shoppingIL3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
ההנחות, המשתתפים, חבל התעשייה לאתרים קטנים והפרסומת לגוגל
השבוע ייערך בישראל אחד מאירועי הצרכנות המקומיים הבולטים של השנה' שופינג IL של גוגל, שיתקיים ב-5 וב-6 בנובמבר. זו השנה ה-12 ברציפות, אך השנה האירוע מקבל משמעות שונה: מה שהחל כפרויקט לעידוד קניות מקוונות, הפך לכלי התאוששות כלכלית לאלפי עסקים קטנים שנאבקים להישרדות.
מאז השקתו ב-2014, שופינג IL נועד לא רק לקדם מסחר אלקטרוני, אלא גם לאפשר לעסקים קטנים להתחרות בענקיות בינלאומיות כמו אמזון ואלי אקספרס. בשנים הראשונות, ב-2014 ו-2015, השתתפו כמה מאות עסקים בלבד, כאשר רוב הציבור עדיין העדיף קניות פיזיות. עד 2019, מספר המשתתפים זינק ל-1,500.
בתקופת משבר הקורונה ב-2020, האירוע הפך למציל כלכלי כאשר קניות פיזיות הוגבלו, מה שהוביל לעלייה של 50% במכירות לעסקים קטנים. בשנים 2023-2024, על רקע המלחמה, האירוע התמקד בתמיכה בעסקי מילואימניקים ובפריפריה, עם כ-2,800 משתתפים ב-2023 וכ-3,000 ב-2024.
אלפי עסקים משתתפים, מאות מהם בקצה
כ-3,000 עסקים ישראליים ישתתפו השנה ביוזמה, כ-300 מהם מהצפון והדרום, כולל כ-100 מיישובי קו העימות. עוד כ-100 עסקים מצהירים על סכנת סגירה מיידית בשל ירידה בפדיון. כ-10% מהעסקים שייכים למילואימניקים, ויותר מ-100 עברו לפעול באונליין בלבד בעקבות המשבר. מדובר במכשיר מכירתי חזק, מדובר גם בפרסומת לגוגל שעוזרת לבעלי העסקים המקומיים.
ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל, מתאר את שופינג IL כלא רק חגיגת קניות, אלא כלי מהותי לשיקום הכלכלה המקומית. לדבריו בתקשורת, מדובר ביוזמה ישראלית ייחודית שנועדה להשאיר את הכסף במדינה ולחזק את העסקים הקטנים, בשונה מאירועי קניות גלובליים שמזרימים את כספי הצרכנים החוצה. רגב מציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה של 30% בחיפושים אחרי אתרי מסחר ישראליים בנובמבר, ובשנה שעברה אף נרשם גידול של 42% בהוצאות האשראי בשבוע האירוע – נתון שמצביע לדבריו על אימפקט כלכלי משמעותי.
- למה שילמתי 400 שקל בחודש להוט ומה קרה אחרי כשעזבתי?
- רוצים לקנות בחגי הקניות הקרובים? הנה מדריך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הוא מדגיש כי הרקע לאירוע השנה אינו שגרתי: אחרי שנתיים קשות לעסקים, חלקם על סף סגירה, מדובר מבחינתו ב"צו השעה". לדבריו, קהילת שופינג IL כוללת גם מאות עסקים בבעלות מילואימניקים ויזמים מהצפון והעוטף, שחווים אתגרים אמיתיים לצד גילויי חוסן ויזמות.
כ-350 עסקים המשתתפים השנה הוקמו אחרי ה-7 באוקטובר 2023, סימן לגמישות כלכלית דווקא מתוך המשבר. שליש מהעסקים מייצרים בישראל – שיעור גבוה שמאותת על חיזוק התוצרת המקומית.
בהשוואה ל-2023, מספר העסקים מהפריפריה גדל ב-50%, התאוששות איטית אך עקבית. עסקים אלה לא רק יוצרים מקומות עבודה מקומיים, אלא גם מחזקים את הכלכלה המקומית ומפחיתים תלות ביבוא.
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
הצרכן הישראלי מגיב: קונים יותר באתרים מקומיים
לפי נתוני גוגל, חלה עלייה של כ-30% בחיפושים אחר אתרי מסחר ישראליים בתחילת נובמבר 2024. לפי נתוני שב"א, נרשמה עלייה של 42% בהוצאות אשראי בשבוע של שופינג IL לעומת השבוע המקביל בחודש קודם.
המהלך ממשיך אל ה-11.11 (יום הרווקים הסיני), בלאק פריידיי (28.11) וסייבר מאנדיי (1.12) – אך נראה שהרוכשים הישראלים מקדימים השנה את הקניות. המוטיב של "קנייה מקומית" זוכה לאהדה רחבה, גם מסיבות כלכליות וגם ערכיות.
