
טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
טראמפ אמר בראיון כי סין "מבינה את ההשלכות" לתקיפה בטייוואן אך לא פירט מהן ובינתיים ממשיך בקו נוקשה של הגבלת ייצוא טכנולוגי לסין
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ הצהיר כי סין "מבינה היטב" את הסיכונים הכרוכים בכל ניסיון תקיפה של טייוואן, אך נמנע מלהבהיר האם ארה״ב תתערב צבאית במקרה שכזה. בראיון ששודר בתוכנית “60 דקות” ברשת CBS, אמר טראמפ כי נשיא סין שי ג’ינפינג “מבין מה יקרה אם הצבא הסיני ינסה לפלוש”, אך כשנשאל למה הוא מתכוון בדיוק, סירב לפרט בטענה כי אינו יכול לחשוף את “הסודות”. טראמפ הוסיף כי בכירים סינים אמרו לו בעבר שלא יפעלו נגד טייוואן כל עוד הוא בבית הלבן “כי הם יודעים את ההשלכות”.

הצהרותיו של טראמפ מגיעות בתקופה רגישה במיוחד במזרח אסיה, שבה המתיחות בין בייג’ינג לטייפה גוברת. סין רואה בטייוואן חלק משטחה ומצהירה כי תוכל לאחד אותה בכוח אם יהיה צורך בכך, בעוד טייוואן דוחה את הטענה הזו ומחזקת את יכולות ההגנה שלה. המדיניות הרשמית של ארה״ב כלפי טייוואן מתבססת על מה שמכונה “עמימות אסטרטגית”' כלומר, שמירה על האפשרות לשימוש בכוח במקרה של תקיפה סינית, אך בלי התחייבות מפורשת לכך. עם זאת, יש גורמים בוושינגטון הסבורים כי רמת העמימות הזו כבר אינה מתאימה למציאות הנוכחית, שבה בייג’ינג מגבירה את הלחץ הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי על האי.
התחממות הגזרה
הנשיא הנוכחי של טייוואן, לאי צ’ינג-טה, שהושבע בשנה שעברה, הציב את נושא ההגנה הלאומית בראש סדר העדיפויות. בשנים האחרונות נרשמה עלייה ניכרת במספר התרגילים הצבאיים שמקיימת סין סביב האי, כולל חדירות של מטוסי קרב לשטח הזיהוי האווירי של טייוואן.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודשים האחרונים פתחה טייוואן את התרגילים השנתיים שלה במסגרת שמטרתם לתרגל הגנה מול פלישה סינית כולל תרחישים של תקיפות על שדות תעופה ומערכות פיקוד. התרגילים, שנמשכו כ-10 ימים, כללו יותר מ-20 אלף משרתי מילואים, מערכות נשק חדשות כולל טנקים ורחפני קרב ימיים בלתי מאוישים. ארה"ב לא השתתפה בתרגילים הללו, אך יותר מ-500 חיילים טאיוואניים לקחו חלק מוסכם בתרגיל “Northern Strike” בארה״ב במישיגן כחלק מהכשרות משותפות.
גם מצידה של סין העניינים מתחממים. בצד הסיני, בשנתיים האחרונות ערך הצבא הסיני (PLA) סדרת תרגילים רחבי היקף סביב טייוואן: בין השאר פעילות של קבוצת נושאת המטוסים “שרָאנְג’וֹנג” (Shandong) יחד עם מערכי חיל אוויר, חיל ים וחיל רקטות בחליפות של “סוגר טבעת” סביב האי כולל חציית קו המרכז הבלתי רשמי שבין שני צידי מצר טייוואן, שימוש ברקטות ותרגולים ל־“חסימה”. רק במרץ האחרון זוהו כ-19 ספינות וצוללות מעל פני המים סביב האי בתוך 24 שעות. תרגילים אלו משקפים מעבר מאיומי טכנולוגיה והגנה לדפוס פעולה שכולל הנחתה אפשרית של כוחות, חסימות ימית או אוויריות, והרתעה ישירה.
המרוץ לשבבים
הקשר הצבאי סביב טייוואן מחזק את התחושה שהעמימות האמריקאית אינה פועלת לבד והחזית הצבאית בין שני הצדדים גוברת. טראמפ אמנם העביר לסין מסר ברור ומאיים , אך בסופו של יום נותר ערפל אסטרטגי בנוגע למה הוא מתכוון לעשות. בהתייחסו ליחסים של ארה"ב עם סין, טראמפ אמר כי חשוב לשמור על יחסים טובים עם בייג’ינג, והוסיף כי הוא עצמו “מסתדר היטב עם שי”. עם זאת, הוא הדגיש כי לא יאפשר לחברות אמריקאיות למכור לסין את השבבים המתקדמים ביותר ובפרט את המעבדים החדשים של אנבידיה. לדבריו, “נאפשר להם לעבוד עם אנבידיה, אך לא עם השבבים המתקדמים ביותר”.
- לקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות
- זינקה יותר מ-500% בשנה: כיצד הפכה סנדיסק לאחת המניות הבולטות בוול-סטריט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
ההצהרה הזו מדגישה את אחת מנקודות המתח המרכזיות ביחסי וושינגטון-בייג’ינג: השליטה בטכנולוגיות מתקדמות ובפרט בתחום הבינה המלאכותית והשבבים. ארצות הברית כבר הגבילה בעבר את ייצוא המעבדים החזקים לסין מתוך חשש שיעשה בהם שימוש צבאי, אך טראמפ אותת כי בכוונתו להמשיך בקו נוקשה עוד יותר.
