הריסה ובנייה התחדשות עירונית
צילום: באדיבות דמרי בעיר

740 דירות חדשות בהדר יוסף: אושרה תוכנית של מטרופוליס

הוועדה המקומית בתל אביב נתנה אור ירוק לתוכנית רחבת היקף בצפון העיר, על שטח של יותר מ-30 דונם בלב שכונת הדר יוסף. במקום בנייני רכבת ישנים משנות ה-50 יוקם מתחם חדש עם מאות דירות, מסחר, שטחי ציבור וחיבורים תחבורתיים לשכונה ולרשת העירונית. חלק מהדירות ייועדו לדיור בהישג יד, וחלק גדול מהן יהיו דירות קטנות

עוזי גרסטמן |

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב אישרה את התב"ע שמקדמת מטרופוליס בשכונת הדר יוסף, פרויקט שאמור לשנות את פני אחד המתחמים הוותיקים בצפון־מזרח העיר. מדובר במתחם ברחוב קהילת לודג', המשתרע על שטח של כ-31.6 דונם, בין הרחובות שטרית, בני אפרים והדר יוסף, ובסמוך לגינת לודג'. כיום נמצאים בשטח הזה 35 בנייני מגורים בני שתי קומות, שנבנו בשנות ה-50 וכוללים 258 דירות.

לפי התוכנית שאושרה, המתחם יעבור הריסה ובנייה מחדש ויכלול בסופו של דבר 740 יחידות דיור, לצד כ-1,200 מ"ר של שטחי מסחר. מתוך כלל הדירות, 111 יחידות, שהן כ-15%, יוקצו לדיור בהישג יד להשכרה ארוכת טווח, בהתאם להוראות התוספת השישית לחוק התכנון והבנייה. מדובר באחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית, שנועד לתת מענה גם לאוכלוסיות שאינן יכולות לרכוש דירה במחירי השוק באזור.

תמהיל הדירות בפרויקט שם דגש על דירות קטנות: כ-40% מהדירות יהיו בנות שניים, שניים וחצי, שלושה ושלושה וחצי חדרים. לצדן ייבנו גם דירות גדולות יותר של ארבעה וחמישה חדרים וכן פנטהאוזים. הבנייה תשלב בין בנייה מרקמית לבין בנייה לגובה, ותכלול שלושה מגדלים בני 19 קומות ושבעה בניינים בני עשר קומות, כולם מעל קומות מסד. על התכנון האדריכלי אמון משרד ישר אדריכלים.

מעבר למגורים, התוכנית כוללת גם מרכיבים ציבוריים ותחבורתיים. במסגרת התכנון הושם דגש על חיבורים בתוך השכונה ומחוצה לה, באמצעות יצירת מעברים חדשים ממזרח למערב. בין היתר, נקבעה דרך חדשה שתצא מהחלק הדרומי של רחוב קהילת לודג' ותחבר אותו לרחוב שטרית בכור, במטרה לשפר את הנגישות אל השכונה ואל הצירים העירוניים הסמוכים, ובהם גם הקו הירוק של הרכבת הקלה. בתכנון נכללים גם שבילי אופניים כחלק מהפיתוח הסביבתי. על פי התוכנית, הגינות הציבוריות וחורשת האשלים הקיימות במתחם יישמרו במלואן. בנוסף, תוקצה קרקע להקמת בית ספר, ובאחד המגדלים יוקצו כ-2,200 מ"ר לטובת שטחי ציבור. 

מנכ"ל אלייד נדל"ן ומטרופוליס, אודי בלום, התייחס לאישור התוכנית ואמר כי, "יחד עם גורמי התכנון בעירייה, נלמדו לעומק הצרכים של כלל הגורמים המעורבים - דיירים, נציגי השכונה והעירייה". עוד לדבריו, "נערכו מספר מפגשי ציבור, ובסופו של דבר המאמצים הניבו פרויקט שבמסגרת התכנון שלו בוצע איזון מדויק בין צורכי הציבור בשכונה לבין צורכי בעלי הדירות". בלום הוסיף כי, "בחודשים הקרובים נקדם את תוכנית העיצוב האדריכלי".


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

צוות מקצועי במשרד האוצר ממליץ להחזיר מס רכוש שנתי על קרקעות שלא נבנו, יותר מ-25 שנה אחרי שבוטל. בדו"ח נכתב כי מדובר ב"צורך פיסקאלי ארוך טווח", על רקע הוצאות המלחמה והעומס התקציבי. לפי ההערכות, המס עשוי להכניס לקופת המדינה עד 12 מיליארד שקל בשנה

עוזי גרסטמן |

אחרי שנים שבהן מס הרכוש נחשב פרק סגור, משרד האוצר מחזיר אותו לשולחן. דו"ח של הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, שפורסם בימים אלה, קובע כי קיימת הצדקה כלכלית, תקציבית ואף משפטית להחזיר מס שנתי על קרקעות שאינן בנויות. בראש הצוות עמד הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, והוא פעל מכוח החלטת ממשלה מפברואר 2024.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.