לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

• תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
• "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

המשמעות היא שגם אם הכסף עצמו טרם נמשך בפועל מחשבון החברה, וגם אם הדיווח לרשות המסים ייעשה רק לאחר מכן, בלי מסגרת משפטית ברורה שנחתמה עד ה-31 בדצמבר  הדיבידנד פשוט עובר לשנת המס הבאה. דואני מציינת שיש לא מעט חברות שעושות את זה בדיעבד, אבל מדובר בפרקטיקה שאינה נכונה ושיכולה ליצור בעיות בהמשך.

פנסיה, גמל והשתלמות: שום דבר לא קורה 'אוטומטית'

לפני שנכנסים לעולמות של בעלי חברות, רווחים כלואים וחברות ארנק, נתחיל עם מה שקשור ורלוונטי לרוב האנשים - השכירים. פה, לדבריה, יש נטייה להניח שהכול קורה מעצמו, בלי צורך בהתערבות או בדיקה יזומה. אחת הבדיקות הראשונות שדואני ממליצה עליהן נוגעת לעולמות הפנסיוניים. "פנסיה, גמל, קרנות השתלמות, אלה דברים שתמיד נכון לבדוק בסוף שנה. לראות אם מיצית את תקרות ההפקדה-הפרשה, אם יש מקום להפקדות משלימות".

• התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
• OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%

רבים מניחים שהכול מתנהל אוטומטית. "הרבה אנשים חושבים שכל מה שקשור לפנסיה וגמל מטופל לבד, אבל זה לא תמיד נכון. יכול להיות שלאורך השנה החלטת להפקיד סכום מסוים, ופתאום בסוף שנה יש עודפי מזומנים, או שההכנסות השתנו. אז שווה לעצור ולבדוק אם אפשר להגדיל הפקדה ולמצות תקרות". ומוסיפה, "זה לא משהו מהותי מאוד אבל זאת בדיקה שיכולה לייצר חיסכון מס קטן, ובסוף זה מצטבר, פשוט תפנו לסוכן הפנסיוני, או למי שמטפל לכם בחסכון ארוך הטווח - או שתעשו בדיקה עצמאית, זה שווה וחשוב".

שוק ההון: לא מימשתם - לא "הפסדתם"

את זה יש מי שצריך לשמוע עוד פעם ועוד פעם. "רשות המסים לא מסתכלת כמו המשקיעים על השוק. כדי שיהיה אירוע מס, צריך שתהיה מכירה בפועל של הנייר. כל עוד לא מכרת, אין רווח ואין הפסד שאפשר להכיר בו לצורכי מס", אומרת דואני. עליית ערך או ירידת ערך של נייר ערך, משמעותיות ככל שיהיו, לא יוצרות כשלעצמן חבות מס וגם לא מגן מס.

"אם יש לך ניירות עם רווחים גבוהים, וגם הכנסות מריבית ודיבידנד, שווה לשקול לממש ניירות ערך שגלום בהם הפסד. אחרת ההפסד נשאר על הנייר, ואתה לא יכול להשתמש בו", בלי פעולה אקטיבית, ההפסד פשוט לא קיים לצורכי קיזוז מס.

מעניין לציין שכאן יש לכם יתרון לעומת מה שקורה בחו"ל. בישראל אין איסור 'פורמלי' על מכירה וקנייה מחדש של אותו נייר ערך. "בניגוד לארצות הברית, אין כאן כלל שאוסר אוטומטית לקנות מחדש. אתה יכול למכור נייר, ואם תרצה, לקנות אותו שוב בהמשך". אבל צריכים להבין היעדר כלל טכני, לא מעניק חסינות אוטומטית מעסקאות בהיקפים משמעותיים שיכולים בהחלט להרים גבות.

בארצות הברית, למשל, קיים כלל מס המכונה Wash Sale, משהו שניתן איכשהו לתרגם ל"שטיפת מכירה". לפי הכלל הזה, אם משקיע מוכר נייר ערך בהפסד וקונה אותו מחדש, או נייר ערך זהה או דומה לו, בתוך 30 יום לפני או אחרי המכירה ההפסד לא מוכר לצורכי מס באותה שנה. המטרה היא למנוע ניצול מלאכותי של הפסדים, במצב שבו ההחזקה הכלכלית בנייר לא באמת נפסקת אלא רק "נשטפת" למועד אחר. ההפסד שאינו מוכר באותה שנה מתווסף לבסיס העלות של הנכס החדש, ומפחית רווח עתידי או מגדיל הפסד שיותר בעתיד. 

