האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?
בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?
במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.
המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%
מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל.
בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.
הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח.
- מה עושים עם סכום כסף ש"נחת" בתא המשפחתי?
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.
מלכודת הגמישות: כשהחופשה מסכנת את קורת הגג
ההוראה החדשה מחדדת את מגבלת ההחזר הכולל: כל ההתחייבויות, משכנתא, הלוואות לכל מטרה ושיפוץ, לא יעלו על 40% מההכנסה הפנויה. הבנקים חייבים לבחון את התמונה המלאה של משק הבית, כולל נתוני אשראי, שיעור מימון ומצב הנכס. כמו כן, עבור רוכשי דירות מסובסדות כמו במסגרת "דירה בהנחה", תקרת שווי הנכס לחישוב ההלוואה עלתה ל-2.1 מיליון שקל, מה שמשקף את עליית ערך הדירה האמיתי מעבר למחיר הרכישה. המטרה היא גמישות מבוקרת, לא עידוד צריכה.
ההקלות משתלבות במגמות רחבות יותר בשוק. ברבעון השלישי של 2025, היקף המשכנתאות ירד מעט לעומת 2024, עם ריבית ממוצעת של 5% במסלול לא צמוד ותקופת פירעון של 23 שנים וחצי. אך הביקוש להלוואות משלימות גדל, בעיקר בקרב משקיעים ומשפחות עם נכסים. פרשנים רואים בכך תגובה ליוקר המחיה: השכר הריאלי נשחק ב-2%-3% בשנתיים האחרונות, והוצאות משקי הבית עלו ב-5% בממוצע. במקביל, מחירי הדירות ירדו באחוז-שניים בסוף 2025, מה שמגדיל את שווי הנכסים הזמינים לשעבוד.
- יד שנייה ממעמד הביניים: השוק החלופי שמספק לנו את הצורך לקנות
- יום הולדת, הוצאה נכבדת: איך הפכו מסיבות הילדים להפקות ענק של אלפי שקלים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
עם זאת, ההחלטה אינה פותרת בעיות מבניות. בשוק שבו ריבית בנק ישראל נשארת גבוהה יחסית, והתחזיות מדברות על ירידה מתונה רק בתחילת 2026, הלוואות כאלה עלולות להגביר פגיעות למשברים. דוגמה: משפחה עם משכנתא קיימת של 1.5 מיליון שקל ומשכנתא משלימה של 300 אלף שקל תגיע להחזר חודשי של כ-10,000 שקל, קרוב למגבלה של 40% מהכנסה פנויה של 25 אלף שקל. אם המדד עולה ב-3%, ההחזר גדל ב-300-400 שקל, מה שמצמצם מרחב תמרון.
ניתן להבין מכך כי הלוואה לכל מטרה היא כלי ניטרלי, שאי אפשר למסגר אותו כחיובי או שלילי. בתקופה של ריבית גבוהה, שחיקת שכר ועליית הוצאות, היא יכולה להקל על תזרים, כמו בהחלפת חוב יקר בזול או מימון צורך זמני. אך שימוש בצריכה שוטפת על חשבון הנכס היקר ביותר מסכן יציבות ארוכת טווח. ההקלות של בנק ישראל מרחיבות את הגישה לאשראי, אך שומרות על בלמים כמו מגבלת 40% ומגבלת 200 אלף שקל, כדי למנוע מינוף יתר שקט. ההחלטה לא פתחה דלת ללא משקוף, היא הרחיבה את הפתח, אך השאירה את המסגרת במקום.
