הירשמו
  1. ראשי
  2. צרכנות פיננסית
הלוואה
צילום: Freepik

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואה מינוף בנק ישראל
ההודעה של בנק ישראל על קיבוע ההקלות במימון ועדכון אופן חישוב שווי הנכס סימנה את סופה של תקופת "הוראות השעה" ותחילתה של מציאות פיננסית חדשה. מה שהחל כצעד זמני בתקופות משבר, הפך כעת לנורמה קבועה: היכולת למנף את דירת המגורים עד ל-70% משוויה לצורך הלוואה לכל מטרה. 

במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.

המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%

ההחלטה להפוך את האפשרות לנטילת הלוואה לכל מטרה עד שיעור של 70% משווי הנכס להוראה קבועה משנה את כללי המשחק בשוק האשראי. בעבר השעבוד לצורך הלוואה שאינה משכנתא היה מוגבל ל-50% משווי הדירה. ההקלה הזמנית, שהחלה בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, אפשרה הרחבה ל-70% עם תקרה של 200 אלף שקל מעל רף ה-50%. כעת, הקיבוע הופך את זה לנורמה, אך כולל מגבלות נוספות כמו חישוב יחס החזר כולל מההכנסה הפנויה. זאת, על רקע עלייה בתיק האשראי.

מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל. 

בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.

הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח. 

גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.

מלכודת הגמישות: כשהחופשה מסכנת את קורת הגג

אבל הסכנה טמונה בגמישות היתר. הלוואה לכל מטרה אינה מוגדרת, היא יכולה לממן שיפוץ, סגירת מינוס, החזר חובות או אפילו צריכה שוטפת כמו חופשה. כשהכסף זמין וזול יחסית, קל לטשטש בין שימוש אחראי לגלגול בעיות. שיעור הפיגורים בהלוואות כאלה עומד על 1.2% בסוף 2025, פי שניים משיעור הפיגורים במשכנתאות רגילות (0.6%), מה שמעיד על סיכון גבוה יותר. אם ההכנסה נפגעת, כמו במקרה של פיטורים או עלייה במדד, העומס המצטבר עלול להוביל למצוקה פיננסית.
בנק ישראל מודע לסיכונים ומכניס בלמים. 

ההוראה החדשה מחדדת את מגבלת ההחזר הכולל: כל ההתחייבויות, משכנתא, הלוואות לכל מטרה ושיפוץ, לא יעלו על 40% מההכנסה הפנויה. הבנקים חייבים לבחון את התמונה המלאה של משק הבית, כולל נתוני אשראי, שיעור מימון ומצב הנכס. כמו כן, עבור רוכשי דירות מסובסדות כמו במסגרת "דירה בהנחה", תקרת שווי הנכס לחישוב ההלוואה עלתה ל-2.1 מיליון שקל, מה שמשקף את עליית ערך הדירה האמיתי מעבר למחיר הרכישה. המטרה היא גמישות מבוקרת, לא עידוד צריכה.

ההקלות משתלבות במגמות רחבות יותר בשוק. ברבעון השלישי של 2025, היקף המשכנתאות ירד מעט לעומת 2024, עם ריבית ממוצעת של 5% במסלול לא צמוד ותקופת פירעון של 23 שנים וחצי. אך הביקוש להלוואות משלימות גדל, בעיקר בקרב משקיעים ומשפחות עם נכסים. פרשנים רואים בכך תגובה ליוקר המחיה: השכר הריאלי נשחק ב-3-2 אחוזים בשנתיים האחרונות, והוצאות משקי הבית עלו ב-5% בממוצע. במקביל, מחירי הדירות ירדו באחוז-שניים בסוף 2025, מה שמגדיל את שווי הנכסים הזמינים לשעבוד.
עם זאת, ההחלטה אינה פותרת בעיות מבניות. בשוק שבו ריבית בנק ישראל נשארת גבוהה יחסית, והתחזיות מדברות על ירידה מתונה רק בתחילת 2026, הלוואות כאלה עלולות להגביר פגיעות למשברים. דוגמה: משפחה עם משכנתא קיימת של 1.5 מיליון שקל ומשכנתא משלימה של 300 אלף שקל תגיע להחזר חודשי של כ-10,000 שקל, קרוב למגבלה של 40% מהכנסה פנויה של 25 אלף שקל. אם המדד עולה ב-3%, ההחזר גדל ב-300-400 שקל, מה שמצמצם מרחב תמרון.

