איך זה עובד בפועל?

הלוואה חברתית היא יציר טכנולוגי מורכב. הפלטפורמה (למשל טריא, BTB או בלנדר) מתפקדת כצומת המחברת בין אלפי מלווים לאלפי לווים, תוך שימוש במערכת חיתום המבוססת על בנקאות פתוחה.

החיתום הדיגיטלי: בניגוד לבנקאי שבוחן תלושי שכר, הפלטפורמה מקבלת גישה (בהסכמה) לנתוני חשבון הבנק המלאים של הלווה ב-180 הימים האחרונים. אלגוריתמים של AI מנתחים דפוסי התנהגות - האם הלווה נוטה לחרוג מהמסגרת? האם יש לו הוצאות הימורים? האם ההכנסה שלו יציבה? הדירוג נקבע בתוך שניות.

מנגנון הפיזור המולטי-לטרלי: השקעה של 100,000 ש"ח לא הולכת ללווה אחד, אלא נחתכת לאלפי "שברים". המערכות כיום יודעות לבצע פיזור אופטימלי לא רק בין אנשים, אלא בין מגזרים (עצמאים, שכירים, משכנתאות) כדי למנוע חשיפה לענף שעלול להיפגע, כמו ענף הבנייה או המסחר.

• משקיעי לוזון נדל"ן יצביעו במאי על מיזוג טריא לפי 320 מ' ש'
• הבורסה השיקה מערכת חדשה למסחר בקרנות השקעה וקרנות גידור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הריבית דריבית האוטומטית: הכוח הגדול של המודל הוא במיחזור הכספים. כל שקל של קרן או ריבית שחוזר מהלווה מוזרם מיד להלוואה חדשה, מה שיוצר אפקט של ריבית דריבית ללא שחיקה בגלל עמלות קנייה ומכירה כמו בשוק ההון.

סוגיית מיליארד השקל: הנזילות וה"תור" למשיכה

בשנתיים האחרונות, נושא הנזילות הפך למוקד הדיון. בהלוואות בין פרטים הכסף שלכם "נעול" בתוך הלוואות לטווח ארוך. כדי למשוך את הכסף, הפלטפורמה צריכה למכור את חלקכם בתיק למשקיע אחר.

• לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
• הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה: איך בוחרים ומה ההבדלים?

כשהריבית בבנקים עלתה ל-4.5% ומעלה, משקיעים רבים ביקשו לצאת בו-זמנית. התוצאה: "פקק נזילות". נכון ל-2025, הפלטפורמות התאימו את עצמן ומציעות מודלים של "נזילות מנוהלת", אך המסר לקורא ברור: זהו אינו פיקדון בנקאי שניתן למשוך בתוך שבוע. זוהי השקעה לטווח בינוני-ארוך.

• פוטנציאל התשואה: הריבית ב-P2P נוטה להיות גבוהה ב-2% עד 4% מהריבית על פיקדונות בנקאיים, כיוון שהפלטפורמות פועלות בעלויות תפעול מזעריות ביחס לבנקים הגדולים.

• הטבת המס כגורם מכריע: בבורסה תשלמו 25% מס על הרווח הריאלי. בהלוואות חברתיות, המיסוי הוא 15% נומינלי. בסביבה של אינפלציה, היתרון הזה יכול להיות ההבדל בין תשואה חיובית לשלילית נטו.

• קורלציה נמוכה לבורסה: כשהמדדים בבורסה נצבעים באדום בשל אירוע גיאו-פוליטי, תיק ההלוואות נשאר יציב. הלווים ממשיכים לשלם את חובותיהם ללא קשר למחירי המניות.

• סיכון הדיפולט (כשל פירעון): בתקופות של מלחמה או מיתון, שיעור הלווים שלא עומדים בתשלומים עולה. קרנות הביטחון של הפלטפורמות נועדו לספוג זאת, אך הן אינן חסינות בפני משבר מערכתי קיצוני.

• תלות בפלטפורמה: המשקיע תלוי לחלוטין ביציבות הטכנולוגית והעסקית של החברה המנהלת. קריסה של פלטפורמה כזו היא אירוע מורכב משפטית.

• חוסר ודאות לגבי זמני המשיכה: כפי שראינו בשנה האחרונה, "תור" למשיכה יכול להימשך חודשים ארוכים, מה שהופך את הכסף ללא זמין לאירועים בלתי צפויים.

מגמה בולטת ב-2025 היא המעבר של פלטפורמות ה-P2P מהלוואות צרכניות (לשיפוץ או חופשה) להלוואות מגובות בטוחות. פלטפורמות רבות מתמקדות כיום ב"משכנתאות חברתיות" או הלוואות גישור לעסקים כנגד נדל"ן ב-LTV (יחס הלוואה לשווי נכס) נמוך. זהו צעד שנועד להגביר את ביטחון המשקיעים ולמזער את הסיכון גם בתרחישי קיצון.

בשנת 2025, בואכה 2026, הלוואות בין פרטיים הן מכשיר השקעה לגיטימי, אך כזה הדורש בגרות מצד המשקיע. הן כבר לא "תחליף עובר ושב", אלא רכיב "חצי-אלטרנטיבי" בתיק, שמעניק יתרונות מיסוי ותשואה עודפת בתמורה לוויתור על נזילות מיידית. למי שמחפש לגוון את התיק שלו מעבר למדד S&P 500 או לפיקדון הבנקאי המשמים, ה-P2P מציע פתרון טכנולוגי חכם – כל עוד מבינים שאין תשואה בלי סיכון.

טיפ: רוצים להשקיע? בדקו היטב את אחוז הפיגורים (NPL) בתיק של הפלטפורמה ואת המבנה המשפטי של קרן הביטחון שלה. בשנת 2025, השקיפות היא שם המשחק.