וושינגטון רואה בטכנולוגיית השבבים לא רק נכס כלכלי אלא נכס ביטחוני מהמעלה הראשונה. שבבים ברמת 3 ננומטר ומטה נחשבים קריטיים לפיתוח מערכות נשק, טילים מונחים ולמידת מכונה בקנה מידה גדול. ארצות הברית מבקשת לשמור את היתרון הזה בידיה ובידי בעלות בריתה יפן, הולנד וטייוואן, שבה פועלת ענקית השבבים TSMC, שמחזיקה מעל 50% מנתח ייצור השבבים המתקדמים בעולם.

סין, מצדה, משקיעה מאות מיליארדי דולרים בתוכנית “Made in China 2025” שמטרתה להפוך אותה לעצמאית טכנולוגית, אך נכון לעכשיו היא עדיין מתקשה לייצר שבבים מתקדמים ברמות דיוק כאלה. הדו"חות האחרונים מצביעים על כך שסין הצליחה להתקרב לרמות ייצור של 7 ננומטר, אך היא עדיין תלויה בציוד מערבי.
בעיני פרשנים, ההתבטאויות האחרונות של טראמפ מחדדות את הדילמה האמריקאית: שמירה על עמימות מאפשרת גמישות מדינית, אך גם עלולה להיראות כחוסר נכונות לפעול במקרה חירום. בטייוואן עוקבים מקרוב אחרי המסרים הללו – שמצד אחד עשויים להרתיע את בייג’ינג, אך מצד שני אינם מעניקים ביטחון מלא שהאי יזכה לסיוע ישיר אם יותקף. במילים אחרות, טראמפ משאיר את המזרח הרחוק באותו מצב מתוח שבו כל הצדדים “מבינים מה יקרה” – אבל אף אחד לא יודע באמת מה זה אומר.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
בינה מלאכותית ארצות הבריתלקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות
ריכוז העליות במניות טכנולוגיה, פחד מהחמצה מול חשש מבועה והמעבר לאסטרטגיות מבוססות תנודתיות מציבים את וול סטריט בפני שנה של חוסר ודאות וניהול סיכונים מוגבר
שוק המניות האמריקאי בדרך לסיים שנה נוספת שבה הבינה המלאכותית ממשיכה להכתיב את סדר היום, אך לקראת 2026 מתחדדת תחושת חוסר הנוחות בקרב משקיעים. העליות החדות במניות טכנולוגיה מרכזיות יצרו רווחים משמעותיים, אך גם חוסר ודאות גובר לגבי היציבות של המגמה והיכולת שלה להמשיך באותו קצב.
במהלך השנה וחצי האחרונות ימי מסחר של ירידות חזקות התחלפו לא אחת בתיקונים מהירים כלפי מעלה. הדינמיקה הזו הפכה את ניהול הסיכון לאתגר מרכזי, במיוחד עבור מי שנמצא חשיפה גבוהה למניות שמזוהות עם מהפכת ה־AI. ריכוז העליות בקבוצה מצומצמת של מניות תרם ליציבות יחסית במדדים הכלליים, אך במקביל הגדיל את הפגיעות של השוק כולו לזעזועים נקודתיים בענף השבבים, החומרה או תשתיות המחשוב.
במילים אחרות, שוק המניות האמריקאי אינו מתנהל כיום כתנועה אחידה של “סיכון מול סולידיות”, אלא כסדרה של רוטציות פנימיות. סקטורים מסוימים נהנים מתיאבון משקיעים גבוה, בעוד אחרים מדשדשים או נסוגים, גם כאשר המדדים עצמם נראים יציבים יחסית. התוצאה היא ירידה מתמשכת במידת הקורלציה בין מניות שונות, תופעה שמקטינה את התנודתיות הנמדדת במדדים כמו ה־VIX. עם זאת, אותה ירידה בקורלציה עלולה דווקא להגביר את עוצמת התגובה כאשר מתרחש אירוע חיצוני משמעותי, בין אם כלכלי, פיננסי או גיאו־פוליטי.
בנוסף, סקרי משקיעים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שהחשש מבועה בשוק המניות תופס מקום מרכזי בשיח. אך במקביל, רבים מהמשקיעים מתקשים לצמצם חשיפה מחשש להחמצת המשך העליות, תופעה שמזינה תנודתיות גם כאשר אין שינוי מהותי בנתוני המאקרו.
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש של חוסר יציבות מתמשך
אסטרטגים בשוק מעריכים כי אם אכן נוצרה בועה סביב ה־AI, היא אינה צפויה להסתיים בתנועה חדה אחת. במקום זאת, ייתכן תרחיש של חוסר יציבות מתמשך: ירידות חדות יחסית שיתוקנו במהירות, כל עוד המשקיעים מאמינים שהשקעות ההון בתשתיות טכנולוגיות טרם מיצו את עצמן. על רקע זה, גוברת ההתעניינות באסטרטגיות השקעה שמבוססות על תנודתיות ולא על כיוון השוק. עבור משקיעים מוסדיים, תנודתיות הפכה לכלי בפני עצמו, כזה שמאפשר התמודדות עם חוסר הוודאות מבלי להמר במפורש על המשך העליות או על תיקון עמוק.
