הלוואה חוץ בנקאי
צילום: FREEPIK

הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?

הלוואות חברתיות התחילו כהבטחה הגדולה של הכלכלה השיתופית, שרדו מגפה עולמית ומתמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת. כיצד עובד המנגנון שהופך כל אזרח למלווה, ומהן האותיות הקטנות שהמשקיעים חייבים להכיר?


ענת גלעד |
נושאים בכתבה P2P


בישראל של סוף שנת 2025, תחום ההלוואות בין פרטיים הוא כבר מזמן לא "הבטחה טכנולוגית" אלא ענף בוגר שנמצא בעיצומו של מבחן הישרדות ומבחן אמון. המודל, שנולד מתוך זעם צרכני על הריכוזיות הבנקאית אחרי משבר 2008, הגיע לישראל לפני כעשור ופרח בסביבת ריבית אפסית. אך בשנת 2025, כשהריבית במשק גבוהה והאלטרנטיבות בבנקים אטרקטיביות, חוקי המשחק השתנו.

איך זה עובד בפועל?

הלוואה חברתית היא יציר טכנולוגי מורכב. הפלטפורמה (למשל טריא, BTB או בלנדר) מתפקדת כצומת המחברת בין אלפי מלווים לאלפי לווים, תוך שימוש במערכת חיתום המבוססת על בנקאות פתוחה.

החיתום הדיגיטלי: בניגוד לבנקאי שבוחן תלושי שכר, הפלטפורמה מקבלת גישה (בהסכמה) לנתוני חשבון הבנק המלאים של הלווה ב-180 הימים האחרונים. אלגוריתמים של AI מנתחים דפוסי התנהגות - האם הלווה נוטה לחרוג מהמסגרת? האם יש לו הוצאות הימורים? האם ההכנסה שלו יציבה? הדירוג נקבע בתוך שניות.

מנגנון הפיזור המולטי-לטרלי: השקעה של 100,000 ש"ח לא הולכת ללווה אחד, אלא נחתכת לאלפי "שברים". המערכות כיום יודעות לבצע פיזור אופטימלי לא רק בין אנשים, אלא בין מגזרים (עצמאים, שכירים, משכנתאות) כדי למנוע חשיפה לענף שעלול להיפגע, כמו ענף הבנייה או המסחר.

הריבית דריבית האוטומטית: הכוח הגדול של המודל הוא במיחזור הכספים. כל שקל של קרן או ריבית שחוזר מהלווה מוזרם מיד להלוואה חדשה, מה שיוצר אפקט של ריבית דריבית ללא שחיקה בגלל עמלות קנייה ומכירה כמו בשוק ההון.

סוגיית מיליארד השקל: הנזילות וה"תור" למשיכה

בשנתיים האחרונות, נושא הנזילות הפך למוקד הדיון. בהלוואות בין פרטים הכסף שלכם "נעול" בתוך הלוואות לטווח ארוך. כדי למשוך את הכסף, הפלטפורמה צריכה למכור את חלקכם בתיק למשקיע אחר.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

כשהריבית בבנקים עלתה ל-4.5% ומעלה, משקיעים רבים ביקשו לצאת בו-זמנית. התוצאה: "פקק נזילות". נכון ל-2025, הפלטפורמות התאימו את עצמן ומציעות מודלים של "נזילות מנוהלת", אך המסר לקורא ברור: זהו אינו פיקדון בנקאי שניתן למשוך בתוך שבוע. זוהי השקעה לטווח בינוני-ארוך.

יתרונות למשקיעים: למה הכסף עדיין זורם לשם?
  • פוטנציאל התשואה: הריבית ב-P2P נוטה להיות גבוהה ב-2% עד 4% מהריבית על פיקדונות בנקאיים, כיוון שהפלטפורמות פועלות בעלויות תפעול מזעריות ביחס לבנקים הגדולים.

  • הטבת המס כגורם מכריע: בבורסה תשלמו 25% מס על הרווח הריאלי. בהלוואות חברתיות, המיסוי הוא 15% נומינלי. בסביבה של אינפלציה, היתרון הזה יכול להיות ההבדל בין תשואה חיובית לשלילית נטו.

