על פי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כשליש מהקשישים בישראל (גברים בני 65 ומעלה ונשים בנות 60 ומעלה) מתקשים לממן את הוצאות מחייתם בכוחות עצמם ונשענים על תמיכה כלכלית מבני משפחה.

הפער המגדרי בולט: נשים תלויות יותר בעזרה מהמשפחה (37%), בעוד גברים נעזרים פחות (28%). במגזר הערבי הנתונים גבוהים עוד יותר - 65% מהקשישים מסתייעים במשפחה, ככל הנראה בשל שיעור נמוך של חיסכון פנסיוני ומבנה משפחתי מסורתי שבו האחריות לקשישים מוטלת על הדור הצעיר.

רק מעט יותר ממחצית מהקשישים בישראל (55%) מדווחים כי הם מממנים את הוצאות מחייתם באמצעות חיסכון פנסיוני. הסיבה לכך נעוצה כנראה בין היתר בעובדה שחלקם פרשו לגמלאות לפני כניסת חוק פנסיה חובה ב-2008.

גם כאן ניכרים פערים בין קבוצות: 64% מהגברים מסתייעים בפנסיה, לעומת 49% בלבד מהנשים. בקרב החברה היהודית שיעור זה עומד על 59%, ואילו בקרב החברה הערבית - רק 24%.

• תוספת של 330 מ' תעלה את שכר המטפלים באנשים עם מוגבלויות ל-7.2 אלף
• לראשונה מזה 5 שנים: שכר המינימום יעלה ל-5,571 שקלים, החל מאפריל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לצד הפנסיה, פחות מרבע מהקשישים (23%) מסתמכים על חיסכון לא-פנסיוני כמקור הכנסה, גברים יותר מנשים, ו-13% בלבד מתקיימים מהכנסות מנכסים כמו שכר דירה.

כמעט כל הקשישים (92%) מקבלים קצבת זקנה, אך נתון זה מתבקש לאור גילי הזכאות - 67 לגברים ו-62 לנשים - מעט מעל הגיל המינימלי למענה לסקר.

כשבוחנים לפי רמת השכלה, מתגלה פער נוסף: קשישים בעלי תואר אקדמי נשענים פחות על קצבאות ובני משפחה, ויותר על מקורות עצמאיים. הם נשענים הרבה יותר על פנסיה (68%), חיסכון לא-פנסיוני (32%) והכנסות מנכסים (17%) - שיעורים גבוהים בהרבה מהאוכלוסייה הכללית.

ההוצאה הלאומית לרווחה ב-2023

הוצאות הרווחה נועדו להבטיח איכות חיים ורמת רווחה טובה לכלל האוכלוסייה בישראל. הן כוללות אספקת שירותים, השקעות בנכסים קבועים והעברות כספיות בתחום הרווחה, כגון קצבאות לאזרחים ותיקים, תשלומי פנסיה וקצבאות לאנשים עם מוגבלויות או זכאים נוספים. בהתאם להמלצות הוועדה המייעצת לסטטיסטיקה על ההוצאה לרווחה, מוצגים בלוחות הנלווים להודעה גם נתוני תשלומי הפנסיה לעובדים, כדי לתת תמונה רחבה על רווחת האוכלוסייה בישראל.

• 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
• ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...

ההוצאה הלאומית לרווחה

• ההוצאה הלאומית לרווחה (כולל העברות למשקי בית, פנסיות וקצבאות) בשנת 2023 הסתכמה ב-247.6 מיליארד ש"ח, שהם 13.2% מהתמ"ג.

• על פי אומדנים מוקדמים, סך ההוצאה הלאומית לרווחה (כולל העברות למשקי בית, פנסיות וקצבאות) לשנת 2024 הסתכמה ב-269.2 מיליארד ש"ח. בעקבות מלחמת חרבות ברזל גדלו ההעברות של הביטוח הלאומי למשקי הבית עקב עלייה בקצבאות לאנשים עם מוגבלויות ובהוצאות הממשלה על סעיף דיור בגין סיוע ליישובים ולתושבים מפונים.

