידיי (28.11) וסייבר מאנדיי (1.12) – אך נראה שהרוכשים הישראלים מקדימים השנה את הקניות. המוטיב של "קנייה מקומית" זוכה לאהדה רחבה, גם מסיבות כלכליות וגם ערכיות.

השנה, הציפיות הן לעלייה של 40% בחיפושים, עם דגש על קטגוריות כמו אופנה, אלקטרוניקה ובית. משפחות שקיצצו בהוצאות בשנה האחרונה רואות בשופינג IL הזדמנות לקנות בחכמה, תוך תחושת תרומה לחברה.

לפי משרד הכלכלה, בשנת 2024 נפתחו כ-61 אלף עסקים חדשים, אך גם נסגרו 49 אלף – ירידה של כ-10% בקצב הפתיחות בהשוואה ל-2022, בעיקר בגלל עלויות אנרגיה גבוהות ולחץ אינפלציוני. מעל 20 אלף עסקים פנו בבקשת סיוע לסוכנות מעוף.

57% מהעסקים בישראל מופעלים על ידי עצמאים בודדים, 30% מעסיקים עד 4 עובדים, ורק 3% מעסיקים מעל 20 עובדים – מבנה המדגיש את הפגיעות של הכלכלה הקטנה. על רקע זה, שופינג IL אינו רק הזדמנות שיווקית, אלא תמריץ כלכלי שיכול להיות גשר בין משבר להתאוששות.

קנייה מקומית יוצרת מקומות עבודה, מחזקת את הפריפריה ומפחיתה פערים אזוריים. ב-2023, האירוע תרם ליצירת אלפי מקומות עבודה זמניים, והשנה הציפיות הן להכפלת התרומה, בהנחה ש-30% מהמכירות יהיו במוצרים מיוצרים בישראל.

מבצעים כמו הנחות של עשרות אחוזים, משלוחים חינם ומחירים נמוכים מושכים קהל רחב. מנגד, לא מעט עסקים מתקשים לעמוד בלחץ – במיוחד בלוגיסטיקה ושירות לקוחות, מה שיכול להוביל לעיכובים. עבור רוכשים, חשוב לבדוק את תנאי ההחזרה, זמני אספקה ואמינות המוצר.

השנה גובר הדגש על ייצור מקומי, עם עסקי בוטיק קטנים שממקדים את ההנחות ליומיים כדי ליצור תחושת דחיפות. לעומתם, רשתות גדולות פורשות את המבצעים לאורך כל החודש. אתגרים כמו מחסור במלאי – שפגעו ב-20% מהעסקים ב-2024 – עלולים להתרחש שוב אם הביקוש יעלה על הציפיות.

היקף הסחר המקוון בישראל נאמד בכ-35 מיליארד ש"ח בשנה, עם שיעור צמיחה שנתי של 5%-10%, מגמה שהתחזקה מאז הקורונה והמלחמה. המעבר של עסקים קטנים לפלטפורמות דיגיטליות – כולל שימוש בבינה מלאכותית, אוטומציה ועדכוני מלאי בזמן אמת – הפך להיות חלק מההישרדות הכלכלית.

ב-2022, עסקים דיווחו על גידול של פי 4 במכירות דיגיטליות, והשנה הציפיות הן לשילוב מתקדם יותר של כלים דיגיטליים, כמו צ'אטבוטים שמסייעים בהמלצות אישיות. 40% מהעסקים מהפריפריה צפויים להגדיל את נוכחותם המקוונת בעקבות האירוע.

שופינג IL - האם יצליח?

מדובר באירוע קניות וגם בנקודת מבחן למידת האמון שהצרכן הישראלי רוכש לתוצרת מקומית. התמונה שעולה היא מורכבת: מצד אחד, הזדמנות להתאוששות כלכלית. מצד שני, שוק רווי ותנודתי, עם איומים כמו עליית מחירי דלק.

השאלה היא האם המומנטום יישמר גם מעבר ל-6 בנובמבר: אם העסקים ישכילו למנף את הלקוחות החדשים ולשפר מערכות דיגיטליות – ייתכן שזהו תהליך שיכול לשנות מגמה ארוכת טווח. אם לא – זו עלולה להיות רק נקודת אור קצרה בשרשרת אתגרים מתארכת.

הציפיות הגבוהות לשנה זו נובעות מהשילוב בין אמפתיה ציבורית לתמיכה ממשלתית, אך ההנחה היא שהאירוע יתרום ליציבות כלכלית ארוכת טווח – עם גידול מתמשך של 15%-20% במכירות שנתיות לעסקים משתתפים.

אתרי הקניות הגדולים המשתתפים בשופינג IL 2025:


  • LastPrice.co.il - מוצרי חשמל ובית, הנחות עד 50%
  • Payngo.co.il (מחסני חשמל) - אלקטרוניקה רחבה
  • Proshop.co.il - מחשבים וגאדג'טים
  • Zap.co.il - אופנה ונעליים, אלפי מוצרים
  • KSP.co.il - אלקטרוניקה וטכנולוגיה מתקדמת
  • Super-Pharm.co.il - קוסמטיקה ותרופות
  • Bug.co.il - אופנה וספורט
  • Gade.co.il - אופנת נשים
  • Harim.co.il - בגדים ואקססוריז
  • Aldo.co.il - נעליים ותיקים, הנחות עד 70%

    1. LastPri

    תגובות לכתבה(1):

    הגב לכתבה

    השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
    • 1.
      אנונימי 03/11/2025 15:24
      הגב לתגובה זו
      פעם עודדו קנייה של מוצרים שיוצרו בישראל. עכשיו סתם מעודדים סוחרים.
    קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

    איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

    הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

    מנדי הניג |
    נושאים בכתבה קק"ל

     אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

    ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


    מי זאת קק"ל? 

    מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

    היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

    בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

    זדורוב
    צילום: צילום משידור בית המשפט
    הטוקבק של השבוע

    "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

    רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

    מנדי הניג |
    נושאים בכתבה רומן זדורוב

    התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

    תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


    בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

    כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

    העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

    בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.