דר' אבישי קליין ממשרד ברנע ג'פה ולנדה, צילום: נמרוד גליקמן
דר' אבישי קליין ממשרד ברנע ג'פה ולנדה, צילום: נמרוד גליקמן
ה-AI ואני

"המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"

שיחה עם ד"ר אבישי קליין, שותף וראש מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד ברנע ג'פה לנדה



הדס ברטל |

ספר קצת על עצמך?

דר' בהשכלתי תחום הפרטיות והטכנולוגיה כבר 16 שנה. דוקטורט בתחום הפרטיות והסייבר ואחר כך עברתי לעבור כפרקטיקן במשרד הרצוג ושימשתי כמרצה בתחום הטכנולוגיה, הרצתי גם במכללה למנהל, באוניברסיטת רייכמן, באוניברסיטת חיפה ובבר אילן, שם גם היום יש לי קורס קיץ על היבטי הבינה המלאכותית בעולם המשפט. הייתי גם בתפקיד ממונה הגנת פרטיות באמדוקס ושם בניתי את תשתית המערך לדיני הפרטיות. הקמתי את פורום ה-DPO שזה פורום לתפקיד הממונה להגנת הפרטיות בארגון, שזה הפך להיות מקצוע משמעותי ועכשיו יש דרישות חוקיות לאייש אליו, אבל בזמנו באמדוקס הוא כבר הוקם ב-2018 בגלל הדרישות של ה-GDPR שאלו החוקים להגנת הפרטיות של האיחוד האירופי. כיום בפורום הזה יש נציגים מהארגונים הגדולים ביותר, כמו בנק הפועלים ופייבר. 

לפני 3 שנים קיבלתי הזדמנות מעניינת ממשרד ברנע, ג'פה לנדה, להקים ולהוביל את תחום הפרטיות והסייבר במשרד ובאמת בנינו את המחלקה, היינו צוות של שני עורכי דין וכיום אנחנו שישה. הוספנו את פרקטיקת הבינה המלאכותית ואנחנו עובדים עם חברות ישראליות בהייטק וגם חברות שהן לא בהייטק ועוזרים להם לבוא להתעמק בשינויים המשפטיים והרגלוטורית שמביאה איתה הבינה המלאכותית. בנוסף אנחנו גם מייעצים לחברות שפועלות בישראל ובעולם ולחברות בינלאומיות שרוצות ייעוץ ביחס לישראל. 


איך ה-AI משפיע על הענף?

 ביום יום, בינה מלאכותית מסייעת לנסח מיילים ולבדוק את חוות הדעת שכתבתי מבחינת הגהה או רמת השפה, אלו השימושים הקלאסיים ב-AI. אבל יש גם שימושים מורכבים בבינה מלאכותית, כמו למשל לחפש אילו חוקים יכולים להיות רלוונטים במדינות מסוימות או פסקי דין שיכולים לתמוך בטענה משפטית או בחוות דעת משפטית. זה לא משמש לכתיבה של חוות דעת משפטית אבל זה מאפשר לי להבין את נקודת ההתחלה במחקר המשפטי. הוא מחדד רעיונות ובמקרים מסוימים יכול לעזור ביצירת מסמכים. בכל הנוגע לחוזים, הוא עובר עליהם ומוצא את הנקודות העיקריות שאולי אני, העורך דין האנושי אולי פספסתי במבט ראשון. 


 איך הבינה המלאכותית תורמת?

היא מקצרת לי תהליכים דרמטית. אם למשל, איפשהו בעולם יצאה חוות דעת חדשה. אפשר לבוא ולהגיד בואו נתרגם את הכל לאנגלית ונקרא 50 עמודים ונסיק מזה מסקנות. אבל זה יכול לקחת המון שעות של עבודה, במקרים בהם צריך משהו פשוט אפשר לבקש מה-AI לסכם את המאמר ולתת את ההיילייט, איך החוות דעת הזו משפיעה על התחומים שאני רוצה לדעת עליהם. אפשר גם להשתמש בו במגוון רחב של פעולות חשובות כמו ניסוח או הגהה. ה-AI חוסך המון זמן עבודה עבורי ועבור הצוות שלי ומשנה את עבודת המתמחים במשרד. 