• ההוצאה הלאומית לרווחה לנפש בישראל (כולל העברות למשקי בית) הגיעה ב-2023 לכ-25,153 ש"ח.

מגזר מממן

• בדומה לשנים קודמות, 78.3% מתוך סך ההוצאה הלאומית לרווחה נותבו ישירות למשקי בית באמצעות פנסיות (לאזרחים ותיקים) וקצבאות (לאנשים עם מוגבלויות וזכאים אחרים). 21.7% הנותרים נותבו לייצור ולאספקה של שירותי רווחה (53.7 מיליארד ש"ח).

• 64.0% ממימון פעילות הרווחה הגיע מהמגזר הממשלתי (כולל מלכ"רים ציבוריים) ו-20.3% מהמימון הגיע ישירות ממשקי הבית. 12.9% מהמימון הגיע מהמגזר העסקי, 1.7% מתרומות משאר העולם ו-1.1% ממגזר המלכ"רים הפרטיים (עמותות).

• מקורו של כ-50% מהמימון לרווחת אזרחים ותיקים (כולל פנסיות וקצבאות) הוא במשרדי הממשלה, בדומה לשנת 2022.

מגזר מבצע

• ההוצאה הלאומית לרווחה (ללא העברות למשקי בית) הסתכמה בשנת 2023 ב-53.7 מיליארד ש"ח, שהם 2.9% מהתמ"ג - עלייה של 6.9% במחירים קבועים לעומת 2022. אומדנים מוקדמים מעידים על עלייה של 8.6% בשנת 2024.

• אספקת שירותי הרווחה על ידי מגזר המלכ"רים הפרטיים הגיעה ל-40.5% מסך ההוצאה (21.8 מיליארד ש"ח), וחלק גדול ממנה ניתן לבעלי מוגבלויות ולילדים ונוער. המגזר העסקי היה אחראי על אספקת כשליש (29.3%, 15.7 מיליארד ש"ח) מכלל אספקת שירותי הרווחה בישראל (ללא העברות למשקי בית). פעילותו כללה בעיקר שירותים בתחום האזרחים הוותיקים, כלומר הפעלת בתי אבות ושירותי סיעוד. במגזר הממשלתי (ללא מלכ"רים ציבוריים) הסתכמה אספקת שירותי הרווחה ב-14.0 מיליארד ש"ח, שהיו 26.1% מסך ההוצאה, ועוד 4.1% סופקו על ידי מלכ"רים ציבוריים.

ההוצאה הלאומית לרווחה

לוחות ההוצאה הלאומית לרווחה מחולקים לשתי קבוצות: ההוצאה הלאומית לרווחה לפי מגזר מממן, וההוצאה הלאומית לפי מגזר מבצע. חישוב ההוצאה הלאומית לרווחה לפי מגזר מממן נעשה על ידי ניתוח ההוצאות וההכנסות לכל מגזר בנפרד. המימון של כל מגזר מחושב על ידי חיבור ההוצאות לביצוע עצמי של המגזר, בתוספת העברות לכל המגזרים האחרים, ובניכוי העברות ממגזרים אחרים. סך המימון נטו מבטא את מקור המימון הראשוני.

ההוצאה הלאומית לרווחה (כולל העברות למשקי בית) הסתכמה בשנת 2023 ב-247.6 מיליארד ש"ח, וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היה 13.2%.

ההוצאה הלאומית לרווחה (ללא העברות למשקי בית) הסתכמה בשנת 2023 ב-53.7 מיליארד ש"ח, וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היה 2.9%.

ההוצאה הלאומית לרווחה ללא העברות למשקי בית מבטאת את סך ההוצאות על ייצור שירותי רווחה, ואפשר לחלק אותה לפי מגזר מבצע. לעומת זאת, ההוצאה עם העברות למשקי בית מבטאת את סך המימון הכולל גם את כל ההעברות למטרות רווחה הניתנות למשקי בית, לרבות קצבאות ותשלומי פנסיה לאזרחים ותיקים, קצבאות לאנשים עם מוגבלויות או זכאים אחרים. כל אלו מוצגים בלוחות הנלווים להודעה, בשורה נפרדת לפי סוג שירות.

