סין מגבירה לחץ כלכלי על יפן: הפחתת טיסות כתגובה למתיחות סביב טייוואן

בעוד המתיחות הדיפלומטית בין בייג'ינג לטוקיו הולכת ומחריפה, פרסמה סין הנחיה רשמית לחברות התעופה שלה להפחית באופן משמעותי את מספר הטיסות ליפן, והמהלך ייכנס לתוקף מיידי ויימשך עד מרץ 2026. הצעד, שמגיע על רקע הצהרותיה של ראש ממשלת יפן, סאנאה טקאיצ'י, בנוגע להתערבות צבאית אפשרית במקרה של פלישה סינית לטייוואן, משלב אלמנטים של לחץ מדיני עם השלכות כלכליות ישירות. על פי דיווחים מניקיי אסיה והגרדיאן, כבר בוטלו מאות אלפי כרטיסי טיסה, וההערכות הן שהנזק הכלכלי ליפן עשוי להגיע ל-1.2 מיליארד דולר עד סוף 2025, עם פוטנציאל להפסדים של עד 9 מיליארד דולר אם המגמה תימשך.

ההנחיה, שפורסמה על ידי רשות התעופה האזרחית הסינית (CAAC), מחייבת את החברות להקטין את תדירות הטיסות ב-20% עד 30% במסלולים מרכזיים, כגון סיאנגהאי-אוסקה וצ'ונגצ'ינג-טוקיו. חברות כמו אייר צ'יינה, צ'יינה איסטרן וצ'יינה סאדרן איירליינס קיבלו הוראה ליישם את השינויים לעת עתה, עם שיקול דעת פנימי בבחירת המסלולים שייפגעו. המועד - משלהי נובמבר 2025 ועד מרץ 2026 - תואם את תקופת המעבר בין לוחות הזמנים העונתיים של התעופה, מה שמעיד על כוונה להאריך את ההגבלה מעבר לחגי השנה החדשה, תקופה קריטית לתיירות בין המדינות. על פי נתונים מהשוק הסיני, כבר בנובמבר לבדו בוטלו כ-32% מכרטיסי הטיסה ליפן, המהווים כ-500,000 כרטיסים, והחברות מציעות החזרים מלאים ללא קנסות, מה שמעודד ביטולים נוספים.

הרקע הדיפלומטי: הצהרות טקאיצ'י והתגובה הסינית

הרקע הדיפלומטי לעניין נעוץ בהצהרותיה של טקאיצ'י, שמונה לראש הממשלה הראשונה אישה בתולדות יפן באוקטובר 2025. במהלך ועידת הפרלמנט היפני ב-7 בנובמבר, היא אמרה כי "יפן תשקול התערבות צבאית אם סין תנסה לפלוש לטייוואן, כחלק מהאינטרסים האסטרטגיים שלנו באזור". הדברים, שפורסמו גם ב-CNN ובחוות'ם האוס, נתפסו בביג'ינג כהסלמה ישירה, שכן הם מחזקים את הברית היפנית-אמריקאית סביב טייוואן. סין, שרואה בטייוואן חלק בלתי נפרד משטחה, הגיבה מיידית: משרד החוץ הסיני זימן את השגריר היפני להוקעה, והנחה את אזרחיה להימנע מטיולים ליפן עקב "סיכונים ביטחוניים". כתוצאה מכך, אתרי הזמנות סיניים כמו Ctrip דיווחו על ירידה של 80% בהזמנות ליפן לשארית השנה. להרחבה: סין מזהירה את אזרחיה: הימנעו מנסיעות ליפן על רקע מתיחות סביב טייוואן.

מבחינה כלכלית, ההשפעה על יפן חמורה במיוחד. סין היא מקור התיירות הגדול ביותר של יפן, עם כ-10 מיליון מבקרים בשנה טרום-מגפה, והוצאותיהם מהוות כ-20% מסך ההכנסות מתיירות. על פי הערכות של China Trading Desk, שצוטטו ב-Dim Sum Daily, יפן עלולה לאבד 1.2 מיליארד דולר בהוצאות תיירים סינים עד סוף 2025, בעיקר בתחומי האירוח

• המניה שזינקה 109% ביום ואיך זה קשור לאבו דאבי וסין?
• האופוריה הסינית סביב הנפקות חברות AI נרגעת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

, הקמעונאות והפנאי. עסקים באוסקה ובטוקיו, שתלויים בתיירים סינים, כבר מדווחים על ביטולים המוניים: חברת התיירות East Japan International Travel Service איבדה 80% מההזמנות לנובמבר-דצמבר. אם ההגבלה תימשך עד 2026, ההפסדים הכוללים עשויים להגיע ל-9 מיליארד דולר, דבר שיחייב את יפן לגוון מקורות תיירות - אולי דרך אירופה או דרום-מזרח אסיה - אך זה ייקח זמן ויישפיע על תעשיות מקומיות.

