אילוסטרציה של צריכת אנרגיה של מרכזי נתונים. קרדיט: AI
אילוסטרציה של צריכת אנרגיה של מרכזי נתונים. קרדיט: AI

ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט

בעידן שבו שרתים לומדים לחשוב ומודלים צורכים חשמל כמו מדינה שלמה; מנכ"ל חברת הנפט של אבו דאבי, סולטן אל ג'אבר, מזהיר כי מהפכת הבינה המלאכותית תיצור ביקושי אנרגיה חסרי תקדים ותחזיר ל"זהב השחור" את המקום שלו

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט אנרגיה AI

אמרו שהוא בדרך החוצה. שהעתיד שייך לרוח, לשמש ולמימן. אבל אין מה לעשות הנפט גם ב-2025, גם ב-2035 יהיה רלוונטי. העולם אולי מדבר על אנרגיה ירוקה, אבל בפועל אנחנו חיים בעידן של צריכת אנרגיה מטורפת. שרתים, חוות דאטה עצומות ותעשיית ה-AI שנבנית מסביב לכל זה בולעים חשמל בקצב שלא היה כמותו ועל הדרך מחזירים ל"זהב השחור" את הרלוונטיות שלו. הנפט לא ימות כזה מהר.

לפי ההערכות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), עד השנה הבאה, מרכזי הנתונים, הרשתות והמערכות שמפעילות את הבינה המלאכותית יצרכו יותר מ-1,000 טרה-ואט-שעה בשנה שזה כמעט פי שניים מהצריכה השנתית של יפן (או פי 14 מהצריכה של ישראל בשנה שלמה). זה זינוק של עשרות אחוזים מדי שנה, שמגיע בגלל ההתפשטות של השימוש במודלים כמו הצא'ט GPT וגם משימוש של מערכות ענן חכמות. כל שאילה שאנחנו עושים ב-AI, כל אימון של מודל שפה רחב וכל תמונה שמיוצרת באמצעות אלגוריתם צורכים אנרגיה שזה, בסופו של דבר, אנרגיה שצריכים למצוא מקור בשבילה. רק בארצות הברית צפויה צריכת החשמל של מרכזי הנתונים לזנק בכ-160% עד סוף העשור, לפי ניתוח של בלומברג. באירופה כבר יש מגבלות על חיבור של חוות שרתים חדשות לרשת בגלל עומסים כבדים.

במהלך כנס אנרגיה שנערך באבו דאבי, אמר מנכ"ל ADNOC, חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי, סולטן אל ג'אבר, כי המגמה הגלובלית של השקעות עתק בבינה מלאכותית, עם מרכזי נתונים עצומים וצריכת אנרגיה יוצאת דופן, מחייבת את תעשיית האנרגיה להשקיע סכומים חסרי תקדים, כ-4 טריליון דולר בשנה, כדי לעמוד בביקושים הגוברים לאנרגיה ולתשתיות התומכות בה. 

לדבריו, "הביקוש לטווח הרחוק יעלה על החשש העכשווי מפני היצעי הנפט. התגובה שלנו לצמיחה הזו צריכה להתמקד בנתונים, ולא בדרמה".  

מה עומד מאחורי ההצהרה? 

בחודשים האחרונים אנחנו רואים ידיעות, כמעט על בסיס יומי, על השקעות עתק במרכזי נתונים לטובת המודלים שנכנסו לחיינו. השימוש ההולך וגובר בצ'טבוטים AI, והתחרות הגלובלית על הובלת התחום, אם מדובר בתחרות בין המעצמות, בעיקר ארה"ב, וסין, או אם זו התחרות בין החברות עצמן, כך או כך מרכזי נתונים שמשרתים את הבינה המלאכותית צורכים כמויות עצומות של חשמל, ומאתגרים את תשתיות האנרגיה.