לאחרונה הייתי בכנס עם סטודנטים למשפט בבר אילן, ושאלו אותי איך אני רואה את תפקיד המתמחה, עניתי שעד שהם יכנסו לשוק יהיו להם רק שתי ברירות: או להיהפך לעורכי דין מהיום הראשון או שלא תהיה לכם עבודה. אין למתמחה היום מה לעשות. בעבר הייתי לוקח מתמחה ומבקש ממנו לעשות מחקר או סקירה משפטית, למצוא פסיקה כזו או אחרת כדי לשלב בחוות דעת משפטית או כדי לחזק טיעונים משפטיים. היום אין סיבה לעשות את זה כי עורך דין יכול לבצע זאת בעצמו באמצעות חיפוש טוב בבינה מלאכותית לסקור פסיקות וטענות בצורה טובה. אני עדיין אני סבור שיש המון המצאות והמון אשליות שה-AI בונה, וזה בסדר כי  שזה אינטגרלי לפעילות שלו. ה-AI הוא מודל סטטיסטי ולא יכול להיות שלא יהיו לו אשליות אבל התפקיד של המתמחה זה להפעיל את הכלים ביעילות ולהבין האם נתקבלה תשובה מדויקת ונכונה. להכיר את החוק באופן הזה, זו עבודה של עורך דין, ולכן לפי ראייתי מתמחים צריכים לייצר יותר תובנות לעורכי הדין ולשותפים באופן מהיר. 


איפה ה-AI נכשל?

הוא לא יצליח לעולם להבין את המימד האנושי הקיים בעבודת עריכת דין. אין לו יכולת לתת תשובה פרקטית לפי הנסיבות הרלוונטית והספציפיות ללקוח מסוים, וכאן צריך את המענה של עורכי הדין המנוסים והחריפים. אם היו משתמשים רק בבינה מלאכותית כדי למצוא משהו, הייתה מתקבלת תשובה כללית מדי וארגונים היו עושים דברים מיותרים או מוצאים את עצמם בפערים מול הרגולטורים. לדוגמה, כמו שקרה ללקוח שלנו בימים האחרונים, שקיבל פניה מהרשות להגנת הפרטיות, ונאמר לו שיפתחו בענייניו בדיקה או חקירה. ה-AI לא יכול לעזור כאן. הלקוח צריך מומחה שידבר עם רגולטור.במצב כזה צריכים אנשים ועצה משפטית של מומחים, בין אם זה מול רשות רגולטורית, או אירוע של דלף מידע וכול ההנהלה לוחצת מה עושים עכשיו או אירוע ליטיגציה. אנשים צריכים את הצאט האנושי שירגיע אותם ויתן להם ביטחון, כמו בעולם הרפואה בו אנשים לעולם לא ירגישו בנוח להתשמש בתרופה רק כי בינה מלאכותית אמרה להם.  


באילו כלים אתה משתמש?

אנחנו משתמשים בליזי, אני מאוד אוהב את הכלי הזה. ליזי הוא כלי שנועד לשימוש משפטי הוא כמו תוסף שיושב על הוורד או על המייל והוא יכול להשוות מסמכים ולמצוא בעיות מסוימות. המידע שלו ניזון ממספר מודלים כמו ה-Chat gpt או קלוד ועושה סוג של אינטגרציה ויכול לתת תשובות מאוד טובות. ניסינו את Copilot ואני פחות אהבתי אותו. חשוב להדגיש שגם עם כלי AI טוב צריך לכתוב את הפרומפט כמו שצריך. זה משהו שרק איש מקצוע יכול לעשות, לתת פרומפט שמראה את הידע והיכולות, כי זה מה שממקד את הבינה המלאכותית. 

קיראו עוד ב"קריירה"

האם היית רוצה להחזיר את הגלגל אחורה?

לא חושב שנכון להחזיר גלגל אחורה. כמו שלא היה צריך לפחד מהמהפכה התעשייתית או מהתפתחות האינטרנט גם לא צריך לפחד מהבינה המלאכותית, רק צריך להשתמש בה באופן אחראי. האחריות של עורכי דין ושל יועצים משפטיים בחברות זה להבין שמדובר בכלי עזר אבל הוא לא תחליף לעצה משפטית אמיתית. 


