
מחלבות גד בדרך לבורסה, האם המחיר אטרקטיבי?
חברת מחלבות גד מתכננת לגייס 210 מיליון שקל בהנפקה ראשונית לפי שווי של 725 מיליון שקל "לפני הכסף", במקביל למכירת מניות בעלי השליטה; החברה מציגה תוצאות שיא ב-2024 ותחזיות צמיחה מתונות לשנים הבאות, מה זה אומר על התמחור של החברה?
מחלבות גד, מהשחקניות הבולטות בשוק חלב הפרימיום בישראל, הגישה תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בתל אביב. החברה מתכננת לגייס 210 מיליון שקל בהנפקת 21.75 מיליון מניות חדשות לפי שווי של 725 מיליון שקל "לפני הכסף". במקביל ימכרו בעלי המניות הקיימים, עזרא כהן וקרן גרין לנטרן, עוד כ-7.25 מיליון מניות. בסך הכול, לאחר ההנפקה, יעמוד שווי החברה על כ־936 מיליון שקל "אחרי הכסף".
הבעלות כיום מתחלקת שווה בשווה בין כהן לגרין לנטרן. לאחר ההנפקה יישאר כהן עם כ-39% מהחברה, גרין לנטרן עם כ-31%, והציבור יחזיק כ-30%. עבור גרין לנטרן מדובר באקזיט רווחי במיוחד, כאשר הקרן נכנסה לפני כעשור לפי שווי של כ-200 מיליון שקל בלבד, ומאז צירפה כמשקיעים את דיסקונט קפיטל וחברת הביטוח מגדל.
הביצועים בשנים האחרונות
שנת 2024 הייתה שנת שיא לגד. ההכנסות צמחו ל-676 מיליון שקל, עלייה של יותר מ-10% לעומת שנת 2023, שם גם נרשמה עלייה לעומת שנת 2022, אם כי מנתונה יותר של כ-6%. הרווח הגולמי עמד על 196 מיליון, צמיחה של 15% לעומת שנת 2023, כאשר המרווח הגולמי השתפר לכ-29.3% לעומת 28.1%. הרווח התפעולי הגיע ל-63.7 מיליון שקל, צמיחה של 33% עם מרווח של 9.4% לעומת 8.1% בשנת 2023, והרווח הנקי זינק ב-57% ל-38.5 מיליון שקל, אם כי נרשמה הוצאה חריגה בשנת 2023. גם 2025 נפתחה ברגל ימין, ברבעון הראשון רשמה החברה הכנסות של 166 מיליון שקל, עלייה של 7.8% לעומת הרבעון המקביל, רווח תפעולי של 14.3 מיליון שקל (עלייה של 30%) ורווח נקי של 10.2 מיליון לעומת 5.75 מיליון ברבעון המקביל.
מה תעשה החברה עם הכסף?
מרבית כספי ההנפקה מיועדים להקמת מחלבה ומרכז לוגיסטי חדשים באזור התעשייה תימורים. המתחם יתפרש על 22 דונם, יכפיל את כושר הייצור מ-25 אלף ל-50 אלף טון בשנה, וצפוי על פי התשקיף לתרום תוספת EBITDA של 25-40 מיליון שקל בשנה, לצד התייעלות נוספת בהיקף 13-17 מיליון שקל. ההשקעה מוערכת בין 180-200 מיליון שקל ותמומן ברובה מההנפקה.
- גד בדרך לבורסה: תנפיק לפי שווי של עד 900 מיליון שקל
- הרבלייף – 5 כללים לתזונה מאוזנת ואורח חיים בריא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזיות קדימה
גד מציבה יעדי מכירות לשנים הבאות. החברה צופה הכנסות של 850-950 מיליון שקל עד 2029 עם EBITDA של 110-125 מיליון, ובהמשך צופה מכירות של בין 1-1.25 מיליארד שקל עד 2035 ו-EBITDA של 150-180 מיליון שקל. חלק מהאסטרטגיה כולל כניסה לעולמות החלבון הצמחי, כאשר החברה רכשב את השליטה (51%) במשק ויילר המתמחה בטופו, מבצעת שיתוף פעולה עם רימילק להשקת סדרת מוצרים ב-2026, והשקת מותג חדש.
במקביל, החברה צופה לשמור על מדיניות חלוקת דיבידנדים של 50% מהרווח השנתי. בין 2019 ל-2024 חולקו לבעלי המניות כ-220 מיליון שקל, ובאוגוסט האחרון חולק דיבידנד נוסף של 35 מיליון שקל.
האם הרווחים מצדיקים את השווי?
במחיר ההנפקה, שווי החברה לפני הכסף משקף מכפיל רווח של כ-19 (725 מיליון שווי על רווח נקי של 38.5 מיליון שקל) על רווחי שנת 2024. על בסיס השווי אחרי הכסף, מדובר במכפיל גבוה יותר, סביב 24 אם כי ההון גדל. עם זאת, אם ההערכות של החברה יתממשו, קרי תוספת של עשרות מיליוני שקלים ל־EBITDA מהמעבר לתימורים, לצד הפחתת הוצאות מימון כתוצאה מהחזר חוב, השורה התחתונה יכולה לגדול במהירות. במצב כזה, הרווח הנקי עשוי לעבור את רף 50 מיליון שקל כבר בשנת 2028, מה שייתן מכפיל של כ-18 על השווי אחרי הכסף, לא מכפיל עתידי נמוך במיוחד.
