אילוסטרציה של צריכת אנרגיה של מרכזי נתונים. קרדיט: AIאילוסטרציה של צריכת אנרגיה של מרכזי נתונים. קרדיט: AI

ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט

בעידן שבו שרתים לומדים לחשוב ומודלים צורכים חשמל כמו מדינה שלמה; מנכ"ל חברת הנפט של אבו דאבי, סולטן אל ג'אבר, מזהיר כי מהפכת הבינה המלאכותית תיצור ביקושי אנרגיה חסרי תקדים ותחזיר ל"זהב השחור" את המקום שלו

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט אנרגיה AI

אמרו שהוא בדרך החוצה. שהעתיד שייך לרוח, לשמש ולמימן. אבל אין מה לעשות הנפט גם ב-2025, גם ב-2035 יהיה רלוונטי. העולם אולי מדבר על אנרגיה ירוקה, אבל בפועל אנחנו חיים בעידן של צריכת אנרגיה מטורפת. שרתים, חוות דאטה עצומות ותעשיית ה-AI שנבנית מסביב לכל זה בולעים חשמל בקצב שלא היה כמותו ועל הדרך מחזירים ל"זהב השחור" את הרלוונטיות שלו. הנפט לא ימות כזה מהר.

לפי ההערכות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), עד השנה הבאה, מרכזי הנתונים, הרשתות והמערכות שמפעילות את הבינה המלאכותית יצרכו יותר מ-1,000 טרה-ואט-שעה בשנה שזה כמעט פי שניים מהצריכה השנתית של יפן (או פי 14 מהצריכה של ישראל בשנה שלמה). זה זינוק של עשרות אחוזים מדי שנה, שמגיע בגלל ההתפשטות של השימוש במודלים כמו הצא'ט GPT וגם משימוש של מערכות ענן חכמות. כל שאילה שאנחנו עושים ב-AI, כל אימון של מודל שפה רחב וכל תמונה שמיוצרת באמצעות אלגוריתם צורכים אנרגיה שזה, בסופו של דבר, אנרגיה שצריכים למצוא מקור בשבילה. רק בארצות הברית צפויה צריכת החשמל של מרכזי הנתונים לזנק בכ-160% עד סוף העשור, לפי ניתוח של בלומברג. באירופה כבר יש מגבלות על חיבור של חוות שרתים חדשות לרשת בגלל עומסים כבדים.

במהלך כנס אנרגיה שנערך באבו דאבי, אמר מנכ"ל ADNOC, חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי, סולטן אל ג'אבר, כי המגמה הגלובלית של השקעות עתק בבינה מלאכותית, עם מרכזי נתונים עצומים וצריכת אנרגיה יוצאת דופן, מחייבת את תעשיית האנרגיה להשקיע סכומים חסרי תקדים, כ-4 טריליון דולר בשנה, כדי לעמוד בביקושים הגוברים לאנרגיה ולתשתיות התומכות בה. 

לדבריו, "הביקוש לטווח הרחוק יעלה על החשש העכשווי מפני היצעי הנפט. התגובה שלנו לצמיחה הזו צריכה להתמקד בנתונים, ולא בדרמה".  

מה עומד מאחורי ההצהרה? 

בחודשים האחרונים אנחנו רואים ידיעות, כמעט על בסיס יומי, על השקעות עתק במרכזי נתונים לטובת המודלים שנכנסו לחיינו. השימוש ההולך וגובר בצ'טבוטים AI, והתחרות הגלובלית על הובלת התחום, אם מדובר בתחרות בין המעצמות, בעיקר ארה"ב, וסין, או אם זו התחרות בין החברות עצמן, כך או כך מרכזי נתונים שמשרתים את הבינה המלאכותית צורכים כמויות עצומות של חשמל, ומאתגרים את תשתיות האנרגיה.

אל־ג׳אבר התייחס לבהלה שאחזה בשווקי הנפט בשבועות האחרונים, על רקע עודפי ההיצע וצניחת מחירי הנפט הגולמי בכ-13% מתחילת השנה. לדבריו, יש להפסיק להגיב בפאניקה לכל שינוי רגעי במחירים או לכל דיווח על האטה זמנית. 

ה-AI בשירות ה-AI

דבריו מגיעים על רקע דוח שפרסמה החברה, "AI and Energy" שמדגיש כי שלושת הטרנדים: העלייה בביקוש לאנרגיה, המעבר לאנרגיה נטולת פחמן, וההתפתחות המהירה של בינה מלאכותית, מציבים אתגר משמעותי בפני תשתיות האנרגיה.  לפי הדוח, חברות האנרגיה נדרשות להשקיע לא רק בהפקה מסורתית, אלא גם בהרחבת רשתות החשמל, באגירת אנרגיה ובשיפור הקישוריות של מערכות האנרגיה. מדובר בתשתית "עם מאפיינים שונים מאלו שהכתיבו את הבנייה בעשורים הקודמים". 