 בישראל, כאמור, אין כלל מקביל שמגדיר חלון זמנים כזה באופן מפורש, אך דואני מדגישה שהבחינה נעשית על פי המהות הכלכלית של העסקה. "אם זו עסקה בודדת, גדולה, שכל המטרה שלה היא לגבש הפסד, ודקה אחרי זה קונים מחדש, זה כבר נכנס לאזור בעייתי", היא אומרת. במקרים כאלה, רשות המסים עשויה לטעון שמדובר בעסקה מלאכותית, כלומר פעולה שאין לה טעם כלכלי ממשי מעבר לחיסכון במס. "זה לא אומר שאי אפשר למכור ולקנות מחדש כאן בישראל", היא מדגישה, "אבל צריך שיהיה לזה טעם כלכלי, לא רק מיסויי".

נקודה נוספת נוגעת לאופן הקיזוז ולעיתוי שלו. "הפסד הון שוטף, שנוצר באותה שנת מס, אפשר לקזז גם מול ריבית ודיבידנד מניירות ערך. אבל הפסד שעבר משנה קודמת כבר פחות ‘טוב’. אותו אפשר לקזז רק מול רווחי הון, לא מול ריבית ודיבידנד", אומרת דואני. ההבחנה הזו מדגישה שוב את המשמעות של העיתוי: לא רק השאלה אם נוצר הפסד, אלא באיזו שנת מס הוא נוצר.

קריפטו: חשדנות גדולה של רשות המסים

בעולם הקריפטו, הכללים דומים, אבל הטעויות אפילו יותר נפוצות, גם מתוקף המציאות שפעילים בשוק הקריפטו נוטים לעשות הרבה מאוד פעולות במהלך השנה, לפעמים זה יכול להגיע לעשות פעולות ביום מסחר אחד. "בישראל אין קיזוז הפסדים אחורה. הפסד שנוצר בשנה מסוימת אפשר לקזז רק באותה שנה או קדימה", לדבריה, רבים נופלים בדיוק על הנקודה הזו. 

הבלבול נובע לא פעם מההנחה שמס מוטל רק כאשר ממירים לקרן או לשקל. בפועל, גם החלפה בין מטבעות יכולה ליצור רווח לצורכי מס, גם אם לא נכנס כסף לחשבון הבנק. “הרבה לא מבינים שבקריפטו עצם ההחלפה יכולה להיות אירוע מס, ואז בשנה הבאה כשהערך יורד, הם מגלים שאין להם איך לקזז”.

היא מתייחסת להגברת האכיפה. "אנחנו רואים גל של מכתבים ממחלקת חקירות ברשות המסים, שמבקשים הצהרות על קריפטו, על נכסים, על הכנסות. זה ברור שהם מכוונים לשם, במיוחד לקראת סיום נוהל הגילוי מרצון באוגוסט 2026".

התחום עדיין לא מוסדר בחקיקה מלאה, וזה דווקא יוצר חלון הזדמנויות. "כרגע אין סעיף ספציפי שמטפל בקריפטו. יש פסקי דין מחוזיים, טיוטות, חוזרים. זה יגיע לחקיקה, אין ספק. אבל מי שרוצה להסדיר, זה טיימינג טוב לעשות את זה עכשיו".

גילוי מרצון: נצלו את חלון הזמן שעדיין פתוח

"צריך לזכור שנוהל הגילוי מרצון בתוקף עד 31 באוגוסט 2026", היא אומרת. "רשות המסים כבר מפעילה היום מחלקת חקירות, ואנחנו רואים בפועל פניות יזומות לאזרחים".

מי שממתין למכתב מרשות המסים עושה טעות. "הרבה יותר נכון לפעול שעה אחת קודם. ברגע שהרשות פונה האפשרות לגילוי מרצון כבר לא קיימת”. לדבריה, זה בולט במיוחד בקרב מחזיקי קריפטו, אבל לא רק. "זה יכול להיות גם הכנסות מחו״ל, נכסים שלא דווחו, או כל דבר שנשאר פתוח לאורך השנים".