- ויקטורי שומרת על יציבות, עם גידול במכירות ושיפור ברווח הגולמי
- תיק האשראי של נאוי ממשיך לצמוח, אך ההוצאה לחובות מסופקים גדלה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק
קצב הצמיחה שמציגה החברה גם לא גדול במיוחד, כאשר על פי נקודת האמצע של התחזיות שמציגה החברה לשנים הבאות, הצמיחה השנתית הממוצעת צפויה לעמוד בין 5-6%, כלומר מדובר בחברה במצפה לשמור על צמיחה יציבה ולא התרחבות אקספוננציאלית, כאשר השיפור יגיע בעיקר מייעול והורדת עלויות.
בשורה התחתונה
מחלבות גד מגיעה לשוק עם תוצאות חזקות, מותג מבוסס ותוכניות להתרחבות מתונה, אך מתומחרת בשווי שאינו זול ביחס לציפיות הצמיחה של החברה. ייתכן שהעיתוי, קרי שוק ההון שמחפש השקעות, מאפשר לה לדרוש שווי גבוה יותר ממה שהייתה מקבלת אולי בעיתוי אחרי, גם אם מדובר בחברה שמבוססת בעיקר על ייעול וצמיחה מדודה.

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש
רשת רמי לוי רמי לוי -0.64% מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03% ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.
רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על
קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול
של כ-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .
ההון העצמי של קופיקס עומד על כ-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה.
קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה,
שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- רמי לוי טעה - וישלם: רשות ני"ע הטילה עיצומים על הטעות בדוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמי לוי עצמה מוכרת
בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה
שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח
עמיעד מערכות מים סובלת מנסיבות גיאופוליטיות שמובילים אותה להפסד נקי של 0.9 מיליון דולר, יחד עם ירידה בהכנסות וירידה חדה במדדי הרווחיות, גם צבר ההזמנות ירד
חברת עמיעד עמיעד -0.08% , העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשייה, דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 ועברה להפסד נקי של כ-0.9 מיליון דולר לרבעון, שינוי כיוון לעומת רווח של כ-0.9 מיליון דולר ברבעון
המקביל אשתקד. בהתאם, החברה הציגה ירידה של כ-8% בהכנסות, שעמדו על כ-30.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-33.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. הירידה מיוחסת בעיקר לפעילות מגזר התעשייה, שנפגע מהאטה בסגירת פרויקטים חדשים. במקביל, מגזר ההשקיה דווקא רשם עלייה, אם כי זו
לא הצליחה לקזז את הירידה הכללית. הרווח הגולמי ירד ל-9.7 מיליון דולר, צניחה של כ-20% לעומת 12.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בשחיקה משמעותית, שנובעת משינויים בתמהיל המוצרים, שינויים גיאוגרפיים בהיקפי המכירות, וכן התחזקות השקל מול הדולר שפגעה ברווחיות החברות
הבנות, שפועלות מחוץ לישראל (רק כ-9.5% מהמכירות של עמיעד הן בישראל) .
גם הרווח התפעולי של החברה שינה כיוון באותו האופן ברבעון, ועבר להפסד של כ-1.33 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים המרכזיים לכך הם
גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, עלייה בשכר ועלויות פיתוח, ושחיקת שולי הרווח, הן במגזר התעשייה והן במגזר ההשקיה. ה-EBITDA למחצית הראשונה של 2025 עמד על 3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. ועם זאת, עצם העובדה שה-EBITDA נשאר חיובי גם ברבעון
עם הפסד תפעולי מצביעה על קיומה של תשתית תפעולית שמאפשרת המשך פעילות יציבה.
תזרים שלילי, שריפת מזומנים ושחיקה בצבר ההזמנות
על רקע תוצאות הרבעון, קשה להתעלם מהנסיבות החיצוניות. עמיעד מפעילה בטורקיה את חברת הבת FTS, המשמשת מוקד ייצור ושיווק
מרכזי לפתרונות סינון מים לתעשייה המקומית ולמדינות שכנות, ובנוסף מייצרת עבור לקוחות גלובליים של הקבוצה. אף שהפסקת הסחר בין טורקיה לישראל יצרה אי ודאות, החברה מדווחת כי לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילות, בעיקר משום שרוב פעילות FTS אינה קשורה ישירות לישראל ונמצאו
מסלולי אספקה חלופיים. עם זאת, הסביבה הכלכלית והפוליטית בטורקיה, אינפלציה גבוהה, עליות שכר והיחסים הדיפלומטיים מול ישראל, מציבה אתגר שעלול להשפיע על תרומתה של החברה הבת בעתיד.
בנוסף, עליית המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (מ-10% ל-15% החל מאוגוסט) עשויה להכביד על פעילות היצוא בהמשך השנה, גם אם בשלב זה אין לכך השפעה כספית מהותית. החברה ציינה כי תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולבחון דרכי פעולה נוספות.
- עמיעד עם זינוק של 50% ברווח ברבעון ועלייה של 5% בהכנסות
- עמיעד: ההכנסה ברבעון קפצה ב-40% לצד מעבר לרווח של 2.4 מיליון דולר; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הרבעון השני של 2025 הציגה עמיעד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר, נתון שממחיש את הלחץ התפעולי שבו היא נמצאת, היות והוצאות החברה, בעיקר שכר, חומרי גלם ותשלומים לספקים, עלו על התקבולים שהתקבלו מלקוחות במהלך התקופה. נכון ל-30 ביוני 2025 עמד האשראי הבנקאי הקצר־טווח של החברה על כ-22 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בסוף יוני 2024. במקביל, יתרת המזומנים של החברה ירדה ל-7.1 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-12.4 מיליון דולר בסוף 2024.