גם הצד הסיני נפגע, אם כי פחות. חברות התעופה הסיניות, שפועלות בשוק תחרותי, נאלצות להעביר מטוסים ליעדים אחרים כמו תאילנד או אוסטרליה, מה שמגדיל עלויות תפעול ומפחית ניצול קיבולת. מניות אייר צ'יינה צנחו ב-5% לאחר הפרסום, על פי The Standard, והממשלה הסינית עשויה להזריק סיוע כדי למזער נזקים. עם זאת, המהלך משמש ככלי לחץ אסימטרי: סין יכולה לספוג את ההפסדים הקצרים, בעוד יפן תלויה יותר בקשרים אלה.

מגמה אסטרטגית רחבה: חלק ממתיחות ארוכת שנים

המתיחות הזו אינה מבודדת, אלא חלק ממגמה רחבה יותר של עימות בין סין ליפן, שמתמקד באזור אסיה-פסיפיק. מבחינה היסטורית, היחסים בין שתי המעצמות סוערים מאז מלחמת סין-יפן השנייה (1937-1945), שבה נהרגו כ-20 מיליון סינים תחת הכיבוש היפני. לאחר מלחמת העולם השנייה, יפן התנצלה רשמית ב-1972, אך מחלוקות טריטוריאליות נמשכות: ב-2012, קנייתם של איי סנקאקו (דיאויוי בסינית) על ידי יפן הובילה למחאות אלימות בסין ולחרם על מוצרים יפניים. מאז, סין הגבירה פעילות צבאית סביב האיים, כולל טיסות מטוסי קרב מעל המים הטריטוריאליים היפניים.

• מצפצף על כולם - דונלד טראמפ פרסם את נתוני תעסוקה שעות לפני הפרסום הרשמי
• הסוחרים חוזרים אחורה - הסיכוי להורדת ריבית בינואר כמעט ונעלם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החברה שמדווחת על הפסד של 17.5 מיליארד דולר ומזנקת 7%

בשנים האחרונות, טייוואן הפכה לנקודת חיכוך מרכזית. יפן, שרואה בטייוואן שותפה אסטרטגית, חתמה על הסכמי שיתוף מודיעין עם טייפיי ב-2021, והגבירה אימונים משותפים עם ארה"ב. על פי דוח של מועצת יחסי חוץ אמריקאית (CFR), נובמבר 2025 סימן הסלמה: סין פרסה ספינות חופים סביב טייוואן כתגובה להצהרות טקאיצ'י, ויפן הגיבה בהגברת תקציב ההגנה ל-8% מהתמ"ג. פרשנים בסטנפורד (APARC) רואים בטקאיצ'י, יורשתו של שינזו אבה, דמות שמאיצה את "הנורמליזציה" הצבאית של יפן, מה שמעורר חששות בסין מפני "טבעת כפייה" אמריקאית-יפנית. להרחבה: ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף.

מזווית דיפלומטית, סין משתמשת בכלים "אפורים" - לא מלחמה ישירה, אלא לחץ כלכלי ותעמולה - כדי להרתיע מבלי להסלים למלחמה. דוח של The Economist מציין כי מאז 2019, סין יישמה חרמות דומים על אוסטרליה וקנדה, והמהלך מול יפן משמש כמסר: "כל התערבות תגבה מחיר". ביפן, לעומת זאת, ההצהרות של טקאיצ'י נתפסות כהכרחיות להגנת האינטרסים, אך הן פוגעות בפופולריות שלה: סקר של Yomiuri Shimbun מראה ירידה של 15% בתמיכה הציבורית מאז הוויכוח על טייוואן. פרשנים בגרדיאן טוענים כי יפן נמצאת בדילמה - חיזוק הברית עם ארה"ב מחזק את הביטחון, אך מסכן את הכלכלה, שתלויה ב-25% מסחר עם סין.

השלכות אזוריות: ארה"ב, G20 והסיכונים הגלובליים

מבחינה אסטרטגית, העימות משפיע על כל האזור. ארה"ב, שמבטיחה הגנה על יפן וטייוואן, הגבירה נוכחות צבאית בבסיסים באוקינאווה, מה שמעצים את החששות הסיניים. דוח של Orion Policy Institute מציין שיתופי פעולה יפניים-טייוואניים ב-2024, כולל אימונים משותפים, כגורם להסלמה. בסין, המפלגה הקומוניסטית משתמשת במתיחות כדי לגבש תמיכה פנימית, במיוחד לאור האטה כלכלית. מנגד, ביפן, עסקים כמו טויוטה וסוני, שמייצאים לסין מיליארדי דולרים, לוחצים על הממשלה להפחתת המתיחות.