היתרון בגילוי מרצון, היא מסבירה, אינו רק בהיבט הפלילי אלא גם בשליטה בתהליך. "כשאתה פונה ביוזמה שלך, אתה סוג-של שולט בקצב, במסמכים, ובדרך שבה הדברים מוצגים. כשזה מגיע מהצד של הרשות זה כבר סיפור אחר לגמרי”.

רווחים כלואים: לא לבחור לפי אחוזים

נושא הרווחים הכלואים, לדבריה, סובל מפשטנות יתר. "הרבה חושבים שזה רק לבחור בין 2% קנס לבין 5% או 6% דיבידנד, אבל זו השוואה לא נכונה. לא יוצאים מאותו מספר. אלה חישובים שונים לגמרי".

מעבר לכך, יש גם שיקול של זהות המשלם. "ה-2% זה משהו שהחברה משלמת, וזה לא מוכר כהוצאה. הדיבידנד זה מס שבעלי המניות משלמים. לפעמים צריך למשוך כסף מהחברה רק כדי לשלם את המס".

עוד לפני הבחירה בין החלופות, היא מדגישה את חשיבות בדיקת החריגים. "יש מקרים שבהם בכלל לא נכנסים לסעיף. מי שמצליח להיות בחריגים, יוצא מכל הסיפור הזה".

חברות ארנק

ביחס לחברות ארנק, דואני מתארת תמונת מצב מורכבת. "היום יש סקאלה של מצבים. אפשר להיות ארנק מלא, ארנק חלקי, או חברה רגילה. וכל שנה צריך לבדוק איפה אתה נמצא. זה יכול להשתנות".

לדבריה, לא מעט חברות היו למעשה חברות ארנק גם בעבר, אבל לא טיפלו בכך. "זה יוצר חשיפה אזרחית וגם פלילית. גם אם אתה חושב שאתה לא ארנק, המינימום זה לתת גילוי. לא לטפל בזה זו טעות".

מי שכן מצליח להיכנס לחוק עידוד השקעות הון, לדבריה, נמצא במצב שונה לחלוטין. "חברה בחוק עידוד לא נחשבת ארנק, משלמת מס חברות מופחת, וגם יוצאת מכל החקיקות האלה. הרבה לא מודעים שהם יכולים להיות שם, ויש נהירה מאוד גדולה לבדוק את זה".

יתרות בעלים, מחילת חוב ופירוקים

נקודת זמן קריטית נוספת נוגעת למשיכות בעלים שבוצעו בשנת 2024. "מי שלקח כסף מהחברה ב-2024 חייב להחזיר אותו עד 31 בדצמבר 2025. אחרת זה ייחשב כדיבידנד בדוח האישי, גם אם הכסף יוחזר אחר כך".

בנוסף, היא מזכירה את נושא יתרות הספקים. "יתרות שיושבות הרבה זמן עלולות להיחשב כמחילת חוב, וזה אירוע מס. גם כאן, העיתוי קובע אם אפשר יהיה לקזז את זה מול הפסדים".

לבסוף, היא מתייחסת להשקעות שירדו לטמיון. "לא מספיק להגיד שההשקעה נפלה. לפעמים צריך פירוק פורמלי. החלטת אספת בעלי מניות מספיקה כדי לגבש את ההפסד לשנת המס, גם אם הפירוק ייקח עוד שנים".

נצלו את חלון הזמן

תכנון מס הוא זכות, אבל הוא דורש שיקול דעת. "מותר לתכנן מס, זו זכותו של הנישום. אבל צריך לעשות את זה נכון. פעולה מהירה יכולה לייצר בעיות חמורות יותר בהמשך". המסר שלה לסוף השנה "עדיף לעצור, לבדוק, להתייעץ, ולעשות את הדברים בצורה מסודרת. מסים זה מקום שלא כדאי להקל בו ראש".

בנימה אישית, היא מוסיפה שהתקופה האחרונה מורגשת היטב גם מהצד של אנשי המקצוע. "יש היום עומס עצום על רואי החשבון", היא אומרת. לדבריה, רשות המסים העלתה הילוך, גם באכיפה וגם בבחינה של תיקים, והמעבר משומות אזרחיות להליכים פליליים הפך למהיר יותר. "אנשים מגיעים מאוחר מדי, לפעמים אחרי שכבר התקבלה פנייה או מכתב. ברגע שזה קורה, העסק הרבה יותר מורכב".