אאודי מקצצת תחזיות: הרווחיות נשחקת והרכבים החשמליים מתעכבים
יצרנית הרכב הגרמנית אאודי מתמודדת עם אתגרים משמעותיים. החברה מדווחת על קיצוץ נוסף בתחזיות הרווחיות לשנת 2025, תוך שהיא מתמודדת עם שיבושים בשרשרת
האספקה, עלויות מבניות והאטה בביקושים, בעיקר בסין ובצפון אמריקה
AUDI אחד הגורמים המרכזיים לשינוי בתחזיות הוא העיכוב בפיתוח פלטפורמה חשמלית חדשה. מדובר בפלטפורמה שנועדה לשמש כבסיס לדגמי הרכב החשמליים העתידיים של קבוצת פולקסווגן, הכוללים את אאודי ופורשה. העיכוב נובע משינוי אסטרטגי של פורשה, שבחרה לדחות את ההשקה של דגמי החשמל הבאים שלה. מהלך זה מוביל להוצאות נוספות בגין התאמות טכנולוגיות, ויוצר לחצים על שורת הרווח.
סמנכ"ל הכספים,
יורגן ריטרסברגר תיאר את הסביבה העסקית כ"תובענית מאוד" וציין התאוששות לא אחידה בין השווקים לצד מגבלות אספקה מתמשכות. ברבעון השלישי עמדו שולי הרווח של החברה על 2% בלבד, שהניבו רווח של 280 מיליון יורו, שיפור לעומת הפסד קל אשתקד שנבע מסגירת המפעל בבריסל.
עם זאת, האתגרים עדיין ברורים: מכסים בארצות הברית, ביקוש חלש בסין, ולחץ גובר עקב מחסור בשבבים, במיוחד בעקבות השיבושים אצל יצרנית השבבים ההולנדית נקספריה, שנפגעה מהמתיחות הגיאופוליטית. בהנהלה הדגישו כי הבטחת רציפות באספקת השבבים וצמצום הוצאות תפעול יהיו גורמים
מרכזיים לשמירה על לוחות הזמנים של השקת הדגמים החדשים.
ריטרסברגר הסביר כי המכסים לבדם עלולים לעלות לקבוצה כ־1.3 מיליארד יורו השנה בעקבות הלחץ המשולב של ירידה בביקוש העולמי והחרפת המתיחות במסחר הבינלאומי.
קיצוצים והתייעלות: הדרך קדימה
במקביל, אאודי הודיעה על תכנית קיצוצים רחבה, הכוללת הפחתה של עד 7,500 משרות בשנים הקרובות. כמו כן, ננקטים צעדים לשיפור היעילות והגמישות במפעלים בגרמניה, עם יעד לחיסכון שנתי של מעל מיליארד אירו בטווח הבינוני. תחזיות ההכנסות השנתיות נותרו ללא שינוי ונעות בין 65 ל-70 מיליארד אירו, כאשר תזרים המזומנים הצפוי נע בין 2.5 ל-3.5 מיליארד אירו.
תחזיות אלו מבוססות על ההשערה שלא יהיו שיבושים נוספים באספקת שבבים ורכיבים אלקטרוניים, אף על פי שלפי דיווחים שונים בתעשייה קיימים עדיין צווארי בקבוק מול ספקים מהולנד. התחזיות כוללות גם את שיעורי המכס הנוכחיים - 27.5% על יבוא מארה"ב דרך מקסיקו ו-15% מהאיחוד האירופי.
רווחיות זמנית, סימני שאלה קדימה
בשלושת החודשים שהסתיימו בספטמבר, אאודי דיווחה על רווח תפעולי של 468 מיליון אירו, עלייה חדה לעומת 106 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, מדובר בשיפור זמני, ולכאורה לא כזה שמרמז על שינוי מגמה. המכירות של רכבי המותג אאודי ירדו בכמעט 5% מתחילת השנה, ובסין לבדה נרשמה ירידה של 9%, ככל הנראה עקב תחרות חריפה מצד מותגים מקומיים.במהלך הקיץ הושקו מספר דגמים ייעודיים לשוק הסיני, והחברה מדווחת על עלייה של 41% במכירות רכבי החשמל, עם 163 אלף מסירות עולמיות. עם זאת, אאודי לא מוותרת על מנועי בעירה: בשנה הבאה יושקו גם רכבי בעירה פנימית, כולל SUV בגודל מלא ודגמי RS ספורטיביים.
נראה כי החברה שואפת לאזן בין השקעה בטכנולוגיות חדשות לבין שמירה על נתח שוק קיים במנועים קונבנציונליים. כל זאת תוך כדי ניסיון להחזיר את הרווחיות לרמות סבירות בטווח הנראה לעין. אאודי נסחרת כעת לפי שווי של 83 מיליארד דולר.
טויוטה קורולה 'יפנית'. צילום יצרןנחשף - טויוטה קורולה 'יפנית' במחיר של 160.0 אש"ח
על פי דיווחי 'יוניון מוטורס' יבואנית דגמי טויוטה למשרד החבורה, נרשמה הקורולה ההיברידית אשר תיובא מיפן במחיר של 159,990 ש"ח.