ההוצאה הלאומית לרווחה, הכוללת העברות למשקי בית, הייתה 20.1% מסך הצריכה הפרטית והציבורית האזרחית, וההוצאה לנפש הגיעה ל-25,153 ש"ח, שהם כ-7,044 דולרים במונחי שווי כוח הקנייה (PPP).

ההוצאה הלאומית לרווחה לפי מגזר מממן

מימון ההוצאה הלאומית לרווחה על ידי המגזר הממשלתי (ללא מלכ"רים ציבוריים) הגיע בשנת 2023 ל-154.6 מיליארד ש"ח, שהם 62.4% מכלל מימון ההוצאה הלאומית לרווחה.

20.3% מהמימון הגיע ממשקי הבית עצמם, 12.9% מהמימון הגיע מהמגזר העסקי, 1.6% מהמימון הגיע ממלכ"רים ציבוריים, וחלקם של תרומות משאר העולם ושל המלכ"רים הפרטיים היה נמוך ועמד על 1.7% ועל 1.1%, בהתאמה.

מנתוני הדיווח ניתן לראות כי חלקו של המגזר הממשלתי (כולל מלכ"רים ציבוריים) במימון ההוצאה הלאומית לרווחה עלה מ-62.7% בשנת 2021 ל-64.0% בשנת 2023, ואילו חלקו של המגזר העסקי במימון ירד מ-13.8% ל-12.9%, בהתאמה.

עיקר המימון (עם תשלומי פנסיות) לאזרחים ותיקים ניתן על ידי משרדי הממשלה והגיע ל-50.3%. בסוג שירות פנסיות, 61.7% מהמימון הגיע ממשרדי ממשלה, לעומת המימון של שירותים עבור אזרחים ותיקים במוסדות שניתן בעיקרו על ידי המגזר העסקי (40.3%), ואילו המימון של שירותים עבור אזרחים ותיקים בקהילה מומן ברובו על ידי המוסד לביטוח לאומי (92.8%).

גם השירותים לילדים ונוער, משפחה, אנשים עם מוגבלויות, אוכלוסיות במצבי חירום, דיור ומובטלים ועידוד תעסוקה ממומנים בעיקר על ידי משרדי הממשלה (52.6%-88.7%). משקי הבית הם המממנים העיקריים בסוג שירות עזרה בעין (שווה כסף) - 60.6%.

במגזר העסקי ובמגזר הממשלתי (בעיקר במוסד לביטוח לאומי) עיקר המימון הוא עבור סוג שירות אזרחים ותיקים. במגזר המלכ"רים הציבוריים, 59.8% מהמימון היה עבור סוג שירות אזרחים ותיקים - 38.1% עבור פנסיות, 19.5% עבור קצבאות אזרחים ותיקים ו-2.1% עבור אזרחים ותיקים בקהילה. 50.9% מסך המימון של המגזר הממשלתי (ללא מלכ"רים ציבוריים) הוא עבור סוג שירות אזרחים ותיקים - 26.5% עבור פנסיות, 13.7% עבור קצבאות אזרחים ותיקים, 9.8% עבור אזרחים ותיקים בקהילה ו-0.9% עבור אזרחים ותיקים במוסדות.

עיקר המימון של משקי הבית מנותב גם הוא לשירותים עבור אזרחים ותיקים (48.3%).

במגזר המלכ"רים הפרטיים עיקר המימון מנותב לסוג שירות אנשים עם מוגבלויות (30.7%) ואזרחים ותיקים (28.3%). 30.0% מהמימון משאר העולם מנותב לסיוע כספי.

ההוצאה הלאומית לרווחה לפי מגזר מבצע

כדי לבחון את האספקה של שירותי הרווחה, נבחנה ההוצאה הלאומית לרווחה ללא העברות למשקי בית. הוצאה זו, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2023 ב-53.7 מיליארד ש"ח, לעומת 44.9 מיליארד ש"ח בשנת 2022 ו-43.1 מיליארד ש"ח בשנת 2021.

