אף אחד לא הופתע כשבמרכז פרשת "יד לוחצת יד" עומד סוכן ביטוח מוכר. מי שמכיר את שוק הביטוח יודע טוב מאוד עד כמה הקשרים האישיים והקומבינות הם חלק בלתי נפרד מהמשחק. אי אפשר לצפות להוגנות רבה מאנשים שלימדו אותם שמותר לעבוד על הציבור. נכון, הם לא אמורים להיות מושחתים ועבריינים, אבל כשחלק מהמערכת מבוסס על תגמולים על בסיס "לדפוק אנשים" כשאתה עובד בזה במשך שנים, הרגש מתקהה, המצפון נשחק ואתה כבר לא מבדיל בין מה מותר ומה אסור.

במרכז הפרשה עומד, לפי החשד, סוכן ביטוח מוכר ומצליח שהצליח לטוות רשת קשרים עם ועדי עובדים, עם ראשי ערים ואפילו עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד. למעשה, זה דרך בר דוד ששימש על פי החשדות למתווך-מעאכר שלו. כאן גם המקום לשאול: האם מדובר במקרה נקודתי, או בתוצאה "טבעית" וחוזרת של מבנה כוח רקוב שבו כל אחד דואג לחבר'ה שלו?

כי גם בר-דוד, נזכיר, יושב בראש גוף שאין עליו באמת פיקוח. הוא פועל בחופשיות כמעט מוחלטת, הוא יכול לכאורה לחלק טובות הנאה, יש לו ככל הנראה את היכולת להגן על הזכויות של החברים שלו בצמרת של ההסתדרות וזה הרבה לפני שהוא דואג לעובדים הקטנים. מה שמבליט את זה היא ההתנגדות העיקשת שלו למיסוי קרנות ההשתלמות. כמו שכתבנו כאן מדובר במוצר שמיטיב בעיקר עם העשירונים העליונים, זו מתנה יקרה שהמדינה מממנת. צריך למסות את הקרנות האלה, וזה יכול להכניס לקופת המדינה מיליארדים שילכו לחלשים שעליהם אמור להגן בר דוד. אבל בר-דוד דואג לחברים. הוא משתמש בכוח הפוליטי שלו כדי לטרפד כל ניסיון כזה. כך שנה אחרי שנה, בר דוד בולם את הדרג המקצועי באוצר. 

ואולי כאן מתחברת התמונה הגדולה יותר. זה לא רק דאגה לעשירים, זה דאגה גם לחברים במעגל השני - סוכני הביטוח. הסוכנים שמרוויחים טוב מאוד מטיפול ומהעברה של קרנות השתלמות בין גופים מוסדיים. זה שוק של מיליארדים, זה "פרת מזומנים" אמיתית. אולי זה חשוב לסוכן הביטוח החבר של בר דוד ואנשי ההסתדרות? 

• "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
• עזרא גבאי - הוא סוכן הביטוח מאחורי פרשת "יד לוחצת יד"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סוכן הביטוח הזה מנהל סוכנות קטנה-בינונית, שמספרת שהיא אובייקטיבית (אתר הסוכנות) ודואגת ללקוחות. לסוכנות ותק של מעל 30 שנה,  והיא מדגישה כי היא מספרת מגוון פתרונות תוך שמירה על עצמאות מקצועית מול גופים מוסדיים. 

12 מיליארד שקל - והציבור ממשיך לשלם

פרשת "יד רוחצת יד" התפוצצה הבוקר בקול תרועה רמה  (יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד נעצר: חשד למעורבות בפרשת שחיתות רחבה). המשטרה זרקה חדשות, אישומים, מעצרים רחבי היקף, וזאת אחרי שנתיים של חקירה סמויה. יכול  להיות שההר לא יהיה "גבוה" כפי שנראה כעת, אבל אחרי כזו השקעה וחקירות, קשה להאמין ש"ההר הוליד עכבר". במרכז הפרשה שחיתות של בר דוד ואנשי ההסתדרות מול וועדי עובדים וועדי חברות ועיריות כשמצד אחד סוכן הביטוח שעומד במרכז הפרשה מקבל לקוחות (עובדים בחברות ובעיריות) ומשלם בטובות הנאה לאנשי ההסתדרות. 

• 27 אינסטלטורים כדי לתקן נזילה; ככה חברות הביטוח טרטרו את בעל הדירה
• הפרשים של עשרות אלפי שקלים בביטוח החיים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

סוכני הביטוח נמצאים במקום בעייתי בשנים האחרונות - בניגוד עניינים מובנה בהעברת הכספים של הלקוחות לגופים שונים. זה מייתר אינטרסים מנוגדים בינם לבין הלקוחות. הם רוצים לעשות העברות רבות, ולא בטוח כלל שזה משרת את הלקוחות  הם מרוויחים בענק וגם חברות הביטוח הרוויחו כפי שמעולם לא הרוויחו, אבל התדמית של סוכני הביטוח ברצפה. הפרשה היום רק תגביר את החשדנות כלפיהם, וצריך לומר - יש גם סוכני ביטוח הוגנים והגונים. 

שוק העמלות לסוכני הביטוח הגיע בשנה החולפת להיקף של כ-12 מיליארד שקל עלייה של כ-9% לעומת 2023. זה תזרים ענק שמבוסס כולו על מודל תגמול שבו הסוכן מתוגמל מהגוף המוסדי ולא מהלקוח.

כך נוצרת סיטואציה בעייתית. הסוכן עלול להעדיף מוצר שמניב לו עמלה גבוהה יותר, גם אם הוא פחות מתאים ללקוח.

במשרד האוצר כבר גיבשו רפורמה שהמטרה שלה לנתק את החיבור הבעייתי הזה. לפי התוכנית, הסוכן היה אמור לקבל תשלום ישירות מהלקוח, בשקיפות מלאה, עם עמלה קבועה ואחידה. אבל הרפורמה נתקעה. כשמאחורי זה, שוב הגיע לחץ של פוליטיקאים. סוכני הביטוח הם קבוצה מאורגנת, קבוצה חזקה ורועשת, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הודה בזה בעצמו בדיון פומבי. הוא פשוט בחר שלא לפתוח מולם חזית.

מאז לא קרה דבר. הרפורמה נשארה על הנייר, שוק העמלות ממשיך לתפוח, וסוכנויות הביטוח הגדולות נהנות מסטטוס-קוו שמתגמל אותן היטב.

ענף של "יד לוחצת יד"

אפילו בענף עצמו מודים שיש בעיה. אולי רוב הסוכנים פועלים ביושר, אבל מודל התגמול הנוכחי דוחף את כולם לאותה מלכודת של ניגודי אינטרסים. כל עוד אין שינוי רגולטורי אמיתי השוק ישאר שוק של "יד לוחצת יד". וכמו תמיד, מי שמשלם את המחיר הוא הציבור החוסכים, המבוטחים. כולנו.