וכך, ADNOC השקיעה במערכת Agentic-AI בשם ENERGYai, שפותחה בשיתוף גופים כמו מיקרוסופט, G42 (אחת מחברות הבינה המלאכותית המובילות באיחוד האמירויות) ו־AIQ (שאיתה חתמה חוזה בהיקף של 340 מיליון דולר לפיתוח מערכות AI אוטונומיות) כדי לייעל תהליכים מתקדמים בהפקת נפט וגז, בניהול מאגרים ובשילוב מתחדש של טכנולוגיות. החברה כי היא החלה להפעיל למעלה מ-200 יישומים של בינה מלאכותית ברחבי שרשרת האספקה שלה, ממתקני הקידוח וההפקה ועד ניהול התחזוקה, הלוגיסטיקה וההובלה. ADNOC הצליחה באמצעות הטמעת מערכות AI להפחית בחצי את מספר ההשבתות הבלתי מתוכננות במתקניה. לדברי החברה, הבינה המלאכותית מאפשרת לזהות תקלות מבעוד מועד, לחזות צריכת אנרגיה ולבנות תחזיות ייצור מדויקות בהרבה מבעבר. בנוסף, לאחרונה הקימה G42 שני מרכזי AI חדשים באבו דאבי, במימון מיקרוסופט, ובהיקף של 1.5 מיליארד דולר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

החברה מדגישה כי ההשקעה העתידית אינה מתמקדת רק במזקקי נפט וגז, אלא כוללת גם שדרוג רשתות חשמל, חיבור מרכזי נתונים ותשתיות אגירה. לדוגמה, בדו״ח נאמר כי עד שנת 2040 יידרשו מיליוני קילומטרים של רשת חשמל חדשה או משודרגת על מנת לענות על עומסי הביקוש החדשים. 

בנוסף לכך, החברה בחרה להשקיע בארה"ב בהיקפים משמעותיים, כחלק ממעבר לתשתיות טכנולוגיות, אנרגיה מתחדשת ו־AI בשווקים גלובליים. לפי דיווחים מהחודשים האחרונים, ADNOC מתכננת להשקיע יחד עם שותפים אמריקאיים בהיקף כולל של כ־440 מיליארד דולר עד 2035, במסגרת יוזמה משותפת לאנרגיה נקייה, תשתיות דיגיטליות ולמידת מכונה במגזרי נפט, גז ואנרגיה ירוקה. 

המהלך האסטרטגי הזה מבטא תפיסה חדשה של הנהלת ADNOC, שלפיה העתיד של חברות אנרגיה גדולות איננו רק בהפקה אלא גם בשליטה בשרשרת הנתונים וביכולות עיבוד המידע הקשורות לניהול אנרגיה. במסגרת ההשקעות, החברה מתכננת לפתח בארצות־הברית מרכזי אנרגיה חכמים (Smart Energy Hubs) שישלבו מערכות AI לאופטימיזציה של תהליכי אספקה, ניטור ותחזוקה של רשתות הולכה ותחנות כוח. בנוסף, ADNOC מתכננת להיכנס לשוק המימן ולכידת הפחמן, עם פרויקטים המיועדים לייצור מימן כחול וירוק בקנה מידה תעשייתי. 

חברות אנרגיה היברידיות

ההשקעות של ADNOC בארה"ב מסמנות מעבר למודל של "חברת אנרגיה גלובלית היברידית", כזו שמסוגלת לייצר ולנהל בו-זמנית מקורות אנרגיה מסורתיים ומתחדשים, תוך שימוש ב-AI לצמצום פליטות, שיפור ניהול שרשרת האספקה והפחתת עלויות הפקה. החברה רואה בשיתוף הפעולה עם גופים אמריקאיים גם מנוף טכנולוגי וגם מנוף דיפלומטי, שיחזק את מעמדה כגורם יציב ואמין באספקת אנרגיה עולמית. 

בכך ממצבת ADNOC את עצמה כאחת מהחברות הראשונות בענף הנפט והגז שמיישמות בפועל מודל “אנרגיה מבוססת דאטה”, שבו כל החלטת ייצור, השקעה או תחזוקה נתמכת בניתוח נתונים בזמן אמת, באמצעות פלטפורמות AI שפותחו במיוחד למגזר האנרגיה.

ובכל זאת, ישנו אתגר עכשווי

למרות המהלכים השאפתניים והחזון המרשים, חשוב לזכור שהשקעה גדולה אינה מבטיחה בהכרח החזר מיידי: משך הזמן של פרויקטים בתשתיות אנרגיה הוא ארוך, ותמיד ישנם סיכונים של רגולציה ומחירי שוק. 

תעשיית האנרגיה העולמית ניצבת כיום בפני אחת התקופות המורכבות בתולדותיה. מצד אחד, העולם עדיין תלוי באופן עמוק בדלקים פוסיליים כמו נפט וגז טבעי, שמספקים למעלה מ-80% מצריכת האנרגיה העולמית. מצד שני, הדרישה הגוברת מצד ממשלות, שווקים ומשקיעים לעבור לאנרגיות נקיות יוצרת לחץ כפול על החברות: להמשיך לספק אנרגיה יציבה וזולה, אך בו בזמן להפחית פליטות ולפתח טכנולוגיות ירוקות.

