דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב (X מאוקטובר)
דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב (X מאוקטובר)

טראמפ מחלק "דיבידנד לוחמים", 1,776 דולר לכל חייל, במימון מכסים

הנשיא הכריז על חלוקת דיבידנד ללוחצים הצבא, בסכום המזכיר את שנת הכרזת העצמאות האמריקנית, אך הוא זוכה לביקורת למהלך גם מצד חבריו למפלגה

הדס ברטל | (1)

בנאום מיוחד אמש, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הכריז על תשלום חד־פעמי של 1,776 דולר לכל חייל בשירות פעיל, סכום סמלי שמזכיר את שנת הכרזת העצמאות האמריקאית. טראמפ כינה את התשלום “דיבידנד לוחמים” והבטיח שהצ’קים יגיעו לפני חג המולד לכ–1.45 מיליון חיילים כאשר העלות הכוללת מוערכת בכ–2.5 מיליארד דולר. הנשיא את נשא את הנאום אתמול מחדר הדיפלומטיה בבית הלבן, והוא סימן כמעט שנה לכהונתו השנייה. בדבריו טראמפ התמקד בהגנה על מדיניותו הכלכלית  אל מול ביקורת ציבורית גוברת על יוקר המחיה והאטה בשוק העבודה. 

הממשל קשר את המהלך ישירות להכנסות ממכסים, שזינקו משמעותית מאז החלת סבבי המכסים הנרחבים ב-2025. עד ספטמבר 2025 הסתכמו ההכנסות המצטברות בכ–179 מיליארד דולר, עלייה חדה לעומת שנים קודמות, בעיקר בזכות מכסים על יבוא מסין, אירופה ומקסיקו. טראמפ הציג את הכסף כ”דיבידנד” ישיר מהמדיניות שלו, שמביא תועלת ישירה לצבא. הוא גם רמז להרחבה עתידית של הרעיון למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה ובינונית, וטען שהחזרי המס ב-2026 יהיו גבוהים במיוחד בזכות עודף ההכנסות.

האטה בכלכלה וירידה בסקרי דעת קהל

הנתונים הכלכליים מציגים תמונה מורכבת יותר מזו שתיאר טראמפ. בנובמבר האחרון, שיעור האבטלה עלה ל-4.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2021, עם האטה בולטת בהעסקה במגזרים צומחים כמו טכנולוגיה ושירותים. האינפלציה השנתית צפויה להגיע ל–3.1% בנובמבר, עלייה לעומת החודשים הקודמים ומעל יעד הפדרל ריזרב של 2%. מחירי מזון, דיור ואנרגיה ממשיכים ללחוץ על משקי בית, למרות ירידות נקודתיות בחלק מהסחורות. הגירעון התקציבי בשנת הכספים 2025 הסתכם בכ-1.8 טריליון דולר, ירידה קלה לעומת השנה הקודמת אך עדיין ברמה גבוהה שמגבילה גמישות פיסקלית.


טראמפ נואם בבית הלבן, מתוך הרשתות החברתיות
טראמפ נואם בבית הלבן - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


סקרי דעת קהל עדכניים משקפים ירידה באמון הציבור בטיפולו של טראמפ בכלכלה. רק 36% מהאמריקאים מאשרים את מדיניותו הכלכלית, הנתון הנמוך ביותר בשתי כהונותיו, בעוד 57% מביעים אי שביעות רצון. הירידה בולטת בקרב מצביעים עצמאיים ומשקי בית בעלי הכנסה בינונית, שמרגישים את העלייה במחירים, ופחות מושפעים מהישגים מוצהרים של הממשל, כמו סגירת הגבול או הגדלת תקציב הביטחון. הדמוקרטים תקפו את הנאום כמנותק מהמציאות, וטענו כי התשלום לחיילים הוא מהלך פופוליסטי שמסווה כישלון רחב יותר בהורדת יוקר המחיה.

גם בתוך המפלגה הרפובליקנית קיימת הסתייגות מהרעיון להפוך את “דיבידנד המכסים” למדיניות קבועה. חלק מחברי הקונגרס חוששים שהזרמת כסף ישיר בתקופה של גירעון גבוה ואינפלציה מתמשכת תגביר לחצים ותקשה על הפדרל ריזרב להוריד ריבית. טראמפ עצמו רמז בנאום על מינוי יו”ר חדש לפד שיתמוך בריבית נמוכה יותר, צעד שיכול להוזיל משכנתאות ומסגרות אשראי אך גם להאיץ אינפלציה אם לא ינוהל בזהירות.

הבטחות לקראת בחירות אמצע ב-2026

בנושא הבריאות הבטיח טראמפ התקדמות בהוזלת תרופות דרך מכירה ישירה מחברות התרופות לצרכנים, לצד רפורמה בשוק הביטוח הפרטי שתעביר יותר כסף ישירות לאזרחים. הוא טען שהגיע להסכמות ראשוניות עם חברות גדולות, אך לא פירט לוח זמנים או מנגנונים. במקביל, הנאום כלל התייחסויות לביטחון לאומי: טראמפ התגאה בסגירת הגבול הדרומי, בהפחתת פשיעה הקשורה להגירה ובלחץ מוגבר על ונצואלה, כולל צעדים ימיים נגד מכליות נפט איראניות.

קיראו עוד ב"גלובל"

השווקים הגיבו באדישות יחסית לנאום. מדדי המניות נסגרו בירידות קלות על רקע חששות מאינפלציה מתמשכת ומהשפעת מכסים נוספים על שרשראות אספקה גלובליות. הדולר התחזק מעט מול סל המטבעות, אך האג”ח הממשלתיות רשמו עלייה בתשואות לטווח ארוך, סימן להערכות שהפדרל ריזרב ידחה הורדות ריבית. המהלך לחיילים זכה לתמיכה רחבה בקרב בסיס המצביעים הרפובליקני, אך השאלה אם יצליח לשפר את התחושה הכלכלית הכללית נותרה פתוחה, במיוחד לקראת שנת בחירות אמצע ב-2026 וחגיגות 250 שנה להכרזת העצמאות.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בן אדם 18/12/2025 10:48
    הגב לתגובה זו
    עם מעט תכליתהרי להוציא סתם כסף תיצור התנגדות פוליטית חיילי ארהב עושים לא הרבה מידי בימינו
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות
מעבר לים

הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?

החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים

גיא טל |


השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?

החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.

במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.

גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).

הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.

הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).