קרב המכונות: סין בונה מתחת לרדאר את לב תעשיית השבבים; האם הסנקציות עובדות

במעבדה מאובטחת בשנזן פועל אב טיפוס סיני למכונת ליתוגרפיה באור אולטרה סגול קיצוני. זו הטכנולוגיה שמאפשרת לייצר את השבבים המתקדמים ביותר, ומשמשת בסיס לשבבי בינה מלאכותית, סמארטפונים וגם מערכות צבאיות. לפי דיווחים, האב טיפוס כבר עובר בדיקות ומצליח לייצר את האור הנדרש, אבל בשלב הזה הוא עדיין לא מייצר שבבים עובדים.

למה מכונת ליתוגרפיה כזו היא צוואר הבקבוק של התעשייה

בליתוגרפיה “מציירים” על פרוסות סיליקון מעגלים זעירים במיוחד. ככל שהקווים קטנים ומדויקים יותר, אפשר לדחוס יותר רכיבים באותו שטח, מה שבדרך כלל מאפשר שבב חזק יותר וחסכוני יותר. כיום, מי שמחזיקה ביכולת הזו בקנה מידה תעשייתי היא איי.אס.אם.אל ASML ההולנדית. המכונות שלה מתומחרות סביב 250 מיליון דולר ליחידה ונחשבות קריטיות לייצור השבבים המתקדמים בעולם.

החברה מציגה גם את עומק הפער ההנדסי. האב טיפוס הראשון אצלה פועל כבר מ-2001, והדרך לשבבים מסחריים נמשכת כמעט שני עשורים וכללה השקעות מחקר ופיתוח בהיקף של מיליארדי אירו, עד שב-2019 הופיעו שבבים זמינים מסחרית שיוצרו על בסיס הטכנולוגיה.

מה כבר עובד באב טיפוס הסיני, ומה עדיין חסר

לפי דיווחים, האב טיפוס בשנזן נבנה על ידי צוות שכלל מהנדסים לשעבר של ASML שביצעו הנדסה לאחור. הוא תופס כמעט רצפת מפעל שלמה, ונבנה גדול משמעותית לעומת המכונות המתקדמות בשוק, אחרי ניסיונות שלא הצליחו לשחזר את ממדי המערכת המקורית.

• שנה אחרי דיפסיק: הפער בין סין לארה"ב מצטמצם
• הממשל בסין אישר: דיפסיק תקנה בקרוב מאנבידיה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקושי המרכזי הוא המעבר ממערכת שמפיקה אור אולטרה סגול קיצוני למערכת שמייצרת שבב תקין. בשביל זה נדרשים דיוק, יציבות וניקיון ברמה תעשייתית, לא רק “הדגמה שעובדת”. לפי אותם דיווחים, יעד ממשלתי מדבר על שבבים עובדים עד 2028, אבל גורמים שמכירים את הפרויקט מעריכים ש-2030 נשמע ריאלי יותר.

האופטיקה, החום והבדיל, אלה הפרטים שמסבירים למה זה קשה

הנקודה הכי רגישה היא מערכות האופטיקה. לפי דיווחים, הפער הגדול מול המערב קשור למראות ולמערכות המיקוד המדויקות, ברמה שספקיות מערביות מתמחות בהן. מדובר בשרשרת חלקים שהדיוק שלה משפיע ישירות על היכולת להפיק שבב עובד.

ברמת התהליך, המערכת יורה לייזרים על בדיל מותך 50 אלף פעמים בשנייה, יוצרת פלזמה בטמפרטורה של כ-200 אלף מעלות צלזיוס, ומרכזת את האור באמצעות מראות שלוקח חודשים לייצר. אלה פרטים שממחישים למה “להרכיב מכונה” זה לא מספיק, ולמה דווקא החלקים היקרים והמדויקים הם אלה שקשה לשכפל.

• המפץ הגדול של מאסק: SpaceX רוכשת את xAI בדרך להנפקת ענק
• דוחות חזקים לפלנטיר - מזנקת ב-7% באפטר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מרים אדלסון הפסידה היום 3 מיליארד דולר: מניית לאס וגאס סנדס...

• סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים
  
• סין מחרימה את התקשורת היפנית: עיתונאים יפנים הורחקו מתערוכת התעופה בז'והאי
  
• לפי החוק: איך חברות ה־AI הסיניות מצליחות לעקוף את מגבלות השבבים
  

גיוס מומחים, סודיות עמוקה ושוק יד שנייה של ציוד שבבים

לפי דיווחים, התוכנית פועלת בסודיות גבוהה ומסווגת תחת ביטחון לאומי. עובדים מגויסים עם שמות בדויים ותעודות זהות חלופיות, וצוותים מבודדים זה מזה כדי לצמצם חשיפה. בתוך מתקנים מסוימים מוצבות מצלמות שמצלמות את עמדות העבודה, כחלק מתיעוד פירוק והרכבה של רכיבים, ומתוארים גם בונוסים למי שמצליח להרכיב מחדש חלקים מורכבים.

במקביל מופיע הממד הכספי של הגיוס. לפי דיווחים, תמריצים למהנדסים שעובדים בחו”ל כוללים מענקי חתימה של 3 מיליון עד 5 מיליון יואן, שהם כ-420 אלף עד 700 אלף דולר, לצד סבסוד רכישת דירה. מוסדות מחקר מציעים גם מענקי מחקר בהיקף של עד 4 מיליון יואן, ועוד מיליון יואן כתמיכה אישית.

גם בצד של רכיבים וציוד, לפי דיווחים, נעשה שימוש בחלקים ממכונות ישנות שמגיעים משווקים משניים, לעיתים דרך מתווכים שמסתירים את הקונה הסופי. מתוארים גם מקרים של מכירת ציוד ליתוגרפיה ישן במכרזים בסין, כולל באוקטובר דרך פלטפורמת המכרזים של עליבאבא BABA.

איך זה מתחבר לסנקציות ולתמונה הגלובלית של ייצור שבבים

המאמץ הסיני נבנה על רקע שנים של מגבלות יצוא שמטרתן להגביל לסין גישה לציוד ייצור מתקדם. לפי דיווחים, לא נמכרה לסין אף מכונת ליתוגרפיה באור אולטרה סגול קיצוני, וההגבלות מתרחבות גם לציוד ליתוגרפיה באור אולטרה סגול עמוק, שמאפשר ייצור שבבים פחות מתקדמים אך עדיין שימושיים.

הנקודה שהשוק בוחן היא לא עצם קיומו של אב טיפוס, אלא השאלה מתי הוא מפסיק להיות ניסוי ומתחיל לייצר שבבים עובדים באופן עקבי. בתוך זה, הפער בין 2028 ל-2030 הופך לרמז תזמוני שמשפיע על האופן שבו העולם מעריך את קצב הסגירה של הפער הטכנולוגי, ואת הלחץ העתידי על שרשראות אספקה ויצרניות שבבים מובילות.