נשיא ארצות הברית,  דונלד טראמפ הצהיר כי סין "מבינה היטב" את הסיכונים הכרוכים בכל ניסיון תקיפה של טייוואן, אך נמנע מלהבהיר האם ארה״ב תתערב צבאית במקרה שכזה. בראיון ששודר בתוכנית “60 דקות” ברשת CBS, אמר טראמפ כי נשיא סין שי ג’ינפינג “מבין מה יקרה אם הצבא הסיני ינסה לפלוש”, אך כשנשאל למה הוא מתכוון בדיוק, סירב לפרט בטענה כי אינו יכול לחשוף את “הסודות”. טראמפ הוסיף כי בכירים סינים אמרו לו בעבר שלא יפעלו נגד טייוואן כל עוד הוא בבית הלבן “כי הם יודעים את ההשלכות”.

הצהרותיו של טראמפ מגיעות בתקופה רגישה במיוחד במזרח אסיה, שבה המתיחות בין בייג’ינג לטייפה גוברת. סין רואה בטייוואן חלק משטחה ומצהירה כי תוכל לאחד אותה בכוח אם יהיה צורך בכך, בעוד טייוואן דוחה את הטענה הזו ומחזקת את יכולות ההגנה שלה. המדיניות הרשמית של ארה״ב כלפי טייוואן מתבססת על מה שמכונה “עמימות אסטרטגית”' כלומר, שמירה על האפשרות לשימוש בכוח במקרה של תקיפה סינית, אך בלי התחייבות מפורשת לכך. עם זאת, יש גורמים בוושינגטון הסבורים כי רמת העמימות הזו כבר אינה מתאימה למציאות הנוכחית, שבה בייג’ינג מגבירה את הלחץ הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי על האי.

התחממות הגזרה

הנשיא הנוכחי של טייוואן, לאי צ’ינג-טה, שהושבע בשנה שעברה, הציב את נושא ההגנה הלאומית בראש סדר העדיפויות. בשנים האחרונות נרשמה עלייה ניכרת במספר התרגילים הצבאיים שמקיימת סין סביב האי, כולל חדירות של מטוסי קרב לשטח הזיהוי האווירי של טייוואן.

• רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
• ניסאן ומרצדס מזהירות: משבר שבבים חדש ישתק את תעשיית הרכב העולמית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בחודשים האחרונים פתחה טייוואן את התרגילים השנתיים שלה במסגרת שמטרתם לתרגל הגנה מול פלישה סינית כולל תרחישים של תקיפות על שדות תעופה ומערכות פיקוד. התרגילים, שנמשכו כ-10 ימים, כללו יותר מ-20 אלף משרתי מילואים, מערכות נשק חדשות כולל טנקים ורחפני קרב ימיים בלתי מאוישים. ארה"ב לא השתתפה בתרגילים הללו, אך יותר מ-500 חיילים טאיוואניים לקחו חלק מוסכם בתרגיל “Northern Strike” בארה״ב במישיגן כחלק מהכשרות משותפות.

גם מצידה של סין העניינים מתחממים. בצד הסיני, בשנתיים האחרונות ערך הצבא הסיני (PLA) סדרת תרגילים רחבי היקף סביב טייוואן: בין השאר פעילות של קבוצת נושאת המטוסים “שרָאנְג’וֹנג” (Shandong) יחד עם מערכי חיל אוויר, חיל ים וחיל רקטות בחליפות של “סוגר טבעת” סביב האי כולל חציית קו המרכז הבלתי רשמי שבין שני צידי מצר טייוואן, שימוש ברקטות ותרגולים ל־“חסימה”. רק במרץ האחרון זוהו כ-19 ספינות וצוללות מעל פני המים סביב האי בתוך 24 שעות. תרגילים אלו משקפים מעבר מאיומי טכנולוגיה והגנה לדפוס פעולה שכולל הנחתה אפשרית של כוחות, חסימות ימית או אוויריות, והרתעה ישירה. 

המרוץ לשבבים

הקשר הצבאי סביב טייוואן מחזק את התחושה שהעמימות האמריקאית אינה פועלת לבד והחזית הצבאית בין שני הצדדים גוברת. טראמפ אמנם העביר לסין מסר ברור ומאיים , אך בסופו של יום נותר ערפל אסטרטגי בנוגע למה הוא מתכוון לעשות. בהתייחסו ליחסים של ארה"ב עם סין, טראמפ אמר כי חשוב לשמור על יחסים טובים עם בייג’ינג, והוסיף כי הוא עצמו “מסתדר היטב עם שי”. עם זאת, הוא הדגיש כי לא יאפשר לחברות אמריקאיות למכור לסין את השבבים המתקדמים ביותר ובפרט את המעבדים החדשים של אנבידיה. לדבריו, “נאפשר להם לעבוד עם אנבידיה, אך לא עם השבבים המתקדמים ביותר”.

• חברת התרופות שצנחה כמעט 50% מתחילת השנה, והקשר שלה לישראל
• המהפכה שיכולה לשנות את שוק התרופות לכולסטרול
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

ההצהרה הזו מדגישה את אחת מנקודות המתח המרכזיות ביחסי וושינגטון-בייג’ינג: השליטה בטכנולוגיות מתקדמות ובפרט בתחום הבינה המלאכותית והשבבים. ארצות הברית כבר הגבילה בעבר את ייצוא המעבדים החזקים לסין מתוך חשש שיעשה בהם שימוש צבאי, אך טראמפ אותת כי בכוונתו להמשיך בקו נוקשה עוד יותר.

וושינגטון רואה בטכנולוגיית השבבים לא רק נכס כלכלי אלא נכס ביטחוני מהמעלה הראשונה. שבבים ברמת 3 ננומטר ומטה נחשבים קריטיים לפיתוח מערכות נשק, טילים מונחים ולמידת מכונה בקנה מידה גדול. ארצות הברית מבקשת לשמור את היתרון הזה בידיה ובידי בעלות בריתה יפן, הולנד וטייוואן, שבה פועלת ענקית השבבים TSMC, שמחזיקה מעל 50% מנתח ייצור השבבים המתקדמים בעולם.

סין, מצדה, משקיעה מאות מיליארדי דולרים בתוכנית “Made in China 2025” שמטרתה להפוך אותה לעצמאית טכנולוגית, אך נכון לעכשיו היא עדיין מתקשה לייצר שבבים מתקדמים ברמות דיוק כאלה. הדו"חות האחרונים מצביעים על כך שסין הצליחה להתקרב לרמות ייצור של 7 ננומטר, אך היא עדיין תלויה בציוד מערבי.

בעיני פרשנים, ההתבטאויות האחרונות של טראמפ מחדדות את הדילמה האמריקאית: שמירה על עמימות מאפשרת גמישות מדינית, אך גם עלולה להיראות כחוסר נכונות לפעול במקרה חירום. בטייוואן עוקבים מקרוב אחרי המסרים הללו – שמצד אחד עשויים להרתיע את בייג’ינג, אך מצד שני אינם מעניקים ביטחון מלא שהאי יזכה לסיוע ישיר אם יותקף. במילים אחרות, טראמפ משאיר את המזרח הרחוק באותו מצב מתוח שבו כל הצדדים “מבינים מה יקרה” – אבל אף אחד לא יודע באמת מה זה אומר.