אל־ג׳אבר התייחס לבהלה שאחזה בשווקי הנפט בשבועות האחרונים, על רקע עודפי ההיצע וצניחת מחירי הנפט הגולמי בכ-13% מתחילת השנה. לדבריו, יש להפסיק להגיב בפאניקה לכל שינוי רגעי במחירים או לכל דיווח על האטה זמנית. 

ה-AI בשירות ה-AI

דבריו מגיעים על רקע דוח שפרסמה החברה, "AI and Energy" שמדגיש כי שלושת הטרנדים: העלייה בביקוש לאנרגיה, המעבר לאנרגיה נטולת פחמן, וההתפתחות המהירה של בינה מלאכותית, מציבים אתגר משמעותי בפני תשתיות האנרגיה.  לפי הדוח, חברות האנרגיה נדרשות להשקיע לא רק בהפקה מסורתית, אלא גם בהרחבת רשתות החשמל, באגירת אנרגיה ובשיפור הקישוריות של מערכות האנרגיה. מדובר בתשתית "עם מאפיינים שונים מאלו שהכתיבו את הבנייה בעשורים הקודמים". 

וכך, ADNOC השקיעה במערכת Agentic-AI בשם ENERGYai, שפותחה בשיתוף גופים כמו מיקרוסופט, G42 (אחת מחברות הבינה המלאכותית המובילות באיחוד האמירויות) ו־AIQ (שאיתה חתמה חוזה בהיקף של 340 מיליון דולר לפיתוח מערכות AI אוטונומיות) כדי לייעל תהליכים מתקדמים בהפקת נפט וגז, בניהול מאגרים ובשילוב מתחדש של טכנולוגיות. החברה כי היא החלה להפעיל למעלה מ-200 יישומים של בינה מלאכותית ברחבי שרשרת האספקה שלה, ממתקני הקידוח וההפקה ועד ניהול התחזוקה, הלוגיסטיקה וההובלה. ADNOC הצליחה באמצעות הטמעת מערכות AI להפחית בחצי את מספר ההשבתות הבלתי מתוכננות במתקניה. לדברי החברה, הבינה המלאכותית מאפשרת לזהות תקלות מבעוד מועד, לחזות צריכת אנרגיה ולבנות תחזיות ייצור מדויקות בהרבה מבעבר. בנוסף, לאחרונה הקימה G42 שני מרכזי AI חדשים באבו דאבי, במימון מיקרוסופט, ובהיקף של 1.5 מיליארד דולר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

החברה מדגישה כי ההשקעה העתידית אינה מתמקדת רק במזקקי נפט וגז, אלא כוללת גם שדרוג רשתות חשמל, חיבור מרכזי נתונים ותשתיות אגירה. לדוגמה, בדו״ח נאמר כי עד שנת 2040 יידרשו מיליוני קילומטרים של רשת חשמל חדשה או משודרגת על מנת לענות על עומסי הביקוש החדשים. 

בנוסף לכך, החברה בחרה להשקיע בארה"ב בהיקפים משמעותיים, כחלק ממעבר לתשתיות טכנולוגיות, אנרגיה מתחדשת ו־AI בשווקים גלובליים. לפי דיווחים מהחודשים האחרונים, ADNOC מתכננת להשקיע יחד עם שותפים אמריקאיים בהיקף כולל של כ־440 מיליארד דולר עד 2035, במסגרת יוזמה משותפת לאנרגיה נקייה, תשתיות דיגיטליות ולמידת מכונה במגזרי נפט, גז ואנרגיה ירוקה. 

המהלך האסטרטגי הזה מבטא תפיסה חדשה של הנהלת ADNOC, שלפיה העתיד של חברות אנרגיה גדולות איננו רק בהפקה אלא גם בשליטה בשרשרת הנתונים וביכולות עיבוד המידע הקשורות לניהול אנרגיה. במסגרת ההשקעות, החברה מתכננת לפתח בארצות־הברית מרכזי אנרגיה חכמים (Smart Energy Hubs) שישלבו מערכות AI לאופטימיזציה של תהליכי אספקה, ניטור ותחזוקה של רשתות הולכה ותחנות כוח. בנוסף, ADNOC מתכננת להיכנס לשוק המימן ולכידת הפחמן, עם פרויקטים המיועדים לייצור מימן כחול וירוק בקנה מידה תעשייתי. 