על פי אומדנים ראשונים, בשנת 2024 עלתה ההוצאה הלאומית לרווחה (ללא העברות למשקי בית), במחירים קבועים, ב-8.6%, לאחר עלייה של 6.9% בשנת 2023 וירידה של 4.3% בשנת 2022.

אספקת שירותי רווחה על ידי מגזר המלכ"רים הפרטיים הגיעה בשנת 2023 ל-21.8 מיליארד ש"ח, שהם 40.5% מכלל ההוצאה הלאומית לרווחה (ללא העברות למשקי בית). יתר ההוצאה לרווחה (ללא העברות למשקי בית) בוצעה במגזר העסקי - 29.3%, במגזר הממשלתי (ללא מלכ"רים ציבוריים) - 26.1% ובמגזר המלכ"רים הציבוריים - 4.1%. בשנת 2022 החלוקה הייתה דומה.

חלקם של המגזר הממשלתי והמלכ"רים הציבוריים באספקת שירותי רווחה עלה מ-26.8% בשנת 2021 ל-30.2% בשנת 2023, ואילו חלקו של המגזר העסקי ירד בשנים אלו מ-35.7% ל-29.3%, בהתאמה.

עיקר ההוצאה על שירותי רווחה נותב לאזרחים ותיקים - 17.2 מיליארד ש"ח, לא כולל פנסיות וקצבאות, שהם 32.0% מסך ההוצאה (ללא העברות למשקי בית). סכומים של יותר מ-7 מיליארד ש"ח הוצאו על כל אחד מסוגי השירות: אנשים עם מוגבלויות וילדים ונוער, שהם 23.2% ו-14.9% מסך ההוצאות, בהתאמה. 29.9% הוקצו עבור כל שאר תחומי הרווחה.

במשרדי הממשלה והמוסדות הלאומיים כגוף מבצע, עיקר ההוצאות מופנות לדיור - 48.5%. במוסד לביטוח לאומי הופנו 42.1% מההוצאות לאנשים עם מוגבלויות. במלכ"רים ציבוריים הופנו 43.5% מסך ההוצאות לילדים ונוער.

עיקר ההוצאה במגזר המלכ"רים הפרטיים התמקד בסוגי השירות: אנשים עם מוגבלויות - 22.2% מסך ההוצאה במגזר זה, אזרחים ותיקים - 21.0%, וילדים ונוער - 19.3%.

רובם המכריע של שירותי רווחה עבור אזרחים ותיקים ניתנו על ידי המגזר העסקי (66.2% מסך הביצוע), וחלקו של מגזר המלכ"רים הפרטיים היה 26.6%.

אחוז השירותים הניתנים על ידי המגזר העסקי בתחום האזרחים הוותיקים במוסדות עומד על 63.1% מסך הביצוע. כלומר, מרבית בתי האבות ומוסדות הסיעוד בישראל מופעלים על ידי גורמים פרטיים.

מגזר המלכ"רים הפרטיים היה המבצע העיקרי בתחומים: אוכלוסיות במצבי חירום (63.7%), ילדים ונוער (52.7%) ואנשים עם מוגבלויות (38.8%). המגזר הממשלתי היה המבצע העיקרי בתחומים דיור (95.8%), מובטלים ועידוד תעסוקה (95.7% - בעיקר באמצעות משרדי הממשלה) ומשפחה (75.5%).

ברוב המגזרים חלק הארי של ההוצאה מתייחס לעלות השכר. במגזר העסקי 74.5% מסך ההוצאות היה על שכר, האחוז הגבוה ביותר מכל המגזרים, לעומת 64.0% במגזר המלכ"רים הציבוריים, 43.6% במגזר המלכ"רים הפרטיים ו-41.0% במגזר הממשלתי (60.5% ברשויות מקומיות).

נתח ההוצאות התפעוליות האחרות במגזר הממשלתי היה 50.9% מסך ההוצאות, במגזר המלכ"רים הפרטיים - 49.3% ובמגזר העסקי - 22.3%. באופן דומה, בשנת 2022 נתח ההוצאות התפעוליות הגבוה ביותר היה במגזר המלכ"רים הפרטיים - 43.2% ובמגזר הממשלתי - 41.6%.