מדיליין (מדיליין)
מדיליין (מדיליין)

הנפקת הענק של מדליין הלהיבה את השוק: המניה זינקה ב-41% ביום המסחר הראשון

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה IPO מדיליין

שוק ההנפקות האמריקאי קיבל  זריקת עידוד, כאשר מדליין (Medline) השלימה את ההנפקה הגדולה ביותר בארה"ב מאז 2021 וזכתה לביקוש חריג מצד המשקיעים. מניית החברה זינקה ב-41% ביום המסחר הראשון בנאסד"ק לשווי שוק של כ-55 מיליארד דולר.

מדליין, המגדירה את עצמה כספקית הגדולה בעולם של ציוד רפואי וכירורגי, תמחרה את ההנפקה במחיר של 29 דולר למניה וגייסה כ-6.26 מיליארד דולר. עם פתיחת המסחר זינקה המניה לכ-35 דולר, ובסיום היום ננעלה סביב 41 דולר, תשואה חריגה גם במונחי הנפקות מוצלחות.

מדובר באחת משלוש הנפקות בלבד בארה"ב בחמש השנים האחרונות שבהן היקף הגיוס חצה את רף 5 מיליארד הדולר. לשם השוואה, ההנפקה היחידה הגדולה ממנה הייתה של ריביאן בסוף 2021, בעיצומו של גל ההנפקות הטכנולוגי.

מאחורי מדליין עומדת פעילות תעשייתית ותיקה ויציבה: החברה מוכרת מאות אלפי פריטים - החל בציוד בסיסי לבתי חולים, דרך מוצרי היגיינה רפואית וכלה בציוד מתקדם למרפאות ולספקי שירותי בריאות. בין היתר, מדובר גם באותן שמיכות תינוקות מוכרות שעוטפות יילודים במחלקות יולדות ברחבי ארה"ב. 

מדליין נמצאת כיום בשליטת קבוצת קרנות פרייבט אקוויטי הכוללת את בלקסטון, קרלייל והלמן אנד פרידמן, שרכשו את החברה ממשפחת המייסדים בעסקת LBO גדולה במיוחד ב−2021. העסקה דאז שיקפה לחברה שווי של יותר מ−30 מיליארד דולר ונחשבה לאחת מעסקאות המינוף הגדולות בענף הבריאות מאז המשבר הפיננסי הגלובלי.

לקראת ההנפקה נרשמה היענות גבוהה מצד משקיעים מוסדיים מובילים, שהביעו עניין מוקדם ברכישת מניות בהיקף של כ−2.4 מיליארד דולר. בין הגופים שצוינו בהודעות החברה נמנים קרנות ענק כמו Janus Henderson, Viking Global ו−Durable Capital Partners, וכן קרן העושר של סינגפור. גם משפחת המייסדים, שעדיין מחזיקה נתח משמעותי בחברה, התחייבה לרכוש מניות בהיקף של עד 250 מיליון דולר במסגרת ההנפקה.

מבחינה עסקית, מדליין מציגה היסטוריה יוצאת דופן של יותר מ−50 שנים רצופות של צמיחה במכירות. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו הכנסותיה בכ−20.6 מיליארד דולר, עלייה של יותר מ−10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי המתואם (EBITDA) עמד על כ−2.7 מיליארד דולר, עם צמיחה מתונה יותר של כ−4.4%.

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, מאחורי סיפור הצמיחה מסתתר גם צד פחות זוהר: מינוף גבוה. תקופת הבעלות של קרנות הפרייבט אקוויטי הותירה את מדליין עם חוב נטו של כ−15 מיליארד דולר ערב ההנפקה, המשקף יחס חוב ל−EBITDA של כ−4.5,  גבוה משמעותית מהמקובל בענף הבריאות הציבורי. 

החברה הבהירה כי חלק ניכר מהכסף שגויס ישמש להפחתת החוב. לאחר ההנפקה צפוי החוב לרדת לכ−12.8 מיליארד דולר, והנהלת מדליין הציבה יעד להורדת יחס החוב ל−EBITDA אל מתחת ל−3 בטווח הבינוני -יעד שנחשב סביר אך מאתגר בסביבת ריבית גבוהה.

לאחר ההנפקה ימשיכו קרנות בלקסטון, קרלייל והלמן אנד פרידמן להחזיק כל אחת כ−17.4% מכוח ההצבעה בחברה, ואילו משפחת המייסדים תחזיק נתח דומה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות
מעבר לים

הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?

החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים

גיא טל |


השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?

החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.

במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.

גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).

הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.

הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).