חברות אנרגיה היברידיות

ההשקעות של ADNOC בארה"ב מסמנות מעבר למודל של "חברת אנרגיה גלובלית היברידית", כזו שמסוגלת לייצר ולנהל בו-זמנית מקורות אנרגיה מסורתיים ומתחדשים, תוך שימוש ב-AI לצמצום פליטות, שיפור ניהול שרשרת האספקה והפחתת עלויות הפקה. החברה רואה בשיתוף הפעולה עם גופים אמריקאיים גם מנוף טכנולוגי וגם מנוף דיפלומטי, שיחזק את מעמדה כגורם יציב ואמין באספקת אנרגיה עולמית. 

בכך ממצבת ADNOC את עצמה כאחת מהחברות הראשונות בענף הנפט והגז שמיישמות בפועל מודל “אנרגיה מבוססת דאטה”, שבו כל החלטת ייצור, השקעה או תחזוקה נתמכת בניתוח נתונים בזמן אמת, באמצעות פלטפורמות AI שפותחו במיוחד למגזר האנרגיה.

ובכל זאת, ישנו אתגר עכשווי

למרות המהלכים השאפתניים והחזון המרשים, חשוב לזכור שהשקעה גדולה אינה מבטיחה בהכרח החזר מיידי: משך הזמן של פרויקטים בתשתיות אנרגיה הוא ארוך, ותמיד ישנם סיכונים של רגולציה ומחירי שוק. 

תעשיית האנרגיה העולמית ניצבת כיום בפני אחת התקופות המורכבות בתולדותיה. מצד אחד, העולם עדיין תלוי באופן עמוק בדלקים פוסיליים כמו נפט וגז טבעי, שמספקים למעלה מ-80% מצריכת האנרגיה העולמית. מצד שני, הדרישה הגוברת מצד ממשלות, שווקים ומשקיעים לעבור לאנרגיות נקיות יוצרת לחץ כפול על החברות: להמשיך לספק אנרגיה יציבה וזולה, אך בו בזמן להפחית פליטות ולפתח טכנולוגיות ירוקות.

ובהתאם, ADNOC היא אחת החברות הראשונות באזור המפרץ שהציבה לעצמה יעד למדידת "עוצמת פחמן" (CI) ולצמצומה ב-25% עד סוף העשור.

בסופו של דבר, ייתכן ודבריו של אל ג'אבר משקפים מגמה חדשה בתעשיית האנרגיה: מעבר מייצור נפט וגז, לאינטגרציה של אנרגיה, נתונים, AI ותשתיות מתקדמות. הקריאה להשקעה של 4 טריליון דולר בשנה היא אמירה שאיננה רק טכנולוגית או פיננסית, אלא גם אסטרטגית: מי שיתפוס את התשתית של העתיד יכול לשלוט בה. כלומר, לצד הקרב על העליונות הטכנולוגית נמצאת זירה של צריכת אנרגיה שתשנה את כללי המשחק. אנחנו כבר רואים איך הממשל האמריקאי פותח רגולוציה כדי להגבר את ייצור האנרגיה, ואיך המהלכים הגיאו-פוליטיים גם הם משרתים את האינטרס האמריקאי בהקשרי המירוץ ל-AI. 

בשורה התחתונה, החזון של אבו דאבי שאפתני, אך תואם את השקעות העתק שמובילות לביקושי אנרגיה אדירים.  אם ADNOC תצליח לממש את יעדיה, היא לא תהיה רק חברת נפט, אלא שחקן מרכזי בזירת ה-AI. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)

המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל

טיקטוק חותמת על הסכם להקמת מיזם משותף בארה״ב - אורקל תהיה בעלת מניות משמעותיתומי עוד?