  • קורלציה נמוכה לבורסה: כשהמדדים בבורסה נצבעים באדום בשל אירוע גיאו-פוליטי, תיק ההלוואות נשאר יציב. הלווים ממשיכים לשלם את חובותיהם ללא קשר למחירי המניות.

החסרונות והסיכונים: האותיות הקטנות
  • סיכון הדיפולט (כשל פירעון): בתקופות של מלחמה או מיתון, שיעור הלווים שלא עומדים בתשלומים עולה. קרנות הביטחון של הפלטפורמות נועדו לספוג זאת, אך הן אינן חסינות בפני משבר מערכתי קיצוני.

  • תלות בפלטפורמה: המשקיע תלוי לחלוטין ביציבות הטכנולוגית והעסקית של החברה המנהלת. קריסה של פלטפורמה כזו היא אירוע מורכב משפטית.

  • חוסר ודאות לגבי זמני המשיכה: כפי שראינו בשנה האחרונה, "תור" למשיכה יכול להימשך חודשים ארוכים, מה שהופך את הכסף ללא זמין לאירועים בלתי צפויים.


האבולוציה של 2025: המעבר לבטוחות נדל"ן

מגמה בולטת ב-2025 היא המעבר של פלטפורמות ה-P2P מהלוואות צרכניות (לשיפוץ או חופשה) להלוואות מגובות בטוחות. פלטפורמות רבות מתמקדות כיום ב"משכנתאות חברתיות" או הלוואות גישור לעסקים כנגד נדל"ן ב-LTV (יחס הלוואה לשווי נכס) נמוך. זהו צעד שנועד להגביר את ביטחון המשקיעים ולמזער את הסיכון גם בתרחישי קיצון.

בשנת 2025, בואכה 2026, הלוואות בין פרטיים הן מכשיר השקעה לגיטימי, אך כזה הדורש בגרות מצד המשקיע. הן כבר לא "תחליף עובר ושב", אלא רכיב "חצי-אלטרנטיבי" בתיק, שמעניק יתרונות מיסוי ותשואה עודפת בתמורה לוויתור על נזילות מיידית. למי שמחפש לגוון את התיק שלו מעבר למדד S&P 500 או לפיקדון הבנקאי המשמים, ה-P2P מציע פתרון טכנולוגי חכם – כל עוד מבינים שאין תשואה בלי סיכון.

טיפ: רוצים להשקיע? בדקו היטב את אחוז הפיגורים (NPL) בתיק של הפלטפורמה ואת המבנה המשפטי של קרן הביטחון שלה. בשנת 2025, השקיפות היא שם המשחק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הלוואה
צילום: Freepik

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

ענת גלעד |
ההודעה של בנק ישראל על קיבוע ההקלות במימון ועדכון אופן חישוב שווי הנכס סימנה את סופה של תקופת "הוראות השעה" ותחילתה של מציאות פיננסית חדשה. מה שהחל כצעד זמני בתקופות משבר, הפך כעת לנורמה קבועה: היכולת למנף את דירת המגורים עד ל-70% משוויה לצורך הלוואה לכל מטרה. 

במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.

המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%

ההחלטה להפוך את האפשרות לנטילת הלוואה לכל מטרה עד שיעור של 70% משווי הנכס להוראה קבועה משנה את כללי המשחק בשוק האשראי. בעבר השעבוד לצורך הלוואה שאינה משכנתא היה מוגבל ל-50% משווי הדירה. ההקלה הזמנית, שהחלה בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, אפשרה הרחבה ל-70% עם תקרה של 200 אלף שקל מעל רף ה-50%. כעת, הקיבוע הופך את זה לנורמה, אך כולל מגבלות נוספות כמו חישוב יחס החזר כולל מההכנסה הפנויה. זאת, על רקע עלייה בתיק האשראי.

מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל. 

בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.

הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח. 

גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.