מחשבון קרדיט ביזפורטל
מחשבון קרדיט ביזפורטל

כלכלת העובד העונתי: המדריך המלא לניהול הכנסה משתנה

למה מורות יולדות באביב, ולאן נעלמים המצילים בחורף?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

שוק העבודה כולל ענפים רבים שבהם השנה מתחלקת בין עונת "שיא" עמוסה (מקסימום עבודה והכנסה) לבין עונת "שפל" רדומה. מצילי ים, עובדי חקלאות ומדריכי קייטנות הם רק חלק מהדוגמאות לאנשים שחיים במציאות שבה תקופות של שפע כלכלי מתחלפות בחודשים של הכנסה נמוכה או אפסית.

בחלק מהמקצועות, כמו אצל המורות למשל, ישנן דרכים למנף את לוח השנה לטובתן האישית. הדילמה המרכזית עבור עובדים אלה היא האם תקופת ה"אוף-סיזן" היא חופשה מבורכת ומתוכננת מראש, או תקופה של חרדה כלכלית? כפי שמתברר, עובדים חכמים אינם נתפסים לא מוכנים. באמצעות תכנון קפדני ומינוף נכון של זכויות, הם מייצרים מודל כלכלי יציב שמאפשר איזון בין עבודה לחופש.

המודל החכם: חופשות לידה ארוכות בתשלום

הדוגמה הקלאסית והמוכרת ביותר היא של המורות. רבות מהן מנסות לתזמן היריון שיסתיים בלידה באביב, כך שחופשת הלידה שלהן תימשך עד סוף חודש יוני. תכנון זה מאפשר להן ליהנות מדמי לידה מלאים (המשולמים על ידי ביטוח לאומי לתקופה מוגדרת, בכפוף לתקופת אכשרה של 10 חודשי עבודה מתוך 14), ומיד אחריהם לצאת לחופשת הקיץ הארוכה של מערכת החינוך, תוך שהן ממקסמות את ההכנסה הכוללת שלהן לאותה שנה. מודל זה ממחיש כיצד הבנה מעמיקה של תקנות העבודה והביטוח הלאומי יכולה להפוך עונתיות ליתרון כלכלי מובהק.

למעשה, תזמון הלידות במערכת החינוך הפך לתופעה כה רווחת, עד שיש מי שצוחקות על כך בחדר המורים. מורן (שם בדוי), בת לאמא מורה, מספרת שהייתה משוכנעת כל חייה שהיא תוצאה של "פנצ'ר", כי שלושת אחיה הגדולים נולדו במרץ ובאפריל, ורק היא, בת הזקונים, נולדה באוגוסט. זה לפחות היה הסיפור שרץ במשפחה שלה. אנקדוטה זו ממחישה כיצד הבנה מעמיקה של תקנות העבודה והביטוח הלאומי יכולה להפוך עונתיות ליתרון כלכלי מובהק, ואפילו להשפיע על תאריכי הלידה במשפחה.

לאן המצילים עפים כשהאגם קפוא?

תחום ההצלה הוא אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לעבודה עונתית בישראל. עונת הרחצה נפתחת רשמית באפריל/מאי ונסגרת בסביבות אוקטובר. במהלך הקיץ, מדובר במקצוע שמתגמל היטב: שכר מציל ותיק בחוף ים מרכזי יכול להגיע לסכומים גבוהים הנעים סביב 40-30 אלף שקל בחודש ברוטו, ולעיתים אף יותר, בשל שעות עבודה מרובות, כוננויות ותנאים מיוחדים. מדובר בהכנסה חריגה ביחס לממוצע במשק.

אך כשהחורף מגיע, הטמפרטורה יורדת והים הופך סוער, תחנות ההצלה נסגרות. ומה המצילים עושים? חלקם הקטן עוברים לעבוד בבריכות שחייה מקורות הפתוחות כל השנה, אחרים מוצאים "משרות גישור" זמניות, ויש כאלה שאכן ממנפים את תקופת האבטלה המתוכננת לחופשה ארוכה בחו"ל, הרחק מהחורף הישראלי. הרשויות המקומיות, אגב, מעסיקות מצילים גם בחורף למטרות תחזוקת חופים וציוד.

ניצול תקופות השפל: אבטלה מתוכננת ככלי פיננסי

עבור מקצועות אחרים, תקופת ה"אוף-סיזן" היא שם נרדף ל"אבטלה עונתית" - מצב שמהווה חלק בלתי נפרד מהמודל הכלכלי. לשם כך קיימת הזכאות לדמי אבטלה. עובדים עונתיים צריכים לוודא כי צברו תקופת אכשרה של 12 חודשי עבודה לפחות מתוך 18 החודשים האחרונים לפני פנייתם לביטוח לאומי.

קיראו עוד ב"קריירה"

חשוב לזכור כי הזכאות מגיעה עם מגבלות: על העובד להירשם ולהתייצב בלשכת התעסוקה ולהיות זמין לקבל הצעות עבודה, גם אם הוא מעדיף חופש. שהייה בחו"ל בזמן קבלת דמי אבטלה, למשל, פוסלת זכאות. עם זאת, מינוף נכון של הזכות לדמי אבטלה מאפשר גשר כלכלי יציב בין עונות העבודה.

בנוסף, עובד שהועסק מספר עונות ברצף אצל אותו מעסיק עשוי להיחשב משפטית כ"עובד קבוע" ויהיה זכאי ליותר זכויות, כגון פנסיה מלאה וצבירה לפיצויי פיטורים (אם יפוטר בסוף העונה ולא רק יוצא לחל"ת יזום).

