"החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"

ספר בקצרה על עצמך:

במקור ממושב אודים כיום הרצליה. שירתי 8 שנים בחיל הים והשתחררתי בדרגת רב סרן. עשיתי גם תואר שני במנהל עסקים בבית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו. בשנים האחרונות ב-Nanose medical, שותף מייסד וסמנכ"ל תפעול. 

ספר על החברה, מה המוצר מניין בא הרעיון?

הרעיון פותח בטכניון לפני למעלה מעשור. בעצם נכנסנו לתמונה כאשר הממציא של הטכנולוגיה הזו, פרופ' חוסאם חאיק שהוא ראש הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, פנה לשותף עסקי שלנו והקמנו יחד את החברה כדי להביא את הטכנולוגיה ליישומים רפואיים בקליניקות ובפרקטיקה. הטכנולוגיה מורכבת סנסורים חדשניים שרגישים למולקולות נדיפות שיוצאות לנו מהגוף בזמן נשיפה. כמעט כל מחלה שיש לנו משנה את המטבוליזם וכתוצאה משתנה הרכב המולקולות. יש 1500 מולקולות שונות כאשר הריכוזים שלהן משתנים.
כבר הוכח שכלבים יודעים להריח מחלות ובהן גם סרטן. הם בעצם מריחים את אותן מולקולות שההרכב שלהן משתנה וכבר יש עדויות שישנם בני אדם היכולים להריח אותן, למשל יש פתולוגים מאוד מנוסים שיודעים לפי הריח לזהות מחלה במחלות כבד או אם יש סטרפטוקוק. פורסם בעבר גם על אישה באנגליה שיודעת להריח פרקינסון, אבל בגדול, האף האנושי פחות רגיש מאף של כלב. הסנסורים שלנו יודעים לזהות מולקולות ועל ידי כך לזהות מחלות. כיום, הטכנולוגיות שיש בהן שימוש לזיהוי מולקולות הן מאוד יקרות ומתוחכמות ולכן דרוש מפעיל מיומן ואת התוצאות צריך לשלוח למעבדה מרכזית. 

הגישה שלנו היא אחרת. יש לנו סנסורים שאנחנו פיתחנו והומצאו בטכניון, כאשר אנחנו המשכנו את הפיתוח. כשהסנסורים נחשפים לכל הרכב של מולקולה, אז נוצר אות חשמלי שאנחנו קולטים והאות הזה משתנה ותלוי בהרכב המולקולה בעת הנשיפה. בעצם אנחנו אוספים את האות החשמלי, עושים לו עיבוד ומאמנים את המערכת. אם למשל יש X דוגמאות של אנשים שיש להם סרטן ריאות ו-Y אנשים שאין להם, אנחנו מייצרים אות חשמלי ומייצגים טביעת אצבע מולקולרית. לאחר מכן אנחנו מפעילים את האלגוריתם שלנו, שמזהה את הדפוס של קבוצות הבריאים וקבוצות החולים, אז כאשר הפציינט הבא מגיע, המערכת כבר יודעת להעריך מה ההסתברות שהוא שייך לאחת הקבוצות. אפשר להגיד בסבירות גבוהה אם משתייכים לקבוצת החולים או לבריאים ואז הרופא יכול לקבל החלטה האם לשלוח להמשך טיפול או לא.
המערכת דומה מאוד למערכת הרחה. זה עובד כך: ריח למשל של קינמון מורכב ממולקולות שונות, אבל כשאני מריח קינמון, אותן מולקולות באות באינטראקציה עם מערכת ההרחה שלנו כך שהמוח עושה לזה עיבוד וכל ימי חיינו המוח למד שאות הזה שייך לקינמון בלי לדעת מהן המולקולות שמרכיבות את הריח. אותו העיקרון לאבחון מחלות. אנחנו עושים שימוש בסנסנורים לאותן מולקולות, מעבדים אותן ומלמדים את המערכת.
אנחנו סטארטאפ עם משאבים מוגבלים, המחקר שעשו בטכניון הוכיח proof of concept עם למעלה מ-20 סוגים שונים של מחלות ולכן היינו צריכים לבחור באילו מחלות אנחנו מתמקדים. בחרנו סרטן ריאות ומצב פרה סרטני של סרטן כבד וכבד שומני, כאשר אנחנו מאמנים את המערכת על שתי המחלות האלה ואנחנו כבר רואים תוצאות מדהימות ברמות דיוק של מעל ל80%. 

• גיוס גדול ל-Orion; "אנחנו מובילים חדשנות בתחום דליפת המידע, עם מוצר AI"
• "באמצעות AI, אנחנו מאפשרים לחירשים וכבדי שמיעה לתקשר בחופשיות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מתי הוקמה וכמה עובדים?

מי המשקיעים?

