סם אלטמן ואילון מאסק. קרדיט: רשתות חברתיותמאסק לסם אלטמן: "גנבת עמותה"
לאחר פוסט של סם אלטמן ובו מתוארת סאגת ביטול ההזמנה של הרואדסטר של טסלה שארכה 7.5 שנים, ומאסק הגיב בזעם והאשים את מנכ"ל OpenAI בכך ש“גנב עמותה”; העימות בין שני יזמי הטק גולש לאידיאולוגיה, אגו וכוח
היריבות בין אילון מאסק לסם אלטמן, שניים מהאנשים המשפיעים ביותר בעולם הטק וה-AI, שוב מתפרצת - הפעם סביב החזר כספי של 50 אלף דולר על רכב שמעולם לא נמסר.
הכול החל כאשר אלטמן, מנכ"ל OpenAI, פרסם ברשת X סדרת צילומי מסך שכינה “סיפור בשלוש מערכות”. בצילומים נראה כי הוא הזמין את הרואדסטר כבר ב־2018, שילם פיקדון של 50 אלף דולר, ובשנים האחרונות ניסה לבטל את ההזמנה עקב עיכובים ממושכים. לדבריו, כששלח בקשה להחזר, האימייל של מחלקת ההזמנות של טסלה הוחזר עם הודעת כישלון במסירה. "באמת התרגשתי מהרכב", כתב אלטמן, "ואני מבין עיכובים, אבל 7.5 שנים זה כבר הרבה זמן לחכות".
מאסק: "שכחת להזכיר את המערכה הרביעית"
כצפוי, מאסק, שמחזיק כיום בשליטה על פלטפורמת X, לא נשאר אדיש. בתגובה לפוסט של אלטמן הוא כתב: "שכחת להזכיר את המערכה הרביעית, שבה הנושא טופל וקיבלת
את ההחזר בתוך 24 שעות. אבל זה בטבע שלך". בהמשך הוסיף תגובה נוספת, הפעם חריפה יותר: "גנבת עמותה". זו אינה הפעם הראשונה שמאסק מאשים את אלטמן "בגניבת עמותה", ביטוי שחוזר אצלו מאז פרישתו מ-OpenAI בשנת 2018. מאסק היה בין מייסדי הארגון ב-2015, כשהוקם כעמותה ללא
מטרות רווח שמטרתה "להבטיח שבינה מלאכותית תשרת את טובת האנושות". אולם בהמשך דרכם נפרדו השניים, לאחר שמאסק התנגד למהלך שבו הפכה OpenAI לגוף רווחי חלקית הנתמך על ידי מיקרוסופט, ושבו לעמותה יש שליטה רגולטורית בלבד. לדברי מאסק, זהו שינוי יסודי של חזון החברה. לדבריו,
"OpenAI הוקמה כדי להיות פתוחה, שקופה ונטולת אינטרסים, והיא הפכה לכל מה שהתיימרה לא להיות".
המאבק הישן, הגרסה החדשה
מאז הפיצול ב-2018, היחסים בין מאסק לאלטמן הפכו לקרב מתוקשר ארוך־טווח. מאסק טוען כי אלטמן “סגר את הקוד” והפך את OpenAI לישות ממוקדת רווחים ולבת חסות של מיקרוסופט; אלטמן טוען בתגובה כי מאסק משתמש ב-X ובחברת הבינה המלאכותית שלו, xAI, כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו ולהחליש מתחרים. ישנם דיווחים שכבר ב-2018, מאסק ניסה למנוע מ־OpenAI לעבור למודל עסקי-מסחרי והציע למזג אותה עם טסלה, בטענה שטסלה תוכל לממן את מחקר ה-AI באופן עצמאי. כשההצעה נדחתה, מאסק עזב את הארגון, אך הסיפור לא הסתיים שם. בשנת 2024 הוא הגיש תביעה נגד OpenAI ומנהליה בטענה ש-"נטשו את הייעוד המקורי של החברה", אך מאוחר יותר משך את התביעה. באותה תקופה כבר הקים את xAI, שפיתחה את הצ’אטבוט Grok המשולב כיום בפלטפורמת X.
- טסלה בדרך לשיא - למרות ירידה במכירות באירופה
- קונטרה להטייה פרוגרסיבית? אילון מאסק משיק את הגרוקופדיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחלוקת על עקרונות – או על שליטה?
בעוד מאסק מתעקש ש-xAI שומרת על שקיפות ואינה מתיימרת להיות גוף פילנתרופי, אלטמן מציג את המודל ההיברידי של OpenAI, שבו העמותה האם מחזיקה בשליטה על החברה המסחרית,
כפתרון שמאפשר מימון חופשי וחדשנות מהירה, לצד שמירה על אחריות מוסרית. לדברי מאסק טוען כי אלטמן "שינה את החוקים באמצע המשחק" והפך את הארגון לישות רווחית שהשתלטה על כלכלת ה-AI, תוך ניצול המבנה של OpenAI כדי לעקוף רגולציה. מנגד, אלטמן מעדיף להתרחק מהעימות הציבורי
ולא הגיב ישירות לדבריו של מאסק. אך מאחורי חילופי הדברים עומדת שאלה עמוקה יותר: מי שולט בעתיד הבינה המלאכותית, יזמים פרטיים או מוסדות ציבוריים? מאסק דורש שה-AI תישאר "בשליטה אנושית קולקטיבית", בעוד שאלטמן מאמין שהדרך הבטוחה לקדם אותה היא באמצעות חדשנות מסחרית
מואצת, גם אם המשמעות היא ריכוז כוח כלכלי.
הרואדסטר כסמל לחזון שלא התגשם
האירוע הנוכחי סביב הרואדסטר הפך לסמל כמעט אירוני ליחסים בין שני היזמים. הרכב, שהובטח כבר ב-2017, מעולם לא הגיע לשוק, והוא מגלם בדיוק את מה שמאסק ואלטמן מואשמים בו
לעיתים: חזון עצום לצד ביצוע שנדחה שוב ושוב. מאסק טען לאחרונה בפודקאסט של ג'ו רוגן כי אב־טיפוס של הרודסטר “קרוב להדגמה”, וכי מדובר ב“מכונית שתהיה מטורפת יותר מכל רכבי ג’יימס בונד גם יחד”, אולי אף עם יכולת ריחוף חלקית (רמז לשילוב טכנולוגיות מ-SpaceX). אם יעמוד
מאסק בהבטחתו, הדגם צפוי להיחשף עד סוף השנה, אך גם אם כן, ייתכן שהסיפור סביב ההזמנה של אלטמן יישאר חקוק כעוד פרק במלחמה הבלתי נגמרת בין שניים מהאנשים שמעצבים את עולם ה־AI.
בסופו של דבר, מאסק הצהיר כי ההחזר הועבר לאלטמן "תוך 24 שעות", אבל העובדות כבר פחות משנות, היות והסיפור כבר יצא משליטה. מה שהחל כהודעת שירות לקוחות הפך למאבק על אמינות, חזון וזהות מוסרית של תעשיית הבינה המלאכותית. מאסק רואה בעצמו את “המצפון” של התחום; אלטמן מייצג את הגישה הפרגמטית של שוק ההון. שניהם חולקים חזון של עולם מונע בינה מלאכותית, אך חלוקים על מי צריך להחזיק במושכות. וכמו במקרה של הרודסטר, ייתכן ששתי הגישות עדיין נמצאות במחלקת המחקר והפיתוח.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
הונאה פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
סנדיסקהקאמבק של סנדיסק - פי 5 ב-3 חודשים
אחרי תשע שנים מחוץ לבורסה, סנדיסק חוזרת לוול סטריט וממריאה פי חמישה לשווי של 30 מיליארד דולר. הביקוש לשבבי זיכרון למרכזי נתונים של בינה מלאכותית מזניק את כל הסקטור, והחברה מציגה צמיחה דו־ספרתית ותחזית אופטימית להמשך
סנדיסק אלא שאחרי 4-5 חודשים די אדישים במניה, היא זינקה ב-3 החודשים האחרונים פי 5 לשווי של כ-30 מיליארד דולר. איך זה יכול להיות ומה קרה בעצם? ובכן, סנדיסק לא לבד. הביקוש הגובר לשבבי זיכרון הנדרשים לתחום הבינה המלאכותית מזניק את כל החברות בתחום
סנדיסק היא שחקנית דומיננטית בשוק ה-NAND. התחום הזה חווה השקעות חסר בעשור האחרון, אך כעת מדובר באחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של שוק השבבים. כל מודל בינה מלאכותית זקוק לכמויות אדירות של אחסון מהיר, וכל מרכז נתונים שרוצה להפעיל יישומי AI חייב לשדרג את תשתיות האחסון שלו. מה שפעם נחשב לטכנולוגיה בסיסית הפך פתאום לצוואר הבקבוק של המהפכה הטכנולוגית.
סמסונג, SK Hynix, מיקרון וקיוקסיה (לשעבר טושיבה ממוריז) מגדילות השקעות, פותחות מפעלים חדשים ומשיקות דורות מתקדמים של שבבי QLC ו-PLC. מיקרון דיווחה על עלייה של 25% במכירות DRAM, חברת SK Hynix על זינוק של 80% ברווח התפעולי, וסמסונג השקיעה יותר מ-20 מיליארד דולר בהרחבת קווי ייצור חדשים. לאחר שנים של מחזוריות חדה של עליות וירידות, שוק הזיכרון נכנס לעידן יציב יותר, שבו הביקוש מושתת על הצמיחה המתמשכת של יישומי בינה מלאכותית.
הדוחות האחרונים
בדוח לרבעון הרביעי של שנת הכספים 2025 הציגה סנדיסק הכנסות של 1.90 מיליארד דולר, עלייה של 12% לעומת הרבעון הקודם ו-8% בהשוואה לשנה שעברה. למרות שהחברה עדיין רשמה הפסד פורמלי של 23 מיליון דולר, הרווח לפי Non-GAAP עמד על 0.29 דולר למניה - טוב מהצפי.