בשלב זה רמת גימור יחידה - לימיטד, עם עשר כריות אוויר ומערכת בטיחות TSS 3.0
מאגר נתוני משרד התחבורה טומן בחובו הרבה מידע מעניין. מידע כזה נרשם אתמול על ידי יוניון מוטורס יבואנית דגמי טויוטה לישראל. הטויוטה קורולה, אחת המכוניות הנמכרות ביותר בישראל מאז ומעולם, נעדרת מהשוק המקומי מזה כמעט שנתיים, עקב החרם הטורקי על ייצוא סחורות לישראל. יוניון מוטורס שכבר הודיעה רשמית על כוונתה לשווק בישראל את הטויוטה הקורולה ההיברידית ממפעלי טויוטה ביפן, רשמה אתמול את הקורולה 'היפנית' ששיווקה יחל בשבועות הקרובים.
הקורולה 'היפנית' תגיע לישראל עם תקינה צפון אמריקאית חלף הקורולה 'הטורקית' בתקינה האירופאית.
מהנתונים שנרשמו במשרד התחבורה עולה כי הקורולה 'היפנית' תגיע עם מערכת בטיחות מקיפה TSS 3.0 ( Toyota Safety Sense ), 10 כריות אוויר, אורות גבוהים אוטומטיים, בלימה אוטומטית ועוד וציון אבזור בטיחות 6.
למיטב הבנתנו הקורולה ההיברידית תגיע בשלב זה ברמת אבזור יחידה - לימיטד, כלומר בניגוד לקורולה הטורקית ששווקה בשלוש רמות גימור, כשהבסיסית ביותר SUN יועדה לציי רכב, הקורולה החדשה תגיעה מאובזרת ללקוחות פרטיים וציי רכב. עם זאת, בהחלט תיתכן בהמשך גירסה משונמכת לציי רכב. בנוסף, הדגם העדכני משלב גם יכולות עדכוני OTA המאפשר עדכוני גירסה ושדרוגי תוכנה ללא צורך להגעה למרכז שירות.
- הקורולה חוזרת לשוק - ממפעלי טויוטה ביפן
- דלק רכב משלימה עסקה, כלמוביל מתרחבת לחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקורולה 'היפנית' תצוייד במנוע 1.8 ליטר והנעה היברידית, מהדור האחרון של טויוטה, כפי שראינו בטויוטה קורולה קרוס ובטויוטה CHR (שגם היא נעדרת מהשוק עקב החרם הטורקי).
המחיר - 159,990 ש"ח
מפעל לייצור מכוניות קרדיט: גרוקהבעיה של תעשיית הרכב הגרמנית: מנהלים המבינים במכניקה, ולא בדיגיטל
בשנים האחרונות, במהלך ביקורי באירועים של תעשיית הרכב, שאלתי מנהלים בכירים בתעשיית הרכב הגרמנית, כיצד הם מתקדמים בדיגיטליזציה של התעשייה (דיגטליזציה קשורה כיום לכל רכיב במכונית מהנעה ועד מערכות אינפוטיינמנט ונהיגה אוטונומית). השאלות הגיעו על רקע הכישלונות המתמשכים של קבוצת פולקסווגן, קבוצת הרכב הגדולה בעולם, ביישום יכולות דיגיטליות למרות השקעות של מיליארדי יורו והתברברות של יצרניות וקבוצות טיר 1 גרמניות בתחום.
לפני יותר משנתיים, באירוע בווינה שאלתי את תומאס שמאל, חברת הנהלת קבוצת פולקסווגן אחראי למו״פ, מדוע Cariad, חטיבת הדיגיטל של הקבוצה, אינה מנוהלת ע״י מקצוען בדיגיטל, אלא ע״י מהנדס מכאני. אין לזה חשיבות, אמר שמאל, מאחר שמדובר ב ״עבודת צוות״, ואין חשיבות יתרה למי שעומד בראש הצוות.
כעבור חודשיים פוטרה ההנהלה הבכירה של Cariad, במקומה מונתה הנהלה חדש, שבראשה הוצב, כצפוי, מהנדס מכאני.
הסבר רחב יותר לתופעה קיבלתי בקריאת הספר Kaput The end of the German Miracle שכתב וולפנג מנשאו (Münchau), עיתונאי גרמני.
הספר אינו מתייחס לתעשיית הרכב בלבד, אם כי על תמונת השער מצוירת מכונית דמוית חיפושית המעלה עשן שחור מתא המנוע, אלא הוא מתייחס לכלל הכלכלה, החברה והפוליטיקה הגרמניות, התקועות בעבר.
- צריכים משכנתא ומעדיפים לא לצאת מהבית? בבנק לאומי אפשר לסגור הכול מרחוק
- האם זכרתם לדווח? פלטפורמה חדשה תאפשר דיווח מקוון על עזיבת העבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנשאו מסביר שמאז מלחמה העולם השנייה ניהלה גרמניה כלכלה ניאו מרכנטליסטית, שמטרתה העיקרית הייתה יצירת עודף במאזן התשלומים תוך מתן דגש לנקודות החוזקה של הכלכלה והתעלמות מהעתיד. בתקופה של לפני מלחמת העולם השנייה חוסל המדע בגרמניה, כאשר לאחר עליית הנאצים לשלטון, מדענים דגולים ברחו, או חוסלו, ומי שנותרו היו מהנדסים מכאנים (ראש וראשון להם פרדיננד פורשה, שאינו מוזכר בספר), שפיתחו וייצרו את כלי המלחמה, הטיס, השיט והתחבורה הגרמניים עבור הוואהרמאכט במלחמת העולם השנייה. אולם מדענים שהיו יכולים להביא לפריצות דרך מדעיות שהשפעתן מעבר להנדסה מכאנית לא נותרו בנמצא.
