בשנות השמונים זה היה רק מחסן מאולתר במושב מעונה שבגליל. היום זו אימפריה חקלאית שמגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה. סיפור הצמיחה של מרינה פטריות הגליל הוא אחד המיוחדים בענף המזון המקומי לא רק בגלל הדרך הארוכה שהחברה עשתה מהחצר האחורית אל פסגת שוק הפטריות, אלא גם בזכות ההתמדה, המשברים והחזרה לצמיחה. עכשיו, אחרי כמעט ארבעה עשורים של פעילות, היא עושה את הצעד הבא ומתכוננת להנפקה ראשונה לציבור לפי שווי שינוע סביב 800 מיליון שקל. כבר לפני שנה כתבנו על מרינה, בצל חרושת השמועות שהיא גיששה את דרכה לבורסה. אז קיוו במרינה לגייס לפי שווי של כ-400 מיליון שקל. כעת ברקע שוק ההנפקות הרותח ההנפקה תהיה בשווי (לפחות) כפול מזה - מרינה פטריות - כל הדרך ממחסן קטן לחברה של 400 מיליון שקל.

חברת מרינה פטריות הגליל, ככל הנראה תצא להנפקה ראשונה בבורסה בתחילת השנה הבאה. ההנפקה צפויה להתבצע לפי שווי של 700-800 מיליון שקל, ולגייס כ-200-250 מיליון שקל. את המהלך מובילות קרן גרין לנטרן, שמחזיקה 30% ממניות החברה, ודיסקונט קפיטל, המחזיקה 20%. המייסד רמו בן שושן שומר על שליטה של 50% לאחר שבמשך תקופה ארוכה התנגד להפיכת החברה לציבורית. ההנפקה תתבצע בהובלת דיסקונט חיתום ובליווי משרד עורכי הדין הרצוג, שכבר החל בהכנת התשקיף. מחזור ההכנסות של מרינה עומד על כ-700 מיליון שקל בשנה, וה-EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) נאמד בכ-100 מיליון שקל, מה שמשקף לחברה מכפיל של 7-8 דומה לזה שבו הונפקה לא מזמן מחלבות גד, שגם ההנפקה שלה לוותה בידי אותם גופים.

צמיחה בת ארבעה עשורים

הסיפור של מרינה מתחיל רחוק מאוד מהבורסה, אי שם בגליל. ב-1985, כשפטריות טריות נחשבו בישראל יותר כמו "גחמה קולינרית", בן שושן - אז חקלאי צעיר ממושב מעונה בגליל המערבי - הרים מחסן קטן בחצר ביתו והחל לגדל פטריות לשיווק מקומי. באותה תקופה, הצרכן הישראלי הכיר רק קופסאות שימורים עם פטריות חתוכות, ובן שושן היה מהראשונים לזהות את ההזדמנות לעבור לפטריות טריות, כפי שהחל לקרות באירופה. בהתחלה הוא עבד עם מערך הפצה של תנובה, ובהמשך הקים מערך עצמאי שפרץ דרכים חדשות בענף החקלאי המקומי.

במהלך שנות התשעים, עם עליית תרבות הבישול בישראל וכניסת הקולינריה האיכותית למיינסטרים, השוק החל להשתנות. הביקוש לפטריות טריות עלה, ובן שושן הרחיב את הפעילות לשווקים הסיטונאיים, למסעדות ולרשתות השיווק. החברה התפתחה בהדרגה והפכה לשחקן המרכזי בשוק. בעשור הראשון של שנות האלפיים בנתה מרינה מערך לוגיסטי נרחב שכלל חוות גידול מתקדמות, מרכז הפצה ארצי ומערכת חלוקה עצמאית שמגיע למאות נקודות מכירה מדי יום. כיום, החברה מפיצה את תוצרתה לכ-1,800 נקודות מכירה ומעסיקה מאות עובדים ברחבי הארץ.

• מרינה פטריות - כל הדרך ממחסן קטן לחברה של 400 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפיאסקו של מרינה והצמיחה ממנו

לצד ההתרחבות, מרינה חוותה גם משבר קשה. בשנת 2018 פרצה שריפה באחת מחוות הגידול של החברה במעונה וגרמה להשבתה ממושכת. בניסיון לשמור על אספקה סדירה, החליט בן שושן לייבא קומפוסט (חומר הגלם הבסיסי לגידול פטריות) ממקור זר, אבל המהלך הזה הסתיים באסון תפעולי. הקומפוסט שהגיע מחו"ל היה נגוע במחלה זיהומית שפגעה במצעי הגידול וגרמה לפטריות לגדול בצורה מעוותת. תפוקת הגידול ירדה לכשליש מהרמה הרגילה, והרווח הנקי צנח ב-80%. מרינה איבדה באותה שנה כ-20 מיליון שקל מהרווח השנתי שלה ונאלצה להפסיק לחלק דיבידנד. רק אחרי שבעה חודשי עבודה מאומצים הצליחה החברה לשקם את פעילותה ולחזור לייצור מלא.

אלא שמרינה ניצלה את המשבר כהזדמנות לבנייה מחדש. בן שושן החליט לגוון את פעילות החברה וליצור מנועי צמיחה נוספים מעבר לפטריות. בשנים האחרונות רכשה החברה שתי חברות בולטות: "עלה עלה" מעמק חפר - שמגדלת חסות ועלים ירוקים ומוכרת למסעדות ולשפים - לפי שווי של 80 מיליון שקל, ו"טעם הטבע" שנקנתה משטראוס תמורת 24 מיליון שקל. שתי הרכישות הרחיבו את סל המוצרים של מרינה לקטגוריות של ירקות טריים וארוזים, ונוספו אליהן עוד מאות מוצרים תחת המותג "מרינה". כעת היא מצויה במגעים מתקדמים לרכוש גם את "עונות ישראל תבלינים ירוקים", חברה עם מחזור של כ־200 מיליון שקל, שמוכרת תוצרת טרייה ללקוחות מוסדיים.

הכניסה לתחום תחליפי הבשר על בסיס פטריות, לצד פעילות במוצרים הידרופוניים וירקות גורמה, מציבה את מרינה כשחקנית רחבה יותר בענף המזון הטרי - הרבה מעבר לשוק הפטריות שבו נולדה. כיום, מחצית מהכנסותיה מגיעות כבר ממוצרים שאינם פטריות.

• קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
• תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

בן שושן, שנחשב לאחד היזמים העקשנים בענף, התנגד במשך שנים למהלך ההנפקה, אבל לאחרונה שינה גישה והסכים לקדם את המהלך יחד עם השותפות הפיננסיות. מטרת ההנפקה, היא לא רק הנזלה של אחזקות אלא בעיקר גיוס הון שיאפשר להרחיב את מערך הייצור, להעמיק את פעילות המותג בשוק המזון הצמחי, ולחזק את שרשרת הערך החקלאית בישראל. 

בשורה התחתונה

אחרי כמעט ארבעה עשורים של פעילות, מרינה פטריות עומדת בפני רגע מכריע. מחברה משפחתית במושב בגליל למותג ארצי עם מאות עובדים, מאות מוצרים ונתח שוק של יותר מ-50% - היא מתכוננת לעבור שלב נוסף ולהפוך לחברה ציבורית. אם אכן תונפק לפי השווי הזה, זו תהיה לא רק הנפקה חשובה של חברת מזון, אלא גם הוכחה נוספת לכך שגם "מחסן קטן מהגליל" יכול לצמוח ולשנות תעשייה שלמה.