השנה, הציפיות הן לעלייה של 40% בחיפושים, עם דגש על קטגוריות כמו אופנה, אלקטרוניקה ובית. משפחות שקיצצו בהוצאות בשנה האחרונה רואות בשופינג IL הזדמנות לקנות בחכמה, תוך תחושת תרומה לחברה.
לפי משרד הכלכלה, בשנת 2024 נפתחו כ-61 אלף עסקים חדשים, אך גם נסגרו 49 אלף – ירידה של כ-10% בקצב הפתיחות בהשוואה ל-2022, בעיקר בגלל עלויות אנרגיה גבוהות ולחץ אינפלציוני. מעל 20 אלף עסקים פנו בבקשת סיוע לסוכנות מעוף.
57% מהעסקים בישראל מופעלים על ידי עצמאים בודדים, 30% מעסיקים עד 4 עובדים, ורק 3% מעסיקים מעל 20 עובדים – מבנה המדגיש את הפגיעות של הכלכלה הקטנה. על רקע זה, שופינג IL אינו רק הזדמנות שיווקית, אלא תמריץ כלכלי שיכול להיות גשר בין משבר להתאוששות.
קנייה מקומית יוצרת מקומות עבודה, מחזקת את הפריפריה ומפחיתה פערים אזוריים. ב-2023, האירוע תרם ליצירת אלפי מקומות עבודה זמניים, והשנה הציפיות הן להכפלת התרומה, בהנחה ש-30% מהמכירות יהיו במוצרים מיוצרים בישראל.
מבצעים כמו הנחות של עשרות אחוזים, משלוחים חינם ומחירים נמוכים מושכים קהל רחב. מנגד, לא מעט עסקים מתקשים לעמוד בלחץ – במיוחד בלוגיסטיקה ושירות לקוחות, מה שיכול להוביל לעיכובים. עבור רוכשים, חשוב לבדוק את תנאי ההחזרה, זמני אספקה ואמינות המוצר.
השנה גובר הדגש על ייצור מקומי, עם עסקי בוטיק קטנים שממקדים את ההנחות ליומיים כדי ליצור תחושת דחיפות. לעומתם, רשתות גדולות פורשות את המבצעים לאורך כל החודש. אתגרים כמו מחסור במלאי – שפגעו ב-20% מהעסקים ב-2024 – עלולים להתרחש שוב אם הביקוש יעלה על הציפיות.
היקף הסחר המקוון בישראל נאמד בכ-35 מיליארד ש"ח בשנה, עם שיעור צמיחה שנתי של 5%-10%, מגמה שהתחזקה מאז הקורונה והמלחמה. המעבר של עסקים קטנים לפלטפורמות דיגיטליות – כולל שימוש בבינה מלאכותית, אוטומציה ועדכוני מלאי בזמן אמת – הפך להיות חלק מההישרדות הכלכלית.
ב-2022, עסקים דיווחו על גידול של פי 4 במכירות דיגיטליות, והשנה הציפיות הן לשילוב מתקדם יותר של כלים דיגיטליים, כמו צ'אטבוטים שמסייעים בהמלצות אישיות. 40% מהעסקים מהפריפריה צפויים להגדיל את נוכחותם המקוונת בעקבות האירוע.
שופינג IL - האם יצליח?
מדובר באירוע קניות וגם בנקודת מבחן למידת האמון שהצרכן הישראלי רוכש לתוצרת מקומית. התמונה שעולה היא מורכבת: מצד אחד, הזדמנות להתאוששות כלכלית. מצד שני, שוק רווי ותנודתי, עם איומים כמו עליית מחירי דלק.
השאלה היא האם המומנטום יישמר גם מעבר ל-6 בנובמבר: אם העסקים ישכילו למנף את הלקוחות החדשים ולשפר מערכות דיגיטליות – ייתכן שזהו תהליך שיכול לשנות מגמה ארוכת טווח. אם לא – זו עלולה להיות רק נקודת אור קצרה בשרשרת אתגרים מתארכת.
הציפיות הגבוהות לשנה זו נובעות מהשילוב בין אמפתיה ציבורית לתמיכה ממשלתית, אך ההנחה היא שהאירוע יתרום ליציבות כלכלית ארוכת טווח – עם גידול מתמשך של 15%-20% במכירות שנתיות לעסקים משתתפים.
אתרי הקניות הגדולים המשתתפים בשופינג IL 2025:
- LastPri
- 1.אנונימי 03/11/2025 15:24הגב לתגובה זופעם עודדו קנייה של מוצרים שיוצרו בישראל. עכשיו סתם מעודדים סוחרים.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
