טאיוואן
צילום: Frolda unsplash

ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר

היימארס, הוביצרים, טילי נ״ט ורחפני חימוש משוטט נכנסים לעסקה הגדולה ביותר עד היום מול האי, על רקע לחץ גובר מסין ותוכנית תקציב ביטחון משלימה עד 2033

ליאור דנקנר |

ארצות הברית מאשרת ביום רביעי מכירת נשק לטייוואן בהיקף 11.1 מיליארד דולר, החבילה הגדולה ביותר שאושרה עד היום עבור האי שנמצא תחת לחץ צבאי הולך וגובר מצד סין. ההודעה היא השנייה תחת הממשל הנוכחי של הנשיא דונלד טראמפ, ומגיעה בזמן שבייג׳ינג מגבירה גם את הפעילות הצבאית וגם את המאמץ המדיני סביב טייוואן, שמצידה דוחה את טענות הריבונות של סין.


מה כוללת החבילה והשלב בקונגרס

משרד ההגנה של טייוואן מפרט שהעסקה כוללת שמונה פריטים. בין הרכיבים המרכזיים נמצאות מערכות רקטיות מסוג היימארס, הוביצרים, טילי נ״ט מסוג ג׳אוולין, רחפני חימוש משוטט מדגם אלטיוס, וכן חלקים עבור ציוד נוסף. בטייוואן מציינים שארצות הברית ממשיכה לסייע בשמירה על יכולת הגנה עצמית מספקת ובבניית כוח הרתעה, תוך שימוש ביתרונות של לחימה לא סימטרית.

לפי טייוואן, החבילה נמצאת בשלב הודעה לקונגרס. זה השלב שבו למחוקקים יש אפשרות לחסום או לשנות את העסקה אם ירצו, אם כי בטייוואן מדגישים שקיים גיבוי רחב משתי המפלגות להמשך מכירות הנשק לאי. הפנטגון מפרסם בנפרד שהמכירות משרתות את האינטרסים הלאומיים, הכלכליים והביטחוניים של ארצות הברית, בכך שהן תומכות במאמצים של טייוואן למודרניזציה של הכוחות ושמירה על יכולת הגנתית שנחשבת אמינה.


למה טייוואן דוחפת ללחימה לא סימטרית

הקו שמקדם הממשל האמריקאי בשנים האחרונות דוחף את טייוואן לשינוי תפיסתי, מעבר לבניית כוח שמותאם ללחימה לא סימטרית. הרעיון הוא להישען יותר על מערכות ניידות, קטנות ולעיתים זולות יותר, שמסוגלות לייצר פגיעה ממוקדת ולייקר את המחיר של מהלך פלישה. בהקשר הזה, היימארס נתפסת ככלי משמעותי, בין היתר בגלל השימוש הנרחב שנעשה בה באוקראינה מול הכוחות הרוסיים, והטענה שהיא יכולה למלא תפקיד מרכזי בפגיעה בכוח פולש סיני.

דוברת לשכת הנשיא בטייוואן, קארן קואו, אומרת שטייוואן תמשיך לקדם רפורמות בביטחון, לחזק את החוסן ההגנתי של החברה כולה ולהציג נחישות להגן על עצמה, תוך הבעת תודה לארצות הברית על המכירות.

בחודש שעבר נשיא טייוואן לאי צ׳ינג תה מכריז על תקציב ביטחון משלים בהיקף 40 מיליארד דולר, לתקופה שבין 2026 ל-2033. לפי דבריו, אין מקום לפשרות בכל הנוגע לביטחון הלאומי. המהלך הזה מציב מסגרת תקציבית שיכולה לתמוך בהמשך רכש משמעותי ובהרחבת יכולות לאורך זמן.


לחץ מסין, ביקור שר החוץ והמתח הקבוע סביב מכירות הנשק

ההודעה מגיעה אחרי ביקור שלא פורסם מראש של שר החוץ של טייוואן, לין צ׳יה לונג, באזור וושינגטון בשבוע שעבר, לצורך פגישות עם גורמים אמריקאים, לפי שני מקורות. סדר היום של הפגישות לא מתברר, ומשרד החוץ הטייוואני נמנע מתגובה.

קיראו עוד ב"גלובל"

במישור הרחב יותר, לארצות הברית יש יחסים דיפלומטיים רשמיים עם בייג׳ינג, אך היא מחזיקה קשרים לא רשמיים עם טייוואן ונחשבת לספקית הנשק החשובה ביותר שלה. ארצות הברית מחויבת בחוק לספק לטייוואן את האמצעים להגן על עצמה, אך מכירות הנשק הן מקור קבוע לחיכוך מול סין. משרד החוץ הסיני לא מגיב מיידית לבקשת תגובה.


טייוואן היא לא רק מוקד למתיחות צבאית בים סין המזרחי אלא גם ציר מרכזי בשיח הכלכלי-אסטרטגי של המערב. המתיחות סביב האי משפיעה על שרשראות אספקה, שווקים אזוריים ומדיניות הגנה של כלכלות גדולות, ובעיקר על תעשיית השבבים, כשכל זעזוע בזירה הזו יכול להיתרגם מהר מאוד לסיכון תפעולי ליצרניות אלקטרוניקה, רכב, ציוד תקשורת ומחשוב במערב, דרך מחירים, זמני אספקה וזמינות רכיבים. 


קו טראמפ מול טייוואן והמסר האסטרטגי

נטייתו של טראמפ לקדם עסקאות והביקור המתוכנן שלו אצל נשיא סין שי ג׳ינפינג בשנה הבאה מעוררים באזור חשש מפני שחיקה בתמיכה האמריקאית בטייוואן. מנגד, בתחילת הכהונה השנייה השנה גורמים אמריקאים אומרים שיש כוונה להגביר את מכירות הנשק לטייפה לרמה שתעלה על תקופת הכהונה הראשונה, כחלק ממאמץ להרתיע את סין.

אסטרטגיית הביטחון הלאומי שמתפרסמת החודש מגדירה יעד של הרתעת עימות סביב טייוואן באמצעות שמירה על יתרון צבאי מול סין באזור. בטייוואן מקבלים את הניסוח הזה בחיוב, ובמיוחד את הדגש על החשיבות האסטרטגית של האי בשל מיקומו שמחלק את צפון מזרח אסיה ודרום מזרח אסיה לשתי זירות נפרדות. סין רואה בטייוואן חלק משטחה, עמדה שטייפה דוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות
מעבר לים

הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?

החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים

גיא טל |


השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?

החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.

במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.

גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).

הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.

הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).