יהיה שינוי גדול במשרדי עורכי דין. המשרדים בנויים בצורה היררכית, מהשותפים המובילים ואיתם יש עורכי דין שהם כמו תומכי לחימה ועוזרים לבוא לכתוב ולנתח תלוי ברמת הבכירות שלהם ויש את המתמחים. מה שקורה בפועל, בגלל ה-AI, זה שהצורך בצוות גדול של עורכי דין הופך להיות הרבה פחות חשוב. לא צריך גודל ומספר גדול של עורכי דין, אלא שיהיו עורכי דין יעילים שידעו להשתמש בכלי AI ולתת את הידע הפרקטי שלהם כדי לתת תוצרים טובים. אם בעבר הייתי מכין חוזה זה היה לוקח 15 שעות עבודה, היום אין סיבה להשקיע את כל השעות הללו כי יש כבר טמפלטים ולעשות על גביהם דיוקים. תמיד צריך את חוות הדעת האישית והמקצועית, אבל בדרג הביניים של המקצוע, אלו שלא ידעו להשתמש ב-AI לא יישארו. המודל של משרד עורכי הדין ישתנה, במקום משרד של מאות עורכי דין יהיה צורך בצוותים קטנים ומיומנים שיודעים להשתמש בכלי AI, ואצלי בצוות כולם משתמשים, זה חלק מהתפקיד. 

חייב להיות צמצום במספר עורכי הדין, הצמצום הזה היה חייב לקרות עוד לפני עידן ה-AI. כשמגייסים היום מתמחים ועורכי דין משרדים צריכים לתעדף את אלו שיודעים להשתמש בכלי בינה מלאכותית כאשר יעילות זו מילת המפתח. הבינה המלאכותית גם חייבת להשתלב גם ברמת ההכשרה של עורכי דין חדשים שנכנסים למשרדים. המשמעות הכי חשובה של בינה מלאכותית היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין. עד היום המודל הוא של billable hour, כמה שעות עבודה מתומחרות וכמה הן מושקעות בלקוח. אם העובדה מתומחרת לפי שעה אז כביכול אין אינטרס לעורכי דין להשתמש בבינה מלאכותית, אבל לאט לאט עוברים למודל של תמחור בשיטת מוצר או לפי שירות ואנחנו נראה נסיגה ממודל ה-billable hour. לסיום ה-AI ישפיע על איך השוק רואה משרדים מצליחים. כיום רואים סבורים שככל שהמשרדים יותר גדולים כך הם נתפסים כיותר מוצלחים. לא מי שגדול הוא מוצלח אלא מי שיעיל ויודע לתת ערך ללקוחות הוא משרד מוביל, ועם הזמן אנחנו נראה שינויים דרמטיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שכר מנכ"לים (CHATGPT)שכר מנכ"לים (CHATGPT)

מה השכר הממוצע בגיל 40?

בדיקת ביזפורטל - מה השכר הממוצע בגילאים שונים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שכר

השכר החודשי הממוצע בישראל עמד באמצע השנה על 14,657 שקל, אולם מאחורי הנתון הכללי מסתתרים פערים משמעותיים בין קבוצות הגיל השונות. כך עולה מדוח מקיף של הביטוח הלאומי שפורסם לאחרונה, המציג לראשונה תמונה מפורטת של שוק השכירים בישראל.

על פי הנתונים, העובדים בגילאי 50-59 הם המשתכרים הגבוהים ביותר במשק, עם שכר ממוצע של 19,472 שקל לחודש. אחריהם נמצאים עובדים בגילאי 40-49 עם שכר ממוצע של 18,958 שקל, ואחריהם עובדים בגילאי 30-39 עם 15,684 שקל בממוצע.

הירידה בשכר מתרחשת לאחר גיל 60, כאשר העובדים בקבוצת גיל זו משתכרים בממוצע 14,371 שקל לחודש. הסיבות לכך מגוונות וכוללות מעבר לתפקידים בהיקף משרה מופחת, פרישה מוקדמת חלקית והעדפת גמישות תעסוקתית על פני רמת שכר.

בקרב העובדים הצעירים הפערים בולטים במיוחד. צעירים בגילאי 20-29 משתכרים בממוצע 8,434 שקל לחודש, כמחצית מהשכר הממוצע במשק. זה נראה מפתיע וזה נובע כנראה מעבודות חלקיות - עבודות סטודנטיאליות ועוד.   

עובדים מתחת לגיל 20, שרבים מהם עובדים במשרות חלקיות במקביל ללימודים, משתכרים בממוצע 3,032 שקל בלבד.