ניתן להבין מכך כי הלוואה לכל מטרה היא כלי ניטרלי, שאי אפשר למסגר אותו כחיובי או שלילי. בתקופה של ריבית גבוהה, שחיקת שכר ועליית הוצאות, היא יכולה להקל על תזרים, כמו בהחלפת חוב יקר בזול או מימון צורך זמני. אך שימוש בצריכה שוטפת על חשבון הנכס היקר ביותר מסכן יציבות ארוכת טווח. ההקלות של בנק ישראל מרחיבות את הגישה לאשראי, אך שומרות על בלמים כמו מגבלת 40% ומגבלת 200 אלף שקל, כדי למנוע מינוף יתר שקט. ההחלטה לא פתחה דלת ללא משקוף, היא הרחיבה את הפתח, אך השאירה את המסגרת במקום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנק מט"ח של כאל. קרדיט: יח"צארנק מט"ח של כאל. קרדיט: יח"צ

כאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי

באמצעות הארנק, אפשר יהיה לרכוש שבעה מטבעות שונים, ללא צורך בפתיחת חשבון, טפסים או בירוקרטיה, אלא ישירות דרך הכרטיס החוץ בנקאי

רן קידר |
נושאים בכתבה ארנק דיגיטלי

חברת כאל  משיקה ארנק מט"ח חדש המקושר לכרטיס האשראי החוץ-בנקאי של החברה, ומאפשר לכל לקוח לרכוש מט"ח ישירות באפליקציה, ללא צורך בפתיחת חשבון, ללא טפסים ובירוקרטיה. לראשונה, ניתן לקנות שבעה מטבעות שונים מראש בשער אטרקטיבי, ולהתחיל לשלם במט"ח ישירות מהכרטיס, בקניות אונליין, בחו"ל ובמשיכת מזומן, ללא עמלות נוספות לחברת האשראי.

וכך, רכישת מט"ח במהלך נופש בחו"ל הופך להיות פשוט מתמיד. אין צורך לעמוד בתור, למשוך מזומן או לעמוד בצ'יינג'. הארנק דיגיטלי למטבע חוץ הופך את הרכישה לפשוטה, מאפשר מעקב אחרי היתרות בזמן אמת וכמובן, מאפשר לשלם באינספור בתי עסק בעולם (או באונליין). 

מבחינת השימוש,  במידה ויישארו לכם יתרות מטבע שלא נוצלו, תוכלו לשמור אותם אצלכם או למכור אותם חזרה על פי שער ההמרה במועד שבו תרצו להמיר חזרה לשקלים. בנוסף, על כל רכישה ממשיכים הלקוחות לצבור נקודות בכרטיס.

הארנקים הדיגיטליים צוברים תאוצה ולפני מספר חודשים, הישראלים ועל פי נתוני שב״א, בחצי השנה הראשונה של 2025, ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים זינקו בכ-42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו לסך של כ־43 מיליארד שקל. נתונים אלה מגלים שינויי עומק בהרגלי הצריכה ומראה כי הארנקים הדיגיטליים, זאת אומרת אפליקציות תשלום כמו אפל פיי, גוגל פיי, ביט ושות', מהווים כעת 38.2% מכלל הרכישות בעסקאות פיזיות, ו־15.9% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי בישראל. היקף ההוצאה היומית הממוצעת עומד על כ־237.8 מיליון שקל

המעבר לארנק דיגיטלי מוזיל עלויות לעסקים, מקצר תורים ומאפשר גישה נוחה למידע צרכני, מה שמהווה יתרון נוסף בתקופה של אי־ודאות וירידה בהוצאה הממוצעת למשק בית, ואם למישהו היה ספק, הנתונים מבהירים: התשלום הדיגיטלי כבר אינו תופעה שולית, אלא נתח הולך וגדל ממבנה הצריכה הישראלי. השאלה שנותרה היא כיצד יגיבו בנקים, רשתות וספקי אשראי למגמה הזו, והאם נתח השוק הדיגיטלי ימשיך לכרסם בכספומט ובקופה הרגילה.

להמשך הכתבה לחץ כאן