המשקיע הראשון הוא אנג'ל באמירויות, משקיע שני קרן בריטית, וחוץ מזה קיבלנו שני מענקים של רשות החדשנות, עוד שניים מהאיחוד האירופי כולל מענק של 2 וחצי מיליון יורו שנחשב מאוד יוקרתי. וקיבלנו מענק מגוגל שגם עשו מאצ'ינג למענק מרשות החדשנות ותומכים בנו המון מבחינת פיתוח בענן ודאטה ומסייעים מה שאנחנו צריכים. גוגל הם שותפים נהדרים. 

מה יש לכם על פני מתחרות?

מאחר והתחום מבטיח כל כך, השוק אינסופי ויש לא מעט פתרונות. יש חברות שמשתמשות במכשירים הגדולים והכבדים שמאוד מסובך לעשות את העבודה איתם, ויש חברות שמשתמשות בחיות, בכלבים או עכברושים. עם החברות הללו האתגר הכי גדול לדעתי זה הסקייל, כי אם רוצים לסרוק מיליוני אנשים לסרטן ריאות אז צריך להחזיק במיליוני כלבים. הגיים צ'יינג'ר שלנו זה שהבאנו מערכת נגישה שאפשר לבדוק אנשים בכל מקום: בבית החולים, במרפאה או במעבדה ואולי אפילו בהמשך בבית. אז הנגישות, יש פשטות בשימוש כאשר לא צריך מפעיל מיומן ואוטומטית הכל נעשה על ידי המערכת. יחסי העלות-תועלת זולים יחסית לבדיקות אחרות. זה מאפשר לעשות את הבדיקה בכל מקום כמה פעמים בשנה, ולשאר החברות קשה לעשות בדיקות בסקייל רחב או שהן יקרות מדי או שצריך להעביר דגימות לבדיקה וניתוח במקום אחר. אצלנו התוצאה היא מיידית. מבחינת הפציינט הבדיקה דורשת פחות מחצי דקה ומבחינת המערכת והמפעיל זה לוקח סדר גודל של 5 דקות מרגע הפעלת המערכת ועד למתן תשובה סופית האם יש סיכוי גבוה או נמוך. 

בסרטן ריאות זה חשוב כיוון שהיום בכל העולם מי שמקבל בדיקה לסרטן ריאות זה רק האנשים שמשיבים בחיוב לשתי השאלות: האם אתה מעל גיל 50 והאם אתה מעשן. אם התשובה לאחת מהן היא לא, אז כל חייך לא יתנו לך להיבדק. מעשנים פסיביים לא יבדקו לסרטן ריאות וזה חמור כי מדובר במחלה בלי סימפטומים עד שלב 4 ומעל ל-60% מהחולים לא מאובחנים עד שלב 3. ספציפית בישראל הקריטריון הוא גיל 65 ומעשן, ומי שכן עונה כן לשתי השאלות. סוגיה נוספת היא כמה מהאנשים שבאמת מופנים לבדיקה באמת הולכים. אנשים אוהבים להדחיק את החששות שלהם ואם הם מרגישים מצוין אז רק 5% הולכים להיבדק. זה מעט מאוד ולכן זה הסרטן הקטלני ביותר בעולם והוא הורג הכי הרבה אנשים בעולם בכל שנה. יש אינסוף טיפולים ככה שזה רק בגלל שמגלים אותו מאוחר. אדם שמעל לגיל 50 ומעשן ובמקום שהרופא יגיד לו לעשות סיטי יכול לתת לו להשתמש במערכת, אם היא תגיד שיש סיכוי גבוה אז יש יותר סיכוי שהוא יילך להיבדק ואם סיכוי נמוך, הוא יכול ללכת הביתה בשקט. 

• אנתרופיק משיקה את אופוס 4.6 ומרחיבה את יכולות קלוד
• ראש בראש עם גוגל ומיקרוסופט: OpenAI משיקה את Frontier
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 300 מיליארד דולר נמחקו מסקטור התוכנה ביום אחד - הסיבה היא...

מה החזון? עסקי וטכנולוגי

החזון הטכנולוגי הוא שהמכשיר הזה יהיה נגיש בכל קליניקה בכל מקום בעולם, שיכול להציל חיים ולהוריד עלויות בתחום הרפואה. לסרוק אנשים ולהעריך ומי בסיכון יותר גבוה וצריך לעבור בדיקות ומי צריך להישאר במעקב. בכל קליניקה ומעבדה ובכל מקום שאדם עושה בדיקות דם שיעשה גם בדיקת נשיפה. החזון העסקי זה לעשות שיתוף פעולה עם חברת דיאגנוסטיקה מובילה שתוכל לעזור בהפצה של המכשיר אבל כרגע אנחנו פתוחים. המודל העסקי שלנו הוא להפיץ את המכשיר במרפאות בעולם ולמכור את הסנסורים.