ובהתאם, ADNOC היא אחת החברות הראשונות באזור המפרץ שהציבה לעצמה יעד למדידת "עוצמת פחמן" (CI) ולצמצומה ב-25% עד סוף העשור.

בסופו של דבר, ייתכן ודבריו של אל ג'אבר משקפים מגמה חדשה בתעשיית האנרגיה: מעבר מייצור נפט וגז, לאינטגרציה של אנרגיה, נתונים, AI ותשתיות מתקדמות. הקריאה להשקעה של 4 טריליון דולר בשנה היא אמירה שאיננה רק טכנולוגית או פיננסית, אלא גם אסטרטגית: מי שיתפוס את התשתית של העתיד יכול לשלוט בה. כלומר, לצד הקרב על העליונות הטכנולוגית נמצאת זירה של צריכת אנרגיה שתשנה את כללי המשחק. אנחנו כבר רואים איך הממשל האמריקאי פותח רגולוציה כדי להגבר את ייצור האנרגיה, ואיך המהלכים הגיאו-פוליטיים גם הם משרתים את האינטרס האמריקאי בהקשרי המירוץ ל-AI. 

בשורה התחתונה, החזון של אבו דאבי שאפתני, אך תואם את השקעות העתק שמובילות לביקושי אנרגיה אדירים.  אם ADNOC תצליח לממש את יעדיה, היא לא תהיה רק חברת נפט, אלא שחקן מרכזי בזירת ה-AI. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

סנדיסקסנדיסק

הקאמבק של סנדיסק - פי 5 ב-3 חודשים

אחרי תשע שנים מחוץ לבורסה, סנדיסק חוזרת לוול סטריט וממריאה פי חמישה לשווי של 30 מיליארד דולר. הביקוש לשבבי זיכרון למרכזי נתונים של בינה מלאכותית מזניק את כל הסקטור, והחברה מציגה צמיחה דו־ספרתית ותחזית אופטימית להמשך

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סנדיסק

חלקכם אולי זוכרים את סנדיסק SanDisk Corp. 3.08%  כרוכשת של אם-סיסטמס הישראלית של דב מורן. אם-סיסטמס המציאה את הדיסק און קי, סנדיסק היתה בשוק הרחב יותר ונכנסה גם תחום הדיסק או קי ולבסוף רכשה את אם-סיסטמס תמורת כ-1.5 מיליארד דולר. הצעירים בינכם כנראה לא מכירים - זה היה לפני 19 שנים. לפני 9 שנים נרכשה סנדיסק בידי ווסטרן דיגיטל ונמחקה מהמסחר. לפני 9 חודשים היא חזרה לוול סטריט. היא נמחקה ב-19 מיליארד וחזרה להיסחר באזור 5 מיליארד דולר - מאכזב. 


אלא שאחרי 4-5 חודשים די אדישים במניה, היא זינקה ב-3 החודשים האחרונים פי 5 לשווי של כ-30 מיליארד דולר. איך זה יכול להיות ומה קרה בעצם? ובכן, סנדיסק לא לבד. הביקוש הגובר לשבבי זיכרון הנדרשים לתחום הבינה המלאכותית מזניק את כל החברות בתחום


סנדיסק היא שחקנית דומיננטית בשוק ה-NAND. התחום הזה חווה השקעות חסר בעשור האחרון, אך כעת מדובר באחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של שוק השבבים. כל מודל בינה מלאכותית זקוק לכמויות אדירות של אחסון מהיר, וכל מרכז נתונים שרוצה להפעיל יישומי AI חייב לשדרג את תשתיות האחסון שלו. מה שפעם נחשב לטכנולוגיה בסיסית הפך פתאום לצוואר הבקבוק של המהפכה הטכנולוגית.


סמסונג, SK Hynix, מיקרון וקיוקסיה (לשעבר טושיבה ממוריז) מגדילות השקעות, פותחות מפעלים חדשים ומשיקות דורות מתקדמים של שבבי QLC ו-PLC. מיקרון דיווחה על עלייה של 25% במכירות DRAM, חברת SK Hynix על זינוק של 80% ברווח התפעולי, וסמסונג השקיעה יותר מ-20 מיליארד דולר בהרחבת קווי ייצור חדשים. לאחר שנים של מחזוריות חדה של עליות וירידות, שוק הזיכרון נכנס לעידן יציב יותר, שבו הביקוש מושתת על הצמיחה המתמשכת של יישומי בינה מלאכותית.


הדוחות האחרונים

בדוח לרבעון הרביעי של שנת הכספים 2025 הציגה סנדיסק הכנסות של 1.90 מיליארד דולר, עלייה של 12% לעומת הרבעון הקודם ו-8% בהשוואה לשנה שעברה. למרות שהחברה עדיין רשמה הפסד פורמלי של 23 מיליון דולר, הרווח לפי Non-GAAP עמד על 0.29 דולר למניה - טוב מהצפי.