ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

• ניצחון סוחף לטאקאיצ’י: מנדט רחב לשינוי כיוון פוליטי וביטחוני ביפן
• כאוס פתאומי בשוק האג"ח ביפן מאותת לשוורים: העליות במניות כבר לא מובנות מאליהן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

בינתיים, סין לא מתכננת פגישה בין טאקאיצ'י לראש הממשלה לי צ'יאנג במהלך פסגת G20,  צעד המעיד על המשך ההקפאה הדיפלומטית. הצהרת טאקאיצ'י, לפיה תרחיש בטחוני סביב טייוואן ייחשב כאיום על קיום יפן, נועדה לאפשר הצדקה משפטית לשימוש בכוח צבאי יפני בהתאם לחוקי ההגנה הקולקטיבית החדשים של המדינה, עקרון שהתקבל מאז 2015, אך נותר שנוי במחלוקת ציבורית.

יפן לוחצת יד לאמריקה 

על רקע המתיחות גוברת מול בייג'ינג, טאקאיצ'י מאותתת למערב כי טוקיו מוכנה לצעד חדש ביחסי החוץ והכלכלה - תוך חיזוק התלות בבריתות מערביות וניסיון להתרחק מסין. יפן מחזקת את הקשרים עם ארה"ב גם בכלכלה ורומזת כי תגביל את ייצוא השבבים וסחורות נוספות לסין ככל שהעימות יחריף. נתוני סחר חוץ מראים כי כ-10% מיצוא יפן לסין בשנה האחרונה היה ציוד לייצור שבבים. חברות כמו טוקיו אלקטרון חשופות במיוחד לשוק הסיני. מומחים מעריכים כי ללא שיתוף פעולה אמריקאי מלא, יפן תתקשה להפעיל לחץ אמיתי על תעשיית השבבים של סין.

• אלי לילי מחזקת את פעילות ה-RNA: תרכוש את אורנה תרפיוטיקס תמורת 2.4 מיליארד דולר
• פאגאיה מדווחת על רווח שיא - אז למה המניה קורסת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

בתחום חומרי הגלם הקריטיים, למרות מאמצים קודמים לגוון מקורות אספקה, יפן עדיין תלויה בסין בכ-70% מהייבוא של מתכות נדירות (Rare Earths). מתכות אלו חיוניות לייצור רכבים חשמליים, טורבינות רוח, ציוד רפואי ומערכות הגנה.

בעשור האחרון, יפן השקיעה בשיתופי פעולה עם מדינות כמו אוסטרליה ומדינות בדרום מזרח אסיה כדי להקטין את התלות. אחת ההשקעות המרכזיות הייתה בחברת Lynas Rare Earths האוסטרלית - אך הצרכים רק גדלים. לפי נתוני המכון היפני לאנרגיה, הביקוש של יפן למתכות נדירות צפוי להכפיל את עצמו עד 2030.

הקשר היפני-אמריקאי מתהדק גם ברמה הצבאית. שגריר ארה"ב בטוקיו הביע תמיכה בלתי מסויגת ביפן, וטען כי התגובה הסינית היא "בלתי פרופורציונלית". הנשיא טראמפ אף הציע ליפן "כל עזרה שיידרש". טאקאיצ'י, מנגד, לא מציגה סימני נסיגה - והציבור היפני ברובו תומך בעמדתה. על רקע כל זאת, אנליסטים מציינים כי יפן נערכת ל"פיצול כלכלי מבוקר" מסין - Decoupling הדרגתי שיהיה קשה, אך עשוי להבטיח יציבות ארוכת טווח.

אחד התחומים שבהם ייתכנו שינויים הוא ענף התיירות. מאז פתיחת הגבולות, תיירות סינית היוותה חלק מרכזי מהכנסות הערים הגדולות ביפן. אם המתח יחריף, הירידה בתיירות עשויה להוריד לחץ מאספקת שירותים - ואף לתרום לבלימת אינפלציה במגזר השירותים.