השלכות רחבות יותר כוללות סיכונים לשרשרת האספקה הגלובלית: יפן וסין מייצרות יחד 30% מרכיבי האלקטרוניקה העולמיים, וכל הפרעה עלולה להעלות מחירים. בנוסף, תעשיית התעופה העולמית נפגעת - חברות כמו בואינג, שמספקות מטוסים לשתי המדינות, עלולות להיפגע מהעברת קיבולות. בפגישת ה-G20 בברזיל בנובמבר 2025, ניסיונות לדיאלוג בין נציגי סין ויפן נכשלו, כאשר בייג'ינג סירבה להשתתף בפאנל משותף על סחר אזורי, מה שמעצים את החששות מהיעדר מנגנוני הרגעה. ללא דיאלוג, הסיכון להסלמה גובר. משקיעים בתעופה, תיירות ומסחר צריכים להיערך לשינויים, בעוד מדינות אסיה אחרות - כמו קוריאה הדרומית - עשויות לנצל את החלון להגברת קשרים עם שתי הצדדים. להרחבה: יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין.

בסופו של דבר, המהלך מדגיש את השבריריות של היחסים: סין משיגה יתרון טקטי קצר טווח, אך מסכנת את יציבות האזור; יפן מחזקת עמידות אסטרטגית, אך משלמת מחיר כלכלי.

איך התפתח העימות בין סין ליפן?

1937-1945: מלחמת סין-יפן השנייה - כיבוש יפני של חלקים מסין, כולל טייוואן (אז פורמוזה), גורם לטראומה היסטורית ארוכת טווח עם מיליוני קורבנות סיניים, ומשאיר זיכרון מר של פשעי מלחמה.

1972: נורמליזציה דיפלומטית - בין סין ליפן, עם התנצלות יפנית רשמית, אך מחלוקות טריטוריאליות נשארות פתוחות ומשפיעות על יחסי סחר ראשוניים.

2012: קניית איי סנקאקו - על ידי יפן מובילה למחאות אלימות בסין ולחרם כלכלי זמני על מוצרים יפניים, שפוגע במכירות יפניות בסין בכ-1.5 מיליארד דולר.

2016-2020: הגברת פעילות צבאית - סין מגבירה טיסות קרב סביב האיים; יפן משדרגת יכולות הגנה ומגבירה שיתוף עם ארה"ב, כולל הסכמי הגנה משותפים.

2021: הסכמי מודיעין עם טייוואן - יפן חותמת על הסכמים עם טייפיי; סין מגיבה בתרגילים צבאיים באזור, כולל פריסת ספינות מול חופי יפן.

2024: שיתופי פעולה צבאיים - יפניים-טייוואניים באימונים משותפים, על רקע בחירות בטייוואן, מה שמעורר תגובות סיניות חריפות יותר.

אוקטובר 2025: בחירת טקאיצ'י - לראש ממשלת יפן, עם דגש על חיזוק ביטחוני, כולל הגדלת תקציב צבאי ומחויבות לבריתות אזוריות.

נובמבר 2025: הצהרות על התערבות - טקאיצ'י מצהירה על התערבות אפשרית בטייוואן, מובילה להנחיה סינית להפחתת טיסות ולפריסת ספינות חופים. להרחבה: ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף.

החרפת העימות בין סין ויפן - כל השלבים

• שלב 1: הצהרה דיפלומטית (7 בנובמבר 2025) - טקאיצ'י מצהירה על התערבות צבאית אפשרית בטייוואן, מה שנתפס בסין כהסלמה ומעורר דרישות להבהרות רשמיות מטוקיו.

• שלב 2: תגובה סינית ראשונית (10-15 בנובמבר) - משרד החוץ הסיני מקיים הוקעה; אזהרות לתיירים סינים ביפן, כולל המלצות להימנע מנסיעות עקב סיכונים ביטחוניים. להרחבה: סין מזהירה את אזרחיה: הימנעו מנסיעות ליפן על רקע מתיחות סביב טייוואן.

• שלב 3: ביטולים המוניים (16-20 בנובמבר) - כ-500,000 כרטיסי טיסה מבוטלים; חברות תיירות יפניות מאבדות 80% הזמנות, עם פגיעה מיידית בקמעונאות ובאירוח באוסקה ובטוקיו.

• שלב 4: הנחיה רשמית (22 בנובמבר) - CAAC מורה על הפחתת 20-30% בטיסות עד מרץ 2026; מניות תעופה סיניות צונחות, ויפן מתחילה לתכנן גיוון מקורות תיירות.

• שלב 5: פריסה צבאית (25 בנובמבר) - סין שולחת ספינות חופים סביב טייוואן; יפן מגבירה תקציב הגנה ומציבה טילים באיים סמוכים. להרחבה: יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין.

• שלב 6: השלכות כלכליות מתמשכות (דצמבר 2025 ואילך) - הפסדים של 1.2 מיליארד דולר ליפן; גיוון מקורות תיירות ותעופה, עם סיכונים לשרשרות אספקה גלובליות.