חקלאות: כאן התלות היא קריטית במזג האוויר וביבול. גם המעסיקים (החקלאים) וגם העובדים נדרשים לתכנון פיננסי קפדני לכיסוי עלויות תשומות וניהול תזרים מזומנים משתנה.

תיירות ומלונאות: ענפים אלה חווים תנודות חדות בביקוש, כשהעונה החמה היא בקיץ, אז בתי המלון נמצאים בתפוסת שיא, וכן בתקופת חגי ישראל. הפתרונות הנפוצים כוללים "משרות גישור" או עובדי מלונאות המועסקים במתכונת מצומצמת יותר באוף-סיזן כדי לשמור על רצף תעסוקתי וזכויות.

תכנון פיננסי מעשי: כך תשרדו את החורף

עבור העובד העונתי, ניהול תקציב נכון הוא המפתח לשקט נפשי. הנה כמה טיפים מעשיים:

קופת חיסכון ייעודית: הכלל החשוב ביותר הוא הקמת "קופת חיסכון" מהכנסות הקיץ השופעות. יש לחסוך סכום קבוע מדי חודש בשיא העונה כדי לגשר על חודשי החורף הדלים.

ייעוץ פנסיוני: חשוב לוודא שההפקדות לקרן הפנסיה נמשכות גם בתקופות המעבר, או לתכנון הפקדה מוגדלת בתקופת השיא כדי לא לפגוע ברצף הביטוחי ובחיסכון לגיל הפרישה.

גיוון מקורות הכנסה: לעיתים, עבודה חלקית בחורף עדיפה כלכלית על הסתמכות מלאה על דמי אבטלה.

קחו בחשבון, עבודה עונתית אינה בהכרח חסרון כלכלי. עם תכנון נכון, הבנה מעמיקה של הזכויות וניהול תקציב אחראי, ניתן לחיות חיים יציבים ואף ליהנות מחופשות ארוכות ומתוכננות יותר מאשר בעבודה רגילה.

 

 

 



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שכר מנכ"לים (CHATGPT)שכר מנכ"לים (CHATGPT)

מה השכר הממוצע בגיל 40?

בדיקת ביזפורטל - מה השכר הממוצע בגילאים שונים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שכר

השכר החודשי הממוצע בישראל עמד באמצע השנה על 14,657 שקל, אולם מאחורי הנתון הכללי מסתתרים פערים משמעותיים בין קבוצות הגיל השונות. כך עולה מדוח מקיף של הביטוח הלאומי שפורסם לאחרונה, המציג לראשונה תמונה מפורטת של שוק השכירים בישראל.

על פי הנתונים, העובדים בגילאי 50-59 הם המשתכרים הגבוהים ביותר במשק, עם שכר ממוצע של 19,472 שקל לחודש. אחריהם נמצאים עובדים בגילאי 40-49 עם שכר ממוצע של 18,958 שקל, ואחריהם עובדים בגילאי 30-39 עם 15,684 שקל בממוצע.

הירידה בשכר מתרחשת לאחר גיל 60, כאשר העובדים בקבוצת גיל זו משתכרים בממוצע 14,371 שקל לחודש. הסיבות לכך מגוונות וכוללות מעבר לתפקידים בהיקף משרה מופחת, פרישה מוקדמת חלקית והעדפת גמישות תעסוקתית על פני רמת שכר.

בקרב העובדים הצעירים הפערים בולטים במיוחד. צעירים בגילאי 20-29 משתכרים בממוצע 8,434 שקל לחודש, כמחצית מהשכר הממוצע במשק. זה נראה מפתיע וזה נובע כנראה מעבודות חלקיות - עבודות סטודנטיאליות ועוד.   

עובדים מתחת לגיל 20, שרבים מהם עובדים במשרות חלקיות במקביל ללימודים, משתכרים בממוצע 3,032 שקל בלבד.

שכר מנכ"לים (CHATGPT)שכר מנכ"לים (CHATGPT)

מה השכר הממוצע בגיל 40?

בדיקת ביזפורטל - מה השכר הממוצע בגילאים שונים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שכר

השכר החודשי הממוצע בישראל עמד באמצע השנה על 14,657 שקל, אולם מאחורי הנתון הכללי מסתתרים פערים משמעותיים בין קבוצות הגיל השונות. כך עולה מדוח מקיף של הביטוח הלאומי שפורסם לאחרונה, המציג לראשונה תמונה מפורטת של שוק השכירים בישראל.

על פי הנתונים, העובדים בגילאי 50-59 הם המשתכרים הגבוהים ביותר במשק, עם שכר ממוצע של 19,472 שקל לחודש. אחריהם נמצאים עובדים בגילאי 40-49 עם שכר ממוצע של 18,958 שקל, ואחריהם עובדים בגילאי 30-39 עם 15,684 שקל בממוצע.

הירידה בשכר מתרחשת לאחר גיל 60, כאשר העובדים בקבוצת גיל זו משתכרים בממוצע 14,371 שקל לחודש. הסיבות לכך מגוונות וכוללות מעבר לתפקידים בהיקף משרה מופחת, פרישה מוקדמת חלקית והעדפת גמישות תעסוקתית על פני רמת שכר.

בקרב העובדים הצעירים הפערים בולטים במיוחד. צעירים בגילאי 20-29 משתכרים בממוצע 8,434 שקל לחודש, כמחצית מהשכר הממוצע במשק. זה נראה מפתיע וזה נובע כנראה מעבודות חלקיות - עבודות סטודנטיאליות ועוד.   

עובדים מתחת לגיל 20, שרבים מהם עובדים במשרות חלקיות במקביל ללימודים, משתכרים בממוצע 3,032 שקל בלבד.