עמית בר |
נושאים בכתבה אורקל טיק טוק

טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance. 

14 מיליארד דולר זה מחיר בדיחה. הפעילות שווה הרבה יותר, אבל הממשל האמריקאי אילץ את הקבוצה להתקפל, אחרת הוא יסיר את הרשת החברתית מהשוק האמריקאי. אורקל, סילבר לק והאמירתיים מקבלים כאן מתנה של עשרות מיליארדים. להרחבה: טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי? נראה שהשאלה כנראה החשובה יותר היא מה לאיחוד האמירויות בסיפור הזה. גופי השקעה אמריקאיים ומכל העולם עמדו בתור כדי להשקיע בטיק טוק. למה בחר טראמפ באמירתיים? הקשר בין ארה"ב כמדינה לבין איחוד האמירויות מתעצם, הקשר בין טראמפ ומשפחתו להנהגה של מדינות המפרץ הולך ומתעצם כשיש ביניהם עסקאות עם רווחי עתק.

כך או אחרת, המיזם ינהל עצמאית אבטחת נתונים של משתמשים אמריקאים, הגנת אלגוריתם, פיקוח תוכן ותחזוקת תוכנה, תוך אימון מחדש של מנגנון ההמלצות על בסיס נתונים מקומיים בלבד, כדי למנוע השפעה חיצונית. מועצת מנהלים בת שבעה חברים, רובם אמריקאים, תפקח על הפעילות, ואורקל תשמש כשותפה טכנולוגית מרכזית לאימות אבטחה. ByteDance תרשום את האלגוריתם הקיים ותקבל כ-50% מרווחי הפעילות האמריקאית, מה שמאפשר לה לשמור על קשר כלכלי מבלי לשלוט ישירות.

ההסכם נולד משנים של מאבקים: כבר ב-2020 דרש הנשיא טראמפ מכירת הפעילות האמריקאית מחשש לביטחון לאומי, בשל חששות מגישה סינית לנתונים ותעמולה דרך אלגוריתמים. באפריל 2024 חוקק הקונגרס חוק תחת ממשל ביידן, האוסר אפליקציות בשליטה ״עוינת זרה״ אלא אם יימכרו, עם מועד יישום ראשוני בינואר 2025. האפליקציה הושבתה ל-24 שעות ב-18 בינואר 2025, אך טראמפ, עם חזרתו, דחה את האיסור בצווים נשיאותיים כדי לאפשר משא ומתן. הסכם מסגרת נחתם בספטמבר 2025 בין מזכיר האוצר סקוט בסנט לסגן ראש הממשלה הסיני חה לי-פנג, לאחר פגישות טראמפ-שי באוקטובר שכללו חידוש רכישות סויה אמריקאית על ידי בייג׳ין והקלות על יצוא מינרלים קריטיים.

המהלך מחזק את אורקל כספקית תשתיות לעסקאות רגישות, עם זינוק של 6% במנייתה במסחר מאוחר, המשקף ציפיות להכנסות נוספות מענן ואבטחה. עבור טיקטוק, שתומכת ב-7 מיליון עסקים קטנים בארה״ב דרך פרסום ומסחר אלקטרוני, ההסדר מבטיח גישה לשוק של 170 מיליון משתמשים יומיים, אך מבקרים כמו הסנאטור רון ויידן טוענים כי שמירת קשרי ByteDance עלולה לא להספיק בהגנה על פרטיות. במישור הגיאופוליטי, העסקה מסמנת התמתנות ביחסי ארה״ב-סין, עם התקדמות בנושאי סחר, ומאפשרת לטיקטוק להתמקד בצמיחה גלובלית תוך התאמה לדרישות מקומיות. הפעילות האמריקאית מייצרת כ-20% מהכנסות טיקטוק העולמיות, המוערכות ב-120 מיליארד דולר בשנה, והמיזם צפוי לשמור על תאימות עם חוקים דומים באירופה ובאוסטרליה.