וואימו נכנסת ללונדון. קרדיט: רשתות חברתיות
וואימו נכנסת ללונדון. קרדיט: רשתות חברתיות

הקרב על האוטונומי: וויימו מגייסת לפי שווי של מעל 100 מיליארד דולר

חברת הנהיגה האוטונומית של אלפבית מנהלת מגעים לגיוס של יותר מ־15 מיליארד דולר, מרחיבה במהירות את פעילותה בארה״ב ובעולם ומבססת יתרון ברור מול טסלה, בעוד אילון מאסק מזהיר: לא יהיה מנצח אחד בתחום הרובוטיקה עוד עשרות שנים

רן קידר |
נושאים בכתבה וואימו

וויימו (Waymo), חטיבת הנהיגה האוטונומית של אלפבית Alphabet -0.54%  , עומדת במרכזו של אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שידע שוק הרכב האוטונומי מאז הקמתו. על פי דיווחים רבים, החברה מנהלת מגעים עם משקיעים פוטנציאליים לגיוס הון בהיקף של מעל 15 מיליארד דולר, לפי שווי שעשוי לחצות את רף ה-100 מיליארד דולר ואף להגיע עד כ-110 מיליארד. סבב הגיוס צפוי להתגבש בתחילת השנה הקרובה, ולהיות מובל על ידי אלפבית, לצד השתתפות של משקיעים חיצוניים.

מדובר בקפיצת שווי דרמטית ביחס לסבב הקודם של וויימו, שנסגר באוקטובר 2024 לפי שווי של כ-45 מיליארד דולר. אם אכן יושלם הגיוס בהיקף המדובר, הוא יהיה יותר מכפול בגודלו מהסבב הקודם, ויחזק את מעמדה של וויימו כחברה הפרטית היקרה ביותר בעולם בתחום התחבורה האוטונומית.

ממיזם ניסיוני למנוע צמיחה

וויימו, שנולדה מתוך פרויקט הרכב האוטונומי של גוגל והופרדה כחברה עצמאית בשנת 2016, נחשבת כיום למובילה הברורה בשוק הרובוטקסי האמריקאי. היא המפעילה היחידה בארה״ב שמציעה שירותי נסיעה אוטונומיים בתשלום, ללא נהג בטיחות וללא מלווה אנושי ברכב. צי החברה כולל למעלה מ-2,500 כלי רכב אוטונומיים, והיא ממשיכה להשקיע סכומי עתק בהרחבתו ובהטמעת טכנולוגיות חישה ובינה מלאכותית מתקדמות.

על פי נתוני החברה ודיווחים בתקשורת, וויימו חצתה לאחרונה רף של כ־450 אלף נסיעות בתשלום בשבוע, ובמהלך 2025 לבדה ביצעה כ-14 מיליון נסיעות. בקצב הנוכחי, החברה צפויה לסיים את השנה עם למעלה מ-20 מיליון נסיעות מצטברות מאז השקת השירות המסחרי ב-2020, ובכך להוביל את הענף.

התרחבות אגרסיבית לשווקים חדשים

כיום מפעילה וויימו שירותי רובוטקסי בתשלום במספר אזורים מרכזיים, בהם אזור מפרץ סן פרנסיסקו, פיניקס, אוסטין, אטלנטה ולוס אנג’לס. במקביל, החברה נמצאת בשלבי בדיקה, היערכות או השקה מתוכננת ב־26 שווקים שונים בארה״ב ובעולם.

בשנת 2026 מתכננת וויימו להתרחב לערים נוספות, בהן דאלאס, דנבר, דטרויט, יוסטון, לאס וגאס, מיאמי, נאשוויל, אורלנדו, סן אנטוניו, סן דייגו וושינגטון די.סי. בנוסף, החברה הודיעה על כוונתה להשיק פעילות בלונדון, שתהווה את אזור השירות הראשון שלה מחוץ לארצות הברית, וסימנה את השאיפות הגלובליות הברורות.

אלפבית, ההשקעה והלחץ להוכיח רווחיות

הגיוס המתוכנן משתלב במאמץ רחב יותר של אלפבית למצב את וויימו כגורם עסקי משמעותי ולא רק כהימור טכנולוגי עתיר הוצאות. מנכ״ל אלפבית, סונדר פיצ’אי, ציין לאחרונה כי וויימו צפויה לתרום “תרומה משמעותית” לתוצאות הפיננסיות של הקבוצה כבר החל משנת 2027.

במסגרת הסבב הקודם התחייבה אלפבית להשקעה רב־שנתית של כ-5 מיליארד דולר, לצד משקיעים מובילים כגון אנדריסן הורוביץ, פידליטי, סילבר לייק, טייגר גלובל ועוד. הכנסת ההון החיצוני הנוסף נועדה, בין היתר, להפחית את הנטל התקציבי על אלפבית, ששווי השוק שלה עומד כיום על כ-3.7 טריליון דולר, ולספק לוויימו גמישות אסטרטגית לקראת שלב הצמיחה הבא.

טסלה, מאסק והוויכוח על עתיד התחום

ברקע המגעים לגיוס, מתחדד גם הוויכוח בין השחקניות המובילות בשוק. מנכ״ל טסלה, אילון מאסק, אמר לאחרונה כי לדעתו לא יהיה “מנצח ברור” בתחום הרובוטיקה והנהיגה האוטונומית עוד “עשרות שנים”. דבריו מגיעים בעיצומם של מהלכי הרובוטקסי של טסלה, בעיקר באוסטין ובאזור מפרץ סן פרנסיסקו, אם כי בשלב זה כלי הרכב עדיין כוללים נהגים או מפקחי בטיחות אנושיים. לאחרונה, נצפה רכב טסלה נוסע ללא מפקח בטיחות באוסטין, והסתובב ברשתות החברתיות סרטון שלו, כך שנוצרה ציפיה שהשלב הבא של טסלה, ה-FSD, הולך ומתקרב. 

חלק ניכר משווי השוק האדיר של טסלה, כ-1.53 טריליון דולר, הגבוה בעולם בענף הרכב, מיוחס לאופטימיות המשקיעים סביב טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית והחזון הרחב של מאסק, הכולל גם את האופטימוס, הרובוט דמויי האדם. מנגד, וויימו מציגה גישה זהירה ומדורגת יותר, עם דגש על רגולציה, בטיחות והפעלה מסחרית בפועל.

המרוץ לרובוטקסי נמצא כעת בנקודת רתיחה. וויימו, עם פעילות מסחרית רחבה, נתוני שימוש מוכחים וגיבוי פיננסי של אלפבית, מציבה רף גבוה במיוחד למתחרות. אם אכן תושלם עסקת הגיוס לפי שווי תלת-ספרתי, היא לא רק תחזק את מעמד החברה אלא גם תשדר לשוק כי עידן הרכב האוטונומי עובר משלב ההבטחות, לשלב הביצוע בקנה מידה עולמי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רובוטיקה  (רשתות)רובוטיקה (רשתות)

למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?

חברת AMC Robotics, שפועלת מאז 2014 והשלימה לאחרונה מיזוג SPAC, מציגה רובוט אבטחה אוטונומי למחסנים, שווי שוק של כ־250 מיליון דולר והיקף מצומצם של מניות זמינות למסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רובוטיקה

מניית AMC Robotics (AMCI) מזנקת ב-80%, יום אחד בלבד לאחר זינוק חד של כ־168%. העלייה האחרונה מצטרפת לגל עניין שנוצר סביב החברה בעקבות שורת התפתחויות עסקיות, ובראשן המעבר לשלב מסחור של טכנולוגיית הרובוטיקה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה. בשוק רואים במהלך זה שינוי מהותי באופי החברה, ממיזם טכנולוגי בשלב מוקדם לחברה המבקשת לייצר הכנסות בפועל.

AMC Robotics פועלת מאז 2014, אך עד לאחרונה פעלה הרחק מאור הזרקורים של שוק ההון. פעילותה התמקדה בפיתוח פתרונות אבטחה חכמים, בעיקר באמצעות שילוב של ראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית במערכות פיקוח וניטור. אחד המוצרים המרכזיים בפעילות ההיסטורית של החברה הוא קו מצלמות האבטחה YI, שנועד לשימושים מסחריים ותעשייתיים. עם השנים הרחיבה החברה את תחומי הפעילות שלה מעבר למצלמות, מתוך ניסיון להציע פתרונות אבטחה אוטונומיים ומבוססי תוכנה.

לאחרונה חשפה החברה רובוט ארבע-רגלי אוטונומי, המבוסס על טכנולוגיית Visual-AI, המיועד לסיורי אבטחה ותגובה לאירועים במחסנים, מרכזים לוגיסטיים ואתרים תעשייתיים. הרובוט נועד לפעול באופן עצמאי, לנווט בסביבה מורכבת ולהגיב לאירועים בזמן אמת. לפי תיאורי החברה, הרובוט משלב חיישנים מתקדמים עם יכולות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, ומסוגל לקבל החלטות תפעוליות ללא צורך במפעיל אנושי צמוד. השוק הלוגיסטי, שבו נרשמת מגמה מתמשכת של אוטומציה, נתפס כיעד המרכזי ליישום הטכנולוגיה.

מנכ״ל החברה, שון דה, אמר עם פרסום התוכניות למסחור כי החברה נכנסת לשלב חדש בפעילותה. לדבריו, השאיפה היא להביא לשוק מוצרים שיספקו רמת אוטומציה גבוהה יותר ללקוחות ארגוניים, תוך שיפור היעילות והבטיחות באתרי פעילות.


כבר לא שלד בורסאי

בתחילת דצמבר הושלם מיזוג שבמסגרתו חדלה החברה לפעול כשלד בורסאי מסוג SPAC, והחלה להיסחר כחברה תפעולית בנאסד״ק תחת הסימול AMCI. לפני המיזוג, פעילותה הציבורית של החברה הייתה מוגבלת להחזקת כספים בנאמנות, ללא פעילות עסקית שוטפת. עם השלמת העסקה שוחררו הכספים, והחברה קיבלה גישה להון שנועד לממן את המעבר משלב פיתוח לשלב